המנורה

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום, יסמין בצבייה, תזכה לרפואת הנפש והגוף, פרנסה בשפע, תשובה שלמה, זיווג הגון,

אם צדיק וירא שמיים אמיתי.

אמן.

אמן, אמן. לעילוי נשמעת גאולית,

בת צרה, תהא נשמתה צרורה בצרור החיים. אמן.

אמן, אמן.

אנחנו בפרשת בעלותך, והפעם נדבר על המנורה.

חכמים,

זיכרונם לברכה,

בכמה וכמה מקומות

מבארים את הקשר הישיר

בין המנורה לחוכמת התורה.

ברכות נ'ז,

הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור התורה.

בשבת כג,

הרגיל בנר,

הוויין לבנים תלמידי חכמים.

במפורסם מכולם, בבא בתרא נ״ה,

אמר רבי יצחק,

הרוצה שיחכים ידרים,

והרוצה שיעשיר יצפין.

וסימנך,

שולחן בצפון

זה יעשיר, ומנורה בדרום זה חוכמה.

רבי יהושע בן נביא אומר לעולם ידרים שמתוך שלומד תורה ומתחכם הוא גם מעשיר,

שנאמר אורך ימים בימינה, בשמאלה, עושר וחמור.

אם כן,

גוף המנורה,

הנר ושמן הזית,

כולם מרמזים לתורה.

רבנו, בפרשת תרומה, מביא בשם חכמים

שלושת הכלים שהיו בהיכל

רומזים לשלושה כתרים.

השולחן,

כתר מלכות,

שזה עשירות בממון.

המזבח,

כתר כהונה.

זה קדושת הגוף.

מנורה זה כתר חוכמה.

רומז לחוכמת התורה.

אז נשאלת השאלה, מה ההבדל

בין אהרון

הנמצא בקודש הקודשים לבין המנורה שנמצאת בהיכל?

שניהם מרמזים לאותו דבר? לתורה?

אם נאמר שאהרון מרמז,

על תורה שבכתב

והמנורה

על תורה שבעל פה.

גם אם נאמר ככה פשוט, זה עדיין קשה.

למה?

מה העומק במגילה כא?

אמרו חכמים שישה קני המנורה פונים לעבר הנר האמצעי.

ככה.

שלושה מכאן ושלושה מכאן.

אומר הארי הקדוש,

מובא בספר באר בשדה,

השישה קנים כנגד שישה סדרי משנה,

והם מאירים

אל מול פני המנורה הנר האמצעי,

שהוא התורה שבכתב.

אם כן המנורה רומזת גם לתורה שבעל פה וגם לתורה שבכתב.

בעל עקדה מביא בשם המדרש

רמז נפלא.

תשמעו לו, תאמינו. תשמעו לו, תאמינו.

כנגד שבעה הנרות

ספר בראשית פותח עם פסוק שבע מילים.

כנגד 11 כפתורים

במנורה

ספר שמות ספר שמות פותח בפסוק עם 11 מילים.

כנגד תשעה פרחים

ספר ויקרא פותח בפסוק עם 9 מילים.

כנגד גובה המנורה ספר במדבר פותח עם 17 מילים.

וכנגד 22 הגביעים

שבמנורה ספר דברים פותח ב-22 מילים.

במנחות כח כתוב

גובה המנורה היה חי טפחים,

לא יות זן, לא 17. אבל הטף האחרון היה חסר קצת.

אז לכן ספר במדבר פותח ב-17 מילים כנגד הטפחים השלמים.

זאת אומרת, אם תמצא במנחות ככה,

אל תחשוב שיש פה איזה טעות או בלבול.

ממילא מוכח

שהמנורה רומזת גם לתורה שבכתב,

כיוון שפסוקי התורה מרומזים בה,

ובפרט הקנה האמצעי שבה הוא כנגד תורה שבכתב.

שוב,

אז מה ההבדל?

בין המנורה לבין הארון, שניהם מרמזים על התורה.

רבנו בחיה,

וואי וואי וואי, מבאר יסוד עצום.

נכון,

שניהם מרמזים לתורה, אבל יש שתי דרגות שונות

בלימוד התורה.

