הרגיל בנר - חלק ב' [שיעור מתאריך 04.04.2025]

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אסטול בן אנגודי חזרה בתשובה שלמה וילך בדרך האמת תמיד אמן

הרגיל בנר חלק ב

אמרנו יש שלוש דרכים לסביר שמי שמקפיד על נר של שבת וחנוכה יו בנים תלמידי חכמ מים אז דרך נוספת עכשיו נקדים קודם יסוד שמש גם כאבן דרך איך זוכים לבנים תלמידי חכמים המאירי הקדוש זכר צדיק ברכה הוסיף דברים בבאור הגמרא לעולם יהיה אדם זריז לקיים את המצוות ובקלה כוח בחמורה שאינו יודע מתן שכרן של המצוות למה צריך גם לרוץ אחרי כלות כי אנחנו לא יודעים מה מתן שכרם של המצוות מכל מקום יהיה ליבו סמוך שאין השם מקפח שכר כל בריה ומידתו לשלם מידה כנגד מידה גם אין מעבירין על המצוות אם אתה עוסק במצווה מסוימת נגיד היא קלה אפילו ותבוא לפניך עכשיו חמורה לא מזניחים את הכלה לעבור לחמורה אז הוא אומר בדרך הערה אמרו חכמים הרגיל בנר חנוכה דרך חיבוב מצווה הבין לו בנים תלמידי חכמים לקיים עליו נר מצווה בתורה אור בהמשך דבריו דרך הערה אמרו חכמים ובאחד מגדוליהם שראה באחד והיה רגיל בשתי נרות רוצה לומר של חנוכו של שבת בהידור ודרך חיבוב ואמר גבר רברקה מהכך מפה יצאו אנשים גדולים ורא באחד שהיה רגיל באחת בהידור ובחיבוב ואמר גברא רבא נפיק מהכך זאת אומרת רק אדם גדול אחד יצא מהבית הזה וכאשר פתר כן היה זאת אומרת אלה שהקפידו בשתי הנרות האלה נר שבת ונר חנוכה בהידור וחיבוב הוא אמר שיצור פה אנשים גדולים לא אחד וכשורה שרק בנר אחד אז הוא אמר יצא אחד וככה ונראה שזה מכוון גם בדברי הטור שהבאנו קודם בשיעור הקודם ויהיה רגיל לעשות נר יפה דאמר רב הונה הרגיל בנר שבת מה זה רגיל נשתדל בו לעשותו יפה אין לבנים תלמידי חכמים זאת אומרת כשאתה מכין נר יפה מראים חשיבות וחביבות למצוות זה לא העיקר למלא שמן ולשים פטילה וזהו יש קונים או פמותים או כל מיני כוסות יפי יפיים עם זכוכיות ו תבואו אליי תראו משהו יפה כן אז זה מי שמחבב את המצוות עושה אותם לא בפשטות כאילו העיקר לגמור את זה צריך להדליק מדליק וזה אז זה הטורק שאומר להשתדל ל בו לעשותו יפה כי בזה מראים חשיבות וחביבות המצווה אז מדבריהם המאירי והתור מבואר שעיקר הנקודה בעניין הרגיל בנר זה הידור וחיבוב המצווה זה גורם לזכות לבנים עוסקים בתורה תלמידי חכמים עכשיו ביאור הדברים ידוע שהדבר שמשפיע ביותר על הבנים זה כשרואים הורים שמחים בלימוד תורה בקיום מצוות זה נותן להם רצון ודחף להתנהל בדרך התורה והמצוות כאשר מצוות מתקיימות מתוך חיבוב ושמחה יהיה לזה קיום לדורות מבואר במפורש במסכת שבת דף קל תניה רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מצווה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מיליו סס אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב עדיין עושים אותה בשמחה באמת כך כתב השל הקדוש צריך אדם להראות חביבות המצוות בפני ילדיו שיראו כיצד ההורים מקיימים את המצוות בשמחה כמו שאנחנו אומרים לפני כל קיום מצווה בשמחה באהבה בזריזות שאלו את הגאון הרב משה פיינשטיין זכר צדיק ברכה איך ייתכן שרוב רובם של ילדי העלייה ראשונה של יהודי אירופה לאמריקה זרו מדרך התורה והמצוות רחמנא לצלן הרי ההורים שלהם כשהגיעו לאמריקה מסרו נפש לשמור שבת