מנהיגות חלק סה - חובת החינוך על מי? | הרב אמנון יצחק

מנהיגות חלק סה' | חובת החינוך על מי? | יד' אלול תשפא'

אנחנו כרגע נמצאים ב'מנהיגות' חלק סה': חובת החינוך על מי? על ההורים לדעת: שהם ורק הם אחראים על חינוך ילדיהם לתורה וליראת שמים! מבחינה הלכתית: הילדים שייכים לקב"ה, והוא הפקיד אותם בידי ההורים כדי שיחנכו אותם כרצונו יתברך, כלומר; החובה והאחריות על חינוך הילד מוטלת על ההורים, וכך ההלכה באורח חיים סימן שמג' דיני קטן בשבת, קטן אוכל נבלות, אין בית דין מצווים להפרישו, אבל אביו מצווה לגעור בו ולהפרישו. הרמ"א אומר: "מאיסור דאורייתא" וההלכה הבאה: "ולהאכילו בידים אסור אפילו דברים שאיסורם מדברי סופרים, וכן אסור להרגילו בחילול שבת ומועד ואפילו בדברים שהם משום שבות" 

הרמ"א אומר: "ויש אומרים שכל זה בקטן שלא הגיע לחינוך, אבל הגיע לחינוך צריך להפרישו, ויש אומרים: דלא שייך חינוך לבית דין אלא לאב בלבד" ועכשיו הוא אומר דבר שימו לב! "וקטן שהכה אביו או עבר שאר עבירה בקטנותו אע"פ שאינו צריך תשובה כשהגדיל, מכל מקום טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה אע"פ שעבר קודם שנעשה בר עונשין" אז אפילו קטן שהכה את אביו כשהוא היה קטן-קטן, או עבר עבירה בקטנותו הוא לא צריך לעשות תשובה בגדלותו על מה שהוא עשה כשהוא היה קטן, מכל מקום טוב שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה וכפרה על מה שעבר, אע"פ שעבר קודם שהיה בר עונשין. 

כמו המעשה שהיה עם המהרח"ו שהאר"י הקדוש בא אליו בחלום ואמר לו: "שהוא צריך לצום שלושה ימים! בגלל שהוא הכה את אמא שלו בגיל קטן-תינוק בחזה הוא נתן לה כמה מכות בתור ילד קטן" אז הוא אמר: "בשביל שהוא יגיע למקומו למעלה לאן שהוא ראוי שלא יעכב אותו, שיצום על זה 3 ימים!" מזה רואים שעד גיל עשרים לא דנים מן השמים כשאתה נמצא עדיין פה, אבל בשמים כשמגיעים אחרי 120 יש חשבון גם על זה, אז לכן כדאי שיעשה תשובה וכפרה, דהיינו יקבל עליו תשובה וכפרה אע"פ שעבר קודם שנעשה בר עונשין. 

מכל מקום ראינו: שההורים מחוייבים להפריש בעיקר האבא להפריש את הילד, הילדים ולא להאכיל אותם ח"ו בידים נבלות וטרפות, ואפילו מגיל קטן-קטן-קטן תינוק אסור זאת אומרת צריך לשמור עליו טהור וכשר! והמצוה של החינוך מוטלת בעיקר על ההורים. עכשיו, אחת מהחובות שמוטלות בעיקר על האב היא ללמד את בנו תורה, כמו שכתוב "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" (דברים ו ז) החובה הזו היא אחת מהמצות הבסיסיות של יהודי, והיא מודגשת בפרשת קריאת שמע ללמדנו, שקבלת עול מלכות שמים, לימוד התורה וקיום מצות אינן מצטמצמים למה שמקבל האדם על עצמו אלא מחובתו להקנות ערכים אלו גם לילדיו אחריו, וגם לכל מי שיכול להשפיע עליו לא רק לילדיו, גם לכל מי שביכולתו להשפיע עליו! 

