עין יעקב - יומא יח-יט | הרב שמעון משה חי רחמים [שיעור מתאריך 11.12.2023]

- - - לא מוגה! - - - 

ברוך השם נעשה ונעשה ונעשה לכם, אנחנו ממשיכים בלימוד העין יעקב, אנחנו במסכת

יומא פרק שני בראשונה,

אות יח.

אמר רבי יצחק אסור

למנות את ישראל אפילו לדבר מצווה, שנאמר

ויפקדם בבזק.

מתקיף לרבשי, אומרת הגמרא, ממאי דהי בזק לישנה דוויזקה הוא.

דהיינו בזק זה לשון של

שברי

חריסים,

דהיינו שברי חרס.

וממאי דהי בזק לישנה דוויזקה הוא. דילמה, שמא דמטה הוא. כדכתיבה ימצאו את אדוני בזק בבזק.

אלא מהכה, וישמע שאולי תים ויפקדם בתלאים,

אמר רבי אלעזר כל המונה את ישראל עובר בלאו,

שנאמר, ויהיה מספר בני ישראל ככל הים אשר לא יימד ולא ייספר.

אבנר בן בר יצחק אמר,

עובר בשני לוין, שנאמר, אשר לא יימד

ולא ייספר.

אחד לא יימד והשני לא ייספר.

ואמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יונתן רמי,

כתיב היה מספר בני ישראל ככל הים וכתיב אשר לא יימד ולא ייספר.

אומרת הגמרא, לא קשיא,

כאן בזמן שעושין ישראל רצונו של מקום,

כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום.

רבי אומר, משום אבא יוסי בן דוסטאי לא קשיא,

כאן בידי אדם,

כאן בידי שמיים.

רב נהולאי בר אידי, אמר שמואל,

אמר,

כיוון שנתמדה אדם פרנס על הציבור, מיד מתעשר.

אומרת הגמרא, מאיפה ראיה?

מעיקר הכתיב,

ויפקדם בבזק, ולבסוף כתיב,

ויפקדם בטלאים.

אומרת הגמרא, ודילמה טלאים דדהו?

אם כן, מאי רבותא דמילתא?

דהיינו,

שמוכח מפה שהוא נתעשר, כי בתחילה הוא פקד אותם ממש,

ספר אותם,

אבל לבסוף ספר אותם בטלאים, דהיינו, על ידי צאן,

ובקר שהביאו בעבורו כדי שיספרם,

ובכך

זוהי העשירות שלו.

יט ועירב בנחל אמר רב מאני על עסקי נחל

והיינו שעשה מריבה עם קונו

עם הקדוש ברוך הוא.

למה? כי הקדוש ברוך הוא ציווה לו לך והקית את עמלק מעולל ועד יונק

משור ועצה ומה הוא אמר? לא, חרם על הבעלי חיים

חרם על הזה לא נהרוג אותם נחוס עליהם ניקח אותם בשבילנו להקריב קורבן אבל הקדוש ברוך הוא אמר לך להרוג את כולם

ושבור הוא ידע את מחשבתם

של אותם הרשעים

שהם עשו כישוף בעצמם והלכו ונתחבאו העמלקים וכו' וכו'

ועשו את עצמם כבעלי צאן, כצאן וככה הם

נתערבבו בעם ישראל ולכן אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא הבטיח אין כיסאו שלם עד שיבוא הקדוש ברוך הוא וימחה

את זרעו של עמלק בכבודו ובעצמו

כי אנחנו לא יודעים כיוון שנתערבו להם

והלכו להם בכל מיני מקומות בעולם מאותו חטא ולכן

הוא הוצרך להסתלק

על ידי הנביא שבא ואמר לו שהוא שר המלכותו על ידי שהוא לא שמע

בקול הקדוש ברוך הוא להרוג את כל עמלק כולו.