והפסידו פרנסה בשביל זה תורה וזה שכרה ענה גאון אסביר לכם כשאדם מפותר מעבודה בשביל שבירת השבת עוזר הביתה מתפילת שבת ומתעונן בוכה על הגורל שנפל בחלקו להפסיד פרנסה בגלל מצוות השבת עוברת השבת עליו ומשפחתו במרירות וצער על ההפסד שכל זה נגרם כביכול בגלל שהוא רוצה לשמור את השבת בצורה כזו לא נותר סיכוי שהבנים ירצו לקיים מצוות למה הם רומים המצוות גורמות עוגמת נפש אבל אם ירגישו שמחה ואושר על הזכות שהם שומרים שבת ומותרים על הפרנסה זה השתרש בקרבם והם יצעדו בדרך אבותם באותה תקופה התפרסם סיפור יהודי פותר מעבודה על רקע שמירת השבת בשונה מאחרים היהודי לקח את מכתב הפיטורין שם במסגרת לנוי על אחד מכירות ביתו להוכיח ולראות לבני הבית שהוא גאה בפיתורים כתוצאה ממסירות נפש לדברים שבקדושה והקדוש ברוך הוא שילם לו שכרו מן השמיים בנחת בקדושה מהילדים שלו כולם יצאו יראים ושלמים וגדולים בתורה ובמצוות על כן מותר לחיוב על כל אחד מאיתנו להחדיר לבנינו ולבנותנו את התחושה של אשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גור עלינו ומה יפה מאוד ירושתנו בלימוד התורה ובקיום המצוות והנה נשלח לי שבת שלום רבי ומורי שליטה נס גדול נעשה לנו בניסן חודש הניסים פתחנו לפני חצי שנה עסק חדש עם ברכתו של הרב תרמנו מטר יותר היה לנו קושי רב אבל ברוך השם סוגרים את החודש בדרך נס אח קרב ובא יש הוצאות רבות והתחייבויות לתשלומים בליבי התפללתי איך אנחנו קונים בגדים לילדים מעורכים קניות אתמול זיכו אותנו מביטוח לאומי ב-30 33,500 קצבת נחות של הבן אה אז הקדוש ברוך הוא דואג רק להיות שמחים ובטוחים שאבא מסתכל עלינו מלמעלה אם נרים את העיניים נראה שהוא מסתכל ונדע שהוא יודע בדיוק את מצבנו ואם הוא מחליט לתת אין לו בעיה לא 2000 33,500 בדיוק מתי שצריך לפני החג הגדול חג הניסים אם בוכים ילדים לא ירצו לעשות מצוות אם לא בוכים ושמחים במה שהשם גוזר ומתפללים יש אבא ששומע תמיד אצלו הקו לא סגור לכן כתוב כווה אל אדוני חזק ויעמץ ליבך עדיין זה לא בא וקווה אלדוני מה זה קוה כמו קו טלפון יש קו בינינו לבין הקדוש ברוך הוא אתה מחובר לקו אין בעיה הוא לא ענה עכשיו הוא יענה אחר כך קווה זה קוה לא לעזוב את הקו להיות בקשר כל הזמן אל תדאג הוא יענה הוא יודע מתי לענות אם מקבלים את זה בקלות זה לא נרגש אבל כשמגיעים לצמצום כבר כבר אין אין אין אין אין מוצא כאילו ואז זה בא בגל תצונמי של כסף 33,500 שטרות נזרקים לאמצע הסלון מהשמיים יפה מאוד ועוד מס הכנסה השם עונס אותו שלם שלם משלם סיפר הגאון רבי ישראל גנס בפעם האחרונה שנכנסתי למעונו של הרב שך זכר צדיק ברכה שאלתי אותו מה הכי חשוב לדבר היום בציבור איזה מסר להעביר לדורות הבאים והוא ענה לי תשובה שבעיני היא צבאה בכל דור ודור יש עניין מיוחד לעורר ולהתמקד כשהיינו צעירים השכלה והאידיאלים למיניהם קלקלו ועשו שמות בקרם ישראל כיום ההשכלה כבר לא מעניינת אף אחד אבל שולטת עכשיו התחושה שרוצים לעשות חיים זה עכשיו הבלאגן של ה חברה כל מי שמסתובב ברחוב מרגיש אוירת החול ושתו כי מחר נמות וכאן באה העבודה שלנו להשפיע על הדור הצעיר להראות להם שיש לנו בעולם הזה חיים של שמחה בעולם הזה לא עולם הבא צריכים להביט מסביב ולקלוט מי שלא קשור לתורה מסכן שאין לו באמת