הארון הוא כנגד הצדיק השלם.

המנורה כנגד תלמידי חכמים.

מה ההבדל?

הכתב סופר

מסביר כהקדמה לדברים קושייה נפלאה.

בפרשת תרומה פתחה תורה בעשיית הארון.

אחרי כן צוותה

לעשות את השולחן.

זה בפרשת תרומה. קודם ארון, אחר כך שולחן.

רק בפרשת תצווה מצטווים על עשיית המנורה.

מדוע הקדימו את השולחן למנורה?

מילא ארון קודם לשולחן,

אבל השולחן, למה קודם למנורה?

למה דחו את עניין המנורה לפרשת תצווה?

האם הרוצה לעשיר,

שזה שולחן,

שולחן,

זה חשוב מתלמיד חכם שרוצה להדרים שזה המנורה?

למה המנורה נדחתה אחרי השולחן?

מה,

העשיר קודם

לתלמיד חכם?

המפרשים,

תרצו פשוט.

כיוון שזבולון קודם ליששכר,

סבח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך,

לכן מחזיקי התורה קודמים ללומדי התורה, שולחן קודם למנורה.

שאם אין קמח,

אין תורה.

זה תירוץ פשוט.

אבל הכתב סופר מקשה.

מדוע אם כן אהרון קודם לשולחן?

אם כן היה צריך להיות לשולחן גם לפני אהרון.

אהרון

מרמז לתורה, אמרנו, נכון?

הרי מי שמפרנס הוא קודם לתלמיד חכם,

אבל הוא מתרץ ביאור נפלא, כדברי רבנו בחייה.

יש צדיק יסוד עולם,

צדיק שלם, יש תלמידי חכמים,

אבל הוא מוסיף נופך.

הארון הוא כנגד צדיק יסוד עולם,

כמו רבי חנינה בן דוסה.

כל העולם ניזון בשביל

רבי חנינה.

השלאח הקדוש אומר, מה זה השביל?

הצדיק האמיתי הוא המפרנס של כל העולם.

הוא השביל והצינור שדרכו יורד שפע לכל העולם כולו.

בזכותו כולם חיים.

אז בוודאי שהארון קודם לכל הכלים, כולל לשולחן.

מי מקיים את העשיר?

הצדיק השלם, שהוא אהרון.

אבל המנורה,

אומר הכתוב סופר, היא כנגד תלמידי חכמים,

שהם בקיאים בחוכמת התורה, בכתב, בעל פה.

אבל הם לא קידשו את גופם,

את גופם להיות צדיק יסוד העולם.

ותלמיד חכם שכזה,

בוודאי שהוא תלוי במפרנס.

ולכן השולחן קודם למנורה, כי המנורה כנגד תלמידי חכמים, אבל לא כנגד צדיק יסוד העולם.

עוד יש להוסיף.

במסכת יומא כא כתוב,

בבית שני לא היו חמישה דברים.

ארון, כפורת וחרובים,

אש

שירדה מן השמיים, ששרפה את הקורבנות,

השכינה, רוח הקודש,

באורים ותומים.

ארון, כפורת וחרובים, זה אחד.

אש, שתיים. שכינה, שלוש.

רוח הקודש, ארבע.

ואורים ותומים, חמש.

שאלה

איך מקדש שני חסר אחד מכליו?

איך נתנו את אבן השתייה במקום הארון,

שהארון

הוא החשוב שבכלים?

ועוד צריך להבין

שאהרון מקומו אינו מן המידה.

כלומר,

כאשר מדדו משני צידיו את המרחק עד לקירות הבית,

גילו שאהרון עצמו אינו תופס מקום כלל.

מאיזה טעם דווקא הכלי הזה לא תפס מקום?

המדרש הגדול בפרשת תרומה אומר

שבעת הכלים היו בבית המקדש

מזבח,

כבש,

כיאור וכנוע,

מזבח הקטורת,

מנורה ושולחן

ולמה הארון

אינו מוזכר בין שבעת הכלים?

