---

3-7-12
פרק כ"ד נדחי ישראל החפץ חיים.
בו יבואר דיני איסור עריות ואיסור יחוד ובמה שמצוי להכשל בו בעוונותינו הרבים.
הנה כאשר הארכנו עד כה בגודל איסור עריות, אומר החפץ חיים באתי להעתיק בענין זה כמה דינים מספרי הפוסקים, דברים שרבים מבני אדם נכשלים בו. והנה הרבה בני אדם שהם עמי הארץ חושבים שכל הקרוב קרוב יותר, מותר לחבקה ולנשקה כאילו היתה אשתו, וחס ושלום ומצוה רבה לפרסם, דאדרבה, כל הקרוב קרוב יותר מצוה להתרחק, שהרי הבא על אמו וכלתו בסקילה, ועל אשת איש בחנק, מה יותר חמור סקילה או חנק? סקילה זה חמור ביותר. אז רואים שהבא על אמו או כלתו בסקילה, ועל אשת איש שזה חמור מאד, זה רק בחנק. ולכן צריך האדם ליזהר מאד, ומכל שכן מאלו שלבו גס בהן, ואלו הן העריות מן התורה, אמו ואשת אביו אפילו לאחר מיתת אביו, ואשת אחי אביו מן האב, אחותו בין מן האב או מן האם, אפילו נולדה ע"י זנות, בתו ובת בתו ובת בנו, בת אשתו מבעל אחר, ובת בתה ובת בנה, אם אשתו ואם אם אשתו, ואם חמיו, אחות אביו ואחות אמו בין שהאחוה מן האב או מן האם, אשת בנו, אשת אחיו בין מן האב או מן האם אפילו נולדו בזנות, אחות אשתו בין שהיא אחות מן האב או מן האם כל זמן שאשתו קיימת אפילו גירשה, אבל לאחר מיתתה מותר לקחת את אחות אשתו, ואשת איש, ונדה אפילו כשהיא פנויה, וכן באשתו שפרסה נדה ולא טבלה, הרי הם ככל העריות מן התורה, כל אלו העריות הבא עליהן אפילו שלא כדרכה יש מהם בסקילה ויש מהם בשריפה, ויש מהם בחנק ויש מהם בכרת, אלה המיתות הראויות למי שעושה זאת, ויש עוד הרבה עריות מדרבנן, כולן מבוארים באבן העזר שולחן ערוך אבן העזר סימן ט"ו, ואשת חמיו אף על גב דיש מתירין כל האחרונים הסכימו לאיסור.
הלכה שניה, המחבק ומנשק לאשה האסורה לו או שנהנה ממנה בקירוב בשר הרי זה לוקה וחשוד על העריות, דכתיב "לא תקרבו לגלות ערוה", ואב לבתו ולבת בתו אפילו הן גדולות, והיינו בתו ובת בתו זה נכדתו, וכן האם לבנה, מותר לנשק, זה מותר, וכן מ ותר לנשק אח לאחותו הקטנה בת שלש שנים, בת שלש שנים, שאין זה אלא לשם קירבה בעלמא, ואם מנשק בשביל ליהנות אין חילוק בין בתו לאחרת ובין גדולה לקטנה. ואסור, מפה אתם שומעים שאחותו אסור לו ללחוץ יד, לנשק, לחבק, אפילו אחותו בת 98, ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחת מן העריות, ואחותו מאיזה גיל? שלש, ואסור לשחוק עמה להקל ראשו כנגדה ולהתכוין להביט ביפיה, בכל אחד מן העריות, ואסור להריח בבשמים שעליה, ואסור להסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה, פעם הן היו הולכות לנהר ועושות כביסה על הנהר ומפשילות קצת את השמלות כשהיו יושבות על הקרקע, והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה כאילו מסתכל במקום התורפה. ואסור לשמוע קול ערוה כשהיא משוררת, ואפילו כשהיא פנויה, דסתם כל הבולות הן בחזקת נדות והרי הן ככל העריות, אבל מותר להסתכל בפנויה לבדקה אם היא יפה שישאנה, לענין נישואין מדובר, שהוא רווק, בין שהיא בתולה או בעולה, ולא עוד אלא שראוי לעשות כן שאסור לקדש אשה עד שיראנה. אז מפה ברור שכל הקרוב קרוב אסור יותר, ולא כמו הטיפשים שאומרים כלשון הרמב"ם טיפשים, שאומרים מה זה אחותי, מה זה דודה שלי, מה זה זה מה זה לא מבין, מה אתה חושב שאני חושב משהו? טיפש מטופש, זה דיני עריות, טיפש מטופש.
הלכה שלישית, מותרת האם לישן בקירוב בשר עם בנה הקטנה, וכן האב עם בתו כל זמן שאין הבת בושה, מתביישת לעמוד ערומה לפני אביה, והאם אינה בושה לעמוד בפני בנה ערומה, ז"א הם כאלה קטנים שלא מתביישים לעמוד בפניהם ערומים, אבל אם הגיעו לכלל זה שכבר מתביישים בפניהם, אין ישנים עמהן אלא בכסותן, ואם הגיעו הבת לגיל 11 שנה והבן בן 12 שנה, אפילו אינה בושה אסור. ואם הם מלובשים מותר לשכב עם בתו אפילו הן גדולות, וכן מותר בבתו ובת בנו לעיין ברישיה. ושאר כל הנשים בין נשואות ובין פנויות אסור לעיין ברישיה והוא הדין לישן עמהם אפילו שניהם בכסותם, כי זה בשר מבשרו יצא וזה