ומי שרוצה לראות מקור לדברים יעיין בפרק א' ב'חומת הדת' למרן החפץ חיים. עכשיו, בעקבות שינוים ותהפוכות היסטוריות, נפתחו במשך השנים 'חדרים' חיידרים וישיבות, אבל הם לא באו לפטור את האבא מחיובו, והם גם לא משמשים תחליף, התפקיד לעזור לאבא למלא את תפקידו, אבל עצם חובת החינוך נשארת על האבא כמו שהיתה מעולם, לכן חובה על האב להמשיך לפקח היטב להיכן הוא שולח את ילדיו? מי הם המלמדים? ומה הם מלמדים? כי זוהי אחריותו ממש! המלמדים אינם אלא שלוחיו, אבל עליו לפקח ולוודא שהשליחים עושים שליחותם שאם לא יעשה כן הוא מועל בתפקידו! 

ואומר החפץ חיים: "שלא שייך לומר בזה את הכלל: חזקה שליח עושה שליחותו" וחייב כל אדם בכל יום לברר: מה מצב החינוך? ושהכל כדרכה של תורה! אשר על כן חובה על האב לפקח על הילדים: מי המלמדים? מה מלמדים? אחריותו! עם הקמת 'בית יעקב' על ידי שרה שנירר בהסכמת גדולי ישראל, נמסר גם החינוך של הבנות לידי השליחים, עד אז הן למדו אצל האמא במטבח הכל; הלכות ובישולים, אולם עדיין יש לזכור: שהם רק שליחים. היום, הם לא כל כך טובים, כי הכניסו לשמה הרבה מתרבות המערב, הרבה שטויות שלא צריך ללמוד! 

אבל החובה מוטלת על ההורים לבדוק בציציות של השליחים הללו, ולוודא שהם עושים מלאכתם נאמנה! ומשפחת גריינימן לא שלחו בכלל ל'סמינרים' וגדילו את הבנות בבתים וחיתנו אותם עם תלמידי חכמים! כי הם ידעו ששמה יש 'רוח' שהיא לא 'רוח התורה הרצופה' כבר. הבעיה התעצמה, עם התמסדות מוסדות החינוך והפיכתם למוסדות ענק, אט אט נוצר מצב בתחושה שכביכול מלאכת החינוך על המוסדות השונים, ואילו ההורים? מוטב שלא יתערבו! גם ההורים מצידם עסוקים בלחץ החיים, והעול המוטל על כתפיהם לא מותיר להם מספיק פנאי וכוח לגלות מעורבות בילדיהם, הם מרגישים שיצאו ידי חובה כשמסרו את ילדיהם למוסדות ובפרט אם הם 'בעלי שם' - זאת טעות! המוסדות משמשים 'שליחים' אבל האחריות מוטלת במאה אחוז על ההורים. 

יש תחומים בהם אדם יכול לומר: "שהוא לא מבין!" אבל לא כך בחינוך, הורים אינם יכולים להרשות לעצמם לומר: "שאינם מבינים בחינוך" הילד הופקד בידיהם על מנת לגדלו, לחנכו ולחכמו והם אחראים לכך; 'מוישלה' שלך ליכול להיות 'משה רבנו!' כך פוסק הרמב"ם: "כל ילד יכול להיות משה רבינו!" ואחרי מאה עשרים שנה, ה' יתבע את ההורים וישאל: "נשמה טהורה שנתתי בידכם היכן היא? מדוע לא הצמחת אותה בתורה ויראת שמים? איה הנער?!" – "וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא?" (בראשית לז ל) ישאלו אותו: "איפה הנער? נתתי לך אותו ביד נשמה טהורה! ואז "וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא?!" 

פעמים רבות, הורים מסתמכים על 'השם של המוסד' ומנוהל על ידי אישיות תורנית מכובדת, ובראש המוסד בנשיאות עומד אדם גדול ומפורסם, לפעמים אכן המנהל הוא אדם נאמן לתפקידו והמלמדים הם אלה שלא לוקחים ברצינות את התפקיד מה שנקרא: "אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה" (ירמיה מח י) לפעמים להפך; המלמדים בסדר והמנהל מכפף... אז לכן לא להסתכן בהפקדתם הילדים במוסד חינוכי שלא בדקתם באופן אישי ביסודיות הילד שלכם זה האוצר היקר לכם מכל! אל תרשו לעצמם למסור למוסד חינוכי שאתם לא בטוחים במידת האחריות והאמינות, עליכם לעקוב כל הזמן. 

