ובא לציון גואל - חלק כד | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ובא לציון גואל' (עמודים קלה-קמא) שחיברו הרב יוסף רובינשטיין שליט"א - - - 

'אין ישראל נגאלין אלא בתשובה!'

השי"ת ממתין עלינו בכל יום שנשוב אליו כדי שיוכל לגאול אותם כדאיתא בתנא דבי אליהו (פרק לא'): 'מעיד אני עלי שמים וארץ: שהקב"ה יושב ומצפה להן לישראל יותר ממה שמצפה האב לבנו והאשה לבעלה - שישובו בתשובה! כדי שגאל אותם ויבנה להם בית המקדש שלא יחרב לעולם!' (ע"כ התנדב"א) – הח"ח: 'וכמה יכאב לב האדם ויתבייש מעצמו בזכרו שע"י איחור תשובתו גרם גם הוא צער למעלה שתהיה השכינה בגלות!' (לקוטי אמרים פרק ב').

במצוה אחת (1) אפשר להביא את המשיח! המעשה ברבינו יוסף מגיקטיילא

איתא בגמרא (קידושין מ'): 'תנו רבנן: 'לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי וכן כלפי כל העולם ומכיון שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות! עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה בשביל חטא יחידי!'.

וכתוב בספר חרדים: 'מעשה היה ברבינו יוסף מגיקטיילא שחלה עד קרוב למיתה ונים ולא תיר וראה שני (2) אנשים שוקלים עונותיו וזכויותיו כמאזנים והיו שקולין שוה בשוה! מיד נתעורר ונתחזק ונטל את התפילין ושם אותם עליו ומיד התחיל להרפא ועלה ממות לחיים כי הכריע כף זכות!' עכ"ל. 

'והנה כל ישראל מצפים לגאולה ובדרך כלל כל העולם כולו הוא מחצה על מחצה ולו ימצא כעת איש אחד שיעשה איזה מצוה ובה הכריע את כל העולם כולו לכף זכות והציל את כלל ישראל מהגלות החושך והמר כמה מהטובה והתודה שירגישו כל אנשי העולם לאותו האיש שבשבילו ניצולו! ולהיפך לו ימצא איש אחד שעבר איזה עבירה ובה הכריע את כל העולם כולו לכף חובה ח"ו - האם היה דֵי חירופים וגידופים וקללות לאיש כזה?! ולעתיד יתגלה לעיני כל מי הכריע את ישראל במעשיו לכף זכות ומי הכריע לכף חובה! 

'על כן אחי ורֵעי! אחרי שידוע לנו שימינו אלה המה ימות המשיח ואף שלא נדע בבירור זמן ביאתו באיזה שנה יבוא אך עלינו לדעת: כי לא רחוק היום ההוא ובודאי למעלה אינם אלפי אלפים מלאכים פרקליטיהן המלמדים זכות עלינו ודוחקים: למהר קץ הגלות! ולעומתם מתגברים אלפי אלפים מלאכים מקטרגים המעוררים חובה עלינו וחפצים לאחר קץ הגלות כהמשך עוד איזה זמן האם עלינו כעת לשבת בחיבוק ידים?! מי יודע אם יתרבו הזכויות או ח"ו העונות וכל אחד ואחד יחשוב: 'שבו תלוי הדבר להכריע לכאן ולכאן על ידי מעשיו!' (אגרות ומאמרים ג).

הגאולה תלויה בתשובה!

מתוך דרשה בפני אלפי נשים בבית הכנסת בוילנא: 'נאמר בגמרא (סנהדרין צז'): 'אמר רב: 'כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה!' ולכן בעת הזאת בה אנו מחכים לגאולה אין עצה אלא בתשובה! יש בידינו את כל הש"ס המשניות והשולחן ערוך הכל מוכן ואף על פי כן ללא תשובה אין הגאולה יכולה לבוא!' (אגרות ומאמרים עז').

'איתא בחז"ל: 'כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה!' וידוע דהיו לנו כמה זמנים שהיו מעותדים לגאולה אך מפני שלא היתה באותם הזמנים תשובה כראוי נתעכבה הגאולה וזוהי הסיבה לאריכת גלותנו המר כי גאולתנו תלויה בתשובה ואם רק נשוב בתשובה כראוי אז בודאי יבא משיח צדקנו ולא יאחר לבית ישראל! (פ"ה) וע"ע בנספח בסוף הספר ביאור סוגיה זו אם הגאולה תלויה בתשובה דווקא.

