מנהיגות - חלק לח - קנאי ופשרן | הרב אמנון יצחק

בס"ד מנהיגות – חלק לח - קנאי ופשרן | כט' תמוז תשפא'

אנחנו 'מנהיגות' לח'; 'קנאי או פשרן', אין מקום להשתמש בהגדרות שאנשים משתמשים 'הוא קנאי' אֱה 'הוא פשרן' כי התורה פעמים דורשת קנאות ופעמים דורשת פשרנות, ולפעמים היא אוסרת קנאות ולפעמים הוא אוסרת פשרנות, אז צריך לדעת מתי כן מתי לא. התורה כותבת (במדבר כה ז): "וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ" למה היא מדגישה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ? אתמול למדנו למה בְּיָדוֹ וכי יקח ברגלו? למה צריך להגיד בְּיָדוֹ, עכשיו אנחנו לומדים למה וַיִּקַּח? 

התשובה היא: אם אנחנו סבורים כחסרי הדעת שפנחס היה קנאי שהסתובב כל היום עם רומח בידו וחיפש הזדמנות למי לתקוע את הרומח - טעות בידנו! פנחס הלך ללמוד תורה בבית המדרש בדרך הוא ראה עוולה! מיד הלך לשאול את משה רבינו: 'מה אומרת ההלכה?' משה רבינו אמר לו: "קריינא דאיגרתא איהוי להוי פרוונקא" קורא האיגרת הוא יהיה השליח, והוא הלך ולקח רומח כדי לקנא קנאת ה' צבאות, הוא לאה הסתובב כל הזמן עם רומח, עכשיו אחרי שנודע לו הדין שהוא צריך לבצע את זה הוא לקח את הרומח בידו. 

כך זה בכל תחום בחיים, יש זמנים שאדם צריך לעסוק ב'קרוב רחוקים' [הם קוראים לזה קירוב רחוקים לא 'חזרה בתשובה!' הם לא מסוגלים להחזיר בתשובה - רק 'קירוב- קירוב] או בעניני רפואה, יש אדם שהחליט שהוא יהיה חנניה צ'ולק, ויש זמנים בהם אסור לו לעסוק בזה, מה הגדר? כותב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה ג וד: " אין לך מצוה בכל המצוות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה, אלא תלמוד תורה כנגד כל המצוות כולן, שהתלמוד מביא לידי מעשה. לפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום". מעשים שאתה עושה זה בעקבות התלמוד שאתה למדת זאת אומרת רק מה שכתוב בתורה עושים. 

הלכה ד: (אז) היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה" שני דברים! מה עושים? "אם אפשר למצוה להיעשות על ידי אחרים, לא יפסיק תלמודו;" נגיד יש לויה ולא חייבים לצאת זה לא תלמיד חכם עצום גדול הדור ויש מספיק אנשים שמלוים אותו ומטפלים בו אתה לא מפסיק מתלמוד תורה. "ואם לאו" אם אין, אין מי שיעשה את המצוה ואין אחרים? "יעשה המצוה ויחזור לתלמודו". זאת אומרת כל הזמן מחוברים לתורה ללימוד התורה ולומדים תורה כשצריך לעשות מצוה, מצוה חולפת מצוה עוברת או מצוה שלא יכולה להעשות על ידי אחרים עושים ואז חוזרים לתלמודו. 

הרמב"ם מדגיש "ויחזור לתלמודו" להורות כי אסור לקחת את נושא הקירוב רחוקים או הרפואה או הגמ"חים או כל נושא אחר ולהפוך אותו אנג'דה בחיים! התכלית צריכה להשאר כל הזמן אחת: 'לשעות רצון ה'!' רצון ה' זה שאדם ישב וילמד תורה כל הזמן כי תלמוד תורה כנגד כולם ורק כשמזדמנות לידו מצוות אחרות שאינן יכולות להעשות על ידי אחרים עליו לעסוק בהן ולחזור מיד לתלמודו. 