החת"ם סופר, מסופר עליו: כשהבנות שלו היו בחדר, היה מפסיק באמצע הלימוד ומידי פעם מתקרב לשמוע 'על מה הן מדברות'? לראות שאין חס ושלום קלקול בדיבורים, אולי ספגו איזה 'רוח אחרת' או משהו, כך היה מקפיד. אם המוסד מתנהל על טהרת הקודש? עליכם לבדוק, או חלילה הכניסו אליו תכנים לא ראויים לנשמה של הילד! כיום, כל גדולי הדור מזהירים: "חובה על ההורים לעקוב אחרי התכנים, אחר המלמדים" אין צורך כל כך לבדוק כי היום הכל כמעט מקולקל...! 

זאת אומרת למצוא באמת מוסדות טהורים - קשה מאוד למצוא! וכל זה בגלל שהמדינה נלחמת לשנות את החינוך החרדי; הרי המזימה הזו עומדת כבר עשרות שנים! מאז שקמה המדינה!! הכונה היתה: לעקור את הדת! בינתים הם לא הצליחו, לכן הם הכניס את ה'ליבה' לכל מקבלי התקציבים, ושס הכניסו, והסמינרים הכניסו, יש הרבה מוסדות מקבלי תקציבים שהכניסו, וזה בעיה חמורה ביותר! פעם סגרו חיידרים וישיבות בגלל שרצו ללמד רק 'שפה רוסית' זהו, כלום לא יותר, ויתרו על הכל, וסגרו את הכל, החזירו את הילדים הביתה ולימדו אותם בבית. ולכן המדינה הקימה עכשיו מה שנקרא היום 'המחוז החרדי' כדי להשתלט על מוסדות החינוך! 

להורים יש כח רב! משום שבלי הורים אין למנהל של המוסד מקום לעבוד, אם כל ההורים יקחו את הילדים הביתה, שיחפש עבודה... לכן צריך לעקוב ולהתריע! לא לשתוק על שום שינוי, במוסדות שהורים התריעו והתעקשו הצליחו לשמור על טהרת החינוך לתורה וליראה! במקומות שלא התעקשו, המוסד התדרדר! וכפי שהבהרנו: המוסדות כיום מחנכים 'בצורה כללית' מה פירוש? אין להם אפשרות לטפח כל ילד באופן אישי כדי שיצמח שיהיה באמת יכול להיות גדול בישראל! את זה רק ההורים יכולים לעשות; על ידי עידוד, על ידי הערכה, טיפוח אישי, תוכניות, מבצעים, פרסים! עליהם לקחת את הנושא הזה ברצינות, ולבדוק: מה מתאים לילד? והאם הוא מתפתח כראוי? לא לחסוך בכסף! כל השקעה - זה רק בשבילם. 

עד כמה גדולה האחריות האישית של ההורים במאבק גורם מרכזי להצלחה בחינוך, נשמע את המעשים הבאים ונלמד: לפני כמאה שנים, התגורר בטבריה של מעלה, יהודי חסיד, צדיק ועובד ה', והשם שלו היה ר' יצחק מתתיהו וינברג זלה"ה, הוא היה אחיו של בעל ה'ברכת אברהם' מסלונים. ר' יצחק מתתיהו עבר תקופה קשה בחייו שזוגתו נפטרה, ויתרה מזו, ערבי נהרג בשוגג במפעל שלו, והוא אולץ לברור לאמריקה בכדי להנצל מנקמת משפחת ההרוג. היה זה אסון חייו! להתנתק מחבורת עובדי ה', ובעלי המדרגה של סלונים, שהיו בטבריה בימים ההם, בראשותו של הצדיק ר' מוטלה דַיֵין ולגלות לאמריקה, שלפני מאה שנים היתה 'מדבר שממה רוחנית!' 

