להצטרף לאצ"ל או להגנה

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

ידה קלה כתרנגולת

עם ידיים מלאות ורפואה שלמה לאיילת

בת אילנה,

שהתינוק

יהיה בריא ושלם לעבודתו יתברך,

אמן.

אמן.

קבוצת שערי תשובה נציב 90 לעילוי נשמת

תספאי בן זה רחה

ואסתי בת זה עודיתו

תהא נפשם צרורה בצרור החיים, אמן.

אמן.

רפואה שלמה,

רפואת הנפש והגוף לאביגיל בת שרה להצלחה וחזרה בתשובה

למשפחת מנצור

ולהצלחת הקמפיין אמן.

אמן.

יפית בת שרה,

תזכה לתשובה שלמה,

זיווג הגון,

שמחה,

אושר ועושר,

ותרבה נחת לאימה

בכל מילי דמיתיו, אמן.

אמן.

היום אנחנו נדבר על המצב.

האם להצטרף לאצל

או להצטרף לארגון ההגנה?

אלף למטה,

אלף למטה,

לכל מטות ישראל

תשלחו לצבא.

כתב בעל הטורים,

לכל מטה,

שני אלפים.

הרי ה-24 אלף

הלכו עליהם למלחמה כנגד ה-24 אלף שהפילו מישראל.

ב-24 אלף היו שתי קבוצות.

שניים ועשר אלף לוחמים בפועל

עם כלי נשק

נלחמים במדיינים.

בעוד שניים עשר אלף,

חיל תפילה

ליד כל חייל לוחם

עמד חייל מתפלל ונשאלת השאלה

אפשר להתפלל גם בעורף

למה צריך לשלוח על החזית

12,000 חיילים

שיסכנו חייהם בתפילתם

וכי משה רבנו וכל העם שנותרו בעורף לא התפללו?

בוודאי שהתפללו

אז למה צריך חיל תפילה לחזית?

התשובה היא פשוטה

אינה דומה תפילה בעורף

לתפילה בחזית

כששריקות הכדורים

חולפים קרוב

ויש מטחי טילים התפילה בוקעת מעומק הלב

בכל הכוונה

אז זו סיבה אחת

יש עוד סיבה

מעמידים את המתפללים בחזית

לצד הלוחמים

כדי שידעו שכוחם ועוצם ידם לא עושה להם את החיל הזה

אלא הכלי נשק שמנצח זה התפילה

וכשרואה הלוחם

את המתפלל לידו

מבין שהכוח האמיתי זה כוח התפילה ולא הנשק

עם הכוח הזה מנצחים בקרב

ובד בבד

נושאים עיניים לשמיים ומאמינים באמונה שלמה מה שאנחנו אומרים כל יום בתפילה

כי הוא לבדו

פועל גבורות

עושה חדשות

בעל מלחמות

כך מנצחים במלחמה

זה שאומר הכתוב בטילים קמ״ט

רוממות אל בגרונם

אלה 12,000 המתפללים

וחרב פיפיות בידם אלה 12,000 הלוחמים

ואלו ואלו לעשות נקמה בגויים

וככה מצליחים לנקום נקמת השם במדיין

אי אפשר לנצח בכוח החרב בלא התפילה המתלווה

כבר אמרו חכמים זיכרונם וברכה בתנחום התורה

נולדות ד',

אמר לו אדריאנוס קיסר

לרבי יהושע בן לוי,

גדול כוחה של כבשה

שעומדת בין שבעים זאבים,

אמר לו גדול הרועה שמצילה מידם ומשברם לפניה.

לא הכבשה היא הפיקחית,

לא היא הגיבורה,

אלא יש רועה בשמיים,

הוא בעל המלחמות.

הוא מגן ומציל אותה בכוח התפילות

שמתפללים אליו.

יסוד זה לומדים גם ממשה רבנו.

שלח את יהושע להילחם בעמלק,

והוא ישב על אבן,

נשא ידיו לשמיים כלפי מעלה.

באותה שעה ישראל מנצחים.

מוריד למטה,

ישראל מפסידים.

שואלים חכמים בראש השנה ג' ח',

לכי ידיו של משה

עושות מלחמה או שוברות מלחמה?

