חפץ חיים נדחי ישראל פרק כג גודל השכר לנשמר מהעריות

- - - לא מוגה! - - - 

בפרק כג, מטחי ישראל, החפץ חיים.

בפרק הזה ייבהר גודל שכר האדם ששומר עצמו מעוון הזנות והעריות בכמה וכמה עניינים בעולם הזה ובעולם הבא.

ועתה נתחיל בעזרת השם יתברך לבאר את גודל שכר האדם ששומר עצמו בחייו מזה העוון.

כל מי שהוא גדור מן העריות ופרוש מהן נקרא קדוש לאדוני.

כמו שכתוב, דבר אל כל עדד בני ישראל ואמרת אליהם, קדושים תהיו.

מפרש רש״י,

הביאו פרושים מן העריות.

מן העבירות שכל מקום שאתה מוצא בו גדר חרבה אתה מוצא בו קדושה.

והוא ממשיך על עצמו על ידי זה את הקדושה מלמעלה,

כדמרינן במסכת יומא דף ל״ח.

תנור רבונן,

ויתקדישתם וייתם קדושים.

אדם מקדש עצמו מלמטה,

מקדשים אותו מלמעלה.

מעט מקדשים אותו הרבה.

בעולם הזה מקדשים אותו לעולם הבא.

ובאמת כמה צריך האיש הישראלי להתקדש במעשיו ובפעולותיו אחרי שאנחנו נקראים על שמו של הקדוש-ברוך-הוא שהוא קדוש בכל מיני קדושות,

כמו שמובא בתנחומי על הפסוק, קדושים תהיו,

וזה לשונו.

לפי שהדבקתי אתכם למותנאי,

שנאמר בירמיה יג,

כי כאשר הדבק האזור אל מותנאי איש,

כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל.

לפיכך קדושים תהיו,

כי קדוש אני.

אמר הקדוש ברוך הוא לישראל,

הואיל ונתקדשתם לשמי עד שלא בראתי העולם,

היו קדושים כמו שאני קדוש.

ובפרט מי שבא חס ושלום ורעברה לידו וניצול ממנה,

כמה זכותו גדול,

כמו שמובא בקידושים דף לט.

רבי חנינא בר פפי,

טבעתיה היא מטרונית על איזנות,

וכשראה שאין לו מקום להינצל ממנה,

ערק ונטמן כל הלילה בהוא מרחץ שהיה מצוי בו מזיקין הרבה.

בחייבו עיילין ואפילו בשניים וביום היו נזעוקים.

המרחץ הזה,

אפילו שהיו באים שני אנשים לתוכו, אפילו ביום היו נזעוקים.

כל שכן, אחד ובלילה.

ולמחר אמרו לרבנן,

מה נטרך? מי שמר עליך אמר להם שני נושאי קיסר שמרוני כל הלילה.

פירוש מלאכי השרת נדמו לו כמו נושאי הקיסר,

על שם הכתוב כי מלאכיו יצבל לך לשמורך בכל דרכיך.

ומה שנדמו לו כנושאי קיסר,

להורות שבמצווה זו נעשה מרכבה כביכול לקדושה העליונה.

אמרו לי,

שמא דבר ערבה בא לידך וניצלת הימנה?

כמו ששנינו.

כל הבא דבר ערבה לידו וניצול הימנה, עושים לו נס.

אז רואים מפה שמי שניצול זכותו גדולה ונעשה לו נס.

גיבורך הוא, עושה דברו לשמוע מכל דברו,

אומר דוד המלך בטיילים קג.

על מי נאמר, כגון רבי צדוק וחבריו.

רבי צדוק, תביעתיה היא מטרוניתה,

מנשה חשובה אתה,

שאין יכול להיפטר ממנה ומסור בידה להורגו.

כך אומר רשי.

אמר לה, חלש ללבי ולא מצאנה.

אני לא יכול, אני חלש, הלב שלי, אני הולך למות.

איכא מינדא למיכל?

אולי יש משהו שאני אוכל?

אמרה לי איכא דבר טמא.

אמר, מי נפקא מינא?

בעבד הא האכלה.

מה זה משנה כבר?

מי שעושה עבירה כזאת, כמו שתובעת אותי לעשות,

אז כבר אוכל דבר כזה.

