ובא לציון גואל - חלק כג | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ובא לציון גואל' (עמודים קכח-קלב) שחיברו הרב יוסף רובינשטיין שליט"א - - - 

חתן לא מגיע לחופה אם הכלה עדיין לא מוכנה!

כמה אנשים תמהים על אריכת הגלות בעת שאנו רואים שכמעט כל הסימנים שנאמרו בגמרא שצריכים להיות לפני ביאת המשיח נתקיימו כולם ועדיין לא נראה שום התעוררות לביאתו ועקבותיו לא נודעו! 

והשבתי להם: שהסיבה לכך היא כיון שעדיין אין אנו מוכנים בידיעת הלכות המקדש והקרבנות (אגרות ומאמרים ח).

כמו בנשואין כאשר הכלה עומדת מלובשת ומקושטת בתכשיטיה ומוכנה להכנס לחופה ורק עומדים ומצפים לחתן שיבא אז החתן ממהר לבא כיון שהכל מתוקן ורק מחכים לביאתו כן בענין הזה ידוע אהבת הקב"ה לישראל שה' מכנה את עצמו בשם: 'חתן' לבני ישראל כמו שכתוב: "כמשוש חתן על כלה ישיש עליך א-לקיך" ולכן אם נהיה אנחנו מוכנים ומקושטים בכל חוקי התורה ובידיעת דיני העבודה בבית עולמים בכל הלכות המקדש והקרבנות ונעמוד הכן לקראת מלכנו יתברך שיבא כבודו לשכן בתוכנו הדעת נותנת כי תגרום זאת קירוב הגאולה ובודאי ימהר ביאתו אבל אם הכלה עדיין אינה מוכנת כלל להכנס לחופתה גם החתן אינו ממהר לבוא! (תורה אור פרק י').

אם היה לנו נביא בודאי היתה לו נבואה מה' שיזרז אותנו להכין את עצמינו!

הנה מצינו בספר חגי פרק ב' שלפני בנין בית שני שלח הקב"ה את חגי הנביא לבחון את הכהנים: האם הם יודעים הלכות הקודש והמקדש? דיני טומאה וטהרה? והוכיח וזירז אותם על חיוב זה! ועיין פסחים יז' בביאור השאלות ששאל חגי הנביא ותשובת הכהנים והאם הם אכן ידעו כראוי או לא וכך יהיה בודאי כשתהיה הגאולה שהקב"ה יצוה לשאול את הכהנים דברים הנוגעים לכהונתם וכמה בושה וכלימה יגיע לנו אז אם לא נדע להשיב עד שאפילו דברים מפורשים במקרא לא נדע! 

וברור לי: שאם היה לנו נביא בזמן הזה בודאי גם לו היתה נבואה מה' שישאל את הכהנים בהלכות אלו ויזרזם על זה, על כן עלינו להכין את עצמינו בכל מה שאפשר בזה ובפרט הכהנים והלויים להם המצוה והחובה ביתר שאת שהם יהיו הנתבעים הראשונים וגם הישראלים הת"ח כדי לדעת להורות. ועוד שאליהו ימצא הרבה כהנים שנתערבו בתוך הישראלים (אגרות ומאמרים ו ונדפס גם בספר עבודת הקרבנות).

וכפי הנראה שעצם דיני ההקרבה ידעו היטב לכן רק בעניני טומאה וטהרה במקדש נשאלו (מכתבים ומאמרים ה) או שאולי באמת שאל אותם גם על עניני הקודש והמקדש הקדמה לעבודת הקרבנות.

לכהנים יש חיוב גמור מדינא לידע כבר כעת הלכות העבודה!

לכהנים - דבר זה הוא חיוב גמור מדינא לעסוק בדיני העבודה ולידע הלכותיה! שהרי בגמרא (סנהדרין כב') מבואר: שלדעת רבנן אסור לכהנים בזמן הזה לשתות יין משום: 'שמהרה יבנה המקדש!' ועל הכהנים להיות ראויים לעבודה ואפילו שהכהנים אינם יודעים מאיזה משמר הם ולרוב הכהנים המשמר אינו באותו יום אף על פי כן אסורים כולם לשתות יין שמא עכשיו זמנם ויבנה בית המקדש מיד ויהיו פסולים לעבודה כדין: 'שתויי יין'. 