אבל יהודי צדיק כמו ר' מתתיהו לא נשבר, התחזק בבטחון, נישא בשנית, נולדו לו 3 בנים ובת. מכיון שאמריקה היתה מדבר שממה רוחנית, הוא ידע: שהכל תלוי בחינוכם רק בו! את הבת שלח בסמינר 'בית יעקב' בקראקא, כשהוא משלם חצי מהמשכורת בשביל כך! ובמכתב שהוא כתב לשרה שנירר שהקימה את בית יעקב, הוא כתב לה כך: "לפני שאליהו הנביא עלה בסערה השמימה, נאמר: "וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי" (מלכים-ב ב ט) לכאורה מדוע אלישע ביקש פִּי שְׁנַיִם מרוחו של אליהו? אלא אלישע ידע שהוא נשאר כעת לבד במערכה! ולכן ביקש מאליהו הנביא: 'מנה כפולה של נבואה וקדושה!' כדי להתחזק ולחזק אחרים. 

ובכן, אני מבקש ממך: החדירי בביתי יראת שמים ויהדות במנה כפולה! מכפי שאת משקיעה בכל בת אחרת, כי היא תחזור לאמריקה ושם זה מדבר שממה, ותוכל לא רק להתגבר על הנסיונות אלא גם להפריח את השממה הרוחנית! ואכן ר' יצחק מתתיהו השקיע את כל לבו ונשמתו בחינוך ילדיו לתורה ויראת שמים, זה לא היה קל, היה קשה מאוד! עליו להלחם נגד כל העולם!! אבל באש הגדולה החדיר בילדים להט של אמונה, להט של עבודת ה' ולימוד תורה קדושה! הוא ההביל בפניהם את ה'עולם הזה האמריקאי!' הבעיר בהם אש לאהבת ה' ויראתו, ולימוד התורה ולעבודת ה'. 

האש הזאת שהבעיר ר' יצחק מתתיהו בליבם של ילדיו, ממשיכה להבעיר עד היום את העולם היהודי; הבן הראשון, היה הרב מרדכי וינברג, שחתנו הוא הגה"ג ר' יצחק סולובייצ'יק שליט"א ראש ישיבת 'שערי שמחה' ומחבר הספרים הנפלאים 'רווחא שמעתה' על סוגיות הש"ס והרמב"ם. בנו השני, היה הג"ר יעקב וינברג, ראש ישיבה וישיבת 'נר ישראל' בבולטימור שהעמיד תלמידים רבים! בנו השלישי, זה בעל הספר הזה! (מנהיגות) הגאון ר' נח וינברג, ראש ישיבת 'אור שמח' ואחר כך 'אש התורה' שהיה מקים עולה של תשובה בדור האחרון והחזיר עשרות אלפים רחוקים בתשובה. 

ואילו בתו של ר' יצחק מתתיהו נישאה לגאון ר' אברהם פנקוס זלה"ה, שבנו הגאון המפורסם הג"ר שמשון דוד פנקוס זלה"ה רבה של הקהילה החרדית באופקים, ראש ישיבה בכמה ישיבות, והבעיר בדרשותיו המופלאות את רבבות עם ישראל ועדין מבעירים בהם את רחבי העולם היהודי! את כל המשפחה הנפלאה הזו, הקים ר' יצחק מתתיהו בודד במערכה במאריקה החומרנית של אותם ימים ריקה מטיפת יהדות! עד שאמרו: "שכל האבנים שיש באמריקה הם טרף!" טריפה, אפילו האבנים היו טריפה. 

לכל זאת הוא זכה רק בזכות דבר אחד: הוא לקח אחריות אישית מלאה על חינוך הילדים לתורה ויראת שמים. הוא ידע: שאם הוא לא יעשה זאת, אף אחד לא יעשה זאת. כך מצליחים בחינוך ילדים לתורה ויראת שמים. אבל לא רק באמריקה, גם 'בירושלים של מעלה' באותה תקופה, מרן הגאון ר' שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל הצליח בחינוך ילדיו, וזכה שכל ילדיו וחתניו צמחו לגדולי תורה בקנה מידה עולמי, רק בזכות דבר אחד: הוא לקח אחריות אישית על חינוכם של הילדים, הוא לא סמך על המוסדות ואפילו הטובים ביותר! הוא לא סמך על המלמדים הנעלים ביותר, אלא בדק בכל מקרה לגופו: מה מתאים לילדים ומה לא? 

