מצות תפילין ומעלתה

 - - -  לא מוגה! - - - 

נציב יום בזכות קבוצת שערי תשובה נציב 85 לעילוי נשמד במונש בתג'ה מנוחתה עדן תה נפשה צרורה בצרור החיים אמן

מצוות התפילין ומעלתה

ארבע פרשיות שבתפילין הן קדש לי כל בכור והיה כי הביאך שמע ישראל והיה עם שמוע בסוף כל אחת מהן יש ציווי של הנחת התפילין הן תפילין של יד והן תפילין של ראש לכן אומרת הגמרא במנחות מג שהמניח תפילין מקיים שמונה מצוות עשה. ארבע פעמים תפילין של יד וארבע פעמים תפילין של ראש. וכך פוסק גם הרמב"ם. למרות שבמבמניין המצוות הן נמנות כשתי מצוות. אבל המקיימן נחשב שקיים שמונה מצוות עשה. בספר כתר ראש כתוב שהגאון מוילנה היה אומר אילו היה לו כוח היה מחזר על כל קהילות ישראל להשפיע עליהם לחזור ולהניח תפילין כל היום להחזיר עטרה ליושנה של המצווה חביבה הזו בכל רגע מקיימים שמונה מצוות עשה בחשיבותה ניכרת מהגמרא בראש השנה יז כתוב פושעי ישראל בגופן יורדין לגיהנום ונידונן בה 12 חודש לאחר 12 חודש גופן כל ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים. שואלת הגמרא מי הם אותם הפושעים בגופם? אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילה. אדם שאינו מניח תפילין בראשו נקרא פושע ישראל בגופו. זאת אומרת חמור מאוד מי שלא מניח את האותות האלה כנגד ליבו וכנגד מוחו. אז קודם כל צריך להבין שהתפילין זה ממדים של המלך. בוקר אחד האדמור רבי חיים מצנזכר צדיק ברכה בבית המדרש עסק בהכנות לתפילה ונכנס השוטר של צ של צנז צנז מי זה היה השוטר שוטר זה היה כמו השליט של העיירה ובסמכותו לזרוק לכלא לגרש מהבית ואפילו מהעיירה. כשראה אותו נהיה חיוור. שאל אותו מה העניינים? עוד לא שילמתם את הארנונה מהחודש שעבר. אה זה הכל. אז הוא הפנה אותו לגבאי. אחרי שהלך השוטרה ראו שהרבי חיו רועד לא יכול לגשת לתפילה שאלו מה קרה הרי התברר שזה היה פחד שו אתם לא מבינים מה אמר הרבי כשראיתי אותו נבהלתי חשבתי לעצמי רגע ממי אני נבהל מי הוא ומי אני הוא בחור בן 30, גוי מגושם, בהמה הולכת על שניים ואני יהודי שומר תורה ומצוות, יודע הספר, עובד השם. מה אני פוחד ממנו? הרי אני בפסגה והוא בתהום. ומה התשובה? למה פחדתי? כי הוא לובש את מדהי הקיסר. ברגע שהוא לובש את מדי הקיסר, הוא מייצג את הקיסר, את הצר הרוסי וממלכות צריך לפחד. יש להם כוח לעש ולעשות מה שהם רוצים. אז חשבתי לעצמי, כעת אני הולך להניח תפילין ואני לובש את מדע הקשר. מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. אני המייצג של הקדוש ברוך הוא. אני לא רעתי כבר עכשיו ממנו. אני ראתי מהתפילין כי אני לובש את המדים של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. זה מחייב. ישראל מאלכסנדר חלה בעיניו ועמד לאביה. נבדק על ידי הרופאים ואמרו שאפשר בניתוח מסובך בעדין להציל את הראייה בתנאי שלושה ימים אחר הניתוח אסור לזוזאת אומרת שהוא לא יוכל להניח תפילין הוא התייעץ עם