כלום הרי רוב המתאבדים זה בחברה החילונית יש לנו חיי אושר ועל זה צריך לדבר תמיד אשרנו מה טוב חלקנו אשרנו מה טוב חלקנו אשרנו מה טוב חלקנו ומנעים גורלנו אשרנו מתוב חלקנו אשרנו מה טוב חלקנו אשרנו מה טוב חלקנו ומנעים גורלנו דוגמה מוחשית איך לההיב על הילדים תורה ומצוות ניתן ללמוד מהמעשה הבא הבן של הצדיק הגאון רבי אלעזר בריזל סיפר מזכרונות הילדות אמא הצדקנית חזרה מבית הכנסת אחר תפילת שחרית של חג מתן תורה פנתה ברוב רגש לילדים ואמרה "היום אחרי ששמעתי את ניגון ההקדמות שהיה כל כך מתוק ומרומם אני כבר לא זקוקה לאכול בכלל בעתי ממתיקות של פעיות ההקדמות זה מכניס לילדים אהבה לכל דבר הרב שך היה רגיל למסור שיעורים בישיבה שהיו לאות ולמופת בידיעת התורה ושמחתה פעמים רבות אחר שחידש ותרץ קושיה הוסיף ושאל איך אתם לא יוצאים בריקוד של שמחה עשיתי את זה כמה פעמים הייתי פעם בכולל נתתי שיעור אחר כך כל הכולל קם לרקוד חידושים מגנה דפלפלה העיד הגאון רבי חיים קנייבסקי היא שליטה שבדרך כלל בדרך זו של ראש הישיבה הרב שך הוא הנחיל לכל השומעים שלקעו חלק בתורתו את שמחת התורה בהבנה מחודשת תמיד גם תלמידיו של הרב שח נהגו פעמים רבות לקחת את הילדים מהחיידר לישיבה שישמעו שיעור כלולי של הרב שך למרות שהם לא הבינו מאומה מתוכן השיעור בהמטרה כדי שהם ירגישו איך נאמר שיעור מרטחה דאורייתא בשמחת התורה כדי לחדד להם את האשרנו מה טוב חלקנו אשרנו מה טוב חלקנו אשרנו טוב חלקנו ומנעים גורלנו וככה ישרישו בהם אהבת תורה ומצוות לכן נפל בחלקה של מצוות הדלקת נרות שבת וחנוכה שמתקיימות בדרך כלל מתוך שמחה ורצון בחשק רב להיות המגדלור של חיבוב מצוות כי כאשר החביבות והשמחה ניכרות לעין כל גם הבנים רואים ומשתוקקים לדבוק בדרך של אבא ואמא ששמחים ומאושרים מקיום המצווה וכך עולים ומתעלים להיות תלמידי חכמים זה שאמר רב הונה הרגיל בנר אין לבנים תלמידי חכמים זה האופן השני הצלע השלישית יש לעמוד בדברי רב הונה הרגיל בנר הדגש המיוחד שהוא אמר זה רגילות הרגיל בנר מה זה הרגיל מה זה הרגילות הזאת לכאורה מצינו דברים סותרים ונוגע לכוח רגילות במילד קדושה למשל הנביא ישעיה זועק ומטריע בפיו ובשפתיו כיבדוני וליבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה זאת אומרת היראה מורגלת ולכן הלב רחוק ממני הם עושים את זה ברוטינה במחזוריות ועושים את זה בדרך הרגל בלי שום הרגש בלי לב בלי כלום זה הקדוש ברוך הוא מעניש אז רואים שרגילות יכולה להיות אסון וכך מורה הפסוק במשנה כז הוקר רגל מבית רעך פן ישבעך ושניאק מפרש רש"י הוכר רגלך מבית ראך אף על פי שהוא מקרב אותך מנע מלבוא שם יום יום פנון הוא ישבע ממך וישנא אותך הרי מזה רואים שהרגל יכול להרוס כל חלקה טובה הוא הופך כל קניין לחיצוני ועל עלול להביא לטיעוף ושינאה במה שנוגע לעבודה בין אדם למקום וגם ביחסים בין בני אדם לחברו לכן צריכים להיות זהירים מפני ההרגל מצד שני מצינו שכוח ההרגל הוא חיובי הוא מועיל מאוד כמו שגילה לנו הגאון רבי ישראל סלנטר זכר צדיק לברכה הוא אומר הדרך לפעול על תת ההכרה שהיא הפנימיות העמוקה ביותר בדעת האדם זה על ידי חזרה בלתי פוסקת על מאמר חכמים זכרונם לברכה אחד כל דבר שהיו לומדים פעם אמוראים תנאים וכולי היו אומרים כל ממרה