משום כך ביהדות המטרה אינה מקדשת את האמצעים משום שאנו לא נדרשים להגיע לתוצאה או למטרה כל שהיא התפקיד שלנו הינו אך ורק לעשות את רצון ה' יתברך בלבד בלב שלם על כן אפילו אם העולם יחרב אם יצטרך אדם לעשות איזה איסור לא באופן המותר על פי התורה - אסור לו לעשות זאת – 'אה! ואם יחרב העולם?!' שיחרב. על האדם לזכור: העולם לא שלך! ולא תפקידך לשמור עליו! תפקידך לעשות רצון הבורא יתברך בדיוק - מה שהוא מתיר ותו לא. 

הנה דוגמא מהחיים, תארו לעצמכם 2 משפחות; אחת עשירה כקורח, משפחה שניה רעבה ללחם! האם מותר למשפחה העניה לגנוב מהמשפחה העשירה? הרי לעשירים לא יחסר מאומה בין כה וכה! ולעניים זה יהיה הצלה אף ממש! יתירה מזו: שכר צדקה נשגב ביותר כידוע! האם יכול אבי המשפחה העניה לטעון: 'שבגניבה מהמשפחה העשירה - הוא מזכה אותם בחיי נצח על ידי הצדקה?!' או שהוא יותר מחוכם והוא יטען יותר מזה: 'בעולם הבא העשירים יתלוננו עלי 'למה לא גנבתי וזיכיתי אותם באוצרות נצח!' ? עוד יבואו אלי בטענה... האם מותר? ברור שלא! 

ההלכה אומרת בצורה הברורה ביותר: 'שאסור לגנוב! אפילו במקרה כזה, רק אם יש שאלה של פיקוח נפש ממש!!! מותר ליטול ממון של הזולת וגם אז הדבר מותר רק על דעת לשלם' זאת אומרת הוא כרגע הוא הולך למות ממש סכנת נפשות! אז יהיה מותר 'על דעת לשלם' כמו שמבואר בשלחן ערוך חושן משפט סימן שנט' סעיף ד': "אפילו הוא בסכנת מוות וצריך לגזול את חבירו כדי להציל נפשו שלא יקחנו אלא על דעת לשלם" זה במקרה, זהו אם לא - הוא מת! אבל גם על דעת לשלם. 

הרי שתפקיד האדם בעולם אינו אלא לקיים את רצון ה', ולא לעשות טוב, כל מיני הבנות שלו שהוא עושה טוב, אלא רק על פי רצון ה', אין מקום למושג 'המטרה מקדשת את האמצעים' אם אסור לגנוב - אז אסור, וזה לא משנה אם התוצאות טובות או לא, או אם הכוונות טובות או אלא. משום כך כשהתחוללה הסערה סביב גיוס בנות לשירות הלאומי וגדולי ישראל לחמו נגד המגמה המסוכנת הושגה פשרה על פיה: הנשים הדתיות תשוחררנה מחובת השירות, ואילו הלא דתיות תגוייסנה. אז היו שטענו: 'כי בפשרה הזו יש כדי להניח את הדעת מבחינת 'היהדות החרדית' (מפלגה), 

ואולם מרן הגרי"ז מבריסק מחה נמרצות כנגד הפשרה! בטענה: 'כי אסור להתפשר על חשבון בנות ישראל שאינן דתיות! כי אם על פי דיני התורה אסור לכל בת ישראל להתגייס הרי שהדבר אסור גם לבת חילונית! ואין מקום להבדיל בין אלו לאלו!!' 

אני זוכר כשהחלטתי לעשות את 'מצעד הענוה' (דיסק 125 'מוחאים כ' לשופר') באצטדיון טדי בשנת 2006 כנגד 'מצעד הגאוה' שהיה בתל אביב 220,000 ויצאתי כנגד 'שטראוס-מאוס' ו'מילקי' וכל אלה, אז שאלו אותי: 'מה אכפת לך? זה בתל אביב מה זה ענינך? מה, למי אתה דואג?' אמרתי: 'מה מותר ליהודים ככה להכשל?! וכו' וכו' וכו' – לא!...' החרדים פה דיברו איתי כאילו: 'מה אכפת לך? מה הם באים פה לתל אביב? הם באים לבני ברק? הם לא באים לבני ברק, אז מה זה מענין אותך?...' זה ה'שכל' שכאילו; יש יהודי שמותר לו לעבור עבירות ויש יהודי שאסור לו לעבור עבירות...' 