פעם הודיע החפץ חיים בישיבתו: 'שבדעתו לומר בביתו איזה חידוש בהלכה!' כמובן שבני הישיבה באו וגדשו את חדרו מפה לפה לשמוע את החידוש הח"ח ישב אז מכונס בעצמו שקוע בשרעפיו ולבסוף פתח ואמר: 'אמר רב: 'כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה!' זאת ותו לא זה היה חידוש להלכה: שהגאולה תלויה בתשובה! (חפץ חיים חדש על התורה עמוד ס').

כעין זה מספרים גם תלמידים: 'שהח"ח היה אומר: 'עם ישראל בגלות כבר הכין את כל ההכנות הראויות לגאולה! חלקי התורה כבר נסדרו ע"י הרי"ף והרמב"ם הרא"ש והטור השו"ע והרמ"א וכו' אם כן מה הסיבה שהגאולה עדיין לא באה? מה שחסר לנו זה לחזור בתשובה וזהו חובתנו כעת!' (מע"י חלק ד' 388.390).

מתוך חמשה דברים (5) תהיה הגאולה וכעת חסר בעיקר דבר אחד (1)

הנה בתורה הקדושה יש פרשה שלימה! ב'ואתחנן' הרומזת על הגאולה ועלינו להתבונן בה היטב לראות את הנדרש מאיתנו: "והפיץ ה' אתכם בעמים" וגו' "ובקשתם משם את ה' א-לקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' א-לקיך ושמעת בקולו כי ק-ל רחום" וגו'. 

ופרשה זו רומזת על הגאולה! כדאיתא במדרש רבה (דברים כב') וזה לשונו: 'יתברך שמו של הקב"ה! שיודע מה היה ומה עתיד להיות ומגיד מראשית אחרית בפרשה זו הראה משה לישראל: אם חטאו - האיך הן עתידין לגלות והאיך הן עושין תשובה והאיך הן נגאלין!' וכו' הרי שהקב"ה מגיד כאן את האחרית שהגאולה תהיה לאחר שישראל ישובו בתשובה!

ועוד למדו במדרש (דברים רבה כג') מפרשה זו: שלעתיד לבוא אין ישראל נגאלים אלא מתוך חמשה דברים שהוזכרו כאן בפסוקים והם; א] מתוך צרה ב] מתוך תשובה ג] מתוך זכות אבות ד] מתוך הרחמים ה] מתוך הקץ. וכשם שגם בגאולת מצרים נגאלו מתוך חמש (5) דברים אלו ואם כן עתה שכבר סבלנו הרבה צרות וגם נראה כי כבר הגיע עת קץ אחרית הימים לא חסר לנו אלא תשובה ואם כן זהו החיוב עלינו כעת להתעורר בתשובה וזה יקרב את הגאולה. 

ובפרט שאחד הדברים שהוזכרו במדרש שנצרך לגאולה הוא זכות אבות וזכות התשובה תגרום שה' יזכור לנו ברית אבות ויגאלנו וכמו שנאמר בפרשת ואתחנן: "ושבת עד ה'" וגו' "ולא ישכח את ברית אבותיך". (חומת הדת פרק יג').

השכינה בגלות ובצער, והכל תלוי בתשובה שלנו

'יתבונן האדם בנפשו שע"י איחור התשובה הוא מעכב את השכינה כביכול להיות בגלות כיון שגם הוא בגלות אתנו והשי"ת ממתין עלינו בכל יום שנשוב אליו! וכדאיתא בתנא דבי אליהו (פרק לא'): 'אבי שבשמים! גלוי וידוע הוא שאתה יושב ומצפה להן לישראל מתי יגיעו ימות בן דוד ותמצא בישראל מהן בעלי מקרא ומהן בעלי משנה ומהם בעלי משא ומתן באמונה מעיד אני עלי שמים וארץ: שהקב"ה יושב ומצפה להן לישראל יותר תמה שמצפה האב לבנו והאשה לבעלה שישובו בתשובה כדי שיגאל אותם! ויבנה להם בית המקדש שלא יחרב לעולם!' ע"כ.

וכדפירש רש"י (דברים ל, ג) על הפסוק: "ושב ה' א-לקיך את שבותך" דהיה לו לכתוב: 'והשיב את שבותך'? ומכאן למדו רבותינו: שכביכול השכינה שרויה עם ישראל בגלותם - וכשנגאלין גם הוא ישוב עמהם!.

והנה אנו מבקשים בכל קדיש: 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא' וכו' 'וימליך מלכותיה' ובעוונותינו הרבים אנחנו בעצמינו ע"י איחור תשובתנו מעכבין את כבודו הגדול מלהתגלות בעולם! כי באמת הלא כבר אמר הכתוב (ישעיה נט'): "הן לא קצרה יד ה' מהושיע" ואם כן למה לא באה הישועה? "כי עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין א-לקיכם" וכאשר לבסוף תעלה נשמת האדם למעלה ותראה שם את גודל הדר כבוד א-לקינו שכמה אלפי רבבות מלאכי השרת מקדישים את שמו תמיד - כמה יכאב לב האדם! ויתבייש מעצמו בזכרו שע"י איחור תשובתו גרם גם הוא צער למעלה שתהיה שכינתו בגלות!' (לקוטי אמרים פרק יב') 

וראה בהערה דברים נוראים מהזוה"ק בענין זה.

