חומרת המחלוקת | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו תמלול הדרשה! אלא עיקרי הדברים ע"פ הספר 'להתעלות' באדיבות המחבר הרב שמחה אהרונוב שליט"א - ישר כוחו! לכתבה על ספריו - לחץ כאן.

חומרת המחלוקת - "חיים שאולה"

הגאון מוילנא כותב בספרו אבן שלימה: "חמישה מיני ערב רב יש בישראל:

א. בעלי מחלוקת ולשון הרע.

ב. בעלי תאווה.

ג. הצבועים שאין תוכם כברם.

ד. הרודפים אחר הכבוד לעשות להם שם.

ה. הרודפים אחר הממון.

ובעלי מחלוקת הם גרועים מכולם והם נקראים עמלקים, ואין בן דוד בא עד שיכלו מן העולם".

אלו דבריו המבהילים והחמורים של הגאון מווילנא על בעלי המחלוקת שמגדיר אותם כעמלקים וערב רב!

פעמים אנשים חושבים שמותר לעשות מחלוקת על דברים שנראים כמפריעים לנו וזה לא כל כך נורא, אז אנחנו צריכים לדעת מהמחלוקת צריך לברוח יותר ממה שבורחים מאש, וזאת מפני שהאש יכולה לשרוף רק את הגוף, אך המחלוקת שורפת גם את הגוף וגם את הנשמה.

ורואים זאת מקרח. המדרש שואל, מה ראה קרח לשטות זו, לחלוק על משה רבינו, רבן של ישראל?

ומתרץ המדרש, עינו הטעתו, ראה שעתיד לצאת ממנו שמואל הנביא, אמר בטח לי לא יקרה כלום והרשה לעצמו לעשות מחלוקת עם משה רבינו.

והנה לאחר שעשה את המחלוקת, ירדו הוא ואנשיו חיים שאולה!

הבה ונתבונן, מי היה קרח? אולי עד היום טעינו לחשוב שהוא היה אדם רשע וכל ימיו היה רודף אחרי הכבוד והשררה, אבל מהמדרש רואים שלקרח היה רוח הקודש, ומי זוכה לרוח הקודש? רק אדם שהוא קדוש, וצדיק ולומד תורה יומם ולילה!

קרח היה כזה, ועל ידי שעשה מחלוקת עם משה רבינו ירדו הוא ואנשיו חיים שאולה. וכותב רבינו בחיי שזה המדור השביעי והקשה ביותר בגיהנום.

אדם שכל כך הרבה למד וקיים מצוות בקדושה ובטהרה, בכל זאת כל תורתו לא יכלה להגן עליו מפני המחלוקת! מכאן רואים כמה חמורה היא המחלוקת.

שנאת חינם, לשון הרע וחילול ה'

המחלוקת יוצרת גם שנאת חינם, וידוע דברי רבותינו יומא ט ע"ב שבית המקדש הראשון נחרב מפני שעברו על שלוש עבירות חמורות שבתורה, עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים. ואילו מקדש שני נחרב מפני שנאת חינם.

ומה יותר חמור? מקדש שני, שהרי מקדש ראשון נבנה אחרי שבעים שנה, ואילו מקדש שני עדיין אנו מייחלים ומצפים שיבנה, כבר קרוב לאלפיים שנה.

זאת אומרת ששנאת חינם יותר חמור מכל העבירות החמורות שבתורה, והוא הגורם לעיכוב הגאולה.

המחלוקת גורמת גם לסיפור דברי לשון הרע, וידוע כמה עוון חמור הוא לשון הרע שהאדם ניזוק בגינו בעולם הזה ובעולם הבא ראה בפרק העוסק בשמירת הלשון אריכות דברים בעניין.

המחלוקת גורמת גם לחילול ה', בני המשפחה והשכנים, כולם רואים איך אותו אדם מתנהג ועושה מחלוקות עם קרוביו ושכניו. ומה זה חילול ה'? העבירה הכי חמורה בתורה! הגמרא ביומא  פו ע"א  אומרת שישנם ארבעה חילוקי כפרה, עבר אדם על מצות עשה וחזר בתשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצוות לא תעשה – תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר. עבר על כריתות ומיתות בית דין – תשובה ויום הכיפורים תולין ויסורין שבאים עליו מכפרים.

