מנהיגות - חלק מט - סוגי הכשרונות והתפקיד המיוחד | הרב אמנון יצחק

סוגי הכשרונות והתפקיד המיוחד 

מנהיגות מט' הכשרון הפרקטי מונח 'כשרון' הוא ערטילאי מאוד! ישנם סוגים רבים של כשרונות, ואפילו בתוך ההבנה עצמה ישנה מספר סוגי כשרון, לכל אדם יש תפיסה שונה; יש אחד מבין דווקא באמצעות חשבון לוגי, אחר מבין דווקא באמצעות המחשה ודימוי 'תן לי דוגמא!' יש מי שמבין רק דברים חלקים וברורים, יש אחר מבין באמצעות קושיות ופלפולים, ויש שמבין רק דברים מעשיים, לא תיאוריים 'אל תדבר איתי באויר! תגיד לי דברים מעשיים' על סוגי הכשרון השונים יעידו הסיפורים הבאים: 

גדליה היה בחור כשרוני במיוחד מקובל בחברה, מוצלח, אהוד, דמות ומודל לחיקוי, חסרון אחד העיב על עתידו ועיכב את עלייתו, לא ברור למה, אבל משום מה גדליה פיתח לעצמו מין 'משנה סדורה' שעל פיה הוא פשוט איננו מתאים ללימוד התורה והעתיד שלו זה איש עסקים! במקום ללמוד השקיע את כל כולו בעניני עסקים, כסף לא היה לו, אבל הוא צבר מידע רב בתחום הנדל"ן ושוק ההון, ונחשב לבר סמכא בנושא, ורבים החלו להתייעץ עמו. אחר ניסיונות נואשים להוציא מליבו את הדיבוק המשונה שדבק בו, הרימו הוריו ואנשי הצוות בישיבה את ידיהם, תוך שהם מסיקים: 'כי לא ניתן לעשות עמו מאומה!' הוא היה משוכנע שהוא לא מתאים ללימוד התורה, ומאומה לא משנה את דעתו הנחרצת. 

עוד צעד אחד אחרון עשו לפני יאוש, הצמידו לגדליה אברך מיוחד! בעל שאר רוח, שילמד עמו בקביעות שעה ביום, למשך תקופה. האברך החל ללמוד עמו, ועד מהרה גילה כי עומד בפניו זן נדיר של אגוז קשה מאוד לפיצוח! צמוד בעקשנות לדעות מוזרות שסיגל לעצמו בלי סיבה נראית לעין. האברך החליט לנקוט בדרך חדשה: במקום ללמוד עם גדליה גמרא, החליט ללמוד איתו הלכות שבת בעיון, ולאחר מספר שבועות הבחינו אנשי הצוות שגדליה מתחיל לפרוח! לימוד ההלכה פשוט החיה אותו. 

ואז התברר: שגדליה הוא בעל אופי מעשי ופרקטי, לימוד הגמרא בעיון - לא משך אצלו התענינות, לימוד ההלכה בעיון החיה את נפשו, זה דברים מעשים הלכה למעשה, והוא נמשך אל החלק הפרקטי בחיים ונשאב כולו להגדרות העדינות והעמוקות של המציאות ההלכתית, תוך שהוא מוצא סיפוק בהלכה, והחל לשקוד בהתמדה מופלאה שלא הכיר ולא התנסה בימי חייו! האברך היה ניחון בכישרון חינוכי, למרות חוסר הניסיון, והוא נקט בצעד מתוחכם ביותר! פרסם בקרב בני הישיבה: 'כי ניתן לשאול את גדליה שאלות בהלכות שבת - שכן הוא ממש בר סמכא בתחום הזה!' 

החלו הבחורים לגשת לשאול שאלות, והוא הרגיש שהמעמד שלו התרומם, התחושה הזו הוותה את הדבר שקשר והצמיד את גדליה לגמרא, לשלחן ערוך ולמשנה ברורה - בעבותות אהבה! ההורים המודאגים של גדליה, התעדכנו מידי פעם במצב, וקלטו את הנס המתחולל בבנם! הידיעה שהוא כבר בקי ומבין בהלכות שבת - פשטה בקרב בני המשפחה וזה הוביל לדימוי עצמי גבוה! הרגיש: שהוא שווה! יכול, מסוגל להתחבר לעולמות גבוהים בעמל התורה ובהבנה לעומקה. 

לאחר תקופה של פריחה ושגשוג, מידי פעם חזרו עננים שחורים להעיב את חייו של גדליה, יצר הרע לא מניח לטרפו לחמוק ממלתעותיו, וגם אחרי ההתקדמות הניכרת הצליח פעם פעמיים לגרום לו 'להרים ידים' ולבקש: 'לחזור לעולם העסקים' אבל האברך שהיה צמוד אליו, היה משכמו ומעלה! עם סבלנות יוצאת דופן, והוכיח לו בכל פעם מחדש: 'איזה עתיד מזהיר לפניו! כאיש הלכה ומורה הוראה בעל שיעור קומה בישראל!!' 