האבני נזר מסוכצ'ו והרבי המליץ לו לעשות את הניתוח בערב חג השבועות, כי חג השבועות בחוץ לארץ זה יומיים. אז הוא הניח תפילין בבוקר לפני הניתוח, עשה את הניתוח ובאיסרו חג אחרי הצהריים כבר יכול היה לזוז ולהניח תפילין, לאבד חלילה יום אחד מהנחת תפילין. יומיים של חג השבועות הוא לא זז. אין מה לעשות, אבל העיקר לא להפסיד יום אחד של הנחת תפילין. אז בחג השבועות הוא לא זז. עדיף היה שלא יעבור יום אחד בחייו שלא הניע תפילין כי זה נקרא קרכבתא דלא מנח תפילה. יום אחד אפילו אחד מראשי ישיבות הייתה לו תפיחה במצח זה לא היה מפריע במיוחד אבל לא אסתטי אז לחצו עליו לעשות ניתוח קל להסיר את התפיחה בעיה אחרי הניתוח צריך לחבוש את הראש שבו הוא עימים. ואיפה התחבושת? במקום הנחת תפילין. אז אמר הרב לעצמו במשך שבוע אצטרך להסתמך על הרשבה שאומר שתחבושת לא חוצצת. אבל אני לא רוצה להשתמש בזה. לכן החליט לעבור את הניתוח בערב פסח. עשה שריפת חמץ, נכנס לניתוח, הגיע לליל הסדר עם התחבושת. שבעת ימי הפסח עם התחבושת בן כוכחו לא מניחים תפילין בחול המועד. באיס רוחה גורידו את התחבושת ושוב היה יכול להניח תפילין. איך יהודים יכולים להיות בלי תפילין? חסיד בובם רבי יוסי יוסי שלר זכרונו לברכה סיפר מעשה שקרה לו. פרצה מלחמת העולם השנייה. הוא היה בן 16. שלחו אותם מהגטו של קרוקה למחנה עבודה של הגרמנים עם מח שמם וזכרם. והוא הצליח להבריח למחנה תפילין. זה היה הזוג היחיד בבלוק והוא נקרא בעל האויצר, בעל האוצר. כולם חזרו מעבודה לפנות ערב והיה תור ארוך לידו. כולם מניחים את התפילין ואומרים רק פסוק שמע ישראל וחולצים מיד התפילין שכולם יספיקו לפני החשכה. אחרי שסיימו כולם הוא עצמו רבי יוסי היה מניח וקורא את כל קריאת שמע וגם מתפלל 18 כיוון שהוא בעל התפילין. מצווה זו הייתה מלווה בפחד נורא. היה שם במחנה שומר אוקראיני סדיסט בשם אייוון. התחביב שלו לערוף ראש של מי שלא שרים למשמעתו בעזרת מעדר. כל יום היו גולגולות בשטח. ואם היה תופס אותם מניחים תפילין פיקוח נפש. אבל הם לא ותרו. יום אחד רבי יוסי עומד ומתפלל עם התפילין, לפתע הוא מרגיש יד לופטת לו את הצווא. תפסתי אותך, אומר לו איבעון, בוא איתי. וואי וואי וואי בהזקה של שנייה הוריד רבי יוסי את התפילין מהראש וזרק אותה מתחת לדרגש איון לא הרגיש לקח אותו החוצה לתוך השלג שלג עד המותניים מושך אותו אחריו כמו כלב כשהוא מחזיק ברצועה לתפילין של יד של רבי יוסי הוא מתקדם לעבר הרמפה עם המעדר שמה הוא עורף את הראשים של העבריינים פתאום הייתה לו הברקה בראש נעמתי ואיבן ממשיך ללכת עם הרצועה והשתחררה התפילה מן היד קריכה אחרי קריכה עד שלגמרי ירדו התפילין והונחו על השלג ואיבן הולך הוא בטוח שאני נגרר אחריו כי התפילין הולכות אחריו נשארתי באמצע המחנה עוד חמש דקות הוא יגיע לרמפה והוא יראה שאני לא שם ואז הוא יחפש אותי ואז הוא יציר. הסיר נמלט, הזעקה יהיה בכל הבלוק וידליקו את האורות