ש. אתה רואה היום שיש משיכה לפעמים להורים לילדים

הרב: אז זה בעיה, אז כתוב שאפילו אחיה אם אחותו קטנה בת שלש והיא מותרת, שמותר לו לנשק אותה, אם הוא מתכוון להנאה אז זה אסור. ואחות זה שאר בשר.
ועתה נבאר קצת דיני איסור יחוד, זה לא רק לנשק ולחבק, זה גם לגעת ולמסור יד. ועתה נבאר קצת דיני איסור יחוד. אסור להתיחד בחדר אחד או בדרך עם ערוה והעריות, ז"א להמצא בחדר אחד או בדרך, שהולכים בדרך לבד, עם ערוה מהעריות מאלה שמנינו בין ישראלית בין נכרית גויה, בין פנויה בין נשואה, ועון גדול הוא שדבר זה גורם לגלות ערוה. ז"א וכמה זה שיעור יחוד? עד כדי שיכול לבוא למעשה ביאה. זה ענין של דקות ספורות. ועוון גדול הוא, שדבר זה גורם לגלות ערוה, ז"א לדוגמא, בן אדם אסור לו לעלות במעלית עם אשה לבד,

ש. אפילו קומה אחת?

הרב: נכון. כי יש כפתור שקוראים לו עצור, ויכולה להיות טעות שנתקעה המעלית, חוץ מהאב עם בתו והאם עם בנה, שזה מותר אפילו לדור בקביעות, ואח עם אחותו מותר ביחוד עראי, ז"א עד שלשים יום, אבל בשאר עריות אסור להתיחד אפילו במקרה.

ש. אתן לך דוגמא, יש משפחה כל הדודות וזה הם אצלי, אני לא צריך להתקרב בכלל אל המשפחה שלי, זה אומר לנתק למרי מהמשפחה שלי

הרב: בגניעה בנישוק וחיבוק

ש. גם זה וגם זה,

ש. ומה עם הסתכלות?

הרב: הסתכלות ממתי התירו?

ש. הסתכלות גם אסור

הרב: ממתי התירו? לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם זה בכל אישה.

ש. מה עושים במצכ זה?

הרב: מה עושים לא מסתכלים

ש. לא מסתכלים לא מתקרבים לא שום דבר זה אומר לא לדבר בכלל ולא להיות איתם, וזה אומר שכל המשפחה שלי אני צריך לזרוק אותם לפח במצב כזה

הרב: לא לזרוק, אתה יכול להחזיר אותם בתשובה, או להגיד להם אם אתם רוצים שאני אבוא בבקשה תתלבשו כראוי

ש. אבל הם לא יעשו דבר כזה בשבילי

הרב: מי לא?

ש. כולם

הרב: לא רוצים אותך לא צריך

ש. רוצים אותי

הרב: רוצים - שיכבדו אותך, מה פירוש, אני שואל אותך שאלה, אם אתה בא עכשיו לדודה שלך והיא אומרת אני מוכנה לפתוח לך את הדלת רק כשאני בלי בגדים, אתה תלך?

ש. לא

הרב: למה לא? אבל זה דודה

ש. זה טפח באשה ערוה

הרב: זה בדיוק אותו דבר, טפח באשה ערוה במקום שאסור, ואסור להסתכל. מה זה משנה טפח או טפחיים?