כחלק ממסע השכנוע, לקח את גדליה להבחן אצל אחד מגדולי הרבנים, שהתלהב מהקף ידיעותיו! וכתב לו מכתב מיוחד בו העלה על נס את ידיעותיו הנרחבות!! האברך מסגר את המכתב במסגרת מרשימה ומכובדת, ושלח את זה לבית ההורים של גדליה, ההתלהבות והשמחה - עודדו את לבו ורוממו את רוחו! לאחר שנים של עמל ויזע, עומד הבחור - האברך הגאון רבי גדליה שליט"א! שכל המחנכים שלו התייאשו ממנו, לסיים את ארבעת חלקי השלחן ערוך! ועתיד גדול מחכה לו בעולם התורה והיראה!! 

זאת אומרת צריך לזהות: מה הכשרון? אין אדם בלי כשרון! צריך לזהות מה הכשרון ושמה להתמקד אצלו הענין היה פרקטיקה מעשים 'אל תביא לי סיפורים וזה כל מיני דברים' זה לא תופס אותו 'אין אדם לומד אלא איפה שליבו חפץ' זה לא... אי אפשר לדחוף לאדם מה שהוא לא קולט, מתחבר אליו, צריך למצוא: 'מה בדיוק הנקודה?' 

עכשיו 'כשרון חלק ומסודר'; עוד מעשה, שסיפר הגאון ר' גרשון אידלשטין שליט"א ראש ישיבת פונוביז': "לפני למעלה משלושים שנה, הגיע לישיבה בחור מארצות הברית ללמוד בזמן אלול, ואז למדו מסכת בבא קמא, מספר ימים לאחר שנכנס אותו בחור לישיבה, הסיח את לבו בפני הרב גרשון: 'שהוא לא נהנה מהשיעורים!' אז הוא שאל אותו: 'אם הוא מבין אותם?' הוא אמר לו: 'כן! אבל לא נהנה' – 'ממה אתה כן נהנה?' – 'ללמוד משנה ברורה!' אמרתי לו: 'אם ככה תלמד גמרא עם משנה ברורה!' 

ואז הם למדו את פרק מרובה שהמשנה ברורה אינו עוסק בהלכותיו, ואז הצעתי לבחור: 'ללמוד שלחן ערוך הלכות גזילה, ובמקום משנה ברורה ללמוד את הסמ"ע שדומה במבנה למשנה ברורה וכל דבריו ברורים ואינו מאריך בקושיות' הבחור הסכים לכך, אך שאל: 'אם כך לשם מה הגעתי לארץ ישראל? הלוא צורת לימוד זו אני יכול ללמוד גם באמריקה!' ואז השיב לו הרב גרשון: 'אם הוא לא מרגיש טעם, אלא בלימוד כזה, אכן הוא יכול לחזור לאמריקה!' וכך הוא עשה. בתחילת זמן חורף, חזר הבחור לאמריקה ללמוד בישיבת 'בית התלמוד'. 

במכתב שהוא שלח לרב גרשון בסוף הזמן הוא ציין: 'שהוא מאושר ומרוצה מעצמו!' חלפו שנים אביו של הבחור סיפר: 'כי אמנם בישיבת בית התלמוד שיטת הלימוד בעיון והספק מועט' אבל הבן שלו למד כמו שהציע לו הרב גרשון, וסיים כך את כל מסכת בבא בתרא! עם פירוש רש"י תוספות רא"ש נימוקי יוסף רשב"א וקצות החושן!! הכל בצורה פשוטה להבין היטב את הכתוב עם חזרה מרובה!!' וסיפר לי עוד: 'שבתחילת הזמן היה לו קשה מאוד ללמוד בצורה כזו ורבים טענו לו: 'מה יצא ממך אם אתה לומד בלי לומדס' בלי למדנות?' 

אבל בסוף! בסוף 'הזמן' לא היה מאושר ממנו! שכן כל המלעיגים הגיעו לשאול אותו שאלות, כיון שהוא ידע היטב את הסוגיות עם דברי הראשונים העיקריים! לא רק זה, כשסיים את מסכת בבא בתרא, הוא ניגש לאחד מראשי הישיבה ביקש: 'שיבחן אותו על המסכת כולה!' ראש הישיבה סירב בטענה: 'שהוא עוד בחור צעיר בתוך זמן אחד הוא סיים את כל מסכת בבא בתרא כולה!' הוא ניגש לראש ישיבה אחר, שהסכים לבחון אותו, כשסיים סיפר בהתפעלות ראש הישיבה השני לראש הישיבה הראשון: 'שהבחור יודע את סוף המסכת כמו שאנחנו יודעים את תחילה!' 

