יש שמיעה ויש שמיעה

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום הדרת בת חנה תזכה לתשובה שלמה מתוך שמחה תיקון המידות זיווג הגון ללא מניעות פרנסה ברווח ובריאות הגוף והנפש במהרה אמן אמן בנימין אלישע בן רגינה יזכה הוא ואשתו לבריאות שלמה ואתנה נחת אריכות ימים ושנים ולא יתרדו מאף אחדמן לרפואת עיזת רינה בת דולת רפואה שלמה מהרה אמן אמן

יש שמיעה ויש שמיעה

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה" (דברים ז, יב).

כתב אור החיים הקדוש ורמז בתיבת עקב מידת התורה. שיהיה אדם הולך עקב לצד גודל בענווה ושפלות ואז ישכיל לשמוע בלימודים והוא אומרו תשמעון גם בחינוי לנשמעים לומר שבאמצעות שאדם משים עצמו כעקבים יתגלו לו ויבין סתרי תורה זאת אומרת אם אתה הולך עקב בצד גודל, דהיינו בדרך ענווה, אתה תסתכל לשמוע בלימודים ויתגלו לך סתרי תורה. כדי לרכוש מידת השמיעה צריך תחילה מידת הענווה. אדם שנכנס בתוך דברי חברו כל פעם אין לו סבלנות לשמוע את השני גם לא מעניין אותו מה הוא כל כך אומר כי הוא בעל גאווה לכן הוא חותך אותו לא כמו הלל שהיה מקשיב למה שאומר שמאי ואחרי שהוא מקשיב הוא היה חוזר על דבריו להראות שהוא הקשיב והוא יודע מה הוא דיבר ואז הוא חולק עליו וכולי אז זאת אומרת מי מי שרוכש את מידת השמיעה הוא צריך קודם כל להיות עניו. עוד מוסיף אור החיים הקדוש בכל מקום שכתוב והיה זה לשון שמחה וגם כאן רמז הכתוב מה שנאמר בספר הזוהר הקדוש דלת חדותה כמ קודשבריך הוא כשעתה דישראל משתדלה באורייתא זאת אומרת אין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כאותה שעה שישראל לומד דים בתורה כמו שאנחנו עושים עכשיו והוא אומרו והיה סתם דהיינו שמחה כללית למלא עולם וכשהוא שמח כל העולם בשמחה וששון עקב תשמעו משל למה הדבר דומה מלך שחוגג יום הולדת אינו שמח לבד אלא לעושה סעודה גדולה ומזמין משפחה, מקרים, ידידים וכולי שישמחו בשמחתו. יהודי כשלומד תורה הוא משמח את הקדוש ברוך הוא וכשהקדוש ברוך הוא שמח, כל העולם שמח. אז לימוד תורה של יהודי מביא שמחה לעולם כולו. לרכוש את מידת השמיעה זה לא רק שיהיה לך שמיעה טובה שאתה שומע כל רחשמיעה זה ידיעה זה הבנה שמע ישראל זה קבל ואבן זאת אומרת שמיעה זה קבלה שאדם מקבל את הדברים שהוא שומע לא כל אחד זוכה לרכוש את המידה של שמיעה וישמע יתרו יתרו הייתה לו שמיעה מעולה. לא רק יתרו שמע על קריאת ים סוף, כל העולם שמע. שמעו עמים, ארגזון, חילחז, יושבי פלשת וכולי. אבל מה קרה איתם? נשארו בבית. אבל יתרו היחיד שמע ובא. יש אנשים שומעים שיעור, אומרים וואי איזה יופי איזה שיעור. אבל הם קמים ועושים מה שכתוב, מה שאמרו, מה ששמעו. לא זה נקרא שהם לא שמעו שמיעה זה קבלה בהבנה אז יש שמיעה ויש שמיעה יש שמיעה שנכנסת מאוזן אחת ויוצאת בשנייה ויש שמיעה שמובילה להסקת מסקנות סיפור רבי יחזקאל משינוע זכר צדיק ברכה הבן של הדברי חיים מצנז שמע שיש עגלון ישיש שהסיע מאות ואלפי פעמים