היו בין ראשי הישיבות שחששו: 'שאם אלא תושג פשרה עם ראש הממשלה, עלול הוא להחליט על 'גיוס חובה' של בני הישיבות שהם הוכרו 'כפטורים' משירות צבאי לרגל לימודיהם'... – מה שהיה פעם! אולם כשהובא החשש הזה בפני מרן הגר"ז והוסבר לו: 'אם המפלגות הדתיות לא תסכמנה לפשרה תעמוד הישיבות בסכנה!!!' והוא השיב: 'כי בענין גיוס בנות - אין מקום לפשרות ויהי מה!' והחזון איש אמר: "יהרג ואל יעבור!!!" בנות שמתגייסות זה יהרג ואל יעבור, יש להן די של 'שבויה שיכולין לאנוס אותה! (ואסורה לכהן)'. 

ראיה לדבריו הביא מפירוש הרמב"ן על הפסוק בדברים פרק י' פסוק יז': "הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" הקשה הרמב"ן: "איזה שוחד יכול אדם לתת לקב"ה? תירץ: הכונה היא לומר שאפילו צדיק עובר עבירה אין הקב"ה מקבל ממנו מצוה כדי לכפר על אותה עבירה! אלא הוא יענש על העבירה! ויקבל שכר על המצווה. מכאן הסיק מרן הגרי"ז: 'אסור להתפשר בענין איסור גיוס הבנות! כי זה בגדר עבירה! מה המצוה? לשם מצוה של חיזוק הישיבות, הפירוש? ליתן שוחד לקב"ה! 'אנחנו עושים לך משקל; ואומרים לך יותר כדאי לך שיהיה ככה...' והרי נאמר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. 

כך השיב ליהודי שביקש הסכמה למעשה מסוים שלא היה ישר בתכלית בטענה: 'כי התועלת מרובה התצמח מהפעולה לחיזוק הישיבות בארץ ישראל!' וכך השיב לו מרן הגרי"ז: 'הקב"ה אינו לוקח שוחד! אפילו יהודי רוצה לחזק תורה או לחזק ישיבה ונקרתה לידו הזדמנות לעשות זאת באופן שאין בו כל איסור, לא איסור תורה, ואפילו לא איסור דרבנן, אולם בממון הזה יש ריח – ריח של חילול הם - אומר לו הקב"ה: "אם רצונך לחזק תורה באופן כזה? אני לא רוצה את זה! אל תתן לי שוחד! אם רצונך לעבוד אותי? עשה הכל בישרות!" 

והיה פה הרב יצחק רבין (הכהן) ודיבר (2015 תשעה'): "שאחד מההשגחות אמר לו ראש הישיבה לשאלה: "איך אתה מאכיל נבלות וטרפות?!" אמר לו: "זה לא כסף בשבילי זה בשבילי הישיבה!" זה מחזיק את הישיבה, נבלות וטרפות מחזיקות את הישיבה... תחזרו על השיעור שהוא אמר ותשמעו על מי מדובר (... בד"ץ ב.צ. הרב ב.צ.מ.). 

בתורה אין שיקולים של 'כדאיות' מאותה סיבה אנו גם לא מוצאים בתורה מושג של 'כדאיות ומסחר בתורה' או במצות ובעבירות אלא מה שמותר - מותר ומה שאסור אסור. בתקופה בה מרן הגרי"ז לחם נגד הרעיון של 'חזית דתית מאוחדת' בין 'אגודת ישראל' וה'מזרחי' לבחירות כדי לקבל יותר נציגים בכנסת בטענה: 'כי אסור להתחבר עם הרשעים - אפילו לצורך פוליטי!' דורעי (אריה דרעי) הלך עם מר"צ! היום הוא צועק: "איך אתה בנט הולך עם מרץ?!" ואתה יא רשע שהלכת עם מרץ - והרב שך לא מחל לך!!! ולא כלום על מה שעשית - איי!!! "התרגיל המסריח!" קראו לזה. 

