ובא לציון גואל - חלק ב | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ובא לציון גואל' מאת הרב יוסף רובינשטיין שליט"א (עמוד כז - עמוד ל) - - - 

פרק א' חמש סיבות שבדורנו הגאולה יכולה לבוא יותר מבדורות קודמים

זה לשון מרן החפץ חיים זצ"ל ישנם כאלו שרואים את גודל פריקת העול שנתהוה אצל רבים מעם ישראל וזה גורם להם להתיאש ולחשוב איך נוכל לקוות לרחמי שמים ולגאולה אחרי שרבים מפירים תורת ה' באופן נורא כזה ועל כן מצאתי חובה לנפשי לבאר את אמיתת הענין שאדרבה בזמננו יותר קרוב לצפות לישועה כי הנה חז"ל מסרו לנו בסימני הגאולה סימנים שאינם לשבח כלל כגון בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגי ואין תוכחה נערים פגי זקנים ילבינו חכמת סופרים תסרח יראי חטא ימאסו והאמת נעדרת ואין בן דוד בא עד שירבו המלשינות וכו' ולכאורה יפלא הלא מפסוקי התורה נראה ליהפך שהגאולה תהיה כאשר נשוב אל ה' כמו שכתוב בפרשת נצבים ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וגו' ואז ישיב ה' את שבותך וגו" ולא כשתהיה כזאת ירידה גדולה וביאור הענין קרוב לפשוטו הוא דשניהם אמת ובזמן הגאולה ימצאו שני סוגי אנשים ימצאו חלק אנשים שיחזקו את עצמם לעבוד את ה' בכל לבבם ונפשם הם ובניהם ומאידך ימצאו גם אנשים שיהיו בשפל המדריגה ושניהם יעזרו לקירוב הגאולה.

 וכדלהלן.

1 המעלה והשכר של עובדי ה' בימינו פי מאה מבדורות קודמים 

כיון שלפני הגאולה יתרבו הנסיונות ויתרבו המסיתים והמדיחים על ידי ריבוי ספרי פוקרים וכדו' ויתרבו הנסיונות על ידי כל מיני עצות של תאוה וחמדה שליחי היצה"ר ממילא ודאי דרגתם של המתחזקים בעבודת ה' עולה למעלה מאוד מאוד כי הדבר מגיע להם בקושי גדול וחירוף נפש הרבה יותר מדורות קודמים וכדאיתא באבות דרבי נתן דפעם אחת בצער שקול יותר ממאה פעמים שלא בצער ואדרבה כיון שיראי חטא ימאסו אלו שכן יראים עובדים לשם שמים ושכרם רב ובפרט אלו השרידים אשר ה' קורא ששמים לילות כימים על תורת ה' ומשחירים את פניהם בדוחק מזונותיהם. או אלו שמקבלים על עצמם לחיות חיי עוני ודוחק כל ימיהם כדי שיוכלו להפריש שכר למלמדים שילמדו את בניהם תורת ה' או אלו בחורי ישראל אשר עם כל נסיונות ומצוקות הזמן יתחזקו בתורה ומצוות וכל צערם הוא על מה שהם ממעטים בתורה ובמצוות וכי לא מתקיים אצלם התנאי של: "ושבת אל ה' בכל לבבך ובכל נפשך" וזכות כל אחר מהם יכריע הרבה והרבה כהנה וכהנה וכתב בספר אבקת רוכל לתלמידו של הרא"ש זצ"ל שבמצב כזה כל האנשים המתחזקים לילך בדרכי ה' ולא להתפתות לרשעים יקראו צדיקים ועליהם נאמר: "ועמך כולם צדיקים".

2 גם החצופים מכריחים את הגאולה

אמנם חז"ל כבר הגידו לנו מראש כי בדור אחרון לא כולם יעמדו באותה מדריגה ויקום דור חדש שיעמדו בשפל המדריגה ויתנהגו כל אחד כפי הישר בעיניו ונדע כי זה גופא מסימני הגאולה כי גם הם יגרמו לקירוב הגאולה כי מכיון שחוצפא יסגי עד שהם יהיו חכמים בעיניהם יותר מכל הדורות הקודמים וימאנו במסורת האבות אם כן כבר לא יהיה תועלת מאריכות הגלות כי הקבלה הולכת ונפסקת ח"ו ובעל כרחך יחיש וימהר הקב"ה את הגאולה כדי לפקוח עינים עוורות לראות באור האמת כי חלילה לא יעזוב הקב"ה את בניו שיודחו וכדכתיב: "בל ידח ממנו נדח". היוצא מדברינו שבזמנים יש יותר לצפות ולקוות שיתגלה כבור ה' בעולם. (צפית לישועה פ"א תורה אור פי"ג) 

3 המחיר יורד!

