שבת קודש - תפילות וקידוש - חלק א'

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום אליעזר סבח בן רגי בן רג'י ואליהו רפואה שלמה מהרה אמן יקום ממיטת חוליו יחזור לביתו לשלום בריא ושלם וכל המשפחה תחזור בתשובה שלמה מתוך בריאות ושמחה וגולה שלמה אמן אמן לעילוי נשמת תאומר בן חווה תה נשמתו צרורה וצרור החיים אמן תומר בן אילנה רפואה שלמה בכל האיברים והגידים יעמוד על רגליו וילך כרגיל גיל ושהנושא הזה לא יחזור שוב לרעה חלילה אמן

שבת קודש חשיבות התפילות והקידוש

שתיים מן העבודות המיוחדות שבת קודש בתפילות השבת ובמצוות קידוש השבת על בהתקדש היום אנחנו היום נלמד על התפילה במחר בלי נדר על הקידוש יש אנשים מזלזלים במצוות הללו למרות שהם ברומו של עולם מלבד החובה להתפלל בכוונה ולקדש על כדין יש בזה סגולות גדולות ונצורות ומי שמנצל זאת ומקיים אותם כראוי זוכה לדברים גדולים קיימלן להלכה ומדינה דגמורה בשבת קודש אין מתפללים על צורכי הפרט ולכן תפילת הלחש בשבת קצרה מימות החול וכוללת שבע ברכות שלוש ראשונות ואחרונות ומקדש השבת למה כי אין בקשת צרכים בשבת אז א השתרשה חשיבה מוטעת ח שהשבת זה לא זמן תפילה אבל זו טעות טעות גמורה חלק ממהות השבת מונח בתפילות אלא שמדובר בסוג שונה של תפילות השם ישמואל מביא דברים מבוארים בכמה מקורות הגאון רבי שמואל מסוקצ'וב זכר צדיק ברכה אומר והנה אין בניין בית המקדש דוחה שבת מוכרע שבשבת אין צריך לבית המקדש מחמת שבשבת עצמה נמצא הכוח שיש בבית המקדש כמו שבבית המקדש הייתה השרעת שכינה כן בשבת ומזה יוצא לימוד לנו כמו שאברהם אבינו עליו השלום פתח פתח התפילה על ידי השרעת השכינה וכמו במקדש ששם עיקר התפילה כמו כן אצל כל האדם עיקר זמן תפילה הוא בשבת ואף אנשים שבימי החול אינם יכולים להכין את עצמן כל כך לזה מהתרדות והכל מחוייבים בשבת להתאמץ בכל עוז להתפלל בכוונת הלב בהשתפות הנפש כי הזמן עצמו השבת מסוגל ומסייע לתפילה כעין זה מובא בספר דרך אמת אם עיני שכל לך תבין עיקר יום השבת שהוא להתדבק בשם יתברך בתפילה ובתורה והזוהר הקדוש קורא לזה ה יומה יומה דנשמתין היום הזה זה יום הנשמה לכן צריך להיזהר בתפילת שבת מאוד מאוד כי זה עיקר השבת לא כמו שחושבים המון העם ואפילו בעלי תורה שאינם חרדים על דבר השם ומזלזלים בתפילה הזוהר הקדוש אומר שצריך להיזהר מאוד בתפילה של שבת זה עיקר השבת אומר בעל התניה בספר ליקוטי המרים עמוד קסג' מבאר בהיות מודעת זאת להיות עחן כי בכל המצוות יש פנימיות וחיצוניות וחיצוניות מה השבת זה השביטה מעשייה גשמית זה החיצוניות של שבת וכמו ששבת הקדוש ברוך הוא מעשות שמיים וארץ גשמיים ופנימיות השבת הכוונה בתפילות השבת זה הפנימיות של השבת התפילות של השבת אם כך למה קיצרו חכמים זכרונם לברכה את התפילות מ-18 19 לשבע היה ראוי לתקן עם ככה תפילות ארוכות יותר ובפרט מה שכתב בתיקוני הזוהר תיקון כא שתפילת שבת אינה חוזרת רקם אלא מתקבלת ברצון כמו תפילת