"אסור להתחבר עם הרשעים אפילו לצורך פוליטי!", בעוד התומכים ברעיון הזה סברו 'כי יוכלו להרויח יותר על ידי הליכה משותפת'. אז שאל אדם אחד את מרן הגרי"ז: "הלא יש אומרים שעל פי חשבון כדאי מאוד ללכת עמם כי יש להם הרבה ממון - הכל כסף! ויש סיכויים רבים כשילכו יחד יקבלו יותר נציגים- יותר כסף! אם כן מדוע כבודו מתנגד לכך?" אולם מרן הגרי"ז השיב: "כי כל זה אינו אמת! לא על פי חשבון ולא על פי תורה! בוא אני אסביר לך קודם כל על פי חשבון, והוא אמר לו משל גאוני! 

תקשיבו חשבון; 2 רוכלות בשוק כל אחת יש לה 30 תפוחים, אחת מוכרת 2 תפוחים בשקל, חברתה מוכרת 3 תפוחים בשקל, לאחר שסיימו למכור את כל התפוחים, זו שמכרה 2 תפוחים בשקל הרויחה 15 שקלים, זו שמכרה 3 תפוחים בשקל הרויחה 10 שקלים, כמה הן הרויחו ביחד כל אחת בנפרד? 25 שקלים, אם יעשו הרוכלות הסכם: במקום ששתיהן תעמודנה יחד למכור את התפוחים תעמוד אחת ותמכור בשביל שתיהן והמחיר יהיה ממוצע 5 תפוחים ב-2 שקל ככה הן מכרו גם קודם, נכון? אחת מכרה 2 תפוחים בשקל, והשניה מכרה 3 תפוחים בשקל, אז זה 5 תפוחים ב-2 שקלים, נכון? 

אבל בסופו של יום כמה ימצא הרווח שלהם לפי זה? 12 כפול 2 =24 בלבד! שקל אחד נעלם!! יוצא שהן הפסידו!!! זאת אומרת כשהולכים במשותף – מפסידים! משל גאוני!! "כך בענינינו" אומר הגרי"ז: "אם יאגדו את תנועת 'אגודת ישראל' עם תנועת 'המזרחי' לתנועה אחת בכדי להלחם יחד על העקרונות המשותפים לשתיהן הרי שבסופו של דבר יגרם מכך רק הפסד! וסך ההשגים המשותפים יפחת!" 

אבל הוא לא הסתפק בכך הגרי"ז, והוא אמר: "אפילו אם נניח שעל פי החשבון יהיה רווח כל שהוא מהשותפות - הדבר אסור! הרי כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה בפרק ה': "וכן אם אמרו להם גוים: "תנו לנו אחד מכן ונהרגנו ואם לא נהרוג כולכם" יהרגו כולם ואל ימסרו נפש אחת מישראל!" באים הגוים לישראל ואומרים להם: "תקשיבו טוב! אם אתם לא נותנים לנו נפש אחת מישראל להרוג אותה אנחנו נהרוג את כולכם!" מה עדיף? שאחד ימות או 5,000 ימותו, 50,000 ימותו, 100,000 ימותו! מה עדיף? אחד! לא? - לא! ההלכה אומרת: "ימותו כולם!" 

ומביא הכסף משנה שם, שהרמ"ך הקשה על דין זה: "לא ידענא טעמא מאי? דהא מסיק בגמרא בפסחים כה' דמשום הכי אמרינן בשפיכות דמים "יהרג ואל יעבור!" דסברא הוא! למה? יהרג ואל יעבור מה הטעם? סברא הוא! מה הסברא? "מה חזית דדמא דידך סומק טפי?" מה אתה חושב שהדם שלך הוא אדום יותר משל השני?! מה פתאום! שהוא יהרג על חשבונך בשביל שאתה תחיה? לכן יש דין של "יהרג ואל יעבור!" אם אומרים לך: "תהרוג את חברך אם לא - נהרוג אותך!" יהרג ואל יעבור. מה הסברא? אומרת הגמרא, זה סברא! מה הסברא? מה, הדם שלך יותר אדום משל השני?! 

