כל דעביד רחמנא לטב עביד

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום ירדנה בת אסתר ציפורה תצליח בניתוח ב100%חוזים ללא כאבים תחזור הביתה לכבוד שבת בבריאות שלמה היא ובעלה רפואה שלמה וישועות לכל ישראל אמן אמן אמן

כל דעביד רחמנא לטב עביד

יש מצווה: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה) מה זה בכל מעודך בכל מידה ומידה שהוא מודה מודד לך אבי מודה לו. צריך לאהוב את הקדוש ברוך הוא בין עלות טובות בין על בשורות רעות. הגאון מבלנה אומר נכון לומר בשורות טובות בשמועות רעות בשורה זה דבר שמתאמצים ורוצים להשמיע דבר טוב. כי איש חילתה בטוב תבשר. המצודות אומר שם כי מדרך האדם המחולה להתאמץ להשמיע בשורה טובה. לא רק זאת גם לא לחכות, לא להמתין. אם אפשר הרגע כבר להודיע, להודיע להקדים כמה שיותר בשורות טובות. לעומת זאת דברים שהם לא טובים בעינינו אז ראוי לומר שמועות כי זה דברים ששומעים לא כל כך ברצון ולא מחפשים לשמוע כמו שנאמר על בני כי לא טובה השמועה זה אמר על לבניו אז אם כן, בכל אופן, לאהוב את השם בכל מעודך זה בכל מידה ומידה. והגמרא בברכות ס מביאה ראיה שצריך גם את הרעות לקבל בשמחה כדברי דוד מלכנו בתילים כתז צרה ויגון אמצא ובשם אדוני קרא ישועות ובשם אדוני קרא בין אם זה צרה יגון בין אם זה ישועות תמיד בשם אדוני יקרא רבים המעשים שהרעו לאורך ההיסטוריה של עם ישראל שעברו יהודים טרגדיות אחר טרגדיות שחול אחר שחול ולא נטו מאמונתם הזקה והברה הקדוש ברוך הוא כמלא נמה ידוע המעשה בברכות ה על רבי יוחנן שהיה מנחם הבלים עם עצם מהבן העשירי והיה אומר דן גרמה דעשירה דעשירה ביר זו העצם שנותרה לי מעשרה בנים רבי ניסים גאון מביא בשם הגאונים שהבן העשירי נפל ליורה רותחת ונמס בשרו ונמק נטל רבי יוחנן עצם אצבע קטנה שלו צרר אותה בסודרו בשביל לנחם. על מה חושב יהודי גדול כזה? לא על צרתו שלו, אלא על צרתם של אחרים. איך הוא ינחם אחרים באבלם? יש אומרים שהייתה זו שן ורשי אומר שפחותה מכיסעורה שאינה מטמאה. אז רבי יוחנן היה אומר לאבלים, זה מה שנותר לי מעשרה ילדים וקיבלתי תנחומים ואני ממשיך לעבוד את הקדוש ברוך הוא בדיוק אותו דבר הוא באהבה. האדמור בעל הפני מנחם מיגור זכר צדיק ברכה שואל מה הייתה נחמה בזה שהוא אמר זו העצם של הבן העשירי שאיבדתי מה בכך שהיו לו צרות גדולות? לפעמים יש לאדם צרה וצער חושב שמידת הדין מתוחה עליו ורודפים אותו מן השמיים. זה עלול להביא לי. לכן היה מראה רבי יוחנן שזה לא כך. שהרי גם הוא הצטער הרבה. אז זאת אומרת זה לא רדיפות, זה הכל נעשה בחשבון מדוקדק. המרשה אומר שהיה כל כך חביב עליו הצער שהוא עבר, שהיה נושא את העצם עמו תמיד. ורשי אומר וצר עצם ממנו לעוגמת נפש. הפשטות היא שזה כדי לזכור את בנו ואת צער מיתתו. ודומה לדברי הגמרא במגילה כ"ח. בית כנסת שחרב ועלו בו עשבים לא תולשים אותם מפני עוגמת נפש. זאת אומרת שיצטערו ויזכרו בניינו ויבקשו רחמים שיעזור לקדמותו. אז הוא לקח את העצם לעוגמת נפש, אבל אפשר לבאר שלעוגמת נפש הפירוש תרופה לעוגמת הנפש. שרא לו