עשרת ימי תשובה על כן השאלה המתבקשת שאנו יכולים לבקש בתפילות השבת על כל הצרכים חוכמה תשובה סליחה גאולה רפואה פרנסה ויכולים לפעול ישועות אין זמן מתאים יותר מיום השבת לבקש להתפלל על כל הצרכים אז למה קיצרו את נוסח התפילות ניתן לתרץ בשני אופנים תירוץ אחד על פי משל אדם שעוסק בהתרמת כספים לישיבה מסוימת נתקל בשם של אחד העשירים והתברר לו שהעשיר הזה מסוגל לתרום סכום עצום ונודע לו שהוא בא על לב טוב אבל אם הוא יבקש ישירות הוא יקבל סכום קטן כמו שנותן אין לרבים שפוקדים את ביתו מה עשה המטריעים פגש את העשיר במקרה ליד הבית שאל אותו אם יש בסביבה מסעדה כשרה לשתות קפה העשיר הזמין אותו לבית ללגום קפה ואפילו הוסיף עוגה ואמרו חכמים זכרונם ברכה גדולה לגימה שמקרב את הרחוקים והחלו לשוח על דה ועל ה ומצא חן בעיניו העשיר הזמין אותו עוד פעם ועוד פעם התפתחה ידידות שנה הם בידידות לא מדבר איתו מכסף לא מכלום יום אחד באמצע שיחה ידידותית סיפר על עצמו ועל הישיבה ועל הצרכים שלו שאין להם עדיין בית מדרש ראוי לתלמידים סופו של העניין תרם בניין שלם על שם אביו ועוד ידו נטויה אם היה מבקש בפגישה הראשונה לקבל עלות של בניין היה מחייך לשמע בדיחה ופותר אותו אולי ב-50 דולר זה המשל אני גם בתפילות שבת קודש כל שבת אנחנו מתקרבים לקדוש ברוך הוא יותר ומתדבקים בו לכן אנחנו לא מזכירים את הצרות ולא את הבקשות לא לפגוע באווירה המיוחדת של התקרבות לבורא עולם לא כאילו באים עם אינטרסים ישר אינטרסים לא כשמגיע מוצא שבס ועושים אליו מלכה אז מגיע הזמן לבקש על כל צורקנו בזכות הידידות שנרקמה במהלך השבת זה העיתוי המתאים להשיג את כל מעונו בעין טובה הבאור הזה בפני עצמו נכון וגם מסתבר אבל עדיין יש להעיר ממקורות שהבאנו לעל שיום השבת הוא יום מיועד לתפילה ובקשה לפי המשל הזה זה לא מבקשים בשבת אבל לפי המקורות שהבאנו שהזוהר וזה אומרים שזה היום זה היום של הבקשות והתיקוני זוהר אומר שתפילת שבת לא חוזרת רק אז נראה שנכון הדבר כן לבקש בקשות בשבת אז לבקש או לא לבקש נו תגיד תבקש או לא לבקש הגאון רבי בן ציון ברוק זכר צדיק ברכה אומר שכך פירש המשגיח רבי מתיתיהו סולמון ביסוד הדברים תפילה אחת תיקנו לנו חכמים להתפלל בשבת והיא חוזרת בשלוש תבילות והיא רצה במנוחתנו קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך בענו מטובך ושמחנו בישועתך למעשה מה אנחנו מבקשים ששום דבר לא יפריע את המנוחה של השבת מה הבקשה הזאת אומרת שעל ידי מנוחת הנפש שנהיה שרוים בה נרגיש את רוממות השבת בקדושתה ונוכל לעלות למדרגות גבוהות כשמבקשים לזכות במנוחה אין צורך להתפלל על שום צרכים פרטיים מי שיש לו מנוחת הנפש לא דואג לא מבריאות לא מפרנסה לא משום דבר מנוחת הנפש רצה במנוחתנו וואי וואי מי שחסר לו פרנסה בריאות או כל דבר אחר ודאי שהוא לא יכול להרגיש מנוחה בשבת כי זה מעיק עליו אז אנחנו מבקשים מנוחה ביום השבת וממילא זה כולל את כל שאר הדברים ואם