מנהיגות - חלק כח - הגדול איננו מלאך | הרב אמנון יצחק

מנהיגות – חלק כח' - הגדול איננו מלאך | כא' תמוז תשפא'

אנחנו עכשיו ב'מנהיגות' חלק כח', ממשיכים עם רבי יחזקאל (לוינשטיין), עכשיו אנחנו שבים אל הבחור יחזקאל שהחל להכיר את עצמו להיות ראוי להימנות בין תלמידי בית התלמוד תורה דקלם ולהתעלות כשאיפתו. ובכן לפני שנסע יחזקאל הצעיר לקלם קרא לו רבי ירוחם ואמר לו: 'עליך לדעת! שאם אתה רואה אדם גדול - דע לך! שהוא עמל על כך!! ועברו עליו נסיונות גדולים!!!' לכאורה נשאל: מה הראיה? אולי באמת היו לאותו אדם גדול כוחות גדולים! אולי הקב"ה נתן לו מתנות? אולם התשובה היא: שכך לא צומח אדם גדול! 

הסבא מקלם היה אומר בלשון הזאת: "ילדי! אם אתם חיים בצורה פשוטה - אתם תישארו אנשים פשוטים!" לחיות בצורה פשוטה הכוונה היא לחיות חיים בהם אנחנו מגבילים את עצמנו לפי נטיותינו וכוחותינו הרגילים 'זה מה שאני יכול, זה מה שאני יודע, זה מה שאני מבין, זה זה זה...' זה נקרא לחיות 'פשוט' אם אנחנו חיים פשוטים אנחנו נישאר פשוטים! רק במלחמה!! רק באמצעות עמידה בניסיונות - אדם יכול לצמוח להיות 'אדם גדול!' בלי זה אפילו אם יהיו לו הכוחות הגדולים ביותר בעולם - הוא ישאר פשוט, הדרך היחידה להוציא את הכוחות העצומים מהכח אל הפועל, היא על ידי מלחמה, רק על ידי עמל התורה והיראה, אבל עד כלות הכוחות - אז ניתן לצמוח! 

השלמה ליסוד הזה אנחנו מוצאים באחת השיחות המסעירות בישיבת מיר דליטא שחרשה תלמים עמוקים בליבות הבחורים. סיפר רבי ירוחם באותה שיחה: "ראיתי ספר קטן מבעל ה'חפץ חיים' זצ"ל ובזכות זה נתגדל החפץ חיים בעיניי הרבה! כי אדם החושב שהגדול נעשה מעצמו כאילו נפל מן השמים, כשראיתי את הספר הזה ראיתי: "ששום דבר לא נופל מן השמים! הגדול איננו מלאך!! אלא יש לו יצר כמונו!!! ועל כל דבר קטן הוא עמל ויגע די הרבה!" זה כתוב בספר של החפץ חיים: 'גדולים לא נופלים מן השמים! ולגדול יש יצר הרע בדיוק כמונו אף יותר 'כל הגדול מחברו - יצרו גדול ממנו!' ועל כל דבר הוא יגע ועמל די הרבה'. 

צריכים לדעת: שכל גדול שיהיה, הוא לא נופל מן השמים, אלא יגע מאוד, מזיעים היטב היטב עד שזוכים להתהוות מה שנהיים. והכלל הוא גדול: שמדרגות גדולות רוכשים רק במה שאדם לוחם ומנצח! חוץ מזה - אין לו כלום. כל דרך העלייה של הגדולים בכל הזמנים והדורות היתה רק על ידי מלחמה וניצחון. באיגרת של רבי יצחק הוטנר לתלמיד שלו בעל ה'משאת משה' הוא אומר לו כך: "רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של דורנו היננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם" זאת אומרת כל מה שאנחנו מספרים על הגדולים זה את הסוף איך הם היו לאן הם הגיעו מה הם עשו מה הם פעלו זה הסוף! 

"מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם! הרושם של שיחתנו על הגדולים מתקבל כאילו 'יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם!' והכל משוחחים מתפעלים ומרימים על נס את 'טהרת הלשון' של בעל ה'חפץ חיים' זצ"ל - שהוא לא נכשל בלשון הרע!" פעם באו אליו בחורים ודיברו אליו שעות בשביל להכשיל אותו - והוא לא נכשל! "אבל מי יודע מכל המלחמות והמאבקים, המכשולים הנפילות הנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים?! בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע! 