'הנה כבר צווח רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) ככרוכיא! וכלשון הרמח"ל (דרך עץ החיים) על כך שכביכול רק בידינו נתון האפשרות להוציא את השכינה מבית האסורים של הגלות על ידי שנעשה תשובה! ולמה אין משתתפים בצער השכינה ולא חוזרים בתשובה?! 

וזה לשון תקוני הזוהר (תקון ו): 'ווי לון לבני נשא דקוב"ה אסיר עמהון בגלותא ושכינתא אסירת עמהון ואיתמר בהון אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ופורקנא דילה דאיהי תשובה תליא בידיהון וכו' "ויפן כה וכה וירא כי אין איש" דיתער בתיובתא לתברא בית האסורין דילהון אלא איש לדרכו פנו בעסקין דילהון בארחין דילהון איש לבצעו בבצעא דהאי עלמא לירתא האי עלמא'.

ותרגומו בקצרה: 'אוי להם לבני אדם! שהקב"ה והשכינה אסורים עמהם בגלות ו: 'אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים' והאפשרות לפדות את השכינה נמצא בידי הבני אדם על ידי שיעשו תשובה "ויפן כה וכה לראות" אם יש מי שיתעורר בתשובה לשבור את בית האסורים שלהם? "וירא כי אין איש" אלא איש לדרכו פנה לעסקיו ולדרכיו לרשת את העוה"ז'.

 ועיין בהקדמת הספר חרדים שמספר: 'שאחר שראו את דברי רשב"י הנ"ל היו כל בני חבורתו בזמן האריז"ל מתאספים אצל ציון רשב"י: 'ו: "שם ישבנו גם בכינו" צעקנו במרירות ליבנו! ויתכו כמים שאגותינו בראותינו איך רשב"י וחבריו בדוריהם היו מצטערים ואוננים ובוכים כל יום על גלות השכינה וכבוד ה' הגדול המחולל בגויים על רוב פשעם! ואותם הצדיקים לא היו גרמא בנזיקין!! וקל וחומר לנו שאנחנו הגורמים שיש לנו לבכות ולהצטער כפלים... ואלו הדברים ירדו לעמקי לבבינו שמענו ותרגז בטננו זחלנו ונירא מאוד לנפשינו! איך ניעול בכיסופא לעלמא דאתי?! (איך נעלה מבויישים לעולם האמת עוה"ב) מה נדבר ומה נצטדק לפני מלכו של עולם' וכו'. 

ומסופר שם: 'שלכן הקימו חבורה שיתאספו לשוב אל ה' ולהתעורר וכל השבוע היו סגורים על התורה ועל העבודה ולכן חיבר את הספר חרדים לעורר את העם לשוב אל ה'! ועין ספר הברית (חלק א' ט, טז) שחידש: שעיקר הסיבה שהגאולה עדיין לא באה כי אין מכוונים במעשה התורה והמצוות והתפילה: 'למפרק קוב"ה ושכינתה מגלותא!' (לכן תקנו ב: 'לשם יחוד' את זה).

התורה מבטיחה: 'שסוף ישראל לעשות תשובה!'

התורה הבטיחה לנו בפרשת נצבים (דברים ל'): שנעשה תשובה קודם הגאולה! עיין שם ברמב"ן (פרק ל' פסוק יא') ש: "ושבת עד ה'" אינו רק ציווי אלא הבטחה: שעתידין לשוב בתשובה לפני הגאולה! 

וכן כתב הרמב"ם (פרק ז' מתשובה הלכה ה'): 'וכבר הבטיחה תורה: שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד הן נגאלין! שנאמר: "ושבת עד ה'". 

וכן הנביא יחזקאל (פרק לו') ביאר בהרחבה: "ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם" וגו' "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקותי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם" וגו'. 

ואם כן סוף סוף נצטרך לתשובה ופרשת התשובה זו עתידה להתקיים ואם כן מדוע נשב בחיבוק ידים ולא נתחיל בתשובה כעת?! הלא עתידין אנו ליתן את הדין ע"ז גופא שאחרנו את תשובתנו!' (קיצור תולדות חייו סח' ליקוטי אמרים פרק יב').

אליהו הנביא יגמור להשיב לב האבות והבנים אם אנחנו נשתדל להתחזק

מלאכי הנביא האחרון מסיים את נבואתו: "זכרו תורת משה עבדי וגו' הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא והשיב לב אבות על בנים וגו' פן אבוא והכיתי את הארץ חרם". 