אלא לומר לך,

כל זמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה

ומשעבדים ליבם

לאביהם שבשמיים היו מתגברים,

ואם לאו היו נופלים.

הגמרא בברכות נ״ד.

הרואה את האבן הזאת שישב עליה משה רבנו צריך לברך

ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה.

לא כתוב

הרואה את מקום הקרב שנלחם יהושע בעמלק צריך לברך

אלא האבן שישב עליה משה אז צריך לברך.

המקום של האבן הוא המקום של הקרב האמיתי.

יהושע אומנם נלחם בחזית, בפועל,

אבל הניצחון תלוי במה שקרה על האבן.

אם ידי משה רבנו למעלה,

בישראל משעבדים ליבם לאביהם שבשמיים,

זה הביא את הניצחון בחזית.

כידוע יעקב אבינו נתן ליוסף הצדיק את העיר שכם במתנה.

וכך אומר לו

ואני נתתי לך שכם אחד-אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האבן.

מורי בחרבי ובקשתי.

מפרש רשי.

מה זה בחרבי ובקשתי?

היא חוכמתו ותפילתו.

חרבי זה החוכמה וקשתי זה התפילה.

בתרגם הוא קלוס,

בצלותי ובבעותי,

בתפילתי ובקשתי.

אבל מי עשה בפועל?

שבעון ולוי

נטלו חרב ונלחמו ביושבי שכם.

אבל איך הושג הניצחון?

רק על ידי התפילות והבקשות של יעקב אביהם, בצלותי ובבעותי,

לא בכוח החרב.

במלחמת מדיין זכו ישראל לדבר מופלא.

כשהלוחמים חזרו מהמלחמה, מספרים למשה,

עבדיך,

נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידינו,

ולא נפקד ממנו איש.

אפילו חייל אחד לא נפל בשדה הקרב.

זה כשעומדים 12,000 מתפללים ליד 12,000 לוחמים.

וכשהלוחמים לא סומכים

על כוחם ועוצם ידם,

ומאמינים שהניצחון מונח בכוח התפילה,

זוכים שלא נפקד ממנו איש.

שמענו הרבה מקרים מאלה שניצלו בנובה,

שהתפללו שמע ישראל וכולי, אפילו חילונים גמורים,

ושרקו לידם הכדורים ויצאו חיים.

עשרות, עשרות מקרים כאלה התפרסמו.

בסוף מה הציל אותם? לא כוחם,

אלא רק התפילה והפנייה לאלוקים.

מתי יבינו את זה בצה״ל?

מתי יבינו את זה היהודים במדינה הזאת?

מספרת הגמרא בגיטין נ״ו,

רבי יוחנן בן זכאי

יצא מחוץ לחומות ירושלים ונפגש עם אספסיאנוס,

שצר על ירושלים.

ביקש ממנו שלושה דברים.

תן לי את יבנה וחכמיה,

תן לי את שושלת רבן גמליאן,

ותן לי רפואות לרבי צדוק.

רבי צדוק

התענה ארבעים שנה

והתפלל שירושלים לא תיפול בידי הרומאים.

הגוף שלו מרוב טעניות הפך להיות שקוף.

אפשר לראות איך האוכל יורד לו דרך

הוושט למטה, לקיבה.

לא צריך

CT ולא MRI,

הכל שקוף.

והקיסר אספסיאנוס

ביקש לראות אותו. מי זה שאתה רוצה?

בקשה אתה מנצל בשביל בן אדם אחד?

אתה יכול לבקש חצי מיליון יהודים להוציא.

מיליון יהודים להוציא. שלוש בקשות.

אז למה אתה לוקח בן אדם אחד?

הביאו אותו לפניו,

והוא רואה שרבן יוחנן בן זכאי קם מלוא קומתו לפניו.

שאל אותו אספסיאנוס, זקן כזה, מסכן,

אתה צריך לקום מפניו?

ענה לו, חייך,

אם היה עוד אחד

ריבי צדוק,

לא היית מצליח

עם צבא כפול ממה שיש לך עכשיו,

נגדנו.

שאל אותו, מה כוחו גדול?