אומר המדרש

הארון הוא לא עוד כלי שרת

אלא לצורך הלוחות הוא נמצא

ולכן כשאין לוחות

בבית שני אין צורך בארון, כפורת וכרובים

כשהכפורת היא מעל הארון והכרובים מעל הכפורת

מעתה מאיר האור

מדוע הארון הוא הדבר היחיד שנמצא בקודש הקודשים?

למה הוא מובדל משאר הכלים?

כי אהרון הוא לא עוד כלי קדוש בעזרה או בהיכל,

הוא בכלל לא מהעולם.

הוא מחזיק את העולם

כמו שצדיק יסוד העולם, מחזיק את העולם.

תגידו, אתם קולטים שבן אדם אחד יכול להיות בעולם שמחזיק את כל העולם?

וכולם חושבים זה, זה, זה,

מעצמה ומעצמות וזה, ממלכות וקשקושים.

יש איזה אחד שם באיזשהו מקום והוא מחזיק את כל העולם.

מבהיל.

לכן לאהרון יש מקום נפרד בקודש הקודשים ואפילו מקום הוא לא תופס.

אבל המנורה,

למרות קדושתה, היא נמצאת בהיכל.

והיא כלי שרת,

כמו המזבח מהשולחן.

ולא עוד, אלא השולחן קודם לה.

כי מחזיקי התורה קודמים לתלמידי החכמים.

מוסיפה ספורנו,

במנורה יש שלוש נרות מימין,

שלוש מסמאל.

מימין כנגד לומדי תורה,

מסמאל כנגד מחזיקי התורה.

וכולם מאירים לנר האמצעי,

לעשות את רצון אביהם שבשמיים.

אז גם מחזיקי התורה מופיעים בתוך המנורה.

זה אומר ספורנו.

חכמים במדרש רבה בירקוד שמעוני אומרים דבר נפלא.

שבעת קני המנורה כנגד שבעת ימי בראשית.

נגד

שבעה כוכבים המאירים את העולם,

שצם חנקל,

שבטאי,

צדק,

מאדים,

חמה הוא האמצעי,

כוכב,

נוגה לבנה.

רבנו בחייה בתרומה אומר ששת הנרות מכוונים נגד נר האמצעי.

כיוון שהקנים הם כנגד שבעת הכוכבים, אמרנו.

שצם חנקל.

מה הכוכב האמצעי? אמרנו, חמה.

הוא החשוב מכולם, הגדול שבכולם, מאיר שבכולם, וכולם סובבים סביבו.

נוסיף רבנו בחייה ואומר,

שבעת הקנים הם גם כנגד שבעה רועים.

בספר אבן שלמה לגאון מוילנא מבאר ואומר,

מי הם?

אברהם, יצחק ויעקב.

מי האמצעי? משה.

אחר כך אהרון, יוסף ודוד.

פני משה כפני חמה, אז הוא כנגד האמצעי חמה.

גם הוא מאייב,

כמו החמה.

פני משה כפני חמה, הוא הנר האמצעי.

מעתה,

יאירו דברי החכמים במסכת מנחות צח.

אמר רבי נתן,

האמצעי הוא המשובח בכולם.

אומר האבן שלמה,

זה משה רבנו, שהוא עמוד התורה.

עלה למרום,

ארבעים יום לא אכל ולא שתה.

רק דיבר עם הקדוש ברוך הוא פנים אל פנים.

ובמדרשת רבבה כתוב עליו, איש האלוהים מחציו למטה איש,

מחציו למעלה אלוהים.

עכשיו יש דבר מתניע מאוד.

תשמעו איך הוא מתרץ.

הגאון מווילנא,

זכר צדיק ברכה, שואל,

מדוע נתקשה משה רבנו בעשיית המנורה?

אמרו חכמים,

ארבע פעמים הראה הקדוש ברוך הוא למשה רבנו את צורת המנורה.

ואף על פי כן נתקשה.

עד שהיא שליחה לאש,

סליחה, ויצאה מנורה כצורתה.

למה דווקא בגוף המנורה התקשה משה רבנו?

חמש מאות שקלים.

אומר הגאון מבינה

רמז נפלא.

בראש השנה כא כתוב

יש בתורה חמישים שערי בינה.