ואף שמבואר שם בגמרא שהכהנים בזמנינו שותים יין כיון שסוברים כדעת רבי שנחלק וסובר: 'שכיון שאין יודעים מאיזה משמר הם מותרים לשתות ומשום שלא חוששין שיבנה פתאום כל כך מהר עד שלא יהיה שיהוי זמן להתפקח מיינו' אבל בחיוב זה של לימוד ההלכות - ודאי גם רבי מודה: שכיון שאם לא יֵדעו את ההלכות יצטרכו לשהות זמן רב עד שילמדו! שהרי לידע הלכות עבודה לא מספיק יום או יומַיים וראיה: מן הלויים שהיו לומדים חמש (5) שנים! כל שכן עבודת כהנים המרובות כפלי כפליים לכולי עלמא יש חיוב על כל כהן להיות מוכן לעבודתו.

והנה מבואר בגמרא (בכורות נג') שביטלו חכמים מצות עשה של 'מעשר בהמה' בזמן הזה משום: 'חשש תקלה!' דכיון שאין לנו מזבח להקריבו צריכים להמתין עד שיפול בו מום ויוכלו להכשל בגיזה ועבודה וכדו' והקשו בגמרא: 'למה שלא יתקנו חכמים להטיל מום בכל העדר לפני שמעשר אותם! וממילא לא יהיה חשש תקלה? ותירצו בגמרא: 'כיון שמהרה יבנה בית המקדש ויצטרכו בהמה הראויה להקרבה ולא ימצאו!' הרי שמשום חשש זה היה כדאי לבטל מצות עשה מדאורייתא מכל עם ישראל! ואם כך ודאי עלינו מוטל לומר: 'מהרה יבנה המקדש! ויצטרכו כהנים להקרבה וצריך לדאוג שיהיו מוכנים!' (ציפית לישועה פרק ג').

המשיח לא רוצה להתעכב בקשירת תחבושת והאם אנחנו נעכב את עבודת המקדש עד שנדע את ההלכות?

ידוע מה שמסופר בגמרא (סנהדרין צח'): 'שאליהו הנביא שלח את רבי יהושע בן לוי לשאול את המשיח: 'מתי הוא יבוא?' 

ואמר לו אליהו הנביא: 'שיחפש אותו במקום מסויים שיושבים שם עניים סובלי חלאים והסימן להכיר את המשיח הוא: ששאר הסובלים שם שיש להם כמה נגעים פותחים קודם את כל התחבושות לנקות ולטפל בפצעים ואח"כ קושרים שוב את כל התחבושות יחד ואילו המשיח פותח נגע אחד (1)! ומקנחו ואח"כ קושרו ורק אז פותח את הנגע השני (2) ומקנחו וקושרו ואינו פותח שני קשרים יחד - כדי שכשיאמרו למשיח: 'לילך לגאול את ישראל!' לא יצטרך להתעכב כדי קשירת שני נגעים!'

ואם כן עלינו ללמוד בקל וחומר: שאם רגע אחד לא כדאי לעכב את גאולת עם ישראל מה נאמר כשיבוא משיח צדקנו ויאמר לנו בשם ה': 'להקריב קרבנות!' ואנחנו נהיה מוכרחים להמתין לבל הפחות כמה חדשים עד שנהיה בקיאים בהלכותיהם?!

אליהו לא ילמד כל אחד ואחד הלכות קדשים שכל אחד יכל לדעת בעצמו!

ואל יאמר האדם: 'שכאשר תצמח הישועה יבואו המשיח ואליהו הנביא וילמדו אותנו הכל!' - כיון שרק את הספיקות שאין אנו יכולים לברר – 'יבוא תשבי ויתרץ קושיות ואבעיות' אבל הדברים הפשוטים המבוארים בפסוקים או בתורה שבעל פה הנמצא בידינו זה אנו צריכים לדעת בעצמינו! ואליהו לא ילך ללמד כל אחד ואחד את הדברים שיכל לדעת בעצמו! 

אלא יאמר להם: 'את זה היה לכם ללמוד ולשנן בעצמכם קודם שבאתי לבשר הגאולה!' 

וכפי שכבר הזהיר אתכם הנביא האחרון: "זכרו תורת משה עבדי" וגו' ומיד אחר כך כתוב: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא" (אגרות ומאמרים ו') ונדפס גם בספר עבודת הקרבנות. 

