מנהיגות - חלק סא | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת יוסף בן מרוסיה מנוחתו עדן אמן.

מנהיגות א' ס',

הכוח של אחריות.

אחר שאדם

מקבל על עצמו אחריות ובעלות

ומגלה בקרבו כוחות עצומים,

האחריות תוציא את הכוחות העצומים הגנוזים בקרבו מן הכוח אל הפועל,

כי באותו הרגע שהוא קיבל על עצמו הוא יהפך להיות מוכרח.

וכשיהפך להיות מוכרח

הוא יתאמץ בכל הכוחות

עד כלות

בכדי לממש את היכולות הכבירות שיש לו,

ויצליח בסיעתא דשמיא להגשים את כל המחויבות.

רעייה נפלאה לדבר

הביא רבנו שפת אמת

ליהודי שטען לפניו

שאינו יכול לפרנס את ילדיו

משום שאין לו את האמצעים לכך.

אמר לו שפת אמת,

התורה הקדושה מכחישה אותך.

היא אומרת שאם אתה אבא,

אתה יכול.

אבל זה כשאדם מבין שהוא אבא.

כתוב בתורה,

והספסוף

אשר בקרבו

התאוות אהבה,

וישובו ויבכו גם בני ישראל,

ויאמרו,

מי יאכילנו בשר?

בעקבות כך, משה רבנו אמר לקדוש ברוך הוא,

והאנוכי הריתי את כל העם הזה,

אם אנוכי ילידתי הוא,

כי תאמר אלי שאהו בחקיך,

כאשר יישא האומן את היונק על האדמה אשר נשבעת לאבותיו,

מאין די בשר

לתת לכל העם הזה,

כי יבכו עלי לאמור,

תנה לנו בשר ונאכלה.

משמע מדברי משה רבנו,

שאם משה רבנו היה האבא

של עם ישראל,

היה יכול לתת להם בשר.

איפה שמענו?

שהוא אמר,

הי אנוכי הריתי את כל העם הזה, אם אנוכי ילידתי הוא?

מילא אם אני הריתי ואני ילדתי,

וזה הילדים שלי,

אז הייתי יכול,

אבל לא אני, לא הריתי ולא כלום.

אלא שכאן,

שואל השפת אמת,

אבל הרי מדובר בכמות עצומה של בשר

עבור כלל כל ישראל, מיליונים, איפה תביא להם בשר?

ובכן,

כיצד באמת היה ביכולתו של משה רבנו לתת להם בשר אם היה אבא שלהם?

אם היה אבא, היה יכול לתת, אבל איך אפשר לתת למיליונים?

כל יום.

כל יום.

והוא שאל והוא השיב מיד.

כן, אם הוא היה אבא של כלל ישראל,

הוא היה יכול.

כי אבא יכול הכול.

בגמרא כתוב שעיני הילדים אל ההורים ועיני האימא לאבא ועיני האבא אל השם,

ומשם הוא מקבל את הכוח

שתולים בו את הביטחון.

זה נותן לו את הכוח גם להביא את כל מה שצריך.

את הדברים בער השפת אמת,

לאבא יש אחריות

לפרנס את הילדים.

הוא יודע שאם הוא לא יפרנס אותם,

אין אחר שיפרנס אותם,

והם ימותו חלילה ברעב.

לכן הוא לוקח אחריות,

הוא מגייס לה משימה

עם כל כוחותיו,

עד שביכולתו לפרנס את כל ילדיו.

רואים, יש אברכים, יש להם שני ילדים, יש 11 ילדים ויש 18 ילדים,

וכולם אברכים, לא עובדים,

וכולם מפרנסים, וכולם חליפות, וכולם חתונות.

איך?

איך?

ואפילו אם האבא הזה,

יש לו את כל כלל ישראל,

כי האחריות מוטלת עליו.

מי שהאחריות מוטלת עליו,

עושה מאמצים עילאיים

ועל אנושיים עד שמצליח,

בסייעתא דשמיא.

אז בואו נראה דוגמה מהחיים, כמו שאומרים.

אחד שהיה לו

אלפים ילדים.

אלפים.

אלפים.

זה היה הסוד

מאחורי ההצלחה הכבירה

של הגאון רבי נתן צבי פינקל,

זכר צדיק ברכה.

על אף שהוא היה חולה,

הצליח לפתח את ישיבת מיר,

עד שמנתה אלפי בחורים ואברכים,

כיום היא מונה כחמשת אלפים,

ואף להקים בניינים,

ולהחזיק את כולם על כתפיו השכוחות והחלשות.

הכל החל

שבועיים-שלוש לפני פטירת חמיב,

הגאון רבי בינוש פינקל.

הוא קרא לו,

ואמר לו, אני נותן לך את הישיבה.

מיד לאחר מכן,

הושיט לו

ורבי נותן צבי העמום,

שעד אז למד בכולל

רשימה של כל האברכים בכולל,

וכמה הם צריכים לקבל כל אחד.