עכשיו בהאי ליכא, אין סברא, ופה אין הסברא הזו, למה? דהא יהרגו כולם! פה עכשיו יהרגו כולם וגם הוא עצמו ימות, נגיד אם יהיו בוחרים את א', אז הוא היה רק מת וכולם ניצלים, עכשיו מה יקרה? כולם ימותו כולל הוא! ומוטב שיהרג הוא עצמו ואל יהרגו כולם! זה לא כמו בדוגמא 'או אותה או הוא' ולכן הקושיא היא פשוטה! נכון? הלא על פי חשבון, על פי חשבון פשוט שיהרג אדם אחד מישראל מאשר שיהרג הוא עצמו בעוד אחרים עמו! מה הרווחנו? קושיא פשוטה! נכון? 

אבל עיין שם בדברי הכסף משנה שסיים בזה הלשון: "ואפשר לומר דסבירא ליה לרבנו שמה שאמרו ששפיכות דמים סברא הוא זה לא עיקר הטעם שאמרו 'מה אתה חושב שהדם שלך יותר אדום משלו?' זה לא עיקר הטעם, דקבלה היתה בידם דשפיכות דמים יהרג ואל יעבור! זה קבלה זה בלי טעם, בלי טעם זה קבלה ככה קיבלו ממשה רבינו מהר סיני! אלא שנתנו את הטעם מסברא לאיפה שזה שייך, במקום שזה שייך שיהיה לך טעם שיהיה לך סברא, אבל אין הכי נמי דאפילו היכא דלא שייך האי טעמא, גם במקום כזה שלא שייך הטעם, הוי דינא הכי הדין נשאר כך "יהרג ואל יעבור!" לא אומרים 'זיל בתר טעמא' כמו במקומות אחרים לך אחרי הטעם, עד כאן לשונו. 

"אבל כאן" הוסיף רבינו הגרי"ז: "לכאורה עדיין צריך עיון, הלא הקושיא במקומה עומדת שהרי על פי חשבון מוטב שיהרג הוא עצמו ואל יהרגו כולם? אלא התירוץ הוא: אמנם על פי חשבון הצדק עם מי שטוען כך, אבל בא על זה הקבלה ואמרה, הקבלה איש מפי איש שקיבלנו: "שאם תנהג על פי ההחשבון - הנך מוסר!!! ודינך כמוסר, מי שמוסר ישראלי להריגה - יהרג ולא יעבור!" ורואים מכאן שאפילו במקום שעל פי חשבון הטענה צודקת - מכל מקום הדין אמת! ולא משגיחים בחשבון, אלא משגיחים בדין. לא עושים חשבון 'מה משתלם? מה לא' מה הדין! 

והדין הוא 'יהרג ואל יעבור' אפילו שהחשבון אומר אחרת: 'לא עדיף להציל 50,000 מאשר 1?!' - לא! הדין קובע וימותו כולם! אתם שומעים? זה הגרי"ז, ולא כל הפשרנים האלה שעושים חשבונות על חשבון הדת... "לכן" הסביר מרן הגרי"ז: "אפילו אם נניח שעל ידי 'חזית מאוחדת' ניתן יהיה להשיג מנדט אחד אפילו שנים - הדבר אסור! ואסור לעשות דברים אסורים, אפילו אם על פי חשבון הם באמת כדאיים, כי מה שאסור – אסור! ואפילו במקום 'הפסד גדול!' כי אין מקום בתורה לחשבון של 'רווח והפסד, כדאי או לא כדאי, מה יצא לך מזה?' 'מה יוצא לך מזה שאתה מוכיח את הרבים? מה יוצא לך מזה? למה אתה צריך את זה? בשביל מה לך? מה חסר לך, שב בשקט! תלמד, תעשה מצות, מה אכפת לך?...' 

אלא רק שאלה אחת ויחידה היא: "מה מותר ומה אסור? מה שמותר מותר מה שאסור אסור ואפילו אם זה באמת כדאי!" ואפילו אם זה באמת כדאי... אז זאת אומרת כל המפלגות חרטא ברטא נגד התורה! כל הזמן עושים פשרות על חשבון הדת!! ולכן ה' זרק אותם לקרשים עכשיו וסילק אותם מהשלטון, ועכשיו הם יושבים באופוזיציה ומקבלים את הגזירות בראש!!! כי "אל תתחבר לרשע אפילו לדבר מצוה" - זה הלכה! והם מתחברים לרשעים!! קראו להם "עמלק" ל'מזרחי' – (הרב) שלום כהן קרא להם "עמלק!" עכשיו הוא היה מוכן ללכת איתם והכל, אין בעיה! "עמלק" אתמול, היום? "פנחס"... 