לדוגמא, סיפר מרן הג"ר שמואל אוירבך זצ"ל (שנפטר לא מזמן): "בילדותו שלח אותו אביו ר' שלמה זלמן לת"ת 'עץ חיים' בירושלים, בתחילת כל שנה היה מגיע ר' שלמה זלמן האבא אל החיידר לבדוק: מי המלמד? ומה מתכוננים ללמוד? באחת השנים כששוחח ר' שלמה זלמן עם המלמד, אמר המלמד: "שילמדו מסכת מסוימת" ור' שלמה זלמן ניסה לשכנע אותו: "שמוטב שילמדו מסכת אחרת, משום שהמסכת המדוברת אינה מתאימה לרמה של הילדים!" אבל המלמד התעקש ולא הסכים לשנות תוכנית, משכך לקח ר' שלמה זלמן את בנו והשאיר אותו אצל המלמד משנה קודמת, משום שסבר ששם הוא ילמד ברמה המתאימה לו". 

זאת אומרת זה לא בושה 'להשאיר כיתה' השאלה: מה התועלת! כמו כן, סיפרנו כבר בשיעורים הקודמים, שר' שלמה זלמן עצמו כשהיה נער התעלה מאוד אצל המלמד ר' חיים הקלמן זצ"ל שלימד אותו מסכת שבת, ומשום כך החליט ר' שלמה זלמן: שגם בניו הגאונים ישלח ללמוד אצלו, וגם כשעזב ר' אברהם חיים את המקצוע של המלמדות, שלח ר' שלמה זלמן את בניו שלימדו 'פרטי' אצלו, משום שסבר: שבידיו האמונה, ומקנה לילדים יסודיות ובהירות בלימוד התורה! 

והוא גם נשאר כיתה בשביל ללמוד אצלו! ובגלל זה הוא נהיה 'מומחה בהלכות שבת' כי הוא למד אצלו מסכת שבת שנתיים, נתן לו את היסודות ונהיה 'פוסק של הלכות שבת!'. ואם בדור ההוא שניתן עוד היה לסמוך על המוסדות והמלמדים, נמנע ר' שלמה זלמן לסמוך אל איש! על אחת כמה בדורנו הירוד! בפרט בעקבות התערבות של המדינה בחינוך בשנים האחרונות שהיא מתכוונת: לקלקל הכל! ברור שאף אחד לא יכול לסמוך על המוסדות או המלמדים, לכן מוטלת חובה להשגיח, לבדוק ולחנך את הילדים באופן אישי לתורה ויראת שמים. 

במוסדות של קפז' (קהילות פז) - אין תערובת של המדינה! ולא נהנים מתקציביהם!! ומקווים: שהמלמדים עושים את מלאכתם נאמנה. על האדם לחשוב תמיד: "כאילו הוא ומשפחתו נמצאים על אי בודד! כמו ר' יצחק מתתיהו, ורק הוא יכול ללמד ולחנך את הילדים". אם יחשוב אדם כך, וישקיע רמ"ח אברים ושס"ה גידים בחינוך הילדים, יוכלו לצמוח בס"ד להיות גדולי תורה ויראה! כמו היהודי הפשוט מרובע ד' בבאר שבע, שסיפרנו בשיעורים הקודמים, שהעמיד משפחה לתפארת! בגלל שהוא וכלתו, מיום אחרי החתונה, כשאין להם עוד כלום, לא ילדים לא כלום, התחילו להתפלל: "שיצליחו בחינוך הילדים!" והשקיעו כל מרצם וחינוכם, והצמיחו מהם גדולים בתורה ובעבודת ה'. 

החובה מוטלת רק על ההורים! אי אפשר להשתמט. וישאלו כל אחד: "מה עשית בנשמות היקרות? תראה לנו את התוצאות!"

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל [email protected]