משה רבנו השיג רק מ״ט שערי בינה עם כל גדולתו.

עליו נאמר ואת חסריהו מעט מאלוהים

כי את השער החמישים הוא לא השיג.

אם נצרף, שימו לב,

שבעה קנים,

אחד עשר כפתורים, תשעה פרחים,

22 גביעים מקבלים מ״ט.

כשמוסיפים לזה את גוף המנורה מקבלים חמישים בדיוק

כנגד

חמישים שערי בינה.

כיוון שהחמישים זה גוף המנורה ושער החמישים לא ניתן למשה,

לכן נתקשה דווקא בעשיית גוף המנורה.

חתם סופר מוסיף עומק נוסף.

ידוע שהמנורה הייתה עשויה מקשה אחת זהב טהור.

ולא לקחו חלקים והרכיבו.

מקשה,

גוש, זהב,

וממנו צריך לעשות עכשיו

את המנורה.

למה המנורה צריכה להיות הייתה מקשה אחת?

וואי וואי וואי וואי.

ככה זה בתורה.

בהתחלה קשה.

הכל מוקשה.

הכל נראה

קושייה אחת גדולה.

אבל בסוף זהב טהור, מתוקה מדבש.

כשהכל מתרץ,

הראה הקדוש ברוך הוא למשה רבנו.

גם מי שיש לו מ״ט שערי חוכמה לא ישיג את התורה לבד.

אפילו אם יעמול ארבע פעמים,

אז ראה ויספרה, הכינה וגם חקרה,

עדיין לא ישיג את הסודות.

אם תעמול, תתקשה,

תקבל בסוף מתנה מהקדוש ברוך הוא. אם יגעת, מצאת, מצאת, מציאה מאת השם.

הגמרא בן דרים אומרת בל״ח שהתורה ניתנת לבסוף כחלה לחתן,

ככה הקדוש ברוך הוא נותן את המנורה ישר מהאש.

מבאר הנכד של החתם סופר, קוראים לו החשב סופר.

הוא מבאר את פירוש רש״י על בעלותך את הנרות.

הלשון בעלותך, רש״י אומר שני באורים.

בעלותך את הנרות אתה מדליק

והשלהבת עולה מעליה.

ועוד בעלותך יש מעלה שעולים לפני המנורה בשביל לעלות ולהדליק.

מבאר עכשיו סופר

על הדרך של סבא שלו,

שבמסכת מגילה בא מבואר

לזכות להוקומי גרסה

כדי שאדם יזכה באמת לידיעת התורה צריך סייעתא דשמיא.

יש יגיעה ולא מוצא,

אבל אדם צריך לעשות את כל ההשתדלות,

להתאמץ ולעלות במעלות כמו במנורה בעלותך יש מדרגה

ולעלות עד ששלהבת תהיה עולה מעליה.

בסוף הקדוש ברוך הוא ייתן לו מתנה

שאשלהבת תעלה מעליה בהתחלה תהיה מקשה ובסוף תהיה זהב.

עכשיו הנקודה שהיא עיקר המנורה מהי?

אור.

מה המנורה עושה? אור.

בספר טהרת הקודש

מספר רבי אהרון רטה זכר צדיק וברכה

כאשר

שאלו אותו

כאשר שאלו אותו

את הבעל שם טוב

זכר צדיק וברכה על אישה עגונה פתח הבעל שם טוב חומש או זוהר.

מה זה שיב?

מה הקשר?

מה הקשר בין החומש או הזוהר לאישה הזאת העגונה?

במסכת חגיגה יב ובמדרש רבה כתוב

שהאדם הראשון צפה מסוף העולם ועד סופו על ידי האור שנברא בששת ימי בראשית

אבל נגנז לצדיקים בעולם הזה.

ויהי אור זה אור ששת הימים,

אור שבעת הימים.

האור הזה נגנז.

ביום הרביעי נבראו המאורות שזה האור שאנחנו רואים.

איפה הוא נגנז?

התנחומא אומר נגנז לך מלא תורה בתורה שבעל פה.