ש. אני החלטתי לחזור בתשובה ולעשות הכל, ואני לא יכול בכוח לבקש מכולם תחזרו

הרב: אתה לא יכול לבקש, אל תבקש אבל תמנע את עצמך

ש. איך אתה יכול לחזור בן אדם בתשובה שאתה לא יכול לראות אותו בזה

הרב: לא משנה, אל תחזיר אותו, תחזור בעצמך. אם אצל הדודים שלך והדודות מחייבים אותך לאכול בשר חזיר, אתה תאכל?

ש. לא לאכול, זה אישי

הרב: מה זה אישי, אבל הם נעלבים, אומרים מה זה, עד שחזרת בתשובה אכלת איתנו חזיר, עכשיו אתה פתאום נהיית חסיד? מה אתה מעליב?

ש. ראיה אין לך שליטה באמת בזה

הרב: יש לך שליטה אל תלך

ש. תלך באוטובוס תראה אם יש לך

הרב: מאה אחוז נכון, אז לכן יש אנשים תראה כל החרדים רובם נוסעים במוניות, מהסיבה הזאת. ויש כאלה מסירים את המשקפיים אם יש להם, ויש כאלה משפילים את הראש, וכל אחד מחליט מה שהוא מחליט, אתה רוצה לראות עם תירוצים בבקשה, אתה לא רוצה תירוצים גם בבקשה, מה שתחליט, אבל האיסור בעינו עומד, זה לא יעזור, זה שיש משפחה ונחמדים והכל, אז מה יש? גם אני חזרתי בתשובה, היה קשה למשפחה, והדודות והזה אמרו מה וכאילו מה ומה ומה ומה, אמרתי לא מה ומה כלום, זה הכל, אסור אז אסור, מותר אז מותר, למה כשבאתם מתימן זה היה מותר? זה היה אסור. הגעתם לארץ מה קרה, בגלל שהחילונים אמרו לכם ככה וככה הפוך, צריך לחזור לדרך הנכונה, תשאל אותם את המשפחה שבאו ממרוקו לצרפת, הם באו לצרפת ממרוקו, אז תשאל אותם את הדורות הקודמים ותראה איך הם שמרו על קדושה וטהרה, ויתברר לך שהסבא של סבא שלך היה הולך גם עם גלימה בשביל לא להסתכל.