אז זהו שהוא כביכול רב עם קונו על ידי שהוא עשה חשבון לעצמו מה להשאיר ומה לא להשאיר אחרי שהקדוש ברוך הוא אמר לו

להרוג את כולם ולא לחוס ולחמול על אף

אדם ועל אף צאן.

ובשעה שאמר לו הגשברו לשאול לך והיכית את עמלק

אמרו מים בשביל נפש אחת אמרה תורה אביו עגלה ערופה בנחל כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה

אם אדם חטא בהממה חטאה אם גדולים חטאו וקטנים חטאו מיד בת קול יצאה ואמרה לו

אל תהי צדיק הרבה פסוק בקהלת זן

ובשעה שאמר לו שאול לדואג

סוב עתה ופגע בכהנים והימדה מאיש ועד אישה יצאה בת קול ואמרה לו

את הפסוק בקהלת אל תרשע הרבה

ואמר אבו נא

כמה לא חלה ולא מרגיש גברה דמרא סייעה

כן

שאול באחת ועלתה לו דוד בשתיים ועלתה לו שאול באחת מעי נינון מעשה דאגז

והיכנע ממעשה דנוב עיר הכהנים ובמעשה אגד כתיב ניחמתי כי המלכתי את שאול למלך אחרי שבו הוא אמר

דוד בשתיים מעי נינון מעשה אוריה

אור דאסתה

והאיכנע ממעשה דבת שבע הרי יש עוד דבר למה אותו לא מנו

אומרת הגמרא האטם

פרעומי דכתיב, ואת הכבשה ישלם ארבעתיים.

כיצד? ילד, אחד, ואמנון, שתיים,

תמר, שלוש,

ואבשלום, ארבעה. אז כנגד מה שנקרא הכבשה,

כן,

דהיינו כנגד בת שבע,

שהוא לקחה, אז הוא שילם מה שנקרא ארבעה.

אומרת הגמרא, יחי השטן, נמי פרעומי דכתיב,

ויתן השם דבר בישראל מהבוקר ועד הערב.

שגורסים עת מועד,

ואתם לא יפרעו מגופה.

אומרת הגמרא, אתם נמי לא יפרעו מגופה, אלא יפרעו.

ויש גרסה שאומרת, לאי יפרעו מגופה.

דאמר רב יהודה,

אמר רב.

שישה חודשים נצטרע דוד.

אז לא רק שהוא נענש בסובבים אותו, אלא הוא בעצמו.

הוא פרשו ממנו סנהדרין, ונסתלקה ממנו שכינה שנאמר,

ישובו לי ירעך ויודעי עדותך וכתיב.

השיבה לי ששון אישך ורוח נדיבה תשמחני.

כך

ביקש דוד מהקדוש ברוך הוא.

ואמר רב,

קיבל דוד לשון הרע.

כדשמואל, דאמר לא קיבל.

ולרב דאמר קיבל.

היפרעו מיניה, נפרעו ממנו, קיבל צרעת.

דאמר רב יהודה, אמר רב, בשעה שאמר לו דוד למפיבושת,

אתה וצבע תחלקו את השדה,

יצא בת קול ואמרה לו, רחבעם וירבעם

יחלקו במלכותך.

אז אנחנו רואים שמן השמיים דקדקו אף

אם הצדיקים הללו כראוי, ולא נתנו להם שום

דבר חס ושלום שהם יוכלו לחמוק ממנו.

וידוי

וידוי צריך להיזהר בו מידי אומרו אותו,

ולא יגרע אפילו פעם אחת לאומרו בהכנעה רבה ובכפיפת ראש ובקול בוכים ובדמע לב על מנת

שלא לשוב בכסלם. מקובלים

שהיו יודעים שיש אחד מג' בעלי ברית

בתפילות היו יוצאים כדי לומר את הווידוי.

היו מבקשים מבעל הברית לצאת מהמניין כדי לומר את הווידוי.

עד כדי כך זה היה בחשיבותם.