עבר על חילול ה' – תשובה ויום הכיפורים ויסורין שבאים עליו תולין, ויום המיתה מכפרת!

מכאן שחילול ה' היא העבירה החמורה ביותר בתורה. ואדם העושה מחלוקת הוא נכשל גם בעוון החמור הזה.

וכעת יחשוב האדם, האם שווה לו לעבור על כל העבירות החמורות הללו במחלוקת שיעשה? האם עוד יצא לו מזה רווח? וודאי שלא!

לפעמים אדם חושב, 'אם אני לא אריב איתו, אני לא אקבל את מה שאני רוצה'. אך אם נשאל את אותו אדם, האם תהיה מוכן לחלל שבת בשביל לקבל את אותו דבר שאתה רוצה?

הוא יאמר שוודאי שלא. ואם נמשיך ונשאל אותו האם היה מוכן לאכול חזיר כדי לקבל את מה שרוצה? הוא וודאי שיענה שלא מוכן בשום פנים ואופן, והרי איסור המחלוקת הוא חמור יותר מחילול שבת ואכילת חזיר, ואיך יעשה מחלוקת כשהגר"א קורא אותו 'ערב רב', ו'עמלקי'?

האם כל השנאת חינם שיגרום, החילול ה' והלשון הרע, שווה את כל זה בשביל אותו דבר שרוצה להשיג?

זה החשבון שכל אחד מאיתנו חייב לעשות. אנו רואים הרבה ניסיונות, צרות וייסורים, כל כך הרבה בעיות של גירושין וחינוך ירוד, נוער נושר ועוד, אם יעשה האדם קצת חשבון נפש, האם זה לא בא מזה, האם זה לא בגלל המחלוקת, השנאת חינם והלשון הרע?

בניית בית המקדש – בהימנעות המחלוקת

רבותינו אומרים שכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו. דהיינו שאם היום היה נבנה בית המקדש, לפי מצב הדור הוא היה ראוי להיחרב!

איננו יכולים להגיד שבית המקדש לא נבנה בגלל אבותינו, לא! בגללנו אין בית מקדש, כל אחד ואחד צריך לעשות חשבון נפש האם לא הוא זה שגם גורם לעיכוב הגאולה על ידי עשיית מחלוקת וריבוי שנאת חינם בעם ישראל.

רבותינו אומרים שאדם שלא מדבר עם חבירו מחמת איבה במשך שלושה ימים, הוא נכנס לגדר של שנאת חינם. אותו אחד אם ישמע איזשהו טרגדיה, פיגוע ח"ו, הדבר יכאב לו, והוא יקח את זה קשה.

אך האמת היא שאותו אדם, הוא גם הגורם לזה! כל אחד שמרבה שנאת חינם בעם ישראל, גורם לעיכוב הגאולה ולגלות המתמשכת. 

אמנם אלו דברים קשים אך חייבים להאמר, עלינו לנסות לברוח מהמחלוקת בכל כוחנו, להרבות באהבת חינם ובכך נקרב את הגאולה השלימה שאנו כל כך מצפים ומייחלים לה.

לפני כמה שנים היה מעשה בבחור שהציעו לו שידוך שמאוד התאימה לו והם עמדו להתחתן, אלא שהתברר לו אב המשודכת גר באיזשהו ישוב שהיה בו מחלוקת בין חברי הקהילה, ואבי המשודכת היה מעורב באותה מחלוקת.

בתנאים שקודם החתונה, אמר אבי המשודכת שהזוג יגורו באותו יישוב והוא יממן להם את הדירה וההוצאות הנלוות.

הבחור הלך להתייעץ בדבר אצל הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן זצ"ל, האם עליו לחשוש לזה שאב המשודכת מעורה במחלוקת בקהילה, או לא. הרב אמר לו בצורה נחרצת שבמקום של מחלוקת לא גרים!