רבבות חסידים לרבי הקדוש רבי אלימלך מליז'ינסק אמר לעצמו רבי יחזקאל בוודאי העגלון היש הזה יש לו חידושי תורה עובדות והנהגות מרבי אלימלך כדאי לי לנסוע, להיפגש איתו, לשמוע דברי אלוהים חיים שהוא ראה ושמע במהלך השנים. עזב את הבית בישיבה ונסע לעגלות. ואז הגיע שאל, האם הסעת במשך עשרות שנים אלפי ורבבות חסידים לרבי הקדוש רבי אלימלך? אמת נכון הדבר. אם כך, בוודאי שמעת ממנו הרבה חידושי תורה, סיפורים, הנהגות, בטח ראית אצלו גם מעשה רב, אולי תוכל לספר לי כמה? אוי אוי אוי, לחינם נסעת דרך ארוכה. נסעתי אליו, אין ספור פעמים, אבל אף פעם לא נכנסתי אליו. חסידים, המתנתי בחוץ, אבל מעולם לא נכנסתי אלא קודש פנימה. אולי טועי לחשוב, אולי בכל זאת תצליח להיזכר שפעם אחת אולי נכנסת. העגלון התאמץ, חשב ולפתח קפץ, אמר, "נזכרתי. פעם אחת נגנבו לי סוסגלה, הבדתי את הפרנסה, עברו ימים, אכלתי את כל החסכונות, פרנסה אין, לא נותר לי ממה לחיות." אמרו לי חבריי אתה השעת כל כך הרבה אנשים לרבי למלך וזכו שמה לישועות גדולות למה לא תשע בעצמך אליו אולי הוא יוכל לעזור לך נו באמת מה יוכל רבי למלך לעזור לי מה הוא יקנה לי סוס ועגלה חדשים אבל הם לחצו עליי אמרתי מה אכפת לי לנסוע אם לא יועיל, לא יזיק. בסופו של דבר קיבלתי דברים, נסעתי לרבי למילך, סיפרתי לו על הגניבה ושאין לי פרנסה והגעתי לפת לחם. שאל אותו רבי יחזקאל משינו, נו נו ומה עשה רבי למעילך בנידון? רבי למילא הניח את ראשו על שתי ידיו ובמשך מספר דקות נראה שקוע בעולם אחר. כעבור דקות התעורר ואמר לי שמע יש לי הצעה בשבילך שעל לעיירה פלונית בקצה העיירה יש יער תיכנס 5חמ קילומטרים לתוך היער עד שתראה שמה גזע כרות נראה לי ששם תמצא את הישועה אמרתי לעצמי, "מה יש להפסיד? לוויתי כסף, נסעתי לאותה עיירה. אכן בקציה היה יער. נכנסתי לתוכו עד שמצאתי עץ כרות ולידו עמדו הסוס והעגלה שלי. עליתי על הסוס, חזרתי הביתה וברוך השם הפרנסה שווה למקומה. הודו לדוני כי טוב כי לעולם חסדו יש לי מה לאכול. רבי יחזקאל משינובו היה המום מהסיפור. שאל את העגלון היש נו ומה אתה אומר על המויפס הזה שראית במועניך אצל הרבי הקדוש רבי לימלך מה מה אתה אומר על זה אני נשבע לך סדי במרומים אביש בשמיים יכול לעד במשך 50 שנה מאז שקרה המקרה הזה לרגע לא עלה על דעתי מחשבה שרבי אלימלך הוא זה שגנב לי את הסוס ועגלה. מעולם 50 שנה לא עלה על דעתי. לא חשדתי בו כלל. אבל ברור שאיךשהוא היה קשור לכנופיה של הגנבים, אם לא מאיפה יודע שהסוס וחגלה נמצאים שם? נו, מה אנחנו לומדים מהמעשה הזה? אדם רואה קדושה של הרבי, רוח הקודש מפעמת בו, פנים חוצות לאבות אש. הוא רואה שהרבי עזר לו והוא חי עדיין עם ההנחות הישנות שלו. איך הרבי יודע? כנראה הוא מהכנופיה של הגנבים. הוא שומע, הוא שומע מה שאומרים לו, אבל הוא לא שומע. הוא שומע כמו שמעו עמים, אבל הוא לא כמו וישמע יתרו, לא כל כך קל. יש אנשים באים להרצאה שלי, יש כאלה יש להם שמיעה ומיד עושים