משל אחד מיני אלף, החכם מכל אדם אמר (משלי כד טז): "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" והטיפשים חושבים: 'כי כוונתו בדרך רבותא; אפילו אם יפול שבע פעמים - הוא קם!' אבל החכמים יודעים היטב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק - היא דווקא דרך השבע נפילות שלו! ממה הוא קם? הוא קם דווקא מהנפילות! כי הוא נלחם!! הוא נלחם לקום מהנפילות, יש נפילות! ויש נפילות לצדיק!! אבל הוא קם מהם. 

"רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול? בבקשה ממך! אל תצייר לעצמך 'גדולים שהם ויצרם הטוב זה אחד הוא' לעומת זאת צייר בנפשך 'גדלותם של גדולי עולם באותיות של 'מלחמה נוראה!' עם כל הנטיות השפלות והנמוכות!! ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת היצר עכשיו תדע לך שאתה מתדמה לגדולים! הרבה יותר מאשר אתה בשעה שאתה ב'מנוחה שלמה שאתה רוצה בה'". מתי שתדע שאתה בדרך להיות גדול? כשהמלחמה עם היצר קשה לך! והוא מתעקש להחטיא אותך להפיל אותך - שמה תדע שאתה הולך להיות גדול - אם תנצח. אבל אם אתה בשלווה וזה אתה בטח חושב שאתה 'גדול!' – לא! גורנישט מיט גורנישט. 

"דווקא באותם המקומות שהינך מוצא בעצמך את הירידות הכי מרובות - דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמים!" כי הניצחון שלך על היצר במלחמות הגדולות האלה השפלות והנמוכות - זה 'אות הצטיינות!'. כחלוף שישה חודשים שנערך רבי יחזקאל למעבר לקלם עבר, ולקח את דברי רבי ירוחם אל ליבו, וקיבל על עצמו: להתמסר כליל לעמל התורה והיראה! וידע שזה המפתח היחידי לממש את כל היכולות העצומות הגנוזות בקרבו. 

ואמרנו שבכל אחד יש את ה'צלם אלוקים' בשווה! "מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה!" (שמות כח ג) ואנחנו מלאים ברוח חכמה וצריכים להוציא אותה לפועל, ו'מלאך לימד אותנו את כל התורה!' והחל לקיים את הקבלה שקיבל על עצמו, קבלה נשגבה, והשקיע את כל כולו בעמל התורה והיראה; בד בבד 'מוסר ויראה' וקנין היסודות של האמונה. ותמיד היה מתריע רבי יחזקאל: "כי יש להקפיד שעסק המוסר לא יפגע מאומה מעלייה התמידית בעיון התורה, תמיד היה מתריע בכאב: 'לא לחסר מעמל התורה בעבור הלימוד המוסר' אדרבה! אדרבה היה אומר: 'הפחד מירידה באהבת התורה ועמל התורה - זה חלק מהמוסר!' שלא ירד לך מאהבת התורה, ושלא ירד לך מעמל התורה, זה חלק מהמוסר. ככל שאדם מייסר עצמו - עליו להיות קשור לתורה יותר! כי בלי תורה אין לזה טעם. 

לימים נמצא מכתב, שכתב החתן של הסבא מקלם רבי הירש ברוידע לרבי ירוחם, כתב מכתב העוסק באותם ימי בראשית של רבי יחזקאל בקלם, (אמרנו שרבי יחזקאל היה בישיבה של הסבא מקלם, אז החתן של הסבא מקלם ששמו רבי הירש בורוידע, כתב לרבי ירוחם לעדכן אותו על ימי ההתחלה של רבי יחזקאל בקלם). וזה לשונו: "ידע יקירי! כי מהבחורים היקרים אשר שלח לי, יש לי עונג מאוד! הם שוקדים על לימודם להפליא, ובעזרת ה' יצליחו גם כן ביראת שמים". אתם רואים מהמכתב שלא מספיק שהם שוקדים על הלימוד והכל, 'הם עוד יגיעו ליראת שמים!'. 