'ואם השידוך יתפרק?' שאל הבחור.

שיתפרק. השיב הרב. במקום של מחלוקת לא גרים!

והדברים מבהילים! לא מדובר פה שהחתן עשה מחלוקת, אלא רק נמצא במקום של מחלוקת, ועל הפרק עומד להפסיד כלה, להפסיד דירה, להפסיד הכל, ובלבד שלא יגור במקום מחלוקת! עד כמה הדברים נוראים.

לפני זמן מה, הייתה משפחה ענפה ועמידה שהתעורר בתוכה מחלוקת בין האבא לאחים והאחיות. התבקשתי מאחד המקורבים לנסות להשלים ביניהם.

חשבתי בליבי, אם אבוא לשם, מה אגיד להם? הרי כל אחד יחשוב ויגיד שהוא בסדר גמור והשני לא בסדר, כל אחד יפנה אותי לצד השני.

אבל חשבתי לומר שאין זה משנה מי אשם ולא בסדר, במחלוקת קרח ועדתו גם תינוקות בני יומם נבלעו באדמה, ומדוע? הרי הם לא חטאו, אלא התשובה היא שבכל מקום שיש מחלוקת – יש שם שריפה, אש לוהטת. והאש לא מבדילה בין גדולים לקטנים, בין צודקים ללא צודקים, בין אשמים ללא אשמים, אלא יש אש, יש גזירות רחמנא ליצלן. ולכן עליהם להשתדל בכל עוז לבטל ולהשקיט את המחלוקת.

ובאמת, כעבור מספר שבועות, הנכדה במשפחה בת העשר, לא חשה בטוב והפנו אותה לבית החולים, שם עשו לו בדיקות על גבי בדיקות ולא מצאו את הבעיה, אבל היא הייתה בסכנה ממשית.

כל המשפחה הייתה כמרקחה סביב הנושא הזה, הרופאים לא ידעו מה לעשות, אם לערוך ניתוח מסובך שעלול לסכן כמה ממערכות הגוף, או לא לעשות דבר, וכך עבר עוד יום ועוד יום ואין פיתרון.

באחד הימים, אותו מקורב אמר לאבי הילדה, 'היה לך סכסוך עם אביך, תתפייסו', האב הסכים, שהרי כשיש בעיות וצרות נפתחות הלבבות ומוכנים לקבל הכל.

וראה זה פלא, באותו ערב הרופאים בישרו שמצב הילדה השתפר בשמונים אחוז. והשמחה במשפחה גדלה עד למאוד. לא ערך זמן רב ומצב הילדה הדרדר וחזר לקדמותו.

והנה, האחות הגדולה של אבי הילדה, פנתה לאותו מקורב ואמרה לו, אמנם הם פייסו את האבא, אבל אותי הם לא פייסו! הם פגעו בי מאוד וכבר חצי שנה שאינה שקטה מאותה פגיעה.

אותו מקורב התקשר אלי ושאל מה עליו לעשות, מצד אחד לא נעים לו יותר מידי להתערב, ומצד שני גורל הילדה עומד על הפרק.

הורתי לו שיאמר להם זאת, להפסיד אין מה להפסיד מכך, רק להרוויח. ובאמת כך הוא עשה, הלך להורי הילדה ואמר להם שהאחות רגועה מהם ואותה הם לא פייסו, מיד האב ואשתו קנו מתנה גדולה, הלכו לבית האחות ופייסו אותה, ותוך מספר ימים הילדה הבריאה לגמרי ויצאה מבית החולים בריאה ושלימה.

הילדה נכנסה לבית החולים בעקבות המחלוקת, ויצאה משם כשעשו המשפחה שלום!

עלינו לדעת שהיסוד שביסודות זה בין אדם לחבירו. בספר עץ חיים מובא בשם הגר"א, שעיקר עמל האדם צריך להיות על עבירות של בין אדם לחבירו בכל הדקדוקים.