דהיינו, רשי מפרה שלא נזדמן, נהיה לה מאכל טמא.

יש לי ללמוד מכאן

שהבעל ארמיק ראוי למאכל טמא.

הסיקה התנור לצלוד שם במאכל טמא,

ועלה רבי צדוק וישב בתוך התנור.

אמרה לה, מאיה, מה זה, מה אתה עושה?

אמר לה, דעבד הא נפל בה.

רוצה לומר, מי שעושה את המעשה הזה,

אז הוא נופל בגיהינוק.

כמו שהוא אמר לה,

מי שעושה זה, אוכל את זה,

אז גם מי שעושה את זה, נופל בזה.

אמרה לה, ידי כולי היילה צערתיך.

אפילו הגויה, התפעלה מזה מהכוח שלו,

אמרה לו, אם הייתי יודעת עד כמה אתה חרד על הדבר הזה שלא לעשותו,

לא הייתי מצערת אותך אם אתה מוכן להיכנס לתנור, לשרף.

זה נקרא, גיבורי כוח עושה דברו, לשמוע בקול דברו.

רם כהנא,

אבה כמה זבין וכולי.

סמים של נשים נותנות בהם את פלקיהם.

היה מוכר, רב כהנא.

תבעתיה היא מטרוניתא.

עוד פעם,

תבעה אותו אישה חשובה.

אמר לה, איזה לה קשת נפשי.

אמר לה, תמתיני רגע, אני לא הולך להתקשט.

סליק וכה נפל מאיגרא לערעא.

עלה וקפץ מהגג לרצפה.

אתה אליהו קבולה.

בא אליהו והוריד אותו לאט-לאט.

אמר לה, הטרחתן, 400 פרסה.

הוא אמר לו, תדע לך, זה שקפצת מלמעלה למטה,

עכשיו הייתי צריך לטוס מרחק 400 קילומטר, סליחה, 1,600 קילומטר,

עד פה,

כדי להציל אותך.

וככה היה עם הרשש הקדוש.

גם כן, מטרוניתא טבעה אותו והוא קפץ מקומה שלישית בתימן, זה כל קומה חמש מטר.

קפץ מקומה שלישית וגם כן בא מלאך והוריד אותו לאט.

ומשם הוא ברח לארץ ישראל.

מה אני מתכוון להגיד? בהמשך הסיפור ידוע שהוא היה מוכרח לבוא להציל אותו.

הוא בא לגוש.

מכל זה יש לנו לאדם ללמוד כמה צריך האדם להתגבר על יצרו ואפילו להסתכל בעצמו ליפול מהגג לקרקע או להיכנס בתנור של אש,

ולא לעשות עבירה זו, חס ושלום.

כי באמת האש של מעלה הוא חזק הרבה והרבה יותר מהאש שלנו.

כי אפילו במדור הראשון של גיהנום כבר גדול כוחו עד שישים פעמים משלנו.

בכל מדור ומדור מתגדל האש יותר ויותר עד שישים פעמים כידוע.

ככה אומר המדרש.

כשאש של גיהנום יש שבעה מדורים.

אש של גיהנום, שזה העליון ביותר, ויש למטה למטה עד שאול תחתית.

אז זה שישים פעם מאש שלנו.

אז אם נגיד אפילו שאש שלנו זה גפרור,

ונגיד שזה מעלה אחת רק,

אז בגיהנום זה פי שישים.

אז שישים מעלות נגיד.

בציור, כן?

במדור השני זה פי שישים מהמדור הראשון.

אז זה כבר 3,600 מעלות.

כן?

במדור השלישי זה כפול שישים.

זה כבר בניונת.

וברבעי זה בניונת.

ואחד איזה טרוליונת.

ובשבעים נדבר.

ולבד מזה הרבה מיני ביזיונות וחלומות קודם שבא לגיהינום שהולכים אחריו המונים המונים של מלאכי חבלה ומכריזים ואומרים דה פלניה דה מריד ומרא זה פלוני שמרד בקדוש ברוך הוא ולא חס על יקרא דה מרא ולא חס על כבודו של הקדוש ברוך הוא באי לו למועלם ובאי לו למטה

וכיין זה אמרינן מקידושין דף מ״ם כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם.

