איך לנצח במלחמה

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום לעילוי נשמת יצחק בן סעדה ויחיה תה נשמתו צרורה בצרור החיים אמן אמן שירה בת תברך תזכה להזכיר את הדירה ברחוב אריה לוי ארבע בנתניה דירה יפה משופץ צת כרצונה לטווח ארוך יהיה יישוב טוב תזכה לעבור לגור שם עם האבא והילדים אחרי החתונה מהרה אמן ואמן אמן אנו בתנ שהצילום של הבדיקות יהיה תקין תזכה לבריאות אתנה ואריכות ימים המחלה תעבור לארדואן מהרה. אמן. יעקב אבי נועם בן מתי המזל זכה לרפואת הנפש והגוף בפרט במוח בתשובה שלמה ונחת מהילדים. אמן.

כיצד לנצח במלחמה

"וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" (דברים א, ג)

כתב בעל הטורים ב40 שניים במסורה ויהי ב40 פה אצלנו בפרשה ועוד מקום בשופטים ה ח מגן אם יראה ברומח ב-40,000 בישראל לומר לך אם יהיה תלמיד חכם אחד בן 40,000 אין צריכים לא מגן ולא רומח כי תלמיד חכם מגן עליהם מאויביהם. הרב שטיילמן זכר צדיק ברכה היה אומר על כך אם כל תלמיד חכם מגן על 40,000 איש כמה תושבים יש בבני ברק? 200,000. לפי זה חמישה תלמידי חכמים כבר לא צריכים מגן ורומע. אנחנו יודעים שהתורה מגינה ומצלה, אבל אין לנו מושג כמה היא מגינה. אין לנו שיעור מהכוחה של התורה. הרב שך זכר צדיק ברכה מפרש את דברי חכמים זכרונם לברכה הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו שמהאור שבה מחזירן למותב איך ייתכן שדור החורבן של בית ראשון שהיו עובדי עבודה זרה גילוי עריות בשפיכות דמים איך יכול להיות שתור תורתם חשובה אצל הקדוש ברוך הוא. איך המאור שבתורה שלהם היה בו כדי להחזירם למות? ודאי לא מדובר על אותם אנשים. אכן אם יש בכלל ישראל קיבוץ של לומדי תורה כראוי, הם מפיצים רוח טהרה על כלל ישראל והמאור של תורתם מחזיר את האחרים למותה. הלשך הקדוש שואל, איך ייתכן שמצד אחד הגמרא ביום הט אומרת שמקדש ראשון חרב מפני שלוש עבירות חמורות שהיו בעם ישראל. מצד שני, במסכת נדרים פא נאמר שהסיבה לחורבן משום שלא ברכו בתורה תחילה. והרן מביא ממגילת סתרים של רבנו יונה, כלומר שלא הייתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהיה ראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה. זאת אומרת הם אהבו ללמוד תורה זה מעניין אבל להעריך אותה בשביל לברך עליה בתחילה לא ברור כל זמן שהתורה כראוי כוח התורה ולומדיה להגן על עם ישראל גם אם יש בהם חטאים גדולים ביותר אבל כשהכל כל יעקב בבית המדרש מזדייף ומזולזל, אין בכוחו להגן. ואז חזר המשפט על השלוש עבירות חמורות, לכך עבדה הארץ. זאת אומרת, שמענו שמצד אחד חרב הבית בגלל שלוש עבירות, מצד שני שלא ברחו בתורה. מה נכון? שניהם כל זמן שהחשיבו את התורה ולמדו אותה היא הגנה גם על אלה שעשו את השלוש עבירות ולא נגזרה גזרה ברגע שזלזלו אין כוח בתורה להגן ואז השלוש עבירות נפקדו עליהם הגמרא בברכות כ"ח חלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיוון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו מפני מה אתה בוכה אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי הייתי בוכה עכשיו שמוליכים אותי לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי העולמים שאם כועס עליי כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו מיטת עולם ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון ולא עוד אלא שיש לפניי שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנום ואיני יודע באיזו מוליכים אותי ולא אבכה מוסיפה הגמרא בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה ואכינו כיסא לחזקיהו מלך יהודה שבא רש"י אומר שבא אליי ללוות אותי שאלה למה דווקא חזקיהו בא ללו אותו הרי חזקיהו ורבי יוחנן בן זכאי היו לכאורה בשיטות מנוגדות חזקיהו היה איש מלחמה סנחרי בא מולו עם 370 70 מיליון אנשי צבא ושלח לו שיקנע ולא הסכים. רבי יוחנן בן זכאי היה בדיוק להפך. הבריונים רצו למרוד ולהילחם ברומאים. אך רבי יוחנן בן זכאי סבר לנקוד בדרכי שלום. יצא מירושלים בדרך שערים על הבריונים כאילו הוא מת בתוך ארון ונפגש עם הקיסר להשלים עם המלכות ולמנוע מלחמה לעמיתו של דבר הם היו שניהם באותה דעה שניהם היו ראשי העם חזקיה המלך ורבן יוחנן בן זכאי והיו צריכים להורות כיצד ואם בכלל לצאת למלחמה. אלא כדי להכריע בדבר היו צריכים לבחון מה מצבו של העם מבחינה רוחנית. האם אפשר להישען עליו כשיוצאים למלחמה נגד האויב או לא? יסוד הניצחון בהכרעת האויב הוא על ידי הכוח הרוחני ועל ידי זכות התורה. לא בחיל ולא בכוח. כי אם ברוחי אמר אדוני צבעות זכריה דו. חזקיהו דאג לרוחניות של דורו. נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר, "כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו." בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועדן תפרס. ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואישה, שלא היו בקיעין בלקות טומאה וטהרה. סנהדרין צד עם הכוח הרוחני האדיר הזה אפשר לצאת למלחמה גם אם עומדים מולך 370 מיליון אבל לא כן בדורו של רבן יוחנן בן זכאי הבריונים האמינו בכוח הזרוע ולא שטו ליבם לדעת התורה של גדולי הדור עם אנשים כאלה שבונים על הכוח הפיזי, אין כוח להילחם, גם לא נגד צבא קטן, לכן שנתיים מתבוססים בעזה, לכן אין ברירה, היו צריכים להשלים איתם לא שכאן צריך, צריך לחזור בתשובה ולתח סביב התורה. ובלי חוק הגיוס לגייס את ה-100,000 חילונים שלא מתגייסים וקורעים את הצבים ברחובה של עיר אלה צריכים להתגייס אלה לא עושים כלום בשביל עם ישראל אבל לומדי התורה הם מגינים על עם ישראל כל תלמיד חכם מגן על 40,000 חזקיה לא היה צריך בסוף לצאת למלחמה. הוא הלך לישון ובבוקר הקדוש ברוך הוא הרג את כל ה-370 על ידי שירת המלאכים. מדהים. הרב בן יושיף מוסיף לבאר למה חזקיהו בא ללוות את רבי יוחנן בן זכאי. אומרת הגמרא, הסיבה שבכר רבן יוחנן בן זכאי, שלא ידע באיזה דרך מוליכים אותו, לגן עדן או לגיהנום. ואחר כך מוסיפה הגמרא שאמר, אכינו כיסא לחזקיהו מלך יהודה שבא ללו אותי. מה הקשר לביאתו של חזקיה מלך? לבחייה של רבן יוחנן בן זכאי. העניין מתבאר על פי המסופר בגמרא בגיטין נו. רבן יוחנן בן זכאי נפגש עם הספסיאנוס, השר הרומי, שנשבע בקסם חוכמתו של רבן יוחנן בן זכאי ואמר לו, "תבקש בקשה ואמלא אותה." ביקש ממנו