כיבוד אב ואם - חלק א | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו תמלול הדרשה! אלא עיקרי הדברים ע"פ הספר 'להתעלות' באדיבות המחבר הרב שמחה אהרונוב שליט"א - ישר כוחו! לכתבה על ספריו - לחץ כאן.

כבוד ההורים ככבוד המקום

התורה הקדושה אומרת: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" שמות כ, יב. 

ובגמרא קידושין ל: נאמר: תנו רבנן: נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" ונאמר: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ" משלי ג, ט השווה הכתוב כיבוד אב ואם לכיבוד המקום - נאמר: "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" דברים ו, יג ונאמר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" ויקרא יט, ג, השווה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום.

נאמר: "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת" שמות כא, יז ונאמר: "אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ" ויקרא כד, טו, השווה הכתוב ברכת אב ואם לברכת המקום.

תנו רבנן: שלושה שותפים הן באדם, הקב"ה אביו ואמו, בזמן שאדם מכבד אביו ואמו אמר הקב"ה מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני. 

תני תנא קמיה דרבי נחמן, בזמן שאדם מצער את אביו ואת אמו אומר הקב"ה יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם שאלמלא דרתי ביניהם ציערוני. 

מכאן אנחנו לומדים עד כמה המצוה הזו יקרה וחשובה מאוד –

שכר מצוות כיבוד אב ואם

בתנא דבי אליהו רבה פרק כ"ו מביא, כל המבקש ימים ושנים ועושר וכבוד וחיים ארוכים בעולם הזה ולעולם הבא, חיים שאין להם סוף וקץ ותכלית יעשה רצון אביו שבשמים ואת רצון אביו ואמו.

כל הברכות הללו לא כתובים על כל המצוות שבתורה – אלא על המצווה החשובה הזו של כיבוד אב ואם.

בספר 'כבוד שבת ומועד' כותב: מצאתי בשם רבי חיים זוננפלד זצ"ל, מדוע שכר כיבוד אב ואם הם אריכות ימים, כיון שאדם המקיים כיבוד אב ואם כהלכה מאבד הרבה זמן מזמנו אם בביטול תורה או ביטול עבודה ומלאכה, לכן מבטיחה התורה אריכות ימים שאז יוכל להשלים בו תרותו ועסקיו שהפסיד עבור המצוה.

ובשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ"א ס"ו כותב וזה לשונו: "המבזה אביו או אמו אפילו בדברים ואפילו ברמיזה עובר על: "אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ" ע"כ. ומביא בספר שיורי ברכה בשם ספר החרדים ובכלל זה אפילו אם מבזהו בליבו, ולכן יש לכל אדם למצוא נקודות טובות אשר אביו ואמו מצוינים בהם ואין לך אדם שאין בו נקודות טובות שבהם הוא צדיק ועל זה יכבדם בפיו ובלבו שווים.

מביא התנא דבי אליהו על זה משל נפלא, מעשה במלך שבא אצלו בן של חבירו האהוב שהיה מכבד וזן ומפרנס את אביו ואמו, שאלו המלך היכן אביך ואמך? ענה הבן נפטרו והלכו להם לבית עולמם. אמר לו המלך בוא לבית גנזי ותראה מה גנזו אביך ואמך אצלי, כך מי שמכבד וזן ומפרנסם וגם עושה רצון ה' – אומר לו הקב"ה, בוא וראה גנזי שמים כמה גנוזים לך אצלי.

ואמר בזוהר הקדוש – צריך שכל אחד יטע בלבו לאהוב את הוריו כגופו, ע"כ. מתוך הוקרה והערכה לאיזו מעלה טובה שיש בהם וכאשר הוריו ישלחו אותו לאיזה שליחות יעשה זאת בזריזות ובשמחה וראוי שיהיה ניכר שעושה כן לשם מצות כיבוד אב ואם, ויצוה לילדיו שיקבלו את הוריו והורי אשתו בשמחה ובסבר פנים יפות, וכשם שמתן שכרה של מצוה זו מרובה כך חלילה עונשה מרובה, והמצער אביו ואמו גורם לסלק ממנו השכינה וגזירות קשות באות עליו, ואף אם תשחק לו השעה כאן בעולם הזה יפרע ממנו לעולם הבא!

כבוד ודרך ארץ בכיבוד ההורים

אומרת הגמרא בקידושין לא. – בעי מיניה מרב עולא, עד היכן כיבוד אב ואם, אמר להם צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד באשקלון ודמא בן נתינה שמו, פעם אחת ביקשו חכמים לעשות פרקמטיא מסחר בששים ריבוא – סכום עתק, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו - ממשיכה הגמרא ואומרת – תני אבימי בריה דרב אבהו יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם ויש מטחינו בריחיים ומביאו לחיי העולם הבא – ההסבר לזה, יש אדם שמביא להוריו פסיוני שזה עוף חשוב, כמין שליו שהיה במדבר )תוספות שם(, מאכל מאוד נדיר ומיוחד, ובכל זאת יורש גיהנום - ולמה? משום שהוא לא מביא לו אותם בכבוד ובדרך ארץ אלא בזלזול.

לעומתו יש אדם שמוכרח לתת לאביו לטחון בריחיים שזה עבודה מאוד קשה – משום שאולי אביו זקוק לפרנסה – או כל סיבה אחרת – אז הוא עושה את זה בכל הכבוד הראוי בדרך ארץ.

מכאן אנחנו רואים שהכבוד והדרך ארץ והשימת לב בצורת הדיבור היא יותר חשובה מכל המעדנים שבעולם.