מהי?

מי זה שלא חס על כבוד קונו?

אמר רבי יוסף זה העובר עבירה בסתר.

זה נקרא לא חס על כבוד קונו.

אבל אם הוא מתגבר על יצרו לכבוד קונו

בניצול מן העבירה זכותו קיימת לנצח עבור זה

אף לכל דורותיו הבאים אחריו וכדעיתא בספרא ויקרא.

אבל אם הוא מתגבר על יצרו לכבוד קונו בניצול מן העבירה

זכותו קיימת לנצח עבור זה אף לכל דורותיו שבאים אחריו.

כמו שמובא בספרא ויקרא רבי יוסף אומר

אם אתה רוצה לדע מתן שכרם של הצדיקים

צאו למן מהאדם הקדמוני שעבר על מצווה אחת.

ראה כמה מיטות נקנסו לו ולדורותיו ולדורי דורותיו ועד סוף כל הדורות.

ומידה טובה מרבה שעל ידי מצווה אחת לא זכה לו ולדורותיו ולדורי דורותיו עד סוף כל הדורות.

והקדוש ברוך הוא בעצמו מעיד עליו מלמעלה

כי אפילו על סתם רווק הדר בעיר ואינו חוטא

מובא בגמרא שהקדוש ברוך הוא מעיד עליו מלמעלה

כל שכן מזה שבא דבר עבירה לידו.

אז אם יש רווק שדר בעיר והוא לא חוטא השם מעיד עליו מלמעלה אז כל שכן זה שכבר בא לידו דבר עבירה והוא לא חוטא.

בואו ראה במה זכה יוסף מאותה גדולה

בשביל שכבש את עצרו ומסר את נפשו

כדי לעשות את רצון קונו

כי היא פיתתה אותו בכל יום בכל מיני פיתויים ועיונים.

וכמו שמובא במדרש שאמרה לו הינו תשמע לי הרי אני חובשתך בבית האסורים

וענה על זה אדוני מתיר אסורים הרי אני מעוורת אותך

וענה אדוני פוקח עיוורים הרי אני כופף את קומתך וענה אדוני זוקף כפופים ואפילו בשעה שכבר היה חבוש בבית האסורים שהיה רואה עצמו שבוי

והיא היתה נכנסת בכל יום ביום לבית האסורים ותפתהו

ואף על פי כן לא שם יוסף ליבו לזה

והיה נושא ביטחונם בשם ידברך שבוודאי יעזור לו לבסוף

וכן מצינו בבועז שאמרו חכמים זיכרונו לברכה

לפי שהיה יצרו מפתהו ואומר לו אתה פנוי ויהי פנויה

להתגבר על יצרו ונשבע חי אדוני שכבי עד הבוקר

מה היה לבסוף

זכה שיצאו ממנו מלכי בית דוד

ונמצא בספרים על הגאון בעל הלבוש שלכך זכה מן השמים לעשות את החיבורים הנחמדים שלו

והם ספרי הלבושים

שפעם אחת בימי מחרותו היה לו ניסיון גדול

שבא אצל דוכסית אחת לסחור סחורה ופיתתה אותו לעבירה

ולא היה לו שום מקום להימלט ממנה

שהיה חצירה סגור אם לא תחת מקום בית תכסה

הוא ביזה את עצמו ונמלט דרך אותו מקום הבזוי

והיה לבוש אז בכמה מיני בגדים

וימאס וילכלך את כולן

והיינו ניאס את עצמו ולכלף את כולן

וכך זכה אחר כך מן השמים לחיבור הלבושים

ועוד נמצא בספרים הקדושים

שמי שמתגבר על יצרו בדבר ערווה זוכה ומאיר אור על ראשו מן השמים

ובדורות הראשונים היו רואים זאת בעיניהם

כמו שמובא בסנהדרין דף ל׳ אלף

וראדי שלחונא למר עוקווה נגזימלה כמרביתיה שלום

ופירש רש״י שם שמצא בספר אגדה שנתן עיניו

באישה אחת ואשת איש היתה ועלה לבוטינה ונפל בחוני

מימים מצליחה ללוות

ומתוך דוחקה נתרצת לו ונתגבר על יצרו ופטרה לשלום

ונעשה לו נס ונתרפא מחוליו.

