חפץ חיים נדחי ישראל פרק כב להתגבר על היצר, ולברוח מאנשי רשע | הרב אמנון יצחק שליט"א

2-7-12
פרק כ"ב נדחי ישראל החפץ חיים.
בו יבואר כמה צריך האדם להתגבר תמיד על יצרו שלא ליתן לו שום פתח ולברוח מחברת אנשי רשע. גם יבואר בו שבודאי הקב"ה יסייעהו להאדם ולא יתייאש האדם את עצמו. 
אמרו חז"ל בברכות ה', אמר רבי לוי, לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר "רגזו ואל תחטאו". והכונה שבאמת יש באדם מלחמה פנימית, והם שני כוחות המתהפכים, אחד מושכו לטוב והוא היצר טוב, ואחד לרע והוא היצר הרע, והמלחמה הזאת היא תמידית בכל יום מימי חייו, שבכל יום היצר הרע מתגבר על האדם בתחבולות שונות ומבקש להחטיאו בעוונות החמורים, כדי שיהיה יכול אח"כ לקטרגו וליטול את נשמתו, ואפילו למי שהוא חבזקת כשר וצדיק, כמו שאמרו חכמים ז"ל, אמר רבי שמעון בן לקיש, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, שנאמר "ה' לא יעזבנו בידו", ואם הוא מתבונן שהאדם לא יציית לו בשום אופן לחטוא במזיד, אז הוא מפיל את האדם בעצלות מלהתבונן על דרכיו, ועל ידי זה נלכד בשוגג בכמה עוונות, ועל ידי זה יש לו אח"כ פתח להחטיאו במזיד גם כן. כמו שאמרו חכמים ז"ל, כל העושה עבירה בשוגג נפתח לו פתח שיחטא אפילו במזיד, לפיכך אם חטא בשוגג אין סימן יפה לו. זה שאמר הכתוב, צופה רשע לצדיק כמו הצופה העומד בגובה העיר, והוא צופה ומביט בכל רגע, כן היצר הרע אין מעלים עין מן האדם בכל היום, פן יהיה יכול להחטיאו באיזה אופן, אם בשוגג אם במזיד, אם בקום ועשה עבירה או להעלים עין מקיום מצוות התורה ומלימודה. על כן צריך האדם לעשות ההיפך, להרגיז בתמידות היצר הטוב עליו, וזהו שאמר רב לוי, לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר "רגזו ואל תחטאו", אז אם אדם מרגיז את היצר הטוב נגד יצר הרע, הוא נמלט מהעבירה, רגזו ואל תחטאו, רוצה לומר שבזה בתמידות ירגיזו עליו ממילא יהיה נשמר אפילו מעבירה בשוגג שזה נקרא חטא, וכל שכן שלא יבוא למזיד, וכשיהיה האדם רק משים עין, על ידי זה ממילא לא יוכל היצר הרע להחטיאו. הבעיה שהיצר מעצים את עיניו של האדם מלהתבונן, אבל אם האדם יפקח על דרכיו אז לא יוכל לו יצר הרע, ז"א אם אדם לא ישכח בכל רגע שמצלמים אותו והמצלמות עליו אז הוא לא יתפס בעבירה כי הוא לא יעשה. ואתם רואים היום כמה נתפסים היום בגלל המצלמות שנמצאות בכל הבתים ובכל המקומות, ואנשים שוכחים שיש מצלמות, ואדם מצולם, וצופה הרשע עם משקפת של צלף ומחכה לרגע שיוכל להדביק לך כדור, אז לכן הוא מחכה לרגע שאתה בטעות תרים את הראש וטוז מוריד את הבן אדם. 
ולא יפחד האדם מריבוי כוחות היצר הרע, אפילו עם עצמו חייליו, כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, כי באמת כאשר יתבונן האדם רק מעט בגודל שכר המצוה שאין לה ערך ותכלית, כמו שאמרו חכמים ז"ל, יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, אם תאסוף את כל ההנאות של כל בני האדם מאדם הראשון עד עכשיו ותתן אותם לבן אדם אחד בבת אחת, כל זה זה אפילו לא קורת רוח, אפילו לא קורת רוח בעולם הבא. ז"א קורת רוח זה לא הנאה ממש, זה רק קורת רוח, נגיד בן אדם הולך לאיזשהו מקום ויש שמה נוף מרהיב, אגמים, אנשים נמצאים בים, באניות, סירות, כל מיני כלי שיט, אבל לא נותנים לו להכנס, מהנוף מה שהוא רואה יש לו קורת רוח אבל אין לו הנאה, עכשיו הוא רואה שבכל הכלי שיט מגישים להם אוכל ונותנים להם דברים משהו משהו ומשקאות וזה, והוא לא נותנים לו, אבל יש לו קורת רוח מזה שהוא רואה,