ש. הם היו יותר מחוברים לטבע וזה

הרב: מה אכפת לי, הסיפור שלך המשפחה שלך הוא לא שונה ממשפחה אחרת ישראלית ויהודית,

ש. לא רק הדור שונה

הרב: נכון, כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם, ועל זה היתה התוכחה ועל זה באו האסונות, ולכן הרוצה להשמר ולהזהר לא להתקל בעריות ולא להתחייב, אתה יודע מיה זה דין יחוד - יהרג ולא יעבור, אם אומרים לך תתייחד עכשיו עם אשה זרה בחדר וסוגרים עליכם, אתה צריך יהרג ולא יעבור, לא להסכים, יהרג פירושו אם יגידו לך אם לא נהרוג אותך - אתה צריך להסכים שיהרגו אותך ולא לעבור את העבירה, יהרג ולא יעבור זה על שלש עבירות, אם יבוא גוי יגיד לך תהרוג את החבר שלך עכשיו אם לא אני הורג אותך, אתה צריך לההרג אתה ולא הוא, אסור לך להרוג אותו, יבואו יגידו לך תשתחווה לפסל, תעבוד עבודה זרה אם לא נגיד לך אותו דבר, תעבור עבירה עם עריות תהרג ולא תעבור. הבנתיוך? זהו.
ובכן, איש אחד אפילו עם שתי נשים לכולי עלמא אסור להתייחד, ששתיהן נוחות להתפתות ואין בושה זו מזו, אבל שני אנשים עם שתי נשים יש דעות בין הפוסקים, יש אוסרים גם בזה, אע"פ ששני אנשים אינם חשודים לדבר איסור שאין אנו בחזרת כשרות כל כך, אבל יש פוסקים סוברים שאפילו אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים שאינם חשודים בדבר איסור דמסתמא הם כשרים, וכיון שהם שניים אין זה יחוד, והספרדים מחמירים יותר, והיינו זה כן יחוד. אבל בחשודים אפילו עשרה אסור שיהיו עם אשה אחת, ואתם רואים היום מעשים שבכל יום, שקבוצות של בחורים עושים מעשים שלא יעשו בבחורה אחת. אז אלה שחשודים שהם ודאי לא חסידים וקדושים וכו', גם עשרה לא יכולים להיות עם בת אחת. וכל זה ביום, אבל בלילה אפילו אם יהיו שני אנשים כשרים זה לא מועיל, למה חוששים שמא יצטרך אחד לנקביו וילך ממנה, או שמא יישן אחד מהם וישאר השני עמה, ועל כן בלילה צריך דוקא שלשה למי שמתירים ואז מותר, אבל אצלנו לא מתירים. וכן בדרך, אפילו ביום צריך שלשה, שבשנים חוששים שמא יצטרך אחד לנקביו ותשאר היא לבדה עם אחד בדרך, אז אין שמירה, אין מי שיראה, ויש מקילין בזה וסוברין שבדרך כשילך אחד לנקביו ילך גם השני ממנה ולא יבוא לידי יחוד. בקיצור לא פשוט.
שאה שבעלה בעיר אין חוששין להתיחד עמה מפני שאימת בעלה עליה, ואם היה זה גס בה כגון שגדלה עמו או שהיא קרובה עמו, לא יתיחד עמו אע"פ שבעלה בעיר, רואים שמי שקרוב קרוב יותר סכנה יותר. וכל זה דוקא בביתה, אין בה משום יחוד, דחוששת שמא יבוא בעלה, אבל כשתלך היא לבית אחר אם כן אין אימת בעלה עליה שהרי בעלה אינו יודע היכן היא, אז לכן שמה זה יהיה אסור, ואם הלכה ברשות בעלה וכל שכן כשבעלה נתן לה רשות לדבר עם איש אחד דבר סתר ולסגור הדלת פשיטא שאסור. בקיצור היום אין לסמוך בכלל, אפילו בעלה נמצא בעיר וכו' וכו', פרק הזמן שיכול להתבצע המעשה הוא איום ונורא ומעשים בכל יום היום רח"ל, ואני חושב שאפילו שמותר על פי הלכה באשה שבעלה בעיר אז אין חוששין להתייחד, נגיד אם צריך לבוא בעל או מנות לתקן עכשיו מזגן או לתקן משהו או זה, והוא צריך לזה או שיבוא איזה אחד עושה איזה תיקון או משהו, אז האשה נמצאת בבית לבד, צריכה לפתוח את הדלת קודם כל, הדלת החיצונית, ולמרות שבעלה בעיר, כי היום האנשים הם פרוצים, זה לא מדובר באנשים נורמלים, זה כל מחשבותם עריות בגלל הטמבלויזיה והאינטרנט וכל הלכלוך, אז אנשים האוירה היא כזאת רח"ל.
הלכה שביעית, בית שפתחו פתוח לרשות הרבים אין בו משום יחוד, ודוקא ביום, ובתחילת הלילה כל זמן שלא כלה רגל מן השוק, אבל בשתיים או שלש שעות בלילה כבר שיש חושך, שכל אחד יושב כבר בביתו, מה מועיל פתח פתוח לרשות הרבים, אף אחד לא רואה ואף אחד לא מסתכל, פתח פתוח זה רק כשכל אחד יכול להכנס כל רגע או לראות. עד כאן בינתיים.
רבי חנניא בן עקשיא אומר...