ופעם שאלו את מרן החזון איש, מהי דרגת השיא שיכול להגיע אליה אדם בעולם הזה. והשיב להם, שלעבור את השבעים שנה בלי לפגוע באף אדם!

אמנם זה עבודה לא פשוטה, אבל כשלומדים את הדברים ומשננים את חשיבותם, אפשר לעמוד בהם, לברוח מהמחלוקת ולהרבות אהבה חינם בעם ישראל.

להינצל מהמחלוקת על ידי מידת הוויתור

כדי לברוח מהמחלוקת והשנאת חינם, על האדם להתחזק במידת הוויתור, וכשיש את המידה הזו מרוויחים מאוד.

כדי להבין זאת נמשיל משל. שני ילדים יש להם וויכוח על סכום של מאה ש"ח, זה אומר שהכסף שייך לו וזה אומר שהכסף שייך לו.

והנה אחד האחים אומר לאחיו, 'תשמע, למרות שאני בטוח שהכסף שייך לי, אני מוותר לך בשביל שלא לצער את אבא'.

האב שיושב בחדר ושומע את הדברים, הוא מתמוגג מנחת, ואם הוא עשיר, הוא יתן לאותו בן שוויתר עשרת מונים, שהרי בשביל כבודו הוא וויתר על הכסף שהיה בטוח ששייך לו!

והנמשל, כשאנו מוותרים לכבוד השכינה, שאנו נמנעים ממחלוקת, שנאת חינם וחילול ה' רק כדי לא לצער את השכינה, הרי שבכך אנו עושים נחת רוח גדול בשמים, ואבינו שבשמים שבידו הכל, ישפיע עלינו שפע של חיים, פרנסה, בריאות, חינוך הילדים, שלום בית וכל טוב! וראה בפרק העוסק במדת הענווה, במעשה ברב הונא ורב פפא, שרב הונא העביר על מדותיו וכנגד זה זכה לתוספת חיים.

לאחר מאה עשרים יגיע האדם לעולם האמת ויבקש שיוותרו לו על עבירות מסויימות שעשה, ובשמים יבדקו איך התנהג בעולם הזה, אם וויתר לאחרים, הרי שגם לו יכול להיות שיוותרו, אך אם לא וויתר לאחרים, כיצד יוותרו לו?

אדם מוותר פה בעולם הזה, אפילו על סכום כסף קטן, מאה או מאתיים שקלים, או שפגעו בו בדבר מסויים והוא מוחל וסולח, וכנגד זה הוא מרוויח רווח עצום, הרבה יותר מכסף וזהב, הוא מרוויח חיים, בריאות, נחת, וכל זה בזכות שהוא בורח מהמחלוקת והשנאת חינם, לכבוד ה' יתברך.

בגמרא ברכות ס ע"א מסופר על הלל הזקן שפעם אחד כשהגיע לעירו שמע קול צווחה, אמר הלל, בטוחני שאין זה בתוך ביתי, ועליו הכתוב אומר תהילים קיב, ז : "משמועה רעה לא ירא נכון לבו בטוח בה'"

ולכאורה לא מובן, מה זאת אומרת שהלל בטוח שקול הצווחה אינו בביתו, מאיפה הוא בטוח בזה? וכי לא היו גדולים שהיה פורענות בביתם? מהיכן הביטחון הזה?

אלא, רבותינו אומרים שבת דף נה ע"א אין ייסורין בלא עוון, וכל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו ראש השנה יז ע"א. הלל הזקן, כידוע הוא היה וותרן גדול מאוד  כמבואר בגמרא במסכת שבת לא ע"א , ומכיון שהיה כל כך וותרן גדול ומעביר על מדותיו בצורה עצומה ביותר, הוא כיפר בכך על כל עוונותיו, וכיון שאין ייסורים בלא עוון, הוא מובטח שאין קול הצווחה בביתו, שהרי אין לו עבירות!

כמה אדם צריך לצום ולהסתגף כדי לתקן עבירה אחת שעבר, אולם אדם שזוכה לוותר ולהעביר על מדותיו, מעבירים לו על כל פשעיו! 

