רק עם חכם ונבון

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום,

שלום בן קסיה יזכה לרפואת הנפש והגוף

בתשובה שלמה מתוך שמחה אמיתית,

מהרה,

אמן.

בלחש.

אמן.

רק עם חכם ונבוא.

על הפסוק ויגד יעקב לרחל

כי אחי אביהו,

הקשו חכמים זיכרונם לברכה,

בבא בתרא קכג,

וכי אחי אביהו,

בעלו בן אחות אביהו.

אלא אמרה רחל יעקב,

עליך לדעת כי אבי

רמאי גדול הוא,

ולא תוכל לו.

אמר לה, אם רמאי הוא,

אחיו אני ברמאות.

אמרה לו, וכי מותר לצדיקים לנהוג ברמאות?

ענה לה יעקב, כן.

עִם נבַר תת־בּרָר וְעִם עִקֵש תתַּפָל.

אומר הנודע ביהודה,

אף שצדיקי ישראל

וחכמיהם

הולכים בתום ויושר,

הקדוש ברוך הוא מכניס בליבם דרכי העורמה.

של מי?

של הרמאים והגנבים.

למה?

כדי שידעו להתמודד עימם,

ולא יצליחו להרים עליהם

החכ״ל יצחק מספינקה

היה רבה לאלפי חסידים.

בילדותו היה ילד שובב.

אביו האמרי יוסף

היה משלם את כל הנזקים שהזיק ילדו הקטן השובב.

שאלו אותו,

מדוע אתה לא מזהיר את הילד שלא ישבור חלונות?

ענה להם האמרי יוסף,

כי עונש על כך

יישברו אצלו עוד דלתות וחלונות.

מגיל צעיר

נודע החכ״ל יצחק בגדלותו בתורה והתכתב עם גדולי הדור

ביניהם המהרשם מברזן

ורבי יצחק אלחנן מקובנה

ולאחר הסתלקות אביו האמרי יוסף

מילא את מקומו באדמוורות

ואלפים גדשו את בית מדרשו בספינקה,

במונקאץ'

ובסליש.

מרוב דוחק וצפיפות

נשברו דלתות וחלונות

וכך התקיימו דברי אבי ואימרי יוסף

רק עם חכם ונבון

ואמרנו שניתנה עורמה לחכמים

כדי שלא יוכלו

להונות אותם הגנבים והרמאים.

אז נספר עובדה נפלאה

מחוכמתו ופיקחותו הגדולה של החכ״ל יצחק.

סוחר

גדול

יהודי

נסע ברכבת מבודפשט לברזן

בכיסו

סכום עתק

15,000 קטרים.

הדרך ארוכה,

התנמנם במושבו

שעה עקב אחריו גנב

והמתין לשעת כושר.

כשראה שנפלה עליו תרדמה,

בחן

שאין איש מנושאי הקרון שם לב למעשה,

התקרב ליהודי

ורוקן את כיסו,

עבר במהירות לקרון אחר,

ובטחנה הראשונה ירד מהרכבת בשללו בידו.

היהודי הקיץ מן השינה

וגילה מה קרה?

פרץ בזעקות שבר,

פנה לנוסעים,

אם ראו משהו שהתרחש,

השיבו בשלילה.

‫הגיעה הרכבת לדבריצן,

‫מנהיגה של תחנת המשטרה,

‫סיפר בסערת רגשות על הגניבה הגדולה,

‫וביקש עזרה לאתר את הגנב.

‫מייד לאחר מכן

נסע אל החכ״ל יצחק בסליץ'

‫וסיפר לו בבחיות נוראות על המקרה.

‫אמר לו הרבה,

‫תחזור בחזרה לדבריצן,

‫תפרסם בעיתון את דבר הגניבה,

‫ותציין שגנבו לך 30,000 כתרים.

‫במידי יום תתייצג

בתחנת המשטרה ותבדוק ‫הימצאות הגנב.

‫אמר לו היהודי,

רבה,

‫איך אני אכתוב שנגנבו לי 30,000 כתרים ‫כשדיווחתי במשטרה ‫שנגנב לי רק 15,000?

‫הם עלולים לחשוד בי ברמאות.

‫אמר לו, הרבה, תעשה כדבריי,

‫ואם המשטרה תבוא אליך בטענות,

‫תאמר שעשית זאת במצוותי.

‫עשה האיש כמצוות הרבה.

פרסם בעיתונות

את מעשה הגניבה ברכבת

וציין

שנגנבו לו 30,000 כתרים.

כל היודע על פרטים

בעניין הגניבה מתבקש לפנות

לתחנת משטרת דברצן.

כל יום הגיע לתחנה

לראות אם התחדש משהו בעניינו.

בימים הראשונים לא אירע דבר

אבל כעבור כמה ימים

ראש המשטרה

מודיע לו שנמצאה הגניבה.

ואז הוא מסתקרן, איך קרה הדבר?

סיפר לו הקצין

אחד מהחבורה של הגנבים

בא לתחנה והלשין על חברו הגנב

והראה לנו את מקום המחבור.

היהודי לא ידע את נפשו מרוב שמחה

אבל השוטר השבית לו אותה

אני מצטער מאוד.

אני מצטער

לא נוכל להחזיר לך את הכסף.

יש סתירה חמורה בדבריך.

לנו אמרת שנגנבו לך 15,000 כתרים

ובעיתון פרסמת שנגנב ממך 30,000. הסתירה הזאת חשודה בעינינו ואנחנו רוצים הסבר.

אמרנו היהודי, אני ציינתי באמת

מה שידעתי, שגנבו לי 15,000 כתרים

אבל הרבה מסליש ציווה עליי לכתוב בעיתון 30,000

ועשיתי כמצוותו.

השוטרים החליטו לנסוע לסליש

לחקור את החכה ליצחק

הרבה קיבל אותם בסבר פנים יפות

אמר להם אני אסביר לכם את העניין.

שיערתי שהגנב ברכבת שייך לחוות.

חבורה של גנבים גדולה.

כידוע מנהגם של הגנבים לצאת למשימה כל אחד בנפרד ולהביא את השלל לראש החבורה והוא מחלק את השלל בין הגנבים.

לכן בכוונה הוריתי ליהודי לציין שנגנבו ממנו 30 אלף כתרים

כדי שהחברים הגנבים יתרכזו על הגנב שרימה אותם ולקח 15 אלף לכיס שלו

ולא גילה להם

את זה.

וכעת נותר לקוות

שבעקבות זה ילשינו עליו כדי לנקום בו על מה שגנב מהם 15 אלף נוספים.

וכך היה.

בסוף בא אחד מהחבורה והלשין עליו

אתה באת לגנוב אותנו

אנחנו נדאג שאתה תיכנס לכלא.

וזה נקרא רק עם חכם בנבון

וניתן לחכמים העורמה של הגנבים

בשביל שלא יוכלו להונות אותם

ולגנוב מהם.

יפה, נכון? נתחיל את השבוע עם חוכמה כזאת

אני חושב שזה יפה.

הכל יודוכם והכל ישבחוכם והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם

הכל יודוכם והכל ישבחוכם והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם

הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו

אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו

אין קדוש כשם

שמות או

וביחד אני אומר מה שאומר.