אשה שיש עמה תינוקת קטנה שיודעת מה היא ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה מחמת קטנותה מותר להתייחד עמה, שאינה מזנה לפניה, לפי שהיא מגלה סודה וכן תינוק בן תשע שנים. אז ז"א כשאשה נמצאת עמה תינוקת שיודעת מה זה ביאה והיא לא תמסור את עצמה מחמת קטנותה, אז מותר להתייחד עמה שאינה מזנה לפניה, וכן תינוק בן תשע שנים זה שמירה.
מי שאין לו אשה לא ישכור משרתת אלמנה אפילו יש לה בן אצלה, דבכל שעה לא יהיה הבן שם, והיינו אם הוא דר לבדו בבית. אז הוא לא ישכור ולא יעסיק משרתת.
לא נחשדו ישראל על משכב זכור ועל הבהמה, לפיכך אין איסור להתיחד עמהן, ומכל מקום במדינה שרבו הפריצים כגון תל אביב וסביבותיה, יש להתרחק מלהתיחד עם הזכר, ודוקא יחוד בעלמא, אבל לשכב יחד צריך להתרחק בכל מקום, ז"א שישנו ביחד בחדר אחד או משהו כזה, וכל שכן שני רווקין אסורין לשכב יחד, דיצרן מתגבר עליהם, ואף אם לא יבואו לידי עבירה ממש, מכל מקום יוכלו לבוא לידי טומאה על ידי ההרהור, ויש למחות ביד העושים כן.
כל הדינים הללו העתקתי מן הפוסקים, ורע עלי המעשה כששמעתי שיש כמה אנשים צעירים שהופקר אצלם איסור יחוד לגמרי, שבחור ובתולה העוסקים במלאכה יחד בבתי חרושת שוכרין להם משכן מיוחד בפני עצמם בעד שניהם ושוכנים שם יחד בקביעות, כמו סטודנטים וכאלה שיש היום בכל מיני משכנות, וכבר כתבנו לעיל דאיסור יחוד הוא אפילו אם היה רק באקראי, וכל שכן בזה שמתיחד עמה תמיד אז העוון חמור מאד שעוברין עליו מידי יום ביומו, ונעשה מומר לאותו דבר מפני שהופקר אצלם איסור תורה לגמרי בשאט נפש, ומלבד זה כמה מכוער הדבר מאד, שבחור ובתולה יתגוררו תמיד במשכן אחד, ובאופן זה קרוב הדבר מאד וכמעט ברור שיתגבר יצרם עליהם ויבואו לידי עבירה של איסור כרת, כמו שכתבו הפוסקים דסתם בתולות שלנו בחזקת נידות. וכבר מבואר לעיל בפרקים שעברו חומר איסור עריות, שנפרעין מן האדם על זה בעולם הזה, בעניות ודלות ושאר מיני יסורי הגוף, והקרן עוד קיימת לו לעולם הבא, שנכרת שם נפשו מארץ החיים.
וגם מצוי מאד שמתעברת ויולדת ומפני הבושה בא הדבר לידי רציחה, שעושים הפלה שלא יתפרסם הדבר, והורגת אותו בצנעא, או שמוסרת אותו לידי עובד גילולים, לגוי, ונעשה גם הוא כמותו ומוליד גם הוא עובד גילולים, ועל זה וכיוצא בזה אמרו מעוות לא יוכל לתקון, זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר, והוא יצטרך ליתן דין וחשבון לעתיד ולהענש על כל הענינים הרעים שנתגלגל על ידו, והוא בעצמו יתמרמר ויבכה וינהום באחריתו ויאמר לנפשו, מי ילד לי את כל אלה, וכל זה בא הסיבה ע"י איסור יחוד שהופקר אצלו.
ואפילו אם יתגבר על יצרו תמיד ולא יבוא לידי עבירה בפועל, אבל מהרהור וטומאה בלילה בודאי לא ינצל כמה וכמה פעמים, וגם זה מהעוונות החמורים.
אמרו חכמים ז"ל, מהו זה שכתוב ונשמרת מכל דבר רע, אזהרה שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה, דענין הוצאת זרע לבטלה נקרא רע, כמו שכתוב בתורה אצל ער ואונן, ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'. ואמרו חכמים ז"ל, שכל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה, שנאמר כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע, וכל מי שמגרה יצר הרע בעצמו נקרא רע, שכך אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו לך ועבוד אלהים אחרים או לגילוי עריות והולך ועובד, ואמרו חכמים ז"ל, כל המקשה עצמו לדעת יהא בנידוי, ולפיכך אסרו חכמים אפילו להסתכל בבהמה חיה ועוף בשעה שהם נזקקין זה לזה, וכל כך למה, כדי לא לגרות יצר הרע בעצמו, וכל זה בהרהור שמביא לידי טומאת קרי בלילה, והמוציא זרע במתכוין עונשו חמור יותר, וחשיב כאילו הרג את הנפש, כמו שכתוב בישעיה א', ידיכם דמים מלאו וחייב נידוי, פה בעולם הזה, ואם לא נידוהו מנדין אותו מן השמים, ובגמרא ובאבן העזר הפליגו באנשו מאד. אוי להם לרשעים שמתפנקים אחר יצרם ואחר תאות לבם ומראה עיניהם שטורדין עצמן מחיי העולם הזה וסופן יורשין גיהנם.
אשריהם לאלו שמכניעים את לבם ומשברים את רוחם לפני בוראם וזוכרין את יוצרם ומתגברים על יצרם ומשתדלים להתרצות במעשיהם הנאים לפני מי שאמר והיה העולם, ועוצמים עיניהם כדי שלא ליהנות מדבר עבירה בעולם הזה, ומתוך כך זוכים בעצמם להקביל פני השכינה, כמו שלמדו חכמים ז"ל מן הכתוב בישעיה ל"ג, ועוצם עיניו מראות ברע, מה כתוב אחריו, הוא מרומם ישכון מלך ביפיו תחזינה עיניך.
אז רואים כמה חמור ענין העריות וענין היחוד, וכמה צריך להתרחק ולא לבוא חלילה לידי הרהור ומכל דבר רע ונשמרת מכל דבר רע.