ובהחסיר אלוהו התנאים העדר אותו ממציאות הרע, כי הוא חוצפה ועזות פנים וכדי בציון וקצף.

כי יכרה אף השם בקינתו כי יאמר הקריבהו וידוי זה לפחתך,

או לאיש כמוך ירציך או יישא פניך, ואומר להם לבריות, אוי להם לבריות מעלבונה של הקדוש ברוך הוא.

כי עכשיו כשאתה מתוודה לפני הקדוש ברוך הוא, אתה מבקש הצליחתך ממנו.

חלק על זה.

אוי,

שברכו הוא לא חפץ בזה.

ואלולי השם צבאות ידון אותנו כאנוסים וכשיכורים,

אין גוונו אבדנו חס ושלום.

אבל נחמתנו בעוניינו ומיעוט ערכנו,

כי על כל פנים חובה מוטלת עלינו להשתדל ברוב עוז בכל כוחנו.

והשם אלוקים יעזור לנו,

ויצייר האדם בדעתו כעומד לפני מלך רם ונישא, יום ונורא אשר, לגדולתו אין חקר.

והוא עפר מן האדמה להבל דומה.

ואומר לפניו, אמנם אנכי חטאתי לך, כך וכך עשיתי.

ועל כל פרט שמזכיר יחשוב כי טוב היה לו שימות אלף מיטות, ואל יעשה עבירה

ניתנה להכעיס את בוראו.

ויחשוב גם כן שהוא מגיד צרתו לפני אביו שבשמיים.

כי רב אמר לו על אשר חטא על הנפש, ועל אשר חוטא והולך ואינו יכול למשוך ידו, ועל אשר חשכו עינינו מרעות גודל רעתו, ואינו מצטער ובוכה על חטאתו.

ויחשוב, אנא אפנה לעזרא ולמי אגיד זאת הצרה הגדולה,

אשר לי על העבר ועל ההווה,

ואין לי לברוח מלפניך

אליך ולהתחבא מכעסך עת תחת כנפיך.

וצרד נפשי אליך אגיד כי אתה אומנת חלקי,

כי אתה תאיר נרי ותגיח חשקי.

ומה טוב ומה נעים לו לומר לפחות פעם אחת בשבוע סדר הווידוי באורכה,

כמו שאנחנו רגילים, סדר הווידוי הארוך.

ולהזכיר את כל פרטי החטאים והעוונות,

כי בזה ייתן אל ליבו לשוב מדרכו, ויש בדיבור תועלת גדול לפי צפוני סודות לתאר פגם האותיות והמידות.

ויש אחד מהדברים שנודעה אהבת השם שרוצה לזכות את ישראל,

שבשביל שמתוודה את אשר חטא הוא מקיים בכך מצוות עשה דאורייתא.

ונוטל שכר טוב,

ואין חכם מתוק מזה.

ועל כן ראוי לראי ה' וחושבי שמו לשב בדת כפעם בפעם ולעיין בכל פרטי הווידוי אחת לאחת.

עשינו על זה שיעור.

בסיירתא דשמיא אפשר לראות אותו

על עניין של הווידוי,

על איזה מהם צריך תיקון ועל איזה מהם צריך להיזהר ולמשוך ידו ולעשות גדר וסייג ומשמרת למשמרת.

וככה יעשה וירשום בכתב ויקבל על עצמו לשמור ולקיים בכל תוקף ולא יעבור.

ואז יקרב לומר הווידוי כדת מה לעשות וישפוך שיחה ידרוס סליחה.

ואז בוודאי יעשה פרי למעלה ונתרצה לא לכפר עליו.

כי ככה יעשה האיש החפץ בחיים, הרוצה בתשובה.

ואשר הוא יהודי ורוצה ללך בדרך טובה.

כי כך יהיה החובה ובזה יזכה וירש טובה ורוחה

לחיי העולם הבא.

ברוכים תהיו להשם.