ואל יאמר האומר: 'שכאשר יבא אליהו הנביא יתעורר רוח ממרום ונדע כולנו ידיעת התורה בכל פרט ובתוכם יתגלה לנו גם ידיעת סדר הקרבנות שידיעתנו מועטה בענינים אלו' 

כי אמנם אמת הדבר שכאשר יתגלה כבוד ה' בעולם בודאי ינוח רוח ממרום על כל בשר כדכתיב ביחזקאל: "ושפכתי רוחי על כל בשר" אבל צריך לדעת: כי השפעת הרוח תהיה כפי ההכנה שהכין האדם את עצמו מקודם אם מעט ואם הרבה כמו שכתוב בשם הגר"א זצ"ל, וכבר אמרו חז"ל: 'האומר: 'יגעתי ומצאתי – תאמין! יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין! מצאתי ולא יגעתי - אל תאמין!' (אגרות ומאמרים קי).

גם ישראלים ת"ח חייבים בזה!

חיוב זה מוטל גם על ת"ח שאינם כהנים! דהנה מעולם תמהתי: איך היו הכהנים יכולים לגשת אל העבודה? והלא אמרו חז"ל על הפסוק: "איש אחד מאלף מצאתי" – 'אלף (1,000) נכנסין למקרא ומאה (100) מהם נכנסים למשנה ועשרה (10) מהם לגמרא ואחד (1) מהם להוראה!' והרי לעבודת הקרבנות צריכים לכל הפחות להיות בעל גמרא והרי רק אחד מכל מאה כהנים הגיע לזה! ואם כן איך הספיקו הכהנים לעבודה? 

עד שמצאתי בירושלמי (שקלים פרק ב'): שתלמידי חכמים המלמדים הלכות שחיטה קבלה וזריקה לכהנים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה! ובבבלי (כתובות קו') מבואר: שגם ת"ח המלמדים הלכות קמיצה קיבלו שכרן מתרומת הלשכה. ואם כן גם היום הרי ודאי לא 'אכשור דרי' ומה יועילו לנו הכהנים אם הת"ח לא ילמדו עמהם הלכה למעשה?! ואם כן פשוט שגם התלמידי חכמים מחויבים כל אחד לקבוע זמן מעט בכל יום ללמוד דיני העבודה.

וחלילה אם לא יעשו כן הרי כשיבוא המשיח כל אחד ירוץ להקריב את קרבנותיו קרבן חטאת על חילולי שבת בשוגג וכדו' קרבן תודה - על כל אחד מישראל שעבר דרך הים לארץ ישראל או על חולה שנתרפא וכדו' וכן קרבנות עולה ויולדת וכדו' והכהנים שלא יֵדעו את ההלכות ירוצו לתלמידי חכמים ואם גם הת"ח לא יֵדעו - כמה תגדל הכלימה עליהם ועל עם ישראל! (הקדמה לעבודת הקרבנות).

תפקיד העשירים - להחזיק כולל ללימוד הלכות קדשים;

על כן מה נאה היה אילו ימצאו בכל פלך איזה עשירים שינדבו מנכסיהם לקבוע עשרה (10) אברכים גדולי תורה שילמדו סדר קדשים ויהיו בקיאים בכל הלכותיו ויקדישו לזה מחצית מזמנם! ושאר הזמן ילמדו איש איש כחפצו ביורה דעה או חושן משפט וכדו' ועשרה אלו ישתדלו במשך חמש (5) שנים ללמוד הלכות אלו על בורין! ולפלפל בהן ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא!! כי כיון שהקב"ה מחשיב לימודים אלו כאילו מקימים אותן בפועל ממש - צריך להשתדל הידע כל דבר בבירור. וכמו שכתב השל"ה (בספר יש נוחלין). ואחר שנים ישבו אחרים במקומם ובזה נראה: שאנו באמת מצפים ומחכים לגאולה! (תורה אור פרק יב') וראה עוד להלן (שער ד ספ"ג) מה שכתב הח"ח בתפקיד העשירים ובתפקיד הת"ח שכבר יודעים הלכות קדשים.

גם לימוד קדשים של הישראלים - מזרז מאוד את הגאולה!

כשנהיה מוכנים בידיעת עניני המקדש - יהיה כח למליצי טוב להמליץ עלינו לפני אבינו שבשמים שישלח לנו את המשיח אחרי שאנחנו מוכנים לביאתו ועומדים ומצפים עליו ובודאי יעתר לנו ה' וישלח לנו עזרתו (אגרות ומאמרים ע').