אמר לו,

הוא יכול לאכול תאנה אחת

ולשנות עליה עשרות פרקי משניות.

אספסיאנוס,

גם אם היה מגיע עם צבא כפול מהצבא האדיר שהגיע,

לא היה מצליח להחריב את ירושלים אם היה עוד ריבי צדוק אחד,

שעוסקים בתפילה ובתורה.

אחד האירועים הקשים

שאירעו בתשעה באב

היה נפילתה של העיר ביתר,

אחרי מצור של שלוש וחצי שנים.

באותן שנים,

הלוחמים של אדריאנוס קיסר לא יכלו על בר כוכבא.

רבי עקיבא סבר שהוא מלך המשיח.

הצבא האדיר

מנה 200 אלף חיילים

קצוצי אצבע.

כדי להימנות בין חייליו של בר כוכבא

היה צריך כל אחד לקצוץ אצבע בשיניים.

כדי להוכיח כוח וגבורה ואבירות לב.

חכמי ישראל אמרו לו, עד מתי אתה עושה את ישראל בעלי מומים?

ואז הוא החליט לבדוק אותם בדרך אחרת.

כל מי שרצה להצטרף אליו היה צריך לדהור על סוס ולעקור עץ ארז ממקומו בלי ליפול מהסוס.

לא היה לאדריאנוס קיסר כל סיכוי נגד עוצמה כזאת לכאורה.

מה התברר בסוף?

מי החזיק את ביתר שלא יכלו במשך שלוש וחצי שנים להכניע עם?

היה שם צדיק

בשם רבי לעזר המודעי

שהיה יושב עם שק ואפר

ומתפלל כל יום ואומר לקדוש ברוך הוא

ריבון העולמים אל תשב בדין היום.

באותו יום שבר כוכבא

בעט בו והרגו

כי חשב שהוא משתף פעולה עם האויבים

יצאה בת קול ואמרה

אתה הרגת את רבי לעזר המודעי

שהוא זרוען של כל ישראל

ועין ימינם

לפיכך זרועו של אותו האיש תיבש

ועין ימינו תחה.

ובאותו יום

נלקטה ביתר ובר כוכבא נהרג ואחר כך מיליונים נשחטו ונהרגו ונרצחו.

בזה התגלתה לעין כל האמת.

ההגנה על ביתר לא הייתה מחמת הכוח

של בר כוכבא וצבאו האדיר

אלא כוח תפילותיו של רבי אלעזר המודעי

וכשנפסקו התפילות בעקבות הריגתו באותו רגע פסקה ההגנה על ביתר ונכבשה על ידי אדריאנוס.

יש היום עיר ביתר

קוראים לה ביתר

מה רחוב הראשי שם?

רבי אלעזר המודעי

לא רחוב בר כוכבא

אומרת הגמרא בסנהדרין צדיק ח'

שאלו תלמידיו את רבי אלעזר

מה יעשה אדם וינצל מחבלו של המשיח?

ענא יעסוק בתורה ובגמרייה

פעילות חסדים

אין עצה יותר טובה מלעסוק בתורה

כי התורה מגנה אומץ לה

בימי מלחמת השחרור

ניגש בחו״ל לראש הישיבה ואמר לו

אני לא מרגיש נוח עם העובדה שאני יושב כאן בישיבה ולומד

בעוד שיש חיילים שלוחמים בחזית

כמו שאומר סמוטריץ' וכמו שאומרים בן גביר וכמו שאומרים כמעט כולם

אני לא מרגיש נוח עם העובדה שאני יושב כאן בישיבה ולומד

בעוד שיש חיילים שלוחמים בחזית

אז אני החלטתי לתרום למאמץ המלחמתי ולהתגייס

השאלה לאן נתגייס, להגנה

או לאצל?

