מדוע שנא יעקב את לאה? | הרב אמנון יצחק שליט"א

הרב: נציב יום, שמואל בן סמרגנד, יזכה לבריאות איתנה לעבודתו יתברך, הצלחה ופרנסה וחזרה בתשובה שלימה של ילדיו, ולעילוי נשמת הוריו וסבתו, אמן ואמן.

קהל: אמן.

הרב: הבאנו בשיעורים האחרונים, חקירת הקדמונים; 'מי גדול ממי, האם האיש הנוטה לרוחניות מטבעו או האיש הנוטה מטבעו אחר החומריות ובכל זאת כובש וכופה את יצרו? מהם סברו: כי המזוכך והמנוקה מתאוות וחמדות - הוא משובח יותר! ומהם סברו: כי הכופה וכובש את יצרו הוא משובח ביותר. הנראה בזה, הנה תקופת חיי האדם בעולם הזה היא תקופת הזריעה, בהגיעו לעולם הבא הוא מתחיל לקצור את אשר זרע, כמו שכתוב בפסוק בהושע י יב "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד" 

ואמרו במסכת שמחות זוטרתי דרבי חייא פרק ב': "העולם הזה דומה לחורף והעולם הבא לקיץ; אם אדם חורש וזורע בחורף, יש לו מה לקצור בקיץ. ואם אין אדם חורש וזורע בחורף, אין לו מה לקצור בקיץ. שנאמר במשלי כ ד "מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא יַחֲרֹשׁ לפיכך וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן" לפי זה נמצא כי בעודו בעולם הזה, בתקופת הזריעה, תגדל מעלת האיש המזוכך והמנוקה מתאוות וחמדות, כיוון שהוא נקי פה בעולם הזה וחברו לא. 

אבל בעולם הבא ששם קוצרים את מה שזרעו בעולם הזה, שם תגדל יותר מעלת האיש שמטבעו נטה אחרי התאווה, בין אם זה מצד יצירתו, בין אם זה מצד בחירתו, ואף על פי כן התגבר וכבש את יצרו בכל יום ויום עד יום מותו, הרי באותה מידה אשר נטה אחרי התאווה בעולם הזה וכבש את תאוותו, באותה מידה יהיה דבוק ברוחניות בעולם הבא!". דיברנו על זה בהרחבה בשיעורים האחרונים.

"והעניין שמעלת הבעלי התשובה יתרה ממעלת הצדיקים הגמורים - שייך רק בעולם הבא! ואין לצדיקים גמורים רשות להיכנס להיכלם של בעלי תשובה!! כמו שנאמר בזוהר הקדוש פרשת חיי שרה קכט': "ר' יוסי אמר: "תָּנִינָן אֲתַר דְּמָארֵיהוֹן דִּתְשׁוּבָה קָיְימֵי בֵּיהּ, בְּהַהוּא עַלְמָא, צַדִּיקִים גְּמוּרִים לֵית לוֹן רְשׁוּ לְקָיְימָא בֵּיהּ, בְּגִין דְּאִינוּן קְרֵיבִין לְמַלְכָּא יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ!" במקום שבעלי תשובה עומדים באותו עולם אין לצדיקים גמורים רשות להיות שם, כיוון שהם, הבעלי תשובה קרובים אל המלך יותר מכולם!". ודברים אלה מדויקים מאד על פי מה שכתב המהר"ל מפראג בנתיבות עולם, נתיב התשובה, ולפיכך לעולם הבא שהוא העולם שאין שם פחיתות הגוף, בעלי תשובה יותר.

ומבואר בזה באר היטב, שמעלת בעלי תשובה יתירה ממעלת צדיקים גמורים אינו אלא בעולם הבא, וכמו כן מעלת האדם אשר מצד היצירה נטה אחרי החומריות וכבש את יצרו, זה רק בתקופת הקצירה, דהיינו; בעולם הבא ששם קוצרים את השכר. ובאותה מידה שהוא נטה אחרי התאווה החומרית בעולם הזה וכבש את יצרו, באותה מידה יזכה להידבק ברוחניות בעולם הבא. 