אל יפלא בעיני האדם איך נוכל לומר שכעת יזכו ישראל מה שלא זכו דורות קודמים שהיו הרבה יותר זריזים לתורה ולמצוות כיון שידוע דגלותנו הוא מפני חטאינו. וכדכתיב: "הן בעוונותיכם נמכרתם" וכל הגלות הוא כדי לכלה הפשע ולהתם החטאת כדכתיב בדניאל, והנה כל גלות וגלות נקבע מתחילה כמה זמן יסבלו כדי שביסוריהם ימחל להם עוונותיהם ובגלות ראשון נגזר: "וענו אותם ארבע מאות שנה" ובגלות בבל שבעים שנה וכן בודאי בגלות האחרון נחתך הזמן ומובן שאז נגזר הזמן לימים רבים וכדכתיב בהושע פ"ג: "כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר וגו" ואמנם יש זמן קצוב לגאולה והוא הזמן ד: "בעתה" שבו אפילו אם לא זכו כלל גם יגאלו אבל יש אפשרות להגאל קודם על ידי שמשלמים את החוב וככל שרוצים להקדים את זמן הגאולה צריך לשלם יותר ממש כשם שמצאנו בעבד שנמכר עד היובל וקצוב לו הזמן שביובל הוא ייצא גם בלי לפדות את עצמו בכסף אבל אם רוצים לגאול אותו בגרעון כסף מבואר בתורה ויקרא כה: "אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאולתו וגו' ואם מעט נשאר בשנים וגו' כפי שניו ישיב את גאולתו" על כל שנה נוספת שרוצים להוציאו לפני היובל צריך לשלם יותר וכך בענינינו אם היינו רוצים להגאל תיכף בתחילת הגלות היינו צריכים לשלם בהרבה מאוד זכויות כדי שיועיל לכפר על כל כך הרבה שנים וגם כשעבר חצי מהזמן עדיין צריך לשלם הרבה מאוד כדי לכפר על חצי מזמן הגלות אבל לנו שנשאר פחות זמן עד קץ הגאולה עלינו לשלם פחות. ולכן לא יפלא שאנחנו נוכל לזכות לגאולה מה שלא זכו לזה הצדיקים הגדולים בדורות קודמים כי כדי להגאל אז היו צריכים להרבה יותר זכויות מאשר הנצרך בימינו.

4 בזמנינו מספיק תשובה מועטת!

איתא במדרש רבה דברים כג: 'א"ר אלעזר: 'כשנגאלו ממצרים מתוך חמשה דברים נגאלו מתוך צרה מתוך תשובה מתוך זכות אבות מתוך רחמים מתוך הקץ ואף לעתיד לבוא אין נגאלין אלא מתוך חמשה דברים הללו' וביאור הדבר שכל החמשה דברים יסייעו לגאולה דהיינו כי אילו היו עושים תשובה שלימה אז תשובה לבד כבר היה מביא את הגאולה גם לפני הזמן כדכתיב: "היום אם בקולו תשמעון" אבל בזמן שאין התשובה שלימה אז צריכים לכל החמישה דברים כדי לקרב את הגאולה ועל כן אל יפלא בעינינו במה נזכה בדור הזה לגאולה?! הרי לא אכשור דרי ואדרבה! בדורות הקודמין היינו עומדים במצב יותר קרוב לעבודת השם. כי התשובה פשוטה דבזמנינו מצטרפים שאר הדברים הגורמים לגאולה שעדיין לא היו בעבר והם מתוך צרה ומתוך קץ אחרית הימים דבעבר לא הגיע עדיין זמן הקץ כבזמנינו שכבר נתקיים בנו כל הסימנים האמורים במסכת סנהדרין שיהיו סמוך לגאולה וגם הגלות התארך עד שנוכל לומר בפשיטות כי כבר הגיע זמן הקץ שהוא אחרית הימים ובעבר גם אולי לא הגיעו עוד הצרות למרום קיצו וממילא נוכל לקוות כי כיום שהצרות כבר הגיעו למעלה ראש כבר התקבצו כל החמישה דברים יחד ובהתעוררות תשובה מועטה נוכל לקוות כי יקרב הגאולה (חומת הדת פי"ג).

5 זכויותינו מצטרפות לכל זכויות הדורות הקודמים!

אל יהיה לפלא בעיני האדם לומר איך עתה נוכל לזכות לגאולה מה שלא זכו דורות הקודמים לזה? דזה אינו קושיא דאמת שאנחנו קטנים הרבה מאבותינו אבל ידוע שהקב"ה מצרף לכל אחד זכותו וזכות אבותיו ואנחנו כננס הרוכב על גבי הענק שהוא רואה יותר למרחוק מאשר הענק (מחנה ישראל פכ"ה).

6 עם ישראל בודאי ראוי לגאולת אחישנה!

ז"ל הח"ח אין להתיאש מהגאולה מחמת ריבוי החטאים ומיעוט הזכויות כיון שיש זמן קצוב לגאולה וזהו הזמן דבעתה שבו יגאלו אפילו אם לא זכו כלל וא"כ אולי בזמנינו יגיע העת ד: "בעתה" ועוד שבודאי אי אפשר לומר על כלל ישראל טיפין להם זכויות ח"ו ושיאלצו להמתין לזמן דבעתה שהרי ידוע שכלל ישראל מקיימים התורה בכל הדורות וגם אלפים נהרגו על קידוש ה' בגזירות תתנ"ו ות"ת וכדו' והרבה פעמים סבלו היהודים בזיונות וחרפת רעב מחמת שהם יהודים ואינם רוצים להתדמות לגויים וגם אין לשער את גודל שפיכת הדם שהגויים הרגו ביהודים יחד עם שאר צרות ומצוקות שסבלו מחמת דתם וא"כ איך אפשר לומר שאין לעם ישראל זכויות עד שיצטרכו להמתין לגאולת בעתה ועל כן בודאי אנו צריכים לצפות בכל יום לגאולה (שם עולם פ"ג).