"והבחור יחזקאל מוורשא - כנראה יהיה לנו תקווה גדולה ממנו! זה שבתו פה מעט, אך כנראה בא בהכנה גדולה להצליח!" זה היתה הוראה של רבי ירוחם: 'בשביל להגיע לקלם - אתה צריך הכנה; איך שתכין את הכלי - ככה תצליח לנצל את המקום!'. "ועוד, עפרא לפומא של האינם מבינים על האנשים, בזה יקלקלו הרבה יותר מאשר יתקנו". והוא אומר 'עפר לפה' של אלה שאינם מבינים על אנשים; יש כאלה אומרים 'זה לא כדאי! זה לא יצליח! זה לא ככה...' חושבים שהם 'מבינים' והם לא מבינים! ובזה הם מקלקלים יותר מאשר הם מתקנים, תכף נראה מה הכוונה. 

על הרקע לאותו מכתב, סיפר הגאון רבי שמואל אויערבך זצ"ל, שהוא היה משומעי לקחו של רבי יחזקאל כשעלה לארץ ישראל אחרי המלחמה והתגורר במשך תקופה בירושלים: "כי מלכתחילה היו שטענו לרבי הירש ברוידע, החתן של הסבא מקלם: 'כי זה לא כדאי לקבל את התלמיד יחזקאל כתלמיד מן המניין בקלם - משום שהוא לא בעל כשרון מספיק כיאה לקלם! ואין סיכוי שיצמח ממנו משהו...!' אולם רבי הירש לא שמע לאותה טענה, והוא קיבל כידוע את רבי יחזקאל, ואכן בזכות ההכנה שרבי יחזקאל הכין את עצמו, וההתמסרות המוחלטת לתורה ולעבודת ה' - עלה רבי יחזקאל והתעלה מאוד מאוד בקלם! לכן הוא אמר 'עפרא לפומא! של האינם מבינים על אנשים, בזה יקלקלו הרבה יותר מאשר יתקנו!' 

עד כדי כך, רבי יחזקאל שהתחיל מבוגר, בלי כישרון, שהיווה כבר בתחילת דרכו דוגמא לאחרים! מסופר, שפעם פגש הסבא מסלובודקה את אחד מתלמידי בית התלמוד תורה של קלם, שלמד בחברתו של רבי יחזקאל. (אז הסבא מסלובודקה פגש אחד מהתלמידים שלמד בחברתו של רבי יחזקאל בבית התלמוד בקלם) תראו מה זה 'פקע שמו של רבי יחזקאל!' ואמר לו הסבא ככה: 'הרי יש אצלכם בקלם את רבי יחזקאל וורשווא! (מוורשא) שהוא עובד ה'! מדוע אינכם כמותו?!' הוא כבר נהיה מודל לחיקוי! דוגמה, הסבא מסלובודקה כבר שמע עליו! 

אתם מבינים? כלומר היה פשוט לסבא: שמי שנמצא עם צדיק כזה - ורואה כיצד עלה בידו לצמוח, אפילו שהגיע מבית פשוט ביותר, וניחון בכשרונות רגילים ביותר! וזאת בזכות עמל בתורה ויראה - אבל עד כלות! הרי שהדבר יוצר תביעה כלפיו וכלפי כל הנמצאים במחיצתו: 'מדוע לא עמלתם לצמוח כמותו? אם הוא יכול היה – מדוע אתם לא יכולתם?!' ואם לא לומדים זאת ולא מתחזקים - התביעה גדולה ונוראה! זאת אומרת יתבעו כל אחד לפי הסביבה שלו יגידו: 'אה! בסביבתך מי היה? פלוני אלמוני! למה לא היית כמוהו?!' מה יגיד? 

באותה תקופה מצבו הכלכלי של רבי יחזקאל היה דחוק! גופו היה חלוש מאוד, בכל זאת הרצון העז להצליח בתורה וביראת שמים היה גדול כל כך - עד שדי היה בו בכדי לאפשר להתגבר על כל המכשולים והנסיונות הקשים שעמדו בדרכו להמשיך ולעמול ולהגיע להיכן שהגיע. ולא בכדי מורגל בפומיה, ככה כתוב בספר 'מופת הדור' עמוד יב: "העיקר שכל אחד יעבוד ויעמול על עצמו! בלי עמל אי אפשר להשיג שום מעלה!". ועל כן כשדובר פעם אודות מעלותיו של אדם גדול אחד, כך הגיב ואמר: "אתם חושבים שכך הוא נולד? טעות בידכם! אינכם משערים כמה עבד ועמל עד שהגיע לאן שהגיע!" 