והסוברים שמעלת האיש הנוטה אחר החומריות וכובש וכופה את יצרו גדולה יותר ממעלה הנוטה אחרי הרוחניות, הביאו ראיות לדבריהם, מזה שאמרו 'במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד!', ועוד ראיה אמרו מאבות ה' משנה כב': 'לפום צערא אגרא!', מי הצטער לכבוש את יצרו יותר? הבעלי תשובה! וראייתם היא, דמכאן משמע שגדולה יותר מעלת האיש הנוטה אחר החומריות וכובש את יצרו וכופהו!" 

בין אם הוא נטה אחרי החומריות מצד יצירה שלו, כמו עשיו, או בין אם הוא היה בסדר בהתחלה וקלקל את עצמו ונמשך אחר התאוות בבחירה, "וזה יותר מהמעלה של מי שנוטה לרוחניות תמיד כמו יעקב אבינו. אבל למעשה שני המאמרים הנזכרים עניינם שייך רק לגבי מעלת אדם בעולם הבא! שהרי רק בעולם הבא גדולה מעלת בעלי התשובה, וגם שכר מצוות - אינו בעולם הזה אלא בעולם הבא שהרי אמרו בעירובין כב' "אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" (דברים ז יא) הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם, למחר לקבל שכרם בעולם הבא". 

ועכשיו דבר מדהים! מדהים!! מדהים!!! מדהים! למדנו אותו בשבת, אנחנו חוזרים עליו שוב, מדהים! מדהים!! מדהים!!! אמרו רבותינו זכרונם לברכה בתנא דבי אליהו זוטא פרק יט': "בעוד כשהיו יעקב ועשיו במעי אימן 

אמר יעקב לעשיו: "עשיו אחי! שני אחים אנחנו לאבינו, שני עולמות יש לפנינו; העולם הזה והעולם הבא. העולם הזה - יש בו אכילה ושתיה ומשא ומתן, לשאת אישה, להוליד בנים ובנות, אבל העולם הבא - אינו כן בכל המידות הללו, ואם הוא רצונך; טול את העולם הזה ואני אטול לעולם הבא". 

איך זה מתיישב כל הדברים האלה מדברים בבטן ו.. אז ידוע מדרש חכמים שרבקה אימנו לא ידעה שיש לה תומים בבטנה, כשהייתה עוברת ליד בתי מדרש - היה יעקב מפרכס לצאת, נמשך אחרי הרוחניות מעצם היצירה. ועשיו היה רץ ומפרכס לצאת, רץ! נמשך אחרי החומריות מאד, מאד, מאד. 

נו אז כשיעקב מרגיש את הדבר הזה, אז ישר הוא אומר לו: "בוא אתה שייך לחומריות ואני שייך לרוחניות, קח את העולם הזה ואני אקח את העולם הבא!" 

מסכמים מסוכם. איך הם מדברים, איך לומד תינוק מפי המלאך את התורה כולה? קיצורו של דבר, זה מה שכתוב לנו בתנא דבי אליהו.

"הכוונה היא, כי העולם הזה חומרי והעולם הבא רוחני; מצד היצירה היה יעקב אבינו רוחני, בבחינת (ירמיה א ה) בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ. עשיו הרשע היה חומרי מצד היצירה כבר, בבחינת (תהלים נח ד) זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם. איך שהוא יוצא מהרחם – רשע! וכמו שאמרו רבותינו מדרש רבה בראשית פרשה סג' פסקה ו', והעולם הבא הרוחני מיוחד ליעקב אבינו מצד היצירה, דהיינו מרחם אמו. והעולם הזה החומרי מיוחד לעשיו הרשע מצד היצירה, היינו מרחם אמו". 