אם אדם היה יודע מה מעלת המעביר על המדות, הוא היה צריך לבקש ולהתחנן שיעשו לו משהו לא בסדר, כדי שיוכל להעביר על המדות. בכך הוא מטיב לעצמו בעולם הזה ובבא, ומטיב גם לכלל ישראל ומונע גזירות קשות ופורעניות.

"עושה עושר ולא במשפט"

לצערנו אנו שומעים הרבה מריבות בענייני הירושות. רק אבי המשפחה נפטר מן העולם וכבר משפחות שלימות לא מדברות אחד עם השני, האם שווה להפסיד עולם הזה ועולם הבא בשביל כסף?!?

כמה עלינו לחיות בחשבון נפש ולפקוח את העיניים, מי שעושה מחלוקת, אינו מפסיד רק את העולם הבא שלו, אלא גם את העולם הזה! בניו אחריו גם ילכו בדרכו הרעה ויעשו גם הם מחלוקות. ומידה כנגד מידה, אם ילך שלא ביושר, גם אחרים ילכו עמו שלא ביושר.

היה יהודי שתבעו אותו על סך של מאתיים אלף דולר, אותו יהודי התייעץ עם עורכי דין, ואמרו לו שזה נתון לשיקול דעתו של השופט לכאן או לכאן.

אותו יהודי הלך להתייעץ עם אחד מגדולי ישראל האם ללכת למשפט ולהיכנס לחשש שיצטרך לשלם מאתיים אלף דולר, או שעדיף שיעשה פשרה וישלם פחות, אך באופן וודאי.

אותו גדול אמר לו, שאם הוא מכיר בעצמו שבדרך כלל הוא ישר עם הבריות בכל העניינים, הרי שיכול ללכת למשפט בלב בטוח שיצא זכאי בדין. אך אם אינו פועל בישרות עם הבריות, הרי שמשמים יגלגלו עליו מידה כנגד מידה והוא יפסיד במשפט.

זוהי הבדיקה של האדם. אם הוא לא ישר עם הבריות בענייני בין אדם לחבירו, כגון שמרמא בכספים או שדורש ירושה שאינה מגיע לו על פי דין וכדו', משמים ימצאו מקום וזמן ויגלגלו עליו את אותו חוב ואף חוב גדול יותר לשלם, במידה כנגד מידה.

אדם חושב שעין של מעלה אינה רואה, הוא יעשה מה שרוצה ויצליח בדרכיו, אך עלינו לדעת שמידה כנגד מידה לא בטלה, אף אדם לא ירוויח מכך שהוא הולך ומתנהג שלא ביושר, וכדברי הנביא ירמיה יז, יא: "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל" אמנם פעמים שהוא עושה עושר על אף שלא מתנהג ביושר, אך בסופו של דבר "בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל" העושר הזה לא ישאר אצלו לאורך זמן, ואף בשמים יענש על מעשיו.

האם זה שווה כל זה? ודאי שלא! זה החשבון שעלינו לעשות, לברוח מהמחלוקת ומהמריבות יותר מאש, וזה גם אם בטוחים שצודקים! 

סיפר לי יהודי שהיה עם המקובל הגדול הרב ליבוביץ ע"ה בקברות צדיקים, והם התפללו והתחננו על הצרות שיש בעם ישראל. וכשבאו לרב ושאלו אותו מדוע יש כל כך הרבה צרות בעם ישראל, השיב להם הרב שזה בגלל המחלוקת, המחלוקת היא זו שמביאה את הצרות על עם ישראל!

אדם שנמצא במחלוקת, גם אם הוא צודק, עליו לדעת שהוא גורם לצרות שיש בעם ישראל ולצרות האישיות שלו.

אמנם זה ניסיון לא פשוט, אך עלינו להתאזר ברוב עוז ותעצומות, לברוח מהמחלוקת, לוותר ולהרבות אהבה ואחווה בעם ישראל, וכך נזכה להסיר כל חולי וגזירה רעה מעם ישראל ונקרב את הגאולה השלימה.