שלושה דברים. תן לי את יבנה וחכמיה את השושלת של רבן גמליאל שהוא מזרע המלוכה ואת רפואתו של רבי צדוק אני צריך רפואות לרבי צדוק למה לא ביקש על ירושלים ועל המקדש שלא יחריבו אותם אומרת הגמרא תפסת מרובה לא תפסת. אם יבקש גם על ירושלים, בקשתו לא תענה וגם יפסיד את הבקשה על יבנה וחכמיה. הייתה לו הכרעה קשה. אם אי אפשר לבקש על שניהם, מה מהם יבקש? האם ראוי לבקש על בית המקדש שלא יחרב או מוטב יבנה וחכמיה? לבסוף הוא הכריע הצלת התורה וחכמיה עדיף לאחר מעשן חשש שמה טעה בהכרעתו אם טעה תהיה עליו תביעה נוראה שבגללו נחרב המקדש שהיה יכול לבקש על זה והוא העדיף לבקש על יב נב וחכמיה. לכן בכה יש לפניי שני דרכים אחת לגן עדן ואחת לגיהנום ואני יודע באיזומו לכין אותי. אולי טבעו אותו על חורבן בית המקדש כדי לפייס אותו ולהניח דעתו. בא חזקיהו המלך ללבותו. ואיך מתפייס רבן יוחנן בזה? אומרת הגמרא בסנהדרין צד, ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח. באה מידת הדין לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה ריבונו של עולם ומה דוד ישראל דוד מלך ישראל אמר כמה שירות ותשבחות לפניך ולא עשיתו משיח חזקיה שעשית לו כל הניסים הללו הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח ובאמת למה לא אמר חזקיהו שירה עלה נס הנפלא השמדה 370 מיליון בלי נקיפת אצבע כיוון שהוא נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו והייתה שמה התמדה נוראה להכניס לבית המדרש עולם חדש של שירה כתבו לכם את בשירה הזאת הדבר עלול הדבר עלול לפגוע בהתמדה ובעמה לתורה בית המדרש הוא קודש לתורה ולא מכניסים בו שירה לכן שלחו לרבן יוחנן בן זכאי את חזקיהו להשקיט את רוחו כי ממנו הבין שהבקשה שלו לקיים את התורה על ידי יבנה וחכמ הייתה בקשה ראויה. מזה יצא עם ישראל. אם היה מבקש לשחרר חצי מיליון בריונים ואחרים, עם ישראל לא היה מתקיים. מי שקיים את התורה קיים את עם ישראל במשך כל הדורות. כתב הבח באור החיים סימן מז, בברכת התורה מברכים לעסוק בדברי תורה. דרך העולם שהאדם משקיע בעסק את כל כוחותיו. החורבן נגרם משום שלא ברחו בתורה תחילה. דהיינו לימוד התורה שלהם לא היה בבחינת עסק, אלא למדו להנאה. היה חסר בגישה ובהתייחסות לתורה כעסק. הלומד תורה בלי לעסוק בה לא מחזיק מעמד כמו שבעסק משקיעים הכל גם בתורה רבי אלחוון בסרמן השם נקום דמו בקובץ מאמרים שואל מה הפשט בירושלמי חגיגה א'ז ותר הקדוש ברוך הוא על שלוש עבירות החמורות ולא ותר על עוון ביטול תורה. האם ייתכן לומר שביטול תורה חמור יותר מעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים? והוא מפרש, כל עוד היה בהם כוח התורה, לא נחרץ גזר דינם על השלוש עבירות חמורות שהיו בהם. כי בכוח התורה אפשר לנהל מלחמה נגד יצר הרע של עבירות חמורות אלו וניתן לנצח אותו ולהכניעו. אבל אם כוח התורה נחלש בגלל ביטול תורה ואי התייחסות בכבוד ובחשיבות הראויים לה, הוא כבר לא יכול להגן מהמלחמה עבודה. בראתי יצר הרע, בראתי תורה בלין לו. הקדוש ברוך הוא הועיד את התורה ככלי נגד מלחמת היצר. וכתב המסילת ישרים והנה פשוט הוא שאם הבורא לא ברא למכה זו אלא רפואה זו הקדוש