מעשה ומתחילים לזוז. שמעו, הבינו. ויש כאלה אומרים כן, יפה, הוא מדבר, נחמד וזה כן, גם יש לו קצת הומור וזה. כל הכבוד. כן. חרם מענה אולי אני אבוא עוד פעם. ומה אתה הולך לעשות? מה אני צריך לעשות? מה קרה? מה אני לא בסדר? מה קרה לך? הכל בסדר, הכל בסדר. בסדר בסדר. זה מיועד לאנשים מסוימים. זה לא הוא שמע. כן. מה הוא שמע? מה שהוא רצה לשמוע. הוא לא רוצה לקבל. זה לא נקרא שמיחה. קורח עשה מחלוקת עם משה רבנו. הלשך הקדוש אומר, בוודאי שלמחורת בבוקר קורח לא מצא את המן בפתח הבית, אלא ברחוק. צדיקים היו מקבלים על פתח הבית, בינונים בתוך המחנה, רשעים מחוץ למחנה. זה אחד מהמופטים שהיה במן. ברגע שהוא חלק הוא הפך להיות רשע. אז הוא לא ימצא את המן בפתח. האוהל כמו תמיד, נכון? אז הוא יוצא, לא מוצא ואז הוא צריך להתרחק, ללכת, לחפש איפה זה. נו אז מה הוא מבין? מן השמיים מראים לו אתה רשע. אם הוא רשע אז איך אתה ממשיך? מה אומר קורח לעצמו? אתה יודע למה לקחו לי את זה את המן רחוק? בגלל שאני לא חולק עליו עד הסוף. אז בשמיים לא מרוצים. רוצים שאני אחלוק כמו שצריך. א מחלוקת עדיין לא לא. זה ממש רשעות לא לחלוק עד הסוף. זה זה הסיבה שהמן לא נמצא ליד לו שהוא רשע חס ושלום הוא רשע שהוא לא חולק מה שצריך יש שמיעה ויש שמיעה ואנחנו נסיים במשהו יפה אם תהיו ילדים טובים אולי עוד משהו מספרים על זוג היו נשואים עשרות שנים, הגיעו לגבורות. החליט הבעל לערוך לאישה מסיבת יום הולדת. עזמים, בנים, בנות, נכדים, נכדות, צאצעים, וואי וואי וואי, אף אחד לא יעדר מהמסיבה של הסבתא. אבל יש לו בעיה מה קונים לה. היא לא חסרה, ברוך השם, כבר קיבלה כל מה שצריך במשך כל החיים. אבל בסוף עלה לו רעיון איך לשפר את חייה. מאחר והיא כבדת שמיעה, הוא החליט להפתיע אותה במכשיר שמיעה משהו, משהו שלא רואים בקושי ושומעים נפלא. כי הוא שם לב שהשמיעה שלה ממש התרופה מאוד בזמן האחרון. טוב, ניגש לחנות שקוראים לה שמע כולנו וביקש לקנות לה מכשיר שמיעה. המוכר אומר לו, "טוב, תביא את האישה, נעשה לה בדיקת שמיעה, נתאים לה את המכשיר, אומר לו, לא, זה כל העניין. אני לא רוצה להביא אותה. אני רוצה שזה יהיה בהפתעה. זה מתנת יום הולדת. אני אקח את המכשיר ואני אתן לה באירוע הגדול שיתקיים בלילה. אומר לו, תקשיב, זה עולה 12,000 שק. לא מוכרים בלי בדיקה. צריך מכשור מיוחד שיבדוק. טוב, אז מה עושים כשאי אפשר להביא את הפצינט לכאן? אם אתה מתעקש אז נעשה את הבדיקה כמו לפני 50 שנה בלי מכשירים. מה עליי לעשות? אומר תיכנס לבית תעמוד בפתח ותשאל את אשתך שהיא נמצאת במטבח בכל רם אבל לא בצעקות מה הכנת לי היום לרוחת צהריים אם היא לא תתקדם אם היא לא תשמע תתקדם שלושה מטרים 3לוש מטר תשאל אותה שוב פעם אם גם הפעם היא לא תענה, תתקדם עוד מטרים. תשאל שוב. בקיצור, תמדוד במדויק מאיזה מרחק היא מתחילה לשמוע? ואז נוכל להתאים למכשיר. מהר הביתה, פתח את הדלת, שאל אשתי, "מה הכנת היום לצהריים? אין