נשמת ישראל | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציב יום: מרים בת מגיבייה, הקב"ה יציל אותה מכל מיני צרות, שתזכה לעשות רצון אביה שבשמים, יהיה לה בריאות הנפש והגוף, יראת שמים טהורה, פרנסה טובה וזיווג הגון מהרה, אמן ואמן.

קהל: אמן.

הרב: "האדם מורכב מעליונים ותחתונים כאחד, הנשמה - מקורה מן העליונים, והגוף - מקורו מן התחתונים. בכוחה של הנשמה להעלות את הגוף אל מדרגתה הנעלית". זאת אומרת כל אחד יכול לעלות את גופו למדרגת הנשמה. 

"אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש רבה פרשת בראשית יד' פסקה ג': "וַיִּיצֶר השם אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ב, ז) כתוב בשני י'ודין, וַיִּיצֶר, ו' י' י' צ' ר', לעומת בעלי חיים שכתוב ויצר בי' אחת. שתי יצירות; יצירה מן התחתונים ויצירה מן העליונים. ביאור הדבר: בעת שברא הבורא את הבריה כולה, ברא אותה מחולקת בשני חלקים; עליונים ותחתונים. הדומם והצומח והחי - מהתחתונים, המלאכים השרפים וחיות הקודש - בחלק העליונים. ואחר אשר ברא את העליונים בפני עצמם, ואת התחתונים בפני עצמם, אז ברא בריאה אחת שהיא מורכבת הן מן העליונים והן מן התחתונים. 

והבריאה הזאת היא האדם. הנשמה שבקרבו - מקורה מן העליונים, והגוף שלו - הוא מן התחתונים, הנשמה מכונה בשם שמים, והגוף מכונה בשם ארץ. כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בסנהדרין צא' על הפסוק בתהילים נ, ד: "יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ" יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל - זו הנשמה. וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ - זה הגוף". זאת אומרת הקב"ה קורא לגוף ולנשמה לבוא לדון עמו, ואיך הוא קורא לו לאדם, שָּׁמַיִם וארץ, שהוא מן העליונים ומן התחתונים. "וזאת הכוונה וַיִּיצֶר בשני י'ודין - השם אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה. 

יצירת הגוף שמצד התחתונים זה מצד התחתונים, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים - זה יצירת הנשמה מצד העליונים. אז וַיִּיצֶר השם אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה זה הגוף מן התחתונים, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים זה יצירת הנשמה מצד העליונים.

התואר 'אדם' שייך דווקא למי שמורכב מהרוחניים וחומריים, מהעליונים והתחתונים, נשמה וגוף. וזה אינו נוהג אלא בבני ישראל! כי נשמתם חצובה משורש קדוש, שהוא ממש "חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל" (איוב לא, ב), מה שאין כן אומות העולם, שנשמת חייהם חצובה משורש בלתי קדוש! ולכן הם ארציים וחומריים!! וכמעט, אין הבדל בינם ובין בעלי החיים, "אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם" (יחזקאל כג, כ). "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר" (בראשית כב, ה) - עם הדומה לחמור. 

וכהא שאמרו 'אין להם נשמה לגויים, אלא אותה נפש חיה!' שיש גם לבעלי חיים, וזה פירוש מה שאמרו בבא מציעא קיד': "אתם קרויים אדם ואין עובדי כוכבים קרויים אדם!". אז היחידים בבריאה שהם בגדר אדם; שיש להם נשמה ממקור קדוש, חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל זה רק ישראל. לכן הכוזרי בספרו אומר: 'שיש חמש דרגות בעולם, יש דומם, צומח, חי, מדבר, ויש ישראל, הדרגה החמישית הגבוהה!'.