בחיים איזה דבר צר יגון הפסד ממון או משהו בושה חולי וצער יזכור פטירת בניו ויגמד בזה את הצרה הנוכחית רבי חיים שמולביץ' זכר צדיק ברכה מעיר הערה מבהילה לרבי יוחנן היה כוח סבל עצום שנסע עמו תמיד עצם מבטן שמת לאחר תשעה אחרים וכל זאת לנחם אחרים ולעודד אותם מאבלם אבל עם זאת מספרת הגמרא באבא בן ציע פד שנפטר תלמידו וחברו רש לקיש קרא בגדיו היה בוכה וקורא הךאת בר לקישה איך את בר לקישה? איפה אתה? איפה אתה ברקיש? והיה מצבח כך עד שיצא מדעתו וביקשו חכמים רחמים עליו ונח נפשו. למה לא התפללו עליו שיחזור לדעתו? כי אם היה חוזר לדעתו, עוד פעם היה משתגע מהקב. זאת אומרת פה לעומת 10עשה ילדים קשל כוח הסבל איבד התלמיד החביב איבד ידיעותיו וחריפותו בתורה ולא יכול היה לסבול את זה עד שנטרפה דעתו והרמבם כותב בלכות רוצה שחי בעלי החוכמה ומבקשיה בלא תלמוד תורה כמיתה חשובים. תלמידי חכמים אלה שמבקשים תורה וחוכמה אם אין להם את התלמוד תורה שהם רגילים בו זה נחשב שהם מתים. אבל נזכיר, רב ניסים גאון מביא שלרבי יוחנן נותר בן אחד, קראו לו רב מתנה. הוא שלח אותו מארץ ישראל לבבל ללמוד תורה אצל שמואל. לפני 200 שנה. היי צדיק גדול רבי הירשמרי מינוב הבן של רבי מנחם מנדל מרמינו הקדוש נולדו לו לרבי הירש 18 ילדים חוץ מאחד כולם נפטרו לו כשהיה נפטר בסביבתו בין למישהו היה הוא המנחם הלאומי והוא הוכיח שאפשר להמשיך לאהוב את השם ולעבוד אותו בכל לבבך ובכל נפשך הייתה לו רבי הירש בת אחת יחידה לימים היא חלתה מאוד. ישב בסעודת שבת, אמרו לו שהמצב ענוש, נוטה למות. נפל על פניו ואמר, ריבונו של עולם, בא את חנן אל אדוני בעת ההי לאמור, בעת ההי לשון בעתה צער ופחת. מבקש ומתחנן אני לפניך בשעת הצער הגדול. מה אכפת לך לתת לה עוד כמה שעות חיים ולא לפגום אצלי שמחת ועונג השבת? שמע השם כל תפילתו ונפטרה ביום שני. פעם הוא כתב מכתב לידידו ששיקל את בנו וחסף לפניו מאיינו שאב כוחות על טבעים להתמודד עם שחול של 17 ילדים והוא סיפר סיפור עוצמתי ומרגש אודות אביו רבי מנחם מנדל מרימנוב זכר צדיק ליד העיר רימינו הייתה עיירה קטנה בית גורר יהודי חסיד של רבי מנחם מנדל אדם ירא שמיים לפרנסתו החזיק פונדק והתפרנס בכבוד היה איש חסד תומך בעניים מכניס ורחים גומל חסדים אבל למרבה הצער כבר הגיע לגיל חמיש ועדיין לא נפקד בזרע של קיימות. פעם אחת ערב פסח שמע שבביתו של רבי מנחם מנדל אין קל. שמעתם צדיקים כאלה גדולים בעולם שהסגולה שלו שאנחנו אומרים בסעודה שלישית מביאה לנו פרנסות וישועות והכל והוא אין לו קול ערב פסח החליט היהודי לדאוג לכל צורכי הרבי נסע לביתו והביא לו מכל טוב ביד רחבה מזון משקה כלים נעים עם הצעות נעות כל הנצרך לחג הפסח ערב פסח רבי מנדר רואה שכבר השולחן ערוך בחים נעים מאכלים מתבשלים על הקירה הכל מוכן ומזומן שאל מנין כל אלה מי דאג לצורכי הפסח שלנו בני הבית סיפרו לו אמר הרבי מברך איך אני אותו כיוון שחייה אותי ואת משפחתי זכה לאריכות ימים מול זרע של קיימה אחרי שנה נולדה לזוג המבוגר בתם ימים זה היה ממש נס גלוי גדלה ילדה הגיע לגיל 14 