ויזעיקו את הכלבים. איפה נתחבה? מה אני עושה? ואז שוב פעם הבזיק לו רעיון, שמע שהקצינים הגרמנים משתקרים שם בחדר האוכל. זה היה בדיוק חק המולד שלהם. הוא רץ לחדר האוכל, פתח את הדלת, נהיה שקט. מה אתה עושה פה? שאל המפקד של המחנה. הוא אמר, אני שמעתי שיש לכם מסיבה. אני יודע לשיר ורציתי לשיר לכם שיר לשמח אתכם. טוב, תעלה על השולחן ותשיר. עלה לשולחן, התחיל להשיר את השיר שהוא הכי טוב יודע. אבא שלו היה חזן בקרוק והוא היה עוזר של אבא שלו. שיבונה בסמקדוש שיבונ בסמקדוש במרוב יומינו ויבונה המ ותן חלקינו בתור והושר להם שירים. מה זה של קוסוביצקי והגרמנים שומעים ונהנים שיבונה בית המקדש פתאום נפתחה הדלת איבן הגיע הנה הוא צעק איבן שאל אותו מפקד מה אתה רוצה אני צריך להרוג אותו ענה איבון חכה רגע הוא שר בשבילנו אומר לו המפקד, אני לוקח אותו, אומר איבון. המפקד קם מהמקום, דחף אותו. איבן דחף את המפקד. הלכו 50 חיילים גרמנים, לקחו את אבן מחוץ לחדר האוכל. מאז כבר לא ראו את איבון. סיים את הסיפור רבי יוסי שלר מאז ועד סוף המלחמה לצערי נחתי רק תפילין של ראש. על זה הוא מצטער אבל הוא ניצל. ניצל ממוות. הוא מספר את זה כבר שהוא היה בבני ברק אחרי המלחמה. איזה מסירות נפש היה להם בשביל תפילין תוך סכנת נפשות. הנה רצו לערוף לו את הראש עם מעדר. איזה מיטה משונה. ולא מוותר על התפילין. וכמו המעשה שמובא בגמרא שעסרו עליהם תפילין ותפסו אחד הם תפילין ומה יש לך ביד? אז הוא אמר לו כנפי יונה והתפילין נראו לו לגוי כמו כנפי יונה לכן שמים את הקשירות כמו כנפי יונה מהצדדים תפילין של ראש מניחים את זה למעלה את הקשר ומשני הצדדים מניחים וקורחים זה על המעשה של כנפי יונה תפילין יש לנו הזדמנות. הגאון אומר, אם היה לי כוח הייתי הולך בכל קהילות ישראל לבקש מכולם להמשיך את מה שהיה תמיד. פעם כולם הלכוים תפילין כל היום. היום אנחנו לא יודעים לשמור על נקיות ושחת הדעת וכולי. אז לכן אנחנו לא מניחים בקושי. יכולים להניח תפילין ולא להסיח את הדעת בשעה שמניחים. לכן צריך למשמש בהם מדי פעם. זכור שאתה בעצם עם מדים של מלך מלכי המלכים. איזה טובות עשה לנו הקדוש ברוך הוא. כמה הצלה יש בזה. כמה דברים משפיע על הלב, משפיע על המוח. חמש תחושים שמונה מצוות עשה משהו מדהים מדהים ולא מניחים. פעם אחת קרכבת דלא מנעת פלה. ונקרא פושע ישראל בגופו רחמנא ליצלן. אנחנו נודש על זה שיש לנו את התפילין. הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כאשר ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקורא עונק שבת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שב וקורא עונג שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת הרי אני מחקיים מצוות חכם דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו איש חסד דאורייתא כבד את אבך מך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיוספתותיו דובבות בק