ואכן זכה רבי יחזקאל בזכות עמל ויגיעה של שנים לעלות במעלות התורה והיראה עד למדרגה של 'כל רז לא אניס ליה!' הן בנגלה והן בנסתר כפי שהעידו תלמידיו שלמדו עמו בחברותא במשך שנים. פעם התבטא אחד מגדולי תלמידיו: "שרבי יחזקאל ידע שס וראשונים 'קצות' ורבי עקיבא איגר ועוד ועוד - בעל פה ממש! עד שאילו היה מגלה את עצמו בלימוד - היה נמנה עם גדולי הדור!! רק מאחר וראה צורך לחזק את האמונה החליט לעסוק בתפקיד של משגיח ובכך התפרסם". 

וכך סיפר הגאון הצדיק רבי שלמה וולבה בהספד על רבי יחזקאל: "פעם הייתי אצל הרבי מאוז'רוב זכרונו לחיי העולם הבא בעל סדרת ספרים ה'אש דת', שהיה ידוע כגאון עולם! (האוז'רוב רבה') ומצאתי מונח על שולחנו 'קונטרס משיחותיו של רבי יחזקאל!' – "בוא וראה!" הוא אמר לי ועבר עמי יחדיו על שיחתו של רבי יחזקאל בשלמותה! תוך שהוא מצביע על חלקים ממנה ומטעים: "אתה רואה? הקטע הזה מבוסס על 'עץ החיים' - ספר קבלה! אתה רואה? הקטע הזה מבוסס על ספר קבלה פלוני! וככה הוא עובר על כל הדברים שהוא אומר שהכל מהקבלה! עד שנמצא ששיחתו של רבי יחזקאל היתה כולה מסכת ארוכה של חידושים בקבלה!" 

'שיחות' שאנחנו מדברים כאילו ממה שהוא כתב, הכל מבוסס קבלה! הגאון מווילנה אמר על ה'מסילת ישרים': "שכל המסילת ישרים - זה קבלה!" ואנחנו איך קוראים לזה?... ולא רק זה, הגאון אמר על המסילת ישרים: "שאין שמה מילה אחת מיותרת או חסרה! חוץ ממקום אחד שהיה אפשר לכתוב ככה..." אבל הכל על פי קבלה! הרמח"ל הקדוש בגיל 20 - כבר היו לו גילויים של מלאכים ונשמות של תנאים שהיו באים אצלו בגיל 20!!! בשביל זה יצאו נגדו, לא רצו להאמין שיש דבר כזה, חשבו אותו 'הוזה'... 

אתם רואים מה מסתתר מאחורי אנשים גדולים? חושבים ששומעים, רואים, מבינים וזה... ואם הוא עשה איזה 'מופת' – ואוו! כאילו 'זה מה שקובע' – ואוו!... איפה העמל? איפה היגיעה? איפה היראה! איפה המלחמות עם היצר – הלו! הלו הלו. בקלם אמרו: 'זה לא יצליח! זה לא... זה לא הסחורה שתצליח פה...!' והוא הוכיח לכולם: שאין דבר כזה 'חסר כשרונות, בית פשוט, הגיע מבוגר...!' אפשר להתהפך כמו רבי עקיבא; מגיל 40 - מאפס - ולהיות רבן של כל בני ישראל!' הכל תלוי בעמל, אם יש עמל. 

אנחנו מדברים בשביל להיות 'אדם גדול!' זה עד כלות. שום דבר בעולם, כל העולם הבל הבלים, לא מעניין כלום בעולם חוץ מזה, וככה צומחים. רבי עקיבא מאפס בגיל 40 תוך 24 שנה חזר עם 24 אלף תלמידים! תנאים!! אתם מבינים מה אפשר להספיק ב-24 שנה? אם לומדים ברצינות! אתם עוד צעירים יכולים להספיק, 24 שנה, מה אתם יכולים לעשות בעולם! אבל צריך להיות רציני.

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבל שיעור זה ושיעורים אחרים במייל [email protected]