יש גם מאמר בגמרא: 'לא ניתן העולם הזה אלא לאחאב בר עומרי, ולא ניתן העולם הבא אלא לרבי חנינא בן דוסא'. זאת אומרת רבי חנינא בן דוסא לא נהנה מהעולם הזה כלום, כולו נמשך לרוחניות. היה אוכל קב חרובים מערב שבת לערב שבת! זה לא אוכל, וכתוב שלא נברא עולם הבא אלא לרבי חנינא בן דוסא. ומה נאמר על אחאב? לא נברא העולם הזה אלא לאחאב בר עומרי, שהיה כל כולו גשמי, מחובר לחומר וכו' וכו'. אז זה על אותו בסיס.

ואמרו בבראשית רבה עא': "וַיַּרְא השם כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה" (בראשית כט לא) שהייתה אומרת להינשא לשונא, עשיו נקרא שונא כמו שכתוב במלאכי א ג: "וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי" הוא נקרא שונא, וַיַּרְא השם כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה פירושו שהיא מחוברת לשונא, 'הבכירה לבכור והצעירה לצעיר' שכך היו התנאים; שיהיה גדול נושא לגדולה והקטן נושא לקטנה, הכוונה היא כי לאה הייתה בת זוגו של עשיו, כלומר היא הייתה חומרית מצד היצירה, ורחל הייתה בת זוגו של יעקב כיוון שהיא הייתה רוחנית מצד היצירה, והיות שלאה הייתה בת זוג לעשיו מצד היצירה משום שהייתה חומרית מצד היצירה, מטעם זה שנאה יעקב!" 

בגלל שהיא נמשכת אחר החומריות אז מי שהוא נמשך אחר הרוחניות הוא לא יכול לסבול את אלה שנמשכים לחומריות, "ויעקב אבינו היה סבור: כי לאה אינה כובשת את יצרה!" הוא היה סבור, הוא טעה, הוא היה סבור שהיא אינה כובשת את יצירה, מה פירוש אינה כובשת את יצרה, תקשיבו הוא סבר שהיא נמשכת אחר שורשה החומרי. כתוב וַיַּרְא השם כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה אומר 'בעל הטורים' וזה לשונו: 'לפי שחשדה יעקב שכמו שהפקירה עצמה לו כך הפקירה עצמה לאחר!' 

וואו וואו וואו וככה כתוב גם בכתיבת יד של בעל הרוקח, מה פירוש שהפקירה עצמה לו? איך היא באה ונישאה לו בלי להקדים ולבקש רשות ממנו, הוא אמור להתחתן עם רחל ופתאום הוא קם וזה לאה, הלו! מה זה, הפקרות?! אז הוא אומר כמו שהיא נכנסה פה ככה יכול להיות שגם ככה, אבל מה עשה ה'? הטיל את שמו בה! לומר שהיא כשרה שבכשרות, וַיַּרְא מה האות האחרונה, ה' מה האות האחרונה, כִּי מה האות האחרונה, שְׂנוּאָה מה האות האחרונה, שם אהי"ה. 

ה' שם את שמו שמה! מהסיבה שאתה חושב שהיא שנואה, שהיא כאילו הפקירה את עצמה או זה... אני מטיל את שמי שמה, כשרה היא. מצד היצירה שלה היא נבראה נמשכת לחומר אבל היא כל הזמן עבדה להידבק ברוחניות, לכן היא רצתה להידבק בך ברוחני!! לא בעשיו, בגלל זה היא בכתה 'ורכות עיניה' והיא לא רצתה אותו, למרות שהיא ביצירה נבראה יותר חומרית, נמשכת לחומר בכל אופן היא עבדה על עצמה כל הזמן ולא רצתה... רצתה להידבק ברוחני.

"אולם לאמיתו של דבר כבשה לאה אימנו את יצרה ובזה עקרה את עצמה משורש החומריות שזה השורש של עשיו, והשתרשה עצמה בשורש הרוחני שהוא השורש של יעקב, ואף על פי כי מצד היצירה היא הייתה בת זוג לעשיו החומרי, מכל מקום מצד הבחירה נישאת ליעקב הרוחני!" אז היא עבדה על עצמה ולא וויתרה והשיגה את המטרה, הוא לא ידע את כל זה לכן הוא סבר... 