והגמרא מביאה דוגמא, אמר רבי אבהו – מי שכמבד את אביו כגון אבימי ברי קיים מצוות כיבוד, כיצד כיבד אבימי את אביו? חמישה בנים גדולים וסמוכים להוראה היו לאבימי בחיי אביו, ולמרות זאת כשהיה מגיע אביו רבי אבהו והיה נוקש בדלת, לא היה נותן אבימי לאחד מבניו לפתוח את הדלת אלא רץ בעצמו והיה פותח משום כבודו, וכל הזמן שהיה רץ היה אומר אפתח אפתח – עד שהיה מגיע לדלת.

'תרין ירית'

ובתיקוני הזוהר בהקדמה דף ב. מביא – 'דתַלת עלמין נינהו בכבוד אב ואם, ותליתאה ירית באוֹרייתא' – פירוש שיש שלושה עולמות, שניים מהם יורש על ידי כיבוד אב ואם והשלישי יורש על ידי התורה הקדושה.

מביא בספר פניני פרשת השבוע: המכבד את הוריו זוכה לבנים גדולי הדור, מבטיח בעל המנורת המאור הבטחה יקרת ערך, רוצה ילדים טובים? ילדים שיכבדו אותך, כבד את אביך ואמך ותרוויח נחת, כיבוד אב ואם פותח את השער להשפעות טובות על בניך יקירך. 

עד היכן כיבוד אב ואם

מעשה מדהים שהיה עם הגאון הצדיק רבי שלמה אנסדורפער זצ"ל, רב ומגיד מישרים בפרשבורג שכל ימי חייו השתוקק לעלות לארץ ישראל ולחנוך את עפרה לפקוד את ציוני הצדיקים – שאיפתו זו לא זכתה למימוש בשל העלויות הכבדות הכרוכות בה, ההפלגה לארץ ישראל ארכה כששה שבועות והמסע עלה הון תועפות ולא היה לרב כל אפשרות לממן את ההפלגה - עד שיום פורים אחד שרבתה השמחה במעונו של הרב והנה הגיע לביתו של הרב אחד מנכבדי הקהל, אדם עשיר, והניח על שולחנו של הרב משלוח מנות מפתיע ומקורי – כרטיס נסיעה לארץ ישראל, העשיר שילם את כל העלויות וטיפל בכל הסידורים, הרב התרגש מאוד מאוד והודה בחום לעשיר על המתנה היקרה, הוא ספר את השבועות והימים בציפיה דרוכה מתי כבר יזכה לעלות לספינה ולצאת לדרך, בינתיים בני ביתו ארזו עבורו את המזוודות, הכינו לו מזון הנשמר לימים ארוכים, וצידו אותו בכל הציוד הנדרש, כשבועיים לפני הנסיעה –

נסע הרב לבית הוריו להיפרד מהם לשלום לקראת המסע, בתום הביקור שב לפרשבורג ובשבת הבאה נשא דרשת פרידה לבני העיר, במוצאי שבת עלו כל בני הקהילה להיפרד מהרב ולאחל לו שהמסע יעבור בשלום ועד השעות הקטנות של לפנות בוקר נמשך התור הארוך של בני הקהילה שבאו לברך ולהתברך לקראת המסע המרגש.

ביום ראשון בבוקר בשבוע בו אמור היה הרב לצאת לדרך, הגיע שליח הדואר והביא לו גלויה מאמו בה נכתב כך –

בני יקירי, סע לשלום ושוב לשלום, בהגיעך לארץ תשלח אלינו מברק שהגעת בשלום ובבריאות כי כל עוד הבן במסע לב של אמא לעולם לא יהיה רגוע, אז תסע ותחזור לשלום ואל תשכח לשלוח מברק, חתמה אמו את הגלויה.

הרב התבונן בגלויה שוב ושוב ובגאון נעמד והכריז – אינני נוסע – בני המשפחה היו בהלם, שבועות של הכנה, שנים של ציפיה מובעים של התרגשות, פרידה דומעת מבני הקהילה, כל אלה ירדו לטמיון , מה קרה? מה יש בגלויה הזו שגרמה לרב לשנות את תוכניותיו באופן כה דרמטי?

הרי הרב כה ציפה והתרגש לקראת המסע, ניסו מקורביו לשכנע, כבר הגיע המימון, כבר ארזנו את כל החפצים, כל בני הקהילה יודעת איזו בושה שברגע האחרון הרב משנה את דעתו.

הרב נענה לעומתם ברוגע, אמת דברתם, באמת סוף סוף המסע הנכסף הגיע, והכל מוכן, אך תתבוננו בגלויה ותגלו כי אמי היקרה תהיה מודאגת כל זמן הדרך, אמא תהיה מודאגת, האם זה יתכן? כולם הביטו המומים מגודל הוויתור ומעוצמת כוחות הנפש והגבורה למען כיבוד אם.

הוסיף הרב ואמר, אני באמת רוצה ושואף מאוד לנסוע לארץ ישראל – אך כל זה איננו שווה לי במחיר דאגת אימי.

מכאן אנו רואים גודל יקרת וחשיבות המצוה הזו של כיבוד אב ואם. עד שהקב"ה השווה אותם לכבודו – וכל הברכות וההצלחות ואריכות ימים ושנים - תלויה בזה, וחינוך הילדים, ועוד שיש בזה מדה כנגד מידה, כשם שכל אחד יכבד ותהיה לו מורא אב ואם – גם בניו יתנהגו עמו – ובוודאי שכל אחד ואחד רוצה שבניו יכבדו אותו כראוי ויהיה מורא עליהם - כמובן שהניסיונות הם לא קלים, ובכל זאת שווה מאוד לעמוד בניסיונות ובקשיים שיש לקיים את המצווה הזו כהלכתה.