לכן הבעל שם טוב הסתכל בתורה ואז הוא ראה למרחוק מה לעשות עם העגונה.

מהאור שבתורה.

והאיר עינינו בתורתנו.

גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך.

האור הגנוז נמצא בתוך התורה.

מה זה קשור לאור המנורה?

פרשי מקשה. למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים?

אז הוא אומר שחלשה דעתו של אהרן הכהן

שלא היה עם הנשיאים.

לא הוא ולא שבטו.

אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה לא צריך להקריב כמותם, שלך גדולה משלהם.

הם יקריבו קורבנות אבל אתה תדליק את המנורה.

כשהרמב״ן

ולמה התנחם

רק במנורה?

הרי הוא זכה לדברים גדולים ותמירים.

הוא הקריב קורבנות ביום הכיפורים,

הוא נכנס לקודש הקודשים, הוא הקטיר קטורת.

עוד מקשה מר זו.

על המנורה הוא כבר נצטווה בפרשת תצווה.

אז אין פה מתנה חדשה?

מתרץ הרמב״ן

תירוץ עצום.

אמר לו הקדוש ברוך הוא אתן לך מתנה אחרת מהדלקת המנורה,

חנוכת בית חשמונאי.

כל הנירוץ שלנו מדליקים בחנוכה

שייך לאהרן הכהן.

בית חשמונאי הוא כהנים.

מהדברים מפורשים במדרש רבה שהקורבנות אינם קיימים לעולם, רק מתי שיש בית המקדש.

אמר הקדוש ברוך הוא לאהרן, קורבנות הנשיאים יתבטלו.

לך אתן שני דברים שלא יתבטלו.

ברכת כהנים ונר חנוכה. לכן שלך גדול משלהם.

ולכן, הסמיך פרשה זו לחנוכת המזבח,

שכאן מרומז על מנורה אחרת

של חנוכת בית חשמונאי.

כי נרות החנוכה המשך ישיר לאור המנורה,

והמנורה ממשיכה לעולם.

זה העומק במה שפסק הרמו באור החיים תרעג.

יש להדליק מנורת חנוכה בשמן זית דווקא,

כי היא המשך ישיר למנורה שבמקדש.

וכפי

שהמנורה במקדש מרמזת לחוכמת התורה,

כך גם בנרות חנוכה הרגיל בנר,

הביין לבנים תלמידי החכמים שיעירו באור התורה.

ולסיום,

מבאר הרוקח באור עצום.

תודה רבה.

בירושלמי, מסכת ברכות, חטא, כתוב

אור שברא הקדוש ברוך הוא בשבעת ימי בראשית, קמה העיר?

לו שעות,

ל״ו שעות בלבד,

יום שישי, ליל שבת, יום שבת קודש.

ולכן כנגד זה מדליקים לו נרות בחנוכה,

כנגד לו שעות של אור הגנוז שנגנז.

כיוון שהאור הזה נגנז,

ואיפה הוא מופיע שוב?

בתורה שבעל פה ובנרות חנוכה.

לכן יש מצווה להסתכל בנרות.

ממילא מבואר באופן נפלא שמסיבה זו מוזכרות המילים אור,

נרות,

ומאורות בתורה.

לו פעמים, 36 פעם.

וכנגד,

לו מסכתות בשס בבלי.

לפי שאור זה,

אור הגנוז,

שהעיר לו שעות

נמצא במנורה שכתוב בה,

לו פעמים אור.

ובמסכתות השס בבלי,

שהם עומק

התורה שבעל פה.

אז החוכמה הזו נמצאת

במנורה,

בדרום,

בשמן זית ובנר.

ואם עמלים,

ומתקשים,

זוכים לאור עצום,

מתנה משמיים,

זהב טהור,

ואור גנוז.

אמן.

אמן.

הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם

הכל יודוך והכל ישבחוך.

בהכל והכל יאמרו אין קדוש גשם יודוך והכל ישבחוך.

בהכל והכל והכל יאמרו אין קדוש גשם.

הריני מחבר לכם, מצוות חכמים דאורייתא וצמחת דאורייתא,

לא נשאר שם דאורייתא ולא נקבל עליהם.