קטנה לפחות 40 פעם עד שיהיה כמונח בכיס כל דבר חוזרים 40 פעם אם זה הספיק הספיק אם זה לא הספיק עוד עד שזה יהיה מונח בכיס זאת אומרת הרגילות של החזרה חוזר חוזר חוזר חוזר יש בתועלת כמו כן כתב הרמח"ל זכר צדיק ברכה בהקדמה למסילת ישרים התועלת יצא מן החזרה וההתמדה תועלת יוצאת מזה שאתה לומד את הספר וחוזר ומתמיד וידוע תקשיבו טוב הגאון מבלנה זכר צדיק ברכה קיבל תלמידים רק מי שהיה מסוגל לחזור פעמים רבות על דבר אחד אם בן אדם לא יכול לחזור על כל מה שהוא לומד עשרות פעמים אתה לא יכול להיות תלמיד שלי ועל כן שופכים תחינה כל יום בברכות השחר ולא שמים לב ויהי רצון מלפניך שתרגילנו בתורתך לא אומרים שתלמדנו אלא תרגילנו בתורתך שיהיה לנו רגילות כל הזמן שיננתם לשנה עניין לחזור לשנות טוב אז מה הנוסחה הנכונה מתי נשתמש בהרגל שיהיה טוב ומועיד ושלא יהיה גורם לנו לחיסרון בפנימיות והכל יהיה חיצוני הגאון רבי חיים מבולוז'ין זכר צדיק ברכה אומר על הכתוב הוקר רגליך מבית רעך פשוט במה במה דברים אמורים וסתם רעים אבל ברעים אהובים כמו איש ואשתו כל זמן שהם יחד יותר מתחזק את אהבה ביניהם אז רואים שאותה פעולה אדם שהולך לחבר אפילו שהוא מזמין אותו כל הזמן תבוא תבוא אליי תבוא אליי תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא תבוא זה לא טוב בסוף הוא צנע אותו אבל באיש ואשתו כל זמן שהם יחד יותר מתחזקת האהבה ביניהם והרגילות לא גורמת לזה כשהם באמת רעים אהובים אבל אם זה רק אינטרסים זה רוצה שיתעשה לו ככה ותבשל ותכין זה והיא רוצה שהוא יקנה לה וזה וזה אבל אין ביניהם שום קשר אלא אינטרסים בעיה גם העוסק בתורה כל זמן שאדם עוסק בה ומשנן אותה ומרגיל עצמו בתמידות התורה נדבקת בו יותר אבל אם חס ושלום שלום תעזבני יום יומיים מעזבקה אבל זה אינו רק מעוסק לשמע זה רק מי שמחובר באמת לתורה ושהתורה לא קורדום לחפור בהמר רבי חיים אבולוז'י והחסיד יעבד זכר צדיק ברכה אומר כי בדברים הבאים לפרקים נאמר הוקר רגלך מבית רעך אבל המתמיד בדבר אחד תמיד עד ששב אליו טבע שני אז תמיד זה חידוש אצלו ויש על זה את משל הברבורים והלחם בספר מעיר לאורות ולהשכיל מפרש מה זה המשל ברבורים ולחם שרמז עליו היעבץ עם ישראל ביקשו במדבר לאכול בשר אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה רבנו עליו השלום לא יום אחד תוכל אלון ולא יומיים ולא חמישה ימים ולא 10שה ימים ולא 20 יום עד חודש ימים עד אשר יצא מאפזרה מדובר בסלב עוף שמן וחשוב אבל אחרי אכילה יומיומית של חודש שלם מה עשו בו עד שיצא להם מעש מצד שני כולנו אוכלים לחם יום יום עשרות שנים למה לא יוצא לנו מאב למה זה לא לזרה עוגות גבינה דבש כל מה שאתה אוהב סטייקים תאכל היום אותו דבר יוצא לך מאף לחם לו יש הבדל בין דבר שאתה לא יכול לעמוד בלעדיו לבין דבר שהוא מותרות הקדוש ברוך הוא ברוב חסדיו יצר את מבנה גוף האדם שירגיש תמיד התחדשות וצורך לאכול לחם שהוא חיוני לקיומו אבל שלא יחוש כך בדברי מאכל שאינם צורך חיי נפש זה השם הטביע בנו זה ההפרש בין אכילת לחם לאכילת ברבורים ככה גם ברוחניות אם התורה אצלנו כדבר שאי אפשר לחיות בלעדיו אז לא נמאס בהתמדת הלימוד אלא אדרבה תמיד זה יהיה חידוש בחינת משביעו רעב כמה שתשביע את עצמך בלימוד התורה אתה