"אין המשיח בא בחשש איסור!" באותה תקופה התמרמר מרן הגרי"ז ואמר: "כי הלך המחשבה המצוי כיום, הוא הלך מחשבה שאינו עוסק ב'מה שאסור או מותר? על פי רצון ה' יתברך!' אלא ב'מה שכדאי או לא כדאי?' וזה הלך המחשבה שנוגד את היהודית ואת ההלכה! ואת היסוד הזה לומדים מתוך סוגיא מפורשת בעירובין מג', שכן הנה קרוב ל-2,000 שנה אנחנו מחכים למשיח לבושים במעיל וממתינים עם המקל ביד!" - לא אנחנו, הוא! "ואף ה' מחכה וגם המשיח מחכה!! 

כמבואר במסכת סנהדרין צח': 'שהמשיח יושב בשערי רומי עם החולים כאשר הם מתירים את כל פצעיהם ואחר כך קושרים את כולם ואילו הוא קושר אחד ומתיר אחד! למה? פן יקרֵא באותו רגע לגאול את עם ישראל ויוכל מיד ללכת לגאול אותם! למה צריך מיד? מתי יקראו לו, אם מצב הזכויות של עם ישראל יהיה מרובה - זה הזמן! אבל אם הוא ישתהה יכול להיות שכבר יתרבו עוד פעם חטאים והמשקל ישתנה ואז הוא לא יוכל לגאול! "הרי הקב"ה מחכה, המשיח מחכה, ישראל מחכים, והדבר תלוי במשקל הזכויות אם זכו אֲחִישֶׁנָּה (ישעיה ס כב) הזכויות נשקלות באופן קבוע במשקל כך שדי ברגע אחד שבו ירבו הזכויות כדי שיאמרו למשיח מן השמים: "לך!" 

אבל הוא לא יכול לצאת לדרך אם זה יהיה ביום השבת! שכן מבואר בגמרא: "שאין משיח בא בשבת - כדי לא לחלל את השבת!" אבל אם תצא השבת כבר יכול להיות שתרבנה החובות! יש הרבה מחללי שבת בתל אביב ובכל מיני מקומות, ואז ההזדמנות תוחמץ!! באיזה חילול שבת מדובר? בחילול דרבנן! "איסור שבת למעלה מ-10 טפחים" ואחרי זה אם הוא יבוא, כמה מליוני חילולי שבת ימנעו על ידי ביאת המשיח! הלא ישנם כל כך הרבה יהודים שעושים 'שבתם חול!' וברגע שהמשיח יבוא יפסקו החילולי שבת לא עדיף?! 

אבל אם זה קשור באיסור דרבנן המשיח לא יבוא! רק במוצאי שבת, אבל יכול להשתנות כל המשקל ויכול להיות שידחה בעוד אלף שנה! ואי ואי ואי עדי כדי כך? אז כמה היה כדאי שמשיח יבוא בשבת? בכל זאת אם ה'כדאי' כרוך באיסור - אפילו דרבנן! האיסור דוחה את כל השיקולים שבעולם! מכך עלינו ללמוד לכל ענין: שהשיקול צריך להיות אך ורק 'אם מותר או אסור?' ולא 'אם כדאי או לא כדאי?' 

וכך סיים מרן הגרי"ז: "אל תחשבו שניתן לעשות בתורה מה שרוצים - התורה קדושה מאש היא!!! "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ" (ירמיה כג כט) וכל הנוגע בה - נכווה בגיהנם!" אין 'פשרות'!! דין זה דין, מותר זה מותר, ואסור זה אסור! וכל מה שרואים היום - זה הכל 'כדאי או לא כדאי, ומה יוצא לך מזה?...' בודדים הולכים על פי דין בלבד! נו, עכשיו רואים את ההבדל בין קפז' (קהילות פז) לאחרים. 

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל [email protected]