ברוך הוא ברא למכה הזו ליצר הרע את הרפואה הזו רק התורה הקדושה אז אי אפשר בשום פנים שיהיה רפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה ומי שיחשבו להינצל זולתה אינו אלא התועל. לכן נגמר גזר דינם. עוד מוסיף רבי אלחונון ששמע מפי ריבו החפץ חיים הקדוש שאמר לא אכפת לי ליצר הרע שודי יתענה ויתפלל כל היום ובלבד שלא ילמד. רבי אלחנן ביקר באמריקה בערב מלחמת העולם השנייה לצורך הישיבה בברנוביץ' הוא שאל אמרו חכמים זכרונם לברכה בשבת קופא כך דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך מחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו לך בעבוד עבודה זרה. זאת אומרת להדרדר לעבודה זרה זה לא בא בבת אחת אלא בהדרגה. אבל מצד שני כתוב בדברים יא טוז ושרתם ועבדתם אלוהים אחרים. כתב רש"י, "ושרתם לפרוש מן התורה ומתוך כך ועבדתם אלוהים אחרים. כיוון שאדם פורש מן התורה, הולך ומתדבק מעבודת כוכבים. זאת אומרת מיד שפורש הולך לעבוד עבודה זרה. ולא כמו שאמרנו עכשיו בהדרגה. האם זו סתירה? אומר רבי אלחנן, לא. כל זמן שאדם לומד תורה, כלי מלחמה בידו. יצר הרע צריך לעבוד קשה לנצח. הוא לא יכול בבת אחת. לכן אומר לו היום עשה כך, מחר עשה כך ומפיל אותו מדרגה אחרי מדרגה עד שמצליח לפתותו לעבוד עבודה זרה. אבל ברגע שאדם סוגר את הגמרא בן רגע אומר לו לך ועבוד עבודה זרה אין לו נשק אין לו כלי מלחמה הכלי מלחמה זה דף הגמרא ידוע מה שהביא רבי אלחוון בסרמן משם החפץ חיים שכל מלחמה על רוחניות זו מלחמת השטן בעצמו הוא לא נבהל משום דבר רק ממסירות נפש של יהודי לכן צריך לעסוק בתורה במסירות נפש רבי אברהם גרוזינסקי זכר צדיק ברכה המשגיח של ישיבת סלובוטקה שנספה בשואה אמר היה נדמה לנו כי קיימנו את התורה מתוך הדחק עד שגילו לנו כי ביטלנו אותם מתוך עושר והרווחה. אז כל שכן בזמננו המבין יבין רק עמל התורה יציל אותנו ומתוך מסירות נפש. פעם מסירות נפש לתורה היה קשה להשיג. לבני תורה לא היה מה לאכול. הם רעבו ללחם. מעמדו של בן תורה היה נחות. אף אחת לא רצתה להתחתן עם בן תורה. הניסיונות היו קשים. לא כל אחד יכול היה לעמוד בהם. אבל היום הקדוש ברוך הוא מאפשר לנו להשיג מסירות נפש בקלות יחסית. היום הכל תהפך. מעמד בני התורה ברום המעלה. אם יציעו למישהו חתן שהוא לא בן תורה, הוא יפגע. למה? מה חסר בבת שלי? כולם רוצים רק בן תורה, באוכל בשבע, לא חסר מאומה. היום בחור ישיבה מקבל הכל. הכל בהיכלי התורה. שיש ארוחות לינה חדרים מושבים רופדים וואי וואי וואי וואי איפה פעם ישנו על קרשים על ספסלים אז מה הניסיונות של ימינו בסך הכל נדרש לעמוד אתנים לא להיקנע לכל דבר קטן לא להימשך אחר הרחוב מה מבקשים ממך שמור את העיניים ואת הלב והמחשבה ואל תסתובב ברחוב אל תתעניין בהבלי העולם שב תלמד זה הכל התורה מתוקה תתענג עליה וזה נחשב בדורנו שאתה מוסר נפש וככה תמשיך בישיבה של מעלה, במחיצתם של הצדיקים, כשעטרה של החוכמה שלך על ראשך בלי כל ההבלים של העולם הזה. מתאים? תתחיל. הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחו והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשם א רבי חנני אומרשי אומר  הכול