אז רבי נתן צבי שאל את חמי בתמימות,

ואיך אתה משיג את הכסף כדי לתת להם?

ואז רבי בינוש

אמר,

אין לי מושג,

אני משתמש בביטחון שלי,

ואתה תצטרך להשתמש בביטחון שלך.

זה מעלות אלפים כסף.

והוא אברך.

לרבי בייניש

היו שישה חתנים,

וכולם הופתעו

שבחר להטיל את ראשות הישיבה דווקא הרבי נתן צבי,

שהיה שקוע ברמח ושסה,

בעמל התורה בהירה,

וישב רק

ללמוד עם חברותות,

בלי להתעניין בכלל בניהול הישיבה.

יתרה מזאת,

הוא היה כל כך שקוע מעולמה של תורה,

מופשט מהוויות העולם עד זה,

שהוא לא ידע איך מפקידים כסף בבנק.

וגם ידעו שהוא חולה,

ואפילו קשה.

וכולם התקשו איך הוא יישא בעול הזה של הישיבה.

הימים נקפו,

והתברר כי מדובר באחת ההצלחות הגדולות של עולם התורה אחרי השואה.

רבי

נותן צבי

התגלה עד מהרה כאחד מגדולי הבנאים,

אל תקרא בנייך אלא בונאיך,

שהוא נהיה ראש הישיבה,

אכלסה

הישיבה רק את הבניין המרכזי,

על שתי קומותיו.

הוא הוסיף על הבניין הזה עוד כמה קומות,

ובנה עוד כמה בניינים אדירים

בירושלים ובברכפלד.

כולם השתהו מול תוצאות מגע יד הקסם שלו.

כל מקום שנגע צמח זהב.

נהיה המתרים הכי טוב בעולם.

הוא גייס סכום מוערך של כחצי מיליארד דולר

בשני העשורים האחרונים.

איך הוא עשה זאת?

איך הוא הצליח?

והנה מתגלה הסוד.

בתקופה שהוא מונה לראשות הישיבה,

הוא חיתן את אחד מבניו.

בחתונה השתתף המשגיח,

הגאון הצדיק רבי שלמה וולבה,

זיכרונו לחיי העולם הבא.

במהלך החתונה ניגש אליו

רבי נותן צבי ואמר לו שאינו יודע כיצד יוכל לקחת את כל הישיבה על שכמו.

המשגיח השיב לו במשפט,

תיקח עליך את האחריות.

עם מידת האחריות

תיווכח שהשם יהיה באזרח.

באותו רגע

החליט רבי נותן צבי

שהוא לוקח על עצמו את האחריות על עול החזקת הישיבה,

וגם נטל על שכמו את האחריות להתבססותה והרחבתה של הישיבה,

תוך דאגה עמוקה ותמידית לכל הקורא בה.

כאשר שאלו אותו כיצד יש לו את הכוח והסבלנות הנדרשים

להתמודד עם כל התפקידים

ולשאת בעול הכבד שרובץ על צווארי יומם בלילה,

מה ענה להם?

אני בסך הכל מנסה למלא את התפקיד.

עם הצלחות כאלה עצומות הוא רק מנסה.

אם תרצה לומר שזו ענווה במיטבה,

אבל יותר מכך,

זו הייתה השקפתו.

על פעולותיו הכבירות.

הגישה שלו הייתה, זה התפקיד המוטל עליי,

זו האחריות שלי,

ועליי להילחם, למסור את הנפש, למלא אותו בשלמות כנדרש ממני.

זהו, זה התפקיד. כשאדם מוגדר, יודע מה התפקיד,

הוא מנצל את כל כוחותיו לתפקיד באחריות,

אין דבר כזה שהוא לא יצליח.

כך, למרות מחלותיו הקשות,

הרים נתן צבי

את הישיבה לגבהים בל יתוארו.

על ידי התכונה של האחריות,

הנחישות

וממסירות הנפש שלו,

הוא הצליח לתפקד בשנות מחלתו,

שהייתה בעלת השלכות כבדות משקל על תפקודו

יותר מצוות שלם של אנשים גיבורים ומוכשרים.

הוא קנה מגרשים,

בנה בניינים,

התרים תורמים,

וכל זאת לצד אמירת שיעורים חריפים

ושיחות מוסריות.

הוא שעיבד את כל מהותו ועצמותו לעמל התורה והיראה.

הוא פשוט

הפקיר את גופו לעשות את רצון קונו.

כשהיו צריכים לסחוב אותו לומר שיעורים

או ללכת לבית גבירים,

מעולם לא נרתע,

והיה מצווה שיקחו אותו.

על אב שלא פעם נפל ונחבל,

ואף סבל איסורים נוראים.

הוא לא התחשב בכלום

ולא נסוג אחור,

סביבה שימשיכו להביא אותו שוב ושוב לומר את השיעור,

שהסיסמה

אין לוותר לעולם.

זה היה המוטו של חייו.

ועל ידי כך הצליח להתגבר

על כל מכשול שהתגלה בדרכו

למימוש האחריות

והחזון שלו לבניית עולם התורה שנמסר לו.