כשהוא יוצא לשוק

היו רואים שאור דלוק על ראשו מן השמים

ועל כיוצא בדברים האלה אמרו חכמים זכרונם לברכה בכמה מקומות

יש קונה עולמון שעה אחת

על כמה מעשיות שאירעו מדורותיהם

וזה אחד מבעלי התשובה שציינת את הגמרא בשבת,

אחד מבעלי התשובה המפורסמים בדורותיהם, מר עוקווה.

על כן צריך לידע כל איש ואיש מדורותינו

אם נזדמן לו איזה עניין של איסור ונתגבר על יצרו לכבוד השם יתברך

בוודאי יזכאו הקדוש ברוך הוא למדרגה רמה בעולם הבא שיהיה לאות ולתפארת בתוך ישראל.

וגם בעולם הזה לא יכול דורותינו הבאים אחריו שיהיו מגיבורי ישראל.

היינו הגיבורים האמיתיים כנגד יצרן.

וכמובן אמר התנא איזהו גיבור הכובש את יצרו

ויזכו לעשות תמיד הטוב הישר בעיני השם.

כמו שאמר הכתוב בטבעים קמ״ב אשרי איש ירא את אדוני במצוותיו חפץ מאוד מה כתוב אחריו?

גיבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך.

וכן מובא במדרש פרשת תזריע לעניין יהויכין

מלך יהודה שנשבע עליו הקדוש-ברוך-הוא שיחריט את זרעו,

כמו שנאמר, אם יהיה קוניהו בן יהויקים.

ואחרי כן כשתפס אותו נבוכדנצר והושיבו במאסר לבדו,

ובהמשך הזמן נמלה היה נכרת זרע דוד,

כשאר זרע דוד כרת מכבר,

וביקשו הסנהדרין לרעותה של אשת נבוכדנצר,

שתבקש אותה,

שתבקש מנבוכדנצר שייתנו ליהויכין אשתו עמו גם כן בחדרו שם,

וכן היה,

שאירשה לשלשן לו אשתו דרך גג בית האסורים שלו,

כי נבוכדנצר לא פתח הסירה ביתה,

וכשבאה להזדקק לה, אמרה לו,

טיפה קטנה של דם ראיתי,

ותכף פירש ממנה,

עד שתספור ימיה ותטבול.

איזה גבירת הנפש!

מי שתקוע שנים,

ונגיעה אשתו,

וטיפה אחת הרחיקה אותו,

עד שתספור ימיה ותטבול.

ואמר הקב' ברוך הוא, בארצי לא שמרתם תורתי,

ועכשיו חזרתם את דרכיכם הרע,

ונתמלא הקב' ברוך הוא רחמים עליו,

והשאיל הקב' ברוך הוא על שבועתו לפני פלמניה של מעלה,

כיוון שהקב' ברוך הוא

נשבע

כנגד קוניהו,

אז הקב' ברוך הוא שאל על השבועה לפני פלמניה של מעלה, ונולד אחר כך ליהויכין בן אשר האיר ל...

ישראל אשר על ידו נבנה בית שני והוא זרובבל בן שאלתיאל והוא נחמיה בן חכליה כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה מתחת שאמר עליו הקדוש ברוך הוא בתחילה

כי אם יהיה קוניהו בן יהויקים חותם על יד ימיני

כי משם עת כנקה נאמר עליו לבשו ושמתיך כחותם כמובן בחגי בית

אינך רואה מזה את ברור דברנו שתחת שהאדם מתגבר על יצרו נכבוד השם יתברך

בזכות זה יצאו ממנו אנשים המהירים לעולם בתורתם ובצדקתם

וזוהי מידה במידה שעל ידי עריות נולדו רשעים וגורים ועליהם נאמר ביחזקאל כ'

ובראותים מכם המורדים והפושעים בי כמו שמובא במדרים ב'

ובזכות זה ששומר עצמו להרבות פושעים ומורדים נגד השם יתברך

יתנו השם יתברך בנים צדיקים וחסידים

ומה מאוד אשמח לבאב על ידי זה בעולם הזה ובעולם הבא

כמו שכתוב במשלי כג בני אם חכם ליבך אשמח ליבי גם אני עד כאן פרק כג