והציעו לשידוך בררו בדקו והסכימו לצער האם אמא בקשה שהשידוך יגמר על הצד היותר טוב בביתו של רבי מנחם מנדל. האבא לא יכול היה לנסוע האמא הכינה כיבוד וסעודה גדולה ונשעו היא וביתה. בדרך התלוננה הבת על כאבי ראש קשים מאוד. הכניסו אותה לפונדק הזמינו רופא, ניסה לפעול כמתיו יכולתו. לאחר שעות נקבע פטירתה של הבת רחמנא לצל. הלכה אמא לבית מדרשות שרבי מנחם מנדל וסיפרה לו, "יראה הרבי איזה סיפור מעניין קרה לי. באתי לגמור כאן את השידוך שהוצע לנו, אבל בדרך פגש אותי שתחן אחר שאני מכירה ואמר שיש לו להציע שידוך מופלא. בחור יחסן ביותר, בעל מידות נפלאות, איש חסד, חכם, פיקח, עשיר מופלג, בקיצור מושלם מכל הבחינות, לא חסר לו כלום. הוא יתן לביתך כל מה שהיא תצטרך עוד לפני שתבקש. ואין צריכה לתת נדוניה. רק דבר אחד את צריכה לתת בגדי פשתן. תכריחים. הרבי לא נצרך לרמזים נוספים במילים פשוטות. הקדוש ברוך הוא זה היה החתן. לקח אותה לו לבת. לקח את הנפש לחסות תחת כנפי שכינתו. שמה יש לו את הכל לתת יותר מהחתן הכי הכי הכי. והאהם ממשיכה ואומרת על כזו בשורה משמחת צריך לשתות לחיים. ישבו ושתו לחיים. אמרה ל רבי עכשיו נלך לכסות את הכלה. הלכו ללוויה חזרו מהלוויה הנוראה. כלה צעירה בדבי ימיה בת 14. ממשיכה אמא להצדיק את הדין באמונה תמימה ואומרת הלא ביתית ארסה עם חתן שאין כמוהו הבאתי עמי גם סעודה אז נשב ונסעד סעודת חתן וכלה ישבו ושעדו והרבי ברך ברכת הבלין אמר לחסידיו, ראו את האישה הגדולה זו, אלו העצומות נפש, איזה עוצמה של אמונה וביטחון מרגישה בחוש שהכל הכל מד העביד רחמנא לתו עביד מברך אני אותה שתזכה להביא בן לעולם אבל פנה לאישה תעשי לי טובה, אל תעשי עוד פעם שידוכים עם ריבונו של עולם. והיא זכתה לבן. ומסיים הבן שלו, רבי הירש את הסיפור, והוא אומר, אני עמדתי את הבן הזה תחת חופה. שאלתם מאיפה שאהבתי את הכוח הזה, את האמונה והביטחון המופלגים מאותה אישה? כשהקדוש ברוך הוא נטל את הבת היחידה שנולדה לאחר כך הרבה שנים, לא הייתה לה טרוניה, קיבלה הכל באהבה ושמחה. מבהיל הרעיון. מספרים על בעל חידושי הרים, זכר צדיק ברכה, גם לא היו ילדים רבים, רובם נפטרו עליו בחייו. אמר פעם יכולתי לבקש מהקדוש ברוך הוא שלא יטול את נשמתיו ואולי היה נענה לבקשתי חינתי אבל ידעתי שזה רצונו יתברך ותפקידנו בעולם לעשות רצונו ולעובדו בלבב שלם הוסיף ואמר כאשר הקדוש ברוך הוא ציווה את אברהם אבינו לעלות את יצחק לעולם לא יכול היה לבקש מהקדוש ברוך הוא לבטל את הגזירה, אלא זהו רצונו יתברך ואין לנו רשות להרער אחריו. הסיפור על האישה שדיברנו מעוררת פעלות. אישה אלמונית פשוטה, לא רבנית, לא אשת אדמור, לא יודעים אפילו את השם שלה ואת שם בעלה. ומתוך אמונה זקה ותמימה שקיימת דווקא אצל יהודים פשוטים כימה בכל מעודך בכל מידה שהוא מודד לך כפשותו הלכה למעשה הקדוש ברוך הוא לוקח ממנה את הבת היחידה והיא מאמינה באמת שהכל עושה הקדוש ברוך הוא לה לטובה ולביתה נו כדאי לחרות את הדברים על כיוון שרבים מקטרים על כל שטות קוראים להם דברים מרגיזים מעצבנים מעלים