אדם מצליח לחוש את מנוחת השבת וקדושתה בוודאי שזה ממלא את שאר צרכיו כולם אז אין טעם להתפלל על כל דבר ודבר בנפרד כי זה כולל הכל עכשיו נוכל להבין את התשובה של המשגיח רבי יחזקאל לבנשטיין זכר צדיק ברכה ששאל אותו המשגיח רבי שלמה וולבה זכר צדיק ברכה איך מרגישים את קדושת השבת והוא ענה לו אפשר להרגיש את קדושת השבת על ידי תפילות השבת מטר התפילות שנזכה למנוחה שלמה מנוחה שלמה שהקדוש ברוך הוא רוצה בה מנוחת אהבה ונדבה צריך לדעת כוח התפילה בשבת עצום יותר מתפילות החול הגאון רבי ישראל אליהו וינטרופ זכר צדיק ברכה כותב יש מדרש שהביא הגאון מוילנה כשם שאמרו חכמים זכרונם לברכה שתפילת היחיד מקובלת מראש השנה עד יום הכיפורים שנאמר דרשו אדוני בהם מצאו כך גם תפילת היחיד בשבת קודש מקובלת כי סגולה תפילת שבת היא כמו התפילות בין כסא לעשור כסא זה ראש השנה שמתכסא מתכסת הלבנה עד עשור שזה יום הכיפורים אז ממש התפילה בשבת תפילת היחיד היא נחשבת כמו תפילה מעשרת ימי תשובה ומבאר הגאון רבי ישראל אליהו על פי דרכו שיום שבת הוא יום של חיי נשמה כמו שאומר הזוהר פשוט התקשרות עם מקור החיים בעצמו אז נמצא שאנחנו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא ואין לך במצאו גדול יותר מזה ולכן גם תפילת יחיד אינה חוזרת ריקה בסיום דבריו הוא כותב והרוצה לזכות לכתרה של התורה ישכיל לנצל את השבת קודש לעסק התורה והתפילה שזה ממש כמו יום הדשוקה יום השוק היריד שהיה בעיירות ממנו התפרנסו כל ימי השבוע כל אחד שתדל אתפוס מראש מקום טוב להעמיד את המרכולת ולמכור כמה שיותר כי ידע שכל פרנסת השבוע תלויה בזה אם לא יצליח ביום השוק יצטרך לעבוד קשה כל השבוע למכור את זה הרינג הרינג זה דק קטן מלוח ככה שבת קודש הוא יום הדשוקה של תורה ועבודת השם וזה מפרנס את כל ימות השבועות אז מי שרוצה להתעלות בעבודת השם יתן עיניו בראשו לנצל את היום הקדוש כראוי עוד נוסיף ובפרט בזמן הנורא והנסגר רעבה דרעבין הרצון של הרצונות זה בשעת תפילת מנחה בסעודה שלישית והילך זה זמן נפלא מאוד שערי שמיים פתוחים לקבל כל תפילותנו ברצון כמו שכתב בספר החרדים פרק ע ולפי שבתפילת המנחה של שבת היא עת רצון ואז מתקבלות כל תפילות ישראל כמו שכתב רבי שמעון בר יוחאי עליו השלום אזכוחה של התפילה גדול מאוד בשבת בספר תורת שבת מונק' מביא בשם הבעל שם טוב הקדוש זכר צדיקה עיקר כוח התפילה הוא בשבת קודש מי שמתפלל כראוי מובטח שתתקבל תפילתו ויש לזה רמז שבת ראשי תיבות תפילתי שגורה בפי וידוע מה שאמרו חכמים זכרונם ברכה בברכות לד אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקובל אז בשבת כל התפילות מקובלות הגאון רבי שמואל אומבך זכ צדיק ברכה הביא דבר נורא בספרו אוהל רחל הגמרא בבצטז אומרת כל מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה חוץ מאוצאות שבת ויום טוב שאם פחד פוחטים לו ואם מוסיף מוסיפים לו אז זה לא מכלל סך ההוצאות שקבעו לו בראש