אז רואים שאם אדם יש לו אחריות ובעלות ושליטה ורצון,

הוא הופך להיות מוכרח,

ואין מצב, בפרט שאדם עושה

בעניין רוחני, שהשם לא ייתן לו את הכלים לזה.

כמו אבא

שיש בכוחו

לזון ולפרנס את כל ילדיו.

לא ייתכן שהקדוש ברוך הוא ייתן לאבא להביא 18 ילדים,

הוא לא יוכל לפרנס אותם.

אז זאת אומרת, כל בן אדם

צריך לקחת אחריות.

אם לוקחים אחריות,

מצליחים.

אבל, לצערי הרב, אני חייב עוד פעם

להגיד את הדברים.

יש המון הורים עכשיו שחושבים שלוקחים אחריות על הילדים, והם מפקירים את הילדים

בגלל שהם פטי יאמין לכל דבר ומאמינים לתשקורת המגויסת וכו'.

יש סרטון ששלחתי עכשיו,

מדוקטור שון ברוקס,

שהוא אומר מסר מצמרר,

ישמעו ההורים ותעבירו להם.

הוא אומר כך,

ממציא הזריקה,

דוקטור מאלון,

אמר בעצמו שאסור לקחת אותה לעולם,

ולא משנה מה הנסיבות,

זאת אומרת,

לא משנה באיזה גיל אתה,

מחלות רקע,

מסוכן, קשקושים, שטויות.

וככה הוא אומר,

אנשים שלקחו את הזריקה עלולים למות בתוך שישה חודשים עד שש שנים מיום קבלתה,

כי היא גורמת לירידה

חמורה בהגנה של מערכת החיסון הטבעית,

היא מבלבלת את הגוף

כך שהוא לא מגן על עצמו מפני מחלה,

והיא גורמת לקרישי דם שגורמים למוות.

וזה מה שעלול לקרות לכם.

אלא אם קיבלתם זריקת פלצבו, כמו שמקבלים כל השרים,

חברי כנסת ואלה שמדברים בטלוויזיה,

כל אלה הם מוגנים,

כי הם צריכים להמשיך להסיט את כולם ולהישאר בחיים.

אבל אתם לא יכולים לדעת מה קיבלתם.

הזריקה כבר עכשיו גרמה למוות של מיליונים.

הזריקה גרמה.

הזריקה, לא הקורונה,

גרמה מוות למיליונים ברחבי העולם.

אני שומע הורים שרוצים לתת את הזריקה לילדים שלהם.

היא עלולה להפוך אותם לעקרים.

נשים רבות שלקחו את הזריקה הפילו בשליש הראשון של ההיריון,

ואתם לא תוכלו ללדת.

עד כאן דבריו

של הרופא.

וזה דברים ברורים מכל מה שהבאנו.

אז איפה האחריות של ההורים?

אתה רוצה לפרנס אותם,

ואתה עובד יומם ולילה, ובסוף אתה מוביל אותם למוות

בתקווה דבילית שאתה מחסן אותם.

יש סרטון שהופץ עכשיו,

שרוב הדוברים בטלוויזיה, הכתבים, שרים והכול,

כבר נפלט להם כל פעם לחסל במקום לחסן,

חיסולים במקום חיסונים.

הם מודעים למה שהם עושים.

לא יומן כי יסופר.

איפה לקיחת אחריות?

אחריות זה שאבא לא יהיה מפגר ויאמין,

אלא יבדוק את הדברים. מדובר בחיים של הילדים שלו.

כשהולכים לעשות ניתוח לילד או משהו, מבררים מי הרופא הכי טוב, איפה הכי כדאי, איפה זה, איפה פה, איפה שם.

עושים

בדיקה?

מה זה פתי יאמין לכל דבר?

מה, אתם לא יודעים מה זה קופת חולים?

אתם לא יודעים מה זה קופת חולים?

אחד הגיע פעם לשמיים,

והוא מגיע לאשנה ואומר, שלום, הגעתי.

אני אתה? אומר, אני השם שלי ככה וככה.

בודקים ברשימות, אומרים, אתה לא מופיע.

ומה זה לא מופיע?

אז איך הגעתי לפה?

אמרו לו, תלוי, מה עשית? איפה היית? מה קרה?

אומרים, נכנסתי לקופת חולים כללית, עשו לי חיסון,

ומצאתי את עצמי עכשיו פה. אמרו לו, אה, תמיד הם שולחים לפני הזמן.

אז זאת אומרת,

אנשים לא בודקים לו שום דבר, רחמנא נצלן, איפה האחריות?

איפה האחריות? איפה האחריות? יתבעו אתכם הורים, יתבעו אתכם על רצח הילדים שלכם.

איפה האחריות?

קבלו בבקשה על עצמכם אחריות.

אל תעשו שטויות.

השם ברא בכם מערכת חיסון מצוינת.

אין שקורונה, כל שקט.

המשך יבוא.