להם את הטורים מעלים להם את הסעיף ועוד של לשונות של תלונות ותרוניות מאוד יש כאלה הולכים טיפול שיניים ולא יוצא להם בדיוק כמו שהם רוצים בזמני לא בקבוע וכבר רחמנא לצלן איזה ביטויים ואיזה דיבור כולנו יודעים דכל דעביד רחמנא לתו עבד יודעים זה מונח האישה בשביל דרשות או בשביל להגיד לאחרים אבל מה הם עצמך אתה זוכר את זה בכל מצב צריך לזכור שוויתי השם לנגדי תמיד כי ממיני בלמות השם נמצא לידינו שלא נמות וצריך להבייד דרך המשקפיים שלו על החיים שלנו כמה טוב לנו ואם יש קשיים פה ושם זה רצונו יתברך להטיב לנו בין בעולם הזה, בין לעולם הבא, בין לגלגול הקודם. מה אתה יודע בכלל? מי אתה? מה אתה? מה פעלת בחייך הקודמים הנוכחים? מה אתה יודע? אנשים עמדו בסיטואציות קשות הרבה יותר ועמדו בהם בגבורה. רק כך אפשר לשרוד את העולם הזה רוחנית וגשמית. אדם שמלא תלונות כרימון, אין חייו חיים. בתקופת השואה היה הרב גדול בשם רבי מיכאל דוב וייס מנדל זכר צדיק ברכה פעל רבות להציל ודים ממחנות השמדה פנה לממשלות לאנשי דת ורוח ואפילו לראשי השלטון הנאצי מחשב הוא סיפר ששיים ודים רבים בבונ מונקר טחוב חסר אוויר ואור בציפות ומחנק הגיע היום פורים והוא רצה לקיים משלוח מנות במה פשפש משמש בכל חפציו מצא קוביית סוכר וקיים אתת המצווה היו שמה נערות ראו כמה הוא חפץ לקיים את המצווה רצו חיפשו דבר מאכל, לא מצאו. צער ניכר על פנינו. יושבות הנערות הצעירות בבונקר דלוח, רעבות וצמעות, קורמים ללא הורים, פחד מוות מלווה אותם בכל רגע וגם הם רוצות לקיים מצוות השם. אה, מי כעמך ישראל? איזה מדרגה רוחנית גבוהה יכול להגיע כל יהודי, לא רק גדולי דור, אלא פשוטי עם בנותיו של הקדוש ברוך הוא. ברגש החידלון והיאוש במצב נפשי נורא מצאו הבנות פורכן בחומר קריאה שהשיגו לא טועם כל כך את רוח היהדות. אמר להם הרב ביסנדל, אתן רוצות לקיים מצוות משלוח מנות איש לרעהו. הקדוש ברוך הוא גם כן מכונה רעהו. בואו תשלחו מנות לריבונו של עולם. קבלו על עצמכם לא לקרוא יותר כתבי עת ועיתונים שאינם מתאימים. אין משלוח מנות נאהם את זה לקדוש ברוך הוא. אה, מה נאמר? מה נדבר? איפה אנחנו ואיפה הם? הדור הזה מפונקים. חריקה קטנה כבר הכל נגמר. אין יותר חיים. מה קרה? על מה ולמה? למה נבהדים? נשנן, נאמין ונחיה. כל דעביד רחמנה לתו עביד הוא יודע מה טוב לנו ונסמוך עליו בעיניים עצומות יותר מאמא ואבא שגידלו אותנו במסירות אם זה המבט שלנו על החיים נזכה לחיים טובים ומאושרים בכל מצב שווה כדאי להתחיל יום טוב ולא לשכוח להודות לשם. הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה שם ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכל עונג שבת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וורען עונק שבת א מקדש מקדש שם מקדש שביעי שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומנ אפשר חסד דאורייתה קבלת אתת אביך את אמך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא, לעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיהיה שפתותיו דובבות בקבע