זאת אומרת הם רק בהתחלה ולומדים טוב טוב בעיון ומבינים את ההתחלה אבל הוא כבר בסוף יודע את מה שהם יודעים כמו שהם בהתחלה, כבר בסוף הוא יודע הכל! אבא של הבחור הוסיף וסיפר: 'כי שנים לאחר מכן חזר לארץ ישראל, למד בכולל 'חזון איש' למד סדר 'קדשים' באותה מתכונת, כאשר היום הוא משמש כראש כולל להוראה! ויש לו משרת רבנות במסגרתה הוא משפיע רבות על בעלי בתים, ומכוין רבנים להוראה!! כל זה הוא זכה בגלל שהוא למד לפי טבעו'. 

זאת אומרת אדם צריך ללמוד לפי כשוריו, לפי החיבור שלו, לפי הטבע שלו, אף אחד לא לומד אותו דבר, לכל אחד יש גישה שהיא יותר מתאימה לו, והמזל שלו, שהוא לא בוש מן המלעיגים עליו! ולכן הוא הצליח מאוד מאוד!! 

'כל אחד יש לו תפקיד יחודי שלו!' אלו הן הלכות תלמוד תורה, על כל אחד לגלות את הכשרון היחודי שלו, דרך ההבנה והתפיסה שלו, ולעמול בתורה לפי המהלך המתאים לו, כך הוא יתעלה במעלות התורה והיראה ויעשה אילן גדול! הגמרא אומרת בעבודה זרה יט': "אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ!" כי התורה תלויה בחפץ, ברצון, אדם שלומד לפי כשוריו המיוחדים יראה הצלחה בדרך הלימוד. ויש לזכור: כל אחד ניתן לו כשרון אחר, כי לכל אחד יש תפקיד אחר בעולם. 

יש פה מישהו שמוזכר, שאני לא רוצה להזכיר את שמו, כי הוא גם מלמד 'בונים חופשיים' ופנה אליו אחד מהגדולים ואמר לו: 'שהוא צריך לנצל את היכולת שלו לדבר!' וכו' וכו' והוא אמר לו: 'אתה יודע, את הסיפור עם אליהו הנביא שבא להוכיח את אחאב מלך ישראל שרצח את נבות היזרעאלי! ואת גזילת הכרם - גזל לו את הכרם ואמר לו אליהו הנביא לאחאב (מלכים-א כא יט): "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!" הסיפור: שהיה לנבות כרם בעמק יזרעאל, ואחאב חמד את זה, והפציר בו: 'שהוא רוצה שיתן לו והוא יתן לו בתמורה מה שצריך ויותר!' והוא לא רצה זה היה 'נחלת אבות'. 

ואיזבל שהיתה זבל יעצה לו: 'מה הבעיה? אתה רוצה את הכרם - אני אסדר לך! שני עדים שישקרו ויגידו: 'שהוא ביזה את המלכות!' - יתחייב מיתה! תהרוג אותו ותקח את הכרם' למה זה קרה לנבות? למה היה מגיע לו שירצחו אותו ויקחו לו את הכרם?! הוא לא היה מוכן למכור! הוא אמר (מלכים-א כא ג): "חָלִילָה לִּי מֵה' מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ!" אז הוא אומר טענה צודקת! למה הגיע לו עונש? למה הוציאו אותו להורג? המדרש אומר: "הקב"ה חנן את נבות בקול נעים - שלא היה כמוהו בדורו! שלוש פעמים בשנה היו עולים לרגל לירושלים, ונבות היה שר בהר הבית, כאשר כל עולי הרגל נהנים מיְפי שירתו! 

עד שהגאוה עלתה לראשו!! הסתחרר מהערצת ההמונים, והיוהרה מילאה אותו, בפעמים הבאות שהגיע לירושלים כבר לא רצה לשיר! עד שהפצירו הפיצרו הפצירו התחננו ובקשו ממנו שוב ושוב, ובהמשך הוא לא הסכים - עד ששלחו לו שרים ונכבדים!!! עד שחדל לגמרי לשיר מרוב האגו המנופח שלו. אמר לו הקב"ה: "היה לך תפקיד בעולם לשמח את הבריות! נתתי לך כשרון, שמתי בגרון שלך פעמון נעים עם צלילים שתוכל לצלצל בו, וקולך ישמע למרחוק, ואתה מונע מבריותי את אשר מגיע להם ולא לך?! "אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו!" (משלי ג כז) אז לכן אני לוקח אותך אלי בחזרה, כי אין לך יותר יעוד ומטרה בחיים, המטרה שהועדתי לך - לא מילאת!" 

וכאן הוא אמר לאותו רב: "תנצל את המתנה שנתנו לך - שלא יקחו אותך!" אז אם כן רואים: שכל אחד יש לו תפקיד, ויעוד, והוא מיוחד בזה, "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו ב) - התנאה לפניו; אם חנן אותך בקול - תשתמש בקול, חנן אותך בחכמה תשתמש ללמד את הרבים, וכן הלאה כל אדם יש לו כשרונות יחוד ויעוד, צריך רק לזהות: מה יש בו? ולהשתמש בזה; לא רק לעצמו - אלא גם לכלל ישראל!

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל [email protected]