תגובה. הגיע לפתח של הסלון. אשתי, מה הכנת היום לצהריים? אין תגובה. ידעתי שיש לה בעיה בשמיעה, אבל לא ידעתי שהמצב חמור. כל כך הגיע לפתח של המטבח. אשתי, מה הכנת היום לצהריים? גם עכשיו לא הייתה תגובה. ואז התקרבה אליו, עמדה מולו ואמרה, "בעלי היקר, כבר שלוש פעמים עניתי לך מרק עמטריות. למה אתה שואל עוד פעם ועוד פעם? נו, מה התברר? הוא היה בטוח שאשתו לא שומעת היטב, אבל האמת שהוא כמעט חרש, הוא לא שומע. זה הבעיה שלנו, שכל אחד חושב שהשני לא שומע טוב. הבנת אותי? שמעת מה אמרתי? שמע אתה לא שומע. שמעת מי שומע ומי לא שומע? זה השאלה. יש שמיעה ויש שמיעה. אדם יכול לראות ולשמוע דברים ברורים כשמש בצהריים, אבל הם לא נקלטים לו באוזן, כי הוא בטוח שהדברים לא נוגעים אליו. אדם יכול לשמוע מוסר ותוכחה שמפנים אליו ישירות אבל יצר הרע יושב על פתחי הלב ומסיט לו אותם החוצה. זה לא מכוון אליך. רק מסתכלים אליך בשביל לא להעליף את ההוא שמתכוונים אליו. לא, לא מתכוונים אליך. זה מה שמלמד אותנו אור החיים הקדוש. כדי לזכות לתשמעון, יש צורך תחילה להיות עקב, להיות עניב. אם אתה עניב השמיעה שלך תהיה מצוינת. אתה תבין שמתכוונים אליך ואתה תשתנה. רק מי ששם עצמו כעקב ויש בו מידת ענווה, הוא יכול לרכוש את מידת השמיעה. לשמוע בשביל עצמו, לא בשביל אחרים. המהרל הקדוש אומר, כל מה שאדם הולך ברחוב ושמע וראה, הכל מכוון אליו בשביל שילמד מזה מה שהוא צריך ללמוד לעניינו. לא מראים לך דבר סתם ולא משמיעים לך דבר סתם. הכל מכוון אליך. תשים לב. ואמרתי לכם, אם תהיו ילדים טובים, אז אני אגיד לכם עוד משהו. גם המדע יש לו שמיעה מאוד מיוחדת. אתם מבינים כל דבר, מנתחים כל דבר לעומק, עושים ניסיונות, עושים בדיקות, רק המסקנות הם לפי השמיעה שלהם. היה פעם פרופסור דגול שהחליט לבדוק זבוב. נזבו ויש ארבע כנפיים והוא רצה לעשות בדיקה, ניסיון, טest ולדעת מה קורה כשטולשים כנף אחת. אז הוא לקח את הזבוב, עשה לו פס, העמיד אותו שם ואמר לו קפוץ. ואז הוא קפץ מרחק מסוים רשם שהוא קופץ כחוק טלש לו כנף אחת ואמר לו קפוץ והוא קפץ פחות ממה שהיה קודם טלש לו עוד אחת קפוץ היה בקושי טלש לו עוד אחת קפוץ [מוזיקה] הכל הוא רושם. טלש לו את הכנף האחרונה, אמר לו קפוץ, לא קפץ קפוץ לא קפץ כתב עזבו בלי כנפיים לא שומע. זה המסקנות של השמיעה. יש שמיעה ויש שמיעה. אל תהיו פרופסורים כדאי שתהיו ענבים. הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה. הכל יודוך והכל ישבחו והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכורא עונק שבת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת בקורא עונק שבת עם מקדש מקדש מקדש שבי שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת הריני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחת דאורייתא גומל נפשו יש חסד דאורייתא קבל את אביך ואת אמך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנה הקדוש שיוספטות.