תהיה עוד יותר רעב כי זה חיוני לקיום שלך אבל אם התורה נחשבת אצלך מותרות אם יהיה לי זמן אני אלמד אם לא יהיה לי זמן זה מותרות שיחזור בפעם הראשונה על תלמודו כבר אז הוא יכול לחוש מעוס ושנאה חס ושלום די די למדתי מספיק סוגר את הספר וגמר כי אצלו זה מותרות אבל אם זה חיוני כמו אכילת הלחם לכן כתוב לכו לחמו בלחמי התורה נקראת לחם לכו לחמו בלחמי אז אף פעם לא ימאס לך אף פעם הפוך כל פעם זה יהיה חידוש את מביא לחם טרי על הבוקר פיטות סלוף לא נמאס אף פעם לא נמאס גם לחם אתמול לא נמאס אז למדנו אם כן כל הרוצה שהתורה והמצוות יעשו עליו רושם טוב וישפיעו עליו ועל בניו צריך לעסוק בתורה במצוות בקביעות לעיניהם בהתמדה בלי הפסקים לא בחינת מלומדה כדבר שמתרגלים בו ונעשה ללא חשק זה האסון אם זה אצלך בחינת מותרות מלומדה רק בשביל לצאת ידי חובה זה ימעס וגם הילדים והמשפחה והסביבה יראו שזה לא אהוב עליך במיוחד זה נכפע עליך אבל אם רואים שאתה באשתוקקות בשמחה ואומר לא להפריע לי עכשיו אני לומד החדר סגור לא להפריע לאבא אבא לומד וכל הזה מסביב הילדים יודעים שדבר קדוש זה אבא לומד לכן הדגיש רב הונה זה הצלע השלישית הרגיל בנר אין לבנים תלמידי יש למצוא האיזון הנכון בין חביבות והחשק להתמדה ורגילות במצוות התורה וכך כתב החידושי הרים זכר צדיק ברכה הרגיל בנר אין הכוונה לעשות את המצווה על צד הרגל אלא ביישוב הדעת כי החוכמה והשכל אינם מתיישנים ואינם באים לידי הרגל אדרבה יש לביא הערה והתחדשות אל תוך ההרגל והתמדה על ידי שאדם חש השיבות אדירה שבדבר שבלי תורה ומצוות אין חיים כי הם חיינו באורך ימינו מי שיחלקה לדרכיו באופן הזה ירגיש לעולם טעם חדש בעבודת השם שלו ככה הוא יזכה לראות בנים באמת תלמידי חכמים בחינת תורה מחזרת על אחסניה שלה כעין זה כתב הגאון רבי חנוך הניך מסוכצ'וב זכ צדיק ברכה נר רומז למצוות הרגיל בנר הרגיל במצוות נר רומז למצוות כלשון הפסוק כי נר מצווה ותורה אור לכן הרגיל בנר שמרגיל את עצמו להיות קבוע במצוות הרגיל בנר הנגיל במצוות מצוות לקיים אותם תמיד בשלמות הילדים רואים וזוכה לבנים תלמידי חכמים יש עוד מאמר של חכמים מן דרחים רבנן הביין לבנין רבנן מי שאוהב תלמידי חכמים יהיו לו בנים תלמידי חכמים למה אם האבא מעריך תלמידי חכמים אז גם הילדים יעריכו תלמידי חכמים אבל אם האבא מזלזל בהם גם הם יזלזלו אז למה שהם ירצו להיות תלמידי חכמים אם זה מזולזל בעיני האבא אז זה לא מקצוע שאנחנו צריכים אותו אין לאן לרוץ אבל אם רואים את החשיבות אצל האבא שהוא מכבד תלמידי חכמים בפרט אמיתיים כמובן אז ודאי שהילדים יהיו בסוף תלמידי חכמים אשרנו מה טוב חלקנו אשרנו מה טוב חלקנו אשרנו מה טוב חלקנו ומנעים גורלינו אשרנו מה טוב חלקנו אשרנו מה טוב חלקנו אשרנו מה טוב חלקנו ומנעים גורלנו רבנו לעובדך באמת ליבנו לעובדך באמת ותהר ליבנו לעובדך באמת שטהר ליבנו לעובדך באמת ליבנו לעובדך באמת ותהר ליבנו בעובדך באמת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת קורח עונג שבתחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת בקור עונג שבת עם מקדש מקדש מקדש שמעי שבת מקדש מקדש מקדש שביעי שבת שבו הריכה גומים דור קבלו לעשות נחד ולעשות חתרו על הקודש שסות דב רבי חנני אומר אנשי אומר