השנה אם תרבה בהוצאות יוסיפו לך את הכסף הזה זה לא על חשבון המזונות שקצבו לך מבאר הגאון מוילנה באיגרתו כוונת חכמים היא לומר שבראש השנה דנים את האדם על ענייני רוחניות האם תהיה לו סיעתא דשמיא לעלות בתורה ויראה בשנה הבאה ואמרו חכמים כי שבת ויום טוב הם מחוץ לחשבון הקצבה זה זמן של סיעתא דשמיא עצום לא מוגבל אפשר לקבל בשבת קודש שפע רוחני הרבה יותר ממה שהוא קצב לו הרבה מעבד המצבו הרוחני הנוכחי בבחינת כל המוסיף מוסיפין לו אז מוטלת עלינו חובה מיוחדת להתאמץ ביום שבת קודש בתפילות של היום לאבד הזדמנות נפלאה שנקראת לידינו באופן התפילות צריך להיות שונה לחלוטין מתפילות החום נוסיף שחכמים התירו לבקש ביום שבת קודש בקשות שות ברוחניות וזה זמן מיוחד לתחינה מעומק הלב וחכם עיניו בראשו ינצל את תפילות השבת עד טומם ויזכה לגדול ולהתעלות רוחנית בשבת אנחנו נמצאים בשלווה וברגע ללא טרדות רובצות על הכתפיים ללא לחץ של זמן ויכולים לכוון את הלב להבינו שבשמיים בקלות מפני הטעם הזה מצינו שגדולי עולם רבים העריכו בשבת בתפילתם למעוד יותר מתפילות החול אוי אוי אוי מה שתשמעו עכשיו לא יאומן כי סופר פעם אמרו לחתם סופר זכר צדיק לברכה שהוא מעריך הרבה בתפילת השבת אז הוא ענה כמתפלא אני מעריך בתפילה תדעו לכם שמורי ורבי הגאון רבי נתן אדלר זכר צדיק אחד עמד בתפילת ערבית של שבת אנחנו התלמידים גמרנו את התפילה שלא הייתה קצרה הלכנו לעשות קידוש אכלנו את הרוטב חזרנו לבית המדרש והוא עדיין עומד לפני המלך בתפילה וגם אנחנו לא היינו מן המקצרים אני מעריך בתפילה הרב שמדרון זכר צדיק ברכה בשבת קודש בבוקר היה מתפלל בדבקות עצומה ולעתים לקח לו כשעתיים עד שהגיע לתפילת הלחש של שחרית איזה מתיקות איזה לאט לאט איזה זה התבוננות שעבש שעפש תנת מהר תימנים מהרים בסדר זה יש להם קובנה וגחנון וזה אז זה הם אומרים כשהם רואים אחד מעריך בקריאת התורה יש כאלה תימנים קוראים כמו אחד לבד אז יש כאלה מסלסלים יותר ש כלל יש שדרי ויש זה אז הם מלא צנים אומרים לו תחרק את תחרג מה זה את תחרג היא תשרף הקובנת תשרף את תחרג איי איי איי והאמת היא בספר שם שמואל כתב שיש גם חיוב להתאמץ לכוון בתפילות השבת וככה הוא אומר שבת הוא זמן תפילה ביותר ואפילו לאנשים הטרורדים בכל ימי המעשה ואינם יכולים לכוון בתפילה עליהם על כל פנים בשבת באשר אז הנפשות נדבקות בשורשן להתאמץ לכוון בתפילה בהשתפחות הנפש ועל כן יש בו שירות ותשבחות יתרות ותפילה יתרה מי שמכוון בתפילות שבת משיג מעלות עצומות ובפרט בערבית של ליל שבת יכול לתקן את כל תפילות השבוע כמו שכתב הגאון רבי חיים פלג'י לכת צדיק ברכה בכף החיים סימן כוח סעיף קטן כוח כוח כוח וזה הלשון מי מצווה להודיע לכל המאמר לרבי שמעון בר יוחאי עליו השלום בתיקוני הזוהר תיקון יח דהד האמרינן תפילת ערבית רשות זה לימי החול אך ערבית דשבת חובה ומזה אתה תדין כמה צריך להיזהר בתפילה זאת ולתקן כל התפילות ערבית דחול שנאמרו