אמר לו ראש הישיבה תתגייס לשניהם

התורה היא מגנה כנגד ההגנה והיא מצלה כנגד האצל

התורה היא גם ההגנה והיא גם אצל תמשיך ללמוד תורה בישיבה

ובזכות לימוד התורה שלך עם ישראל ינצל והחיילים ינצחו בשדה הקרב במערכה

כן

זו שאלה היא כנגד ההגנה כנגד ההגנה אליהם

כל לימוד תורה זה טיל רב עוצמה

לא רק לימוד תורה גם גמילות חסדים

ואני רגיל לספר מה שקרה בירושלים בימי מלחמת ששת הימים

אם אתם זוכרים עשינו שיעורים

שיעורי נט זה נקרא

נגד טילים

פתחנו בארץ

עשרות רבות של שיעורים של עשרה עשרה אנשים שישבו

נגד טילים

תיזכרו בזה

אז בירושלים בימי מלחמת ששת הימים

עיקר החזית הייתה

בירושלים

הליגיון הירדני נעץ ציפורניו בעיר העתיקה

והשכונות הסמוכות ספגו ארטילריה

שלושה פגזים ישירים פגזו

פגעו בישיבת מיר

הבניין רעד

כולם היו במקלט צועקים שמע ישראל אדוני הוא האלוהים

פתאום עמד רבי חיים שמואלביץ זכר צדיק וברכה ואמר זהו זה

יותר לא יפלו פגזים בירושלים

והסביר

לידי ישבה אישה עגונה

12 שנים עברו

מאז שבעלה נטש אותה

והותיר אותה לבדה עם ילדים קטנים

האישה הזאת כובסת

מהפרוטות שקיבלה מפרנסת את עולליה

וכשהפגזים

הרעידו את בניין הישיבה

היא צעקה לקדוש ברוך הוא

משפט אחד שהציל את כולנו

לא שמע ישראל ולא התהילים של כולנו הצילו אותנו

הצעקה שלנו

ריבונו של עולם

עם ישראל

לא חטא לך יותר ממה שחטא לי בעלי

השאיר אותי עגונה

ואני סולחת לו

ואם אני סולחת לו

גם אתה תסלח לנו

שבירת המידות של האישה הזאת הצילה אותנו ואת הדור כולו

ויותר לא יפלו פגזים

וכן הווה

והוא הביא אבל ראייה

ראייה מה מסופר במדרש ויקרא רבה ל״ד י״ד

בימי רבי תנחומה

הייתה עצירת גשמים

אנשי עירו באו לבקש ממנו שיגזור תענית ציבור

גזר שתי תעניות ציבור

לא ירדו גשמים

בפעם השלישית קם ועמד ודרש לציבור

כל אחד ילך לקיים מצוות צדקה

ככל יכולתו לזכות את ישראל שיהיו ראויים לגשם

אחד האנשים

לקח כסף ויצא לשוק

בדרך פגשה אותו גרושתו

פגשה ממנו צדקה

ראה שהיא במצב קשה,

ריחם עליה ונטל לה.

אבל באותה שעה שהוא מדבר עם הגרושה,

מישהו צפה בהם,

ובא לרבי תנחומא ואמר, אתה יושב כאן בבית המדרש כשנעשית עבירה?

רבי תנחומא התעניין, מה מדובר?

אמר לו, מה הוא ראה בשוק?

קרא רבי תנחומא לאותו אדם.

אמר לו, אתה לא יודע שהעולם בצער?

מתי הולך לגרושה ונותן לה כסף?

אתה לא יודע שזה לא נכון להתנהג כך?

סיפר לו האיש

למה הוא נתן לה צדקה.

באותה שעה

הגביה רבי תנחומא פניו לשמיים,

מה אמר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אם זה

מה שעושה בשר ודם

שלא עליו מזונותיה של הגרושה

והתמלא עליה רחמים ונתן לה אנו,

בני בניך, בני אברהם, יצחק ויעקב,

מזונותינו עליך,

על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים.

באותה שעה ירדו גשמים,

ונתרווח העולם.

למה?

שבירת המידות של אדם אחד יכולה להציל דור שלם.

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שמרי שבת וקורא עונג שבת.

ישמחו במלאכותך שומרי שמרי שבת וקורא עונג שבת.

אהה מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי שביעי שבת אהה מקדשי מקדשי

וקדשה שווה יהיה שבת

הרי אני מכוון כאמצעות חכמים, דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נושא יש עשר דאורייתא כבד את אביו ואת אימא דאורייתא

לעשות נחת רוע לקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוע לתנא הקדוש

שיהיו שפתותיו