"אמרו במדרש רבה בראשית פרשה צח' פיסקה ד': "כל הימים שהייתה רחל קיימת הייתה מיטתה נתונה אצל מיטתו של יעקב אבינו", מה זה אומר? לפי מה שלמדנו עד עכשיו, "הכוונה כי בעולם הזה יותר משובח האיש המזוכך והמנוקה מתאוות וחמדות מצד טבעו, כיוון שהוא נקי וחבירו לא", הרי אמרנו שגם מי שיש לו משיכה לחומר נקרא 'רשע!' אם אתם זוכרים בשיעורים הקודמים 

"אז ממילא מי שמזוכך באמת ומנוקה מתאוות וחמדות מצד טבעו הוא עדיף בעולם הזה, כי הוא נקי וחברו לא, מטעם זה נעשה עיקר החיבור בין יעקב לרחל!" שניהם רוחניים מצד היצירה, ולכן הוא היה תמיד איתה כי היא 'עיקר הבית' "והיות שמצד יצירתה היא הייתה רוחנית!" אבל מה למדנו? 

"שבעולם הבא יותר משובח מי, האיש אשר כבש את יצרו בכל יום ויום! דהרי אי אפשר לאדם שיזכה להידבק בדביקות רוחנית אלא אם דחה את התאוות החומריות, ואם התאוות החומריות התגברו בו ביותר, והוא דחה אותם ביד חזקה ובחר ברוחניות כמו לאה הרי דבקותו ברוחניות תגדל ביתר שאת, כיוון שהתגבר ודחה את התאוות החומריות, ומטעם זה מיאן יעקב אבינו בלאה בעולם הזה", כי עדיף להיות מחובר למי שמזוכך ומנוקה בעולם הזה, 

"אבל בעולם הבא עיקר הדביקות של יעקב אבינו תהיה בלאה דווקא!" כי היא תהיה דבוקה ברוחניות יותר, "יען אשר כבשה את יצרה ומחמת זאת הסיבה דווקא, נתדבקה לאה ביעקב אבינו" לא וויתרה עליו כי היא רצתה כל הזמן לשבר את החומר ולהידבק ברוח, "וגם זכתה להיקבר עמו במערת המכפלה!" אז רואים שלעולם הבא הדביקות שלה יותר ביעקב מאשר רחל. "וזהו עומק כוונת הזוהר הקדוש בפרשת ויחי רכג'".

נו, אז זה צריך לשמח את כל הבעלי תשובה!! שככל שקשה להם והם מתגברים על יצרם יום יום - הם זוכים לדבקות רוחנית שצדיקים גמורים לא יכולים להשיג אותה! כי אין להם את השיבור של יצר הרע, הוא לא מתגבר עליהם, הם מטבעם ומיצירתם לא נמשכים לחומר, הוא לא יכול לפתות אותם, 

לך תגיד אחד הרבנים פה, לא אזכיר את שמו כן: "בוא בוא נלך למשחק כדורגל, בוא נראה תכנית בטלוויזיה...!" 

הוא לא מבין מה אתה מדבר בכלל! הוא מחובר לתורה כל הזמן, מאושר שמח מה, הוא לא נמשך לזה, כלום. 

אבל יש כאלה, אתה אומר לו: "בוא, בוא, בוא...!" 

הוא בא, הוא בא, אומר, בוא נראה, בוא נראה, יש לו משיכה לחומר, הוא מציץ כל פעם לראות מה קורה, מה קורה, מה קורה. 

בקיצור, זכות גדולה למי שהוא זוכה להיות בעל תשובה אמיתי, בעל תשובה, לא חוזר בתשובה, בעל תשובה שהוא כבר בעלים על התשובה.