"וההרכבה אשר היא מן הנשמה הרוחנית, ומן הגוף החומרי, זוהי הרכבה מצד היצירה. אבל מצד הבחירה, כיוון שהנשמה רוחני

(...6.40 – 06.58)

להעלות את הגוף אל מדרגתה, כמדרגת אליהו הנביא! ועל ידי זה גם הגוף עצמו יזדכך ויתעלה ויאיר ממש כמו אור הנשמה, והאדם המשיג מדרגה זו - הוא דומה למלאכי השרת! והבחירה בזה היא ביד האדם בעודו בעולם הזה, ואם יזכה האדם שבעבודתו את בוראו בעולם הזה, העלה וזיכך גופו עד כדי כך שיאיר באור הנשמה בעולם הבא, יהא דין גופו כדין נשמתו! והאדם הזה יחיה ולא ימות בעולם הבא!! וידמה למלאכי השרת שאינם מתים, וכמו שאמרו בסנהדרין צב': "צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותם אינם חוזרים לעפרם!". 

ולא זו בלבד אלא שבעולם הבא תגדל מעלת בני ישראל יותר ממעלת מלאכי השרת! שהרי עולם הבא הוא הדביקות בשכינה הקדושה, בבחינת 'צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה!'. דביקות בשכינה הקדושה היא דביקות ברוחניות, ואי אפשר לאדם שיהיה דבוק באור רוחני, אלא אם הייתה הברירה בידו; אם לבחור בצד החומרי או לבחור בצד הרוחני. והוא מצידו בחר בצד הרוחני, על ידי זה הא דבוק באור הרוחני! ובפרט..." (כמו שלמדנו בשיעור הקודם) "אם מחמת טבעו נטה אחרי הצד החומרי ביותר, והוא דחה אותו ביד חזקה ומאס בו, ובחר בצד השני דהיינו הצד הרוחני, הרי בזה הוא נתדבק ביותר בצד הרוחני וכך הוא דבוק בשכינה הקדושה בתכלית הדבקות! 

ומי שהוא דבוק בדבר נקרא על שם הדבר שהוא דבוק בו, והוא מה שאמרו בבבא בתרא עה': "עתידין צדיקים שנקראים על שמו של הקב"ה!", זאת אומרת היות והם נדבקים ממש בשכינה, אז הדבוק בדבר הוא נקרא על שם הדבר שהוא דבוק. 

היום יש חתונה בעזרת השם, כתוב (בראשית ב, כד): "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) אז שניהם ביחד נקראים אָדָם, עד עכשיו הוא היה 'פלג' והיא הייתה פלג, ועכשיו הופכים להיות 'יצירה חדשה!' אָדָם. 

אז נדבק מי שדבוק נקרא שם על שם מי שהוא דבוק בו, לכן 'עתידין ישראל הצדיקים שיקראו על שמו של הקב"ה ממש!' והמלאכים יפנו אליהם בשם השם!! "באותה מידה אשר התאווה החומרית בוערת בקרבו והוא כובש אותה! ומואס בה!! באותה מידה הוא מופרש ומובדל ממנה, ובאותה מידה הוא רוחני וניבדל, כוון שהוא מופרש ומובדל מן התאווה החומרית. ומה הוא הפירוש 'קדוש'? היינו מובדל ומופרש! "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" (ויקרא יט, ב) - פרושים תהיו', קדושה זה לשון פרישות, הבדלה. 

בני ישראל הכובשים את יצרם בעולם הזה, יזכו להיות יותר רוחניים! ויותר קדושים ממלאכי השרת בעולם הבא!! וזה שאמרו: "עתידין צדיקים שאומרים לפניהם: "קדוש!", המלאכים, בעולם הבא יקראו ליהודי צדיק כזה: "קדוש!". "כדרך שאומרים לפני הקב"ה". וכך מפרש הרשב"א: "מלאכים יאמרו כדרך שאומרים לפני הקב"ה: "קדוש!".

אז תראו איזה פוטנציאל יש לכל יהודי באשר הוא, להגיע למדרגות כאלה, ואנחנו רק בפרק הראשון. המשך יבוא.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מ"ב, כ"א).

לשמיעת שיעור זה ושיעורים נוספים:

02-3724787