ופירש בספר המנהיג בשם הראב"ד: 'דהאי "פן אבוא" קאי על הפסוק: "זכרו תורת משה" דהיינו; שהנביא מזהיר: שיתנו לב לזכור את התורה! כי אם בזמן שיבוא "יום ה' הגדול" לא יזכרו את התורה ח"ו - אז ה' יחרים את הארץ ח"ו! (תורה אור פרק ו').

ושאלו את הח"ח: 'דא"כ אצלינו שיש ירידת הדורות! א"כ ח"ו יצטרכו להגיע למצב של: "והכיתי"? 

והשיב הח"ח: 'דרואים בפסוק שיצטרכו שאליהו הנביא ישיב את לב האבות והבנים ואעפ"י שהם יהיו במצב כזה הוא יבוא והביאור בזה: על פי מה שכתוב קודם בפסוקים: "אז נדברו יראי ה'" וגו' דהיינו; שאם רק יהיו אז במצב של אז נדברו לחזק את בית ישראל ה' כבר ישלח את אליהו הנביא שהוא ישיב את לב האבות והבנים ואפילו אם אינם במצב המושלם של: "זכרו תורת משה" (למע"י חלק ב' 455).

איזה רשעים יתקבצו, ואיזה ימותו?

כתיב ביחזקאל (פרק לד'): "והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות וגו' את האובדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבוש ואת החולה אחזק". 

אמר לנו השי"ת בזה: שברוב חסדו הוא יעורר לעתיד לבוא רוח טהרה על עם ה' ויבקש את האבודים וישיב את הנדחים לתוך המחנה ואלו שהם שבורי יד ורגל בנפשם הרוחנית ה' יחבוש אותם ויסיר מהם את מומם וה' יחזק את כוחם עד שיסור מהם המחלה לגמרי וזהו מה שאמר הכתוב בפרשת נצבים: "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקחך" ולא כתוב: 'אם יהיה פזוריך' להורות לנו; דאפילו הנדחים - שהם גרועים מאוד! וירדו למדריגה האחרונה גם אותם ה' יקרב. אבל דווקא כל זמן שאינם אבודים לגמרי ולא נבללו בין הגויים. כי אם הם כבר נאבדו לגמרי - אזי רק אם הם נאבדו באונס יש להם תקוה בבעליהם אמר יחזקאל (פרק לד'): "את האובדת אבקש" אבל אם הם נאבדו ברצון עליהם ועל כיוצא בהם התנבא הנביא: 'שמלך המשיח "ברוח שפתיו ימית רשע!" (הקדמת נדחי ישראל).

ועוד עיין ספר 'משמיע ישועה' לאברבנאל: בהמבשר הג' נבואה טו' העיקר הט' שהאריך במקורות ענין זה שבגאולה העתידה ישובו גם פושעי ישראל שיצאו מהדת והתערבו בגויים מחמת אונס וכדו' ונתחרטו ממעשיהם ושבו אל ה' בכל לבבם ונפשם! 

וראה מה שכתב הגר"א וסרמן זצ"ל: 'שהנביא יחזקאל (לד, ו) כותב על רשעי עם ישראל שבדור אחרון: "ישגו צאני" מכאן ראיה: שכל הדור מלבד הרועים - יחשבו בפני השי"ת כשוגג! "כי לכל העם בשגגה" אלמלא הרועים המהוים מחיצה של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים לא מן הנמנע היה להחזיר את כל הדור לתורה! ורק המורים, המדריכים, הסופרים, מנהיגי המפלגות, והעיתונאים והדוברים בכלי התקשורת וכדו' הם שמוסרים לכל העם השקפות כפירה ליצנות וניבול פה ושחיתות! ורואים: שכשניתן להמון העם הזדמנות לשמוע דברי תורת אמת הם שותים בצמא את הדברים!' (קובץ מאמרים ואגרות חלק א' רצט').

 ולפי זה ממילא בקלות הם יכולים לחזור חזרה! ועיין שם (עוד עמוד שכח') שהכתוב אומר: "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב" וידוע כי 'פשע' הוא המרד! וא"כ מבואר בכתוב: שאפילו אלו שיש בהם חטאים ועוונות שלא שבו, אם רק ישובו מהפשע שלא להיות מורדים בה' - כבר יוכלו לזכות להגאל!

ועיין רש"י (תהלים י, טז) על הפסוק: "שבור זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא" וזה לשונו: 'פושעי ישראל כשרואים את הרשעים מצליחים ליבם נושאם להרשיע, אבל משתשבור את זרוע הרשעים, אם באת לדרוש רשעם של רשעי ישראל - לא תמצאנו!'.