בלי כוונה ובמרוצה וביחיד מסוגלת תפילת ערבית של שבת תקן הכל הדברים האלה כתב גם בשוט בית הלל וביותר תפילות ליל שבת תהיה נזהר בכל מאמצי כוחך להתפלל בכמנה עצומה כאילו אתה עומד לפני אבן שתייה כי הוא הקידוש דאורייתא וגם בכוחה לתקן תפילות הפסולות בזה מתבאר מה שמובא בפוסקים בשלה הקדוש באלייה רבה בבן איש חי בכף החיים ועוד מי שטועה בתפילת שבת הוא מתפלל ל תפילת חול ידאג כל השבוע הוא התחיל לתחונן לאדם דעת וואי וואי וואי דרך אגב אם הוא התחיל ומסיים את הברכה מקור הדברים בספר חמדת ימים והוא אומר והראשונים אמרו כי מי שהרא לו כך ידע כל אותו השבוע כי סימן רע לו שנהג בקודש חול וייפשפש במעשיו ויתעורר בתשובה כאילו נפשו מתוהרה לא בא לידי מידה זו הנפש לא מתוארה לכן אתה מתבלבל הכנסת את החול הקודש ולו בכדי באור הדברים מאחר שתפילות השבת חשובות נסגבות ומתקנות את כל תפילות השבוע מי שטועה ואינו מתפלל תפילת שבת אות יש לו ממה לדאוג מגיע רגע שאתה יכול לתקן הכל וגם פה אתה מתבלבל וואי וואי וואי אז אתה כאילו שולף מתוך הרגל לא יודע אפילו באיזה יום אתה נמצא מה זה נקרא מתפלל תפילת חול בשבת מה שנשמע עכשיו זה ממש גאונות במידות גאונות במידות אדם מגיע אל הגאון רבי אברהם גנחובסקי זכר צדיק ברכה בליל שבת קודש מודאג כיוון שהוא התפלל תפילת חול בשבת וכתבו הפוסקים סימן רעו לו הגאון היה פיקח וחכם גדול והיה לו לב רחום גאון במידות הרגיע אותו אמר לו "אל תדאג אין שום חשש לך אכול בשמחה לחמך" ושתה בטוב לב יניך הכל בסדר הרגיע אותו הוא הלך אחרי שהוא הלך שאלו אותו כבודו הרי זה כתוב מפורש איך כבודו אומר שלא יקרה לו כלום הוא אמר מן הסתם הוא לא כיוון כראוי בברכת האבות ושמה הכוונה היא לעקובה אם אתה לא מכוון זה נקרא שלא התפללת אז ממילא זה לא נחשב תפילה אז זה גם לא תפילת חול אז אם ככה הוא לא צריך בכלל לדאוג אז מכל מה שבארנו למדנו שצריך להתעורר מאוד בעניין תפילות שבת להשתדל על כל פנים לא להיות מן המאחרים לבית הכנסת לבוא מוקדם להיות רגוע לדעת מה הולך להיות עכשיו אתה מתחבר לקדוש ברוך הוא אתה יכול לתקן את הכל אתה כמו בעשרת ימי תשובה השפעה קדושה רצה במנוחתנו אם אתה זוכה לזה אין שום דאגות הכל מסתדר אז צריך רק לכוון ובעזרת השם לבשל הכל יודוך והכל הכל יש והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל שם והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשה וחוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה עוד מספר ימים אנחנו בפסח הגאולה הגאולה הגדולה בניסן נגאלו ובניסן עתידים לגאל אפשר לגאל גם באופן פרטי כן גם אדם יכול לגאל גאולה פרטית הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו יש חסד דאורייתא כבד את אביך ואת אמך דאורייתא לעשות נחת רוח על הקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח על התנא הקדוש שיוספתותיו דובבות בקבר רבי חנני שאומר הקדוש ברוך