ש. צער גם יש לו

הרב: זה נכון, זה קורת רוח, זה רוח, יש פה הרבה רוח, אבל זה יותר טוב ממורת רוח, שהוא מצטער וכבר סובל וזה וזה, אז שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא היא יותר מכל ההנאות של כל הברואים מאדם הראשון עד עכשיו, ביחד, ויפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, קודם אמרנו שקורת רוח שעה זה יותר מכל ההנאות של כולם, עכשיו אנחנו אומרים ששעה אחת של תשובה ומעשים טובים זה יותר מכל לא שעה, לא שעתיים, מהנצח של העולם הבא. אז מי שמתעסק פה בתשובה ומעשים טובים יבבי מה מחכה לו למעלה, יבבי.

ש. מה מחכה לו בעולם הבא?

הרב: בטח, בטח, למה משה רבינו לא רצה להפטר מהעולם הזה? הרי תיכף שהוא יוצא הוא יושב לימינו של הקב"ה, אז מה יש לך יותר טוב מזה? הוא אמר לא, אבל פה לעבוד אותך, לשרת אותך, לעשות למענך, להיות עבד שלך זה שווה יותר מכל השכר, שמה מקבלים שכר אבל פה אני עובד, פה אני עושה. תראה, יש אנשים תגיד לו אני אביא לך את הכסף הביתה, הוא אומר לא רוצה, רוצה לשבת ליד הקופה להכניס את הכסף, מכיר את אלה שאוהבים את הכסף יושבים ליד הקופה, הוא לא נותן לאף אחד להחליף אותו, אומרים מה מה אתה דואג, אנחנו נגיד לך כל חודש כמה נכנס לבנק, לא לא לא אני רוצה, אני רוצה להיות ליד הקופה, הוא נהנה. אדם שעושה מצוות, הוא אומר עזוב אותי מהשכר, אני רוצה לעשות את המצוות, והוא אומר לו שמע אל תלך להתפלל היום, אל תניח תפילין, אל תזה אל תזה, אתה תקבל שכר כאילו הנחת תפילין, כאילו למדת, לא רוצה, רוצה ללמוד, רוצה להניח תפילין, רוצה להתפלל, מה זה, אני רוצה לעשות את המצוות, זה ההנאה הכי גדולה שלי, עזוב אותי מהשכר עכשיו, אני רוצה לעשות בפועל את המצוות. נותנים לך לשמש תלמיד חכם גדול, אבל אומרים לך, אתה יודע מה, יש לך שכר בשמים כאילו שימשת אותי, אומר לא רוצה, אני רוצה לשמש אותו ממש. היו נותנים לך להיות כשיו במקום יהושע בינון עם משה רבינו, אבל היו אומרים לך תשמע, אם אתה לא רוצה גם אנחנו ניתן לך צ'ק כמו שאומרים שבעולם הבא אתה כמו יהושע בינון, זה אותו דבר? זה לא אותו דבר. אז שעה של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה יבבי. 
אתמול הייתי בהרצאה, שלשים איש קיבלו לסיים את הש"ס תוך שנה וארבעים נשים קיבלו על עצמן לגמור את החומש. יבבי, אתם מבינים איזה הנאה, מה אתם חושבים פה, זה מה זה שכר מדברים? אתה רואה, אתה רואה יהודים פשששש עוד אחד עוד אחד עוד אחד. תחרות בין הגברים לנשים מי יותר, הנשים ניצחו. זה שמחה, זה אושר, יש לך סיבה לחיות, אבל מה, אדם בטל ואומרים לו יש לך בבנק ככה וככה ויש לך שכר לעולם הבא ככה וככה, ומה הוא עושה, שוכב כמו פגר או מטייל לו סתם זה נוסע היי ביי היי ביי, מה זה? בשביל זה קיבלת חיים? מה ההנאה? מה ההנאה שלך? אבל אדם מזיז ענינים, מזיז את העולם, מזיז את העולם, זה ההנאה הכי גדולה, לא להיות בטל. 
ולא יפחד מריבוי כוחות היצר אפילו אם עצמו חיילים כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, כי באמת כאשר יתבונן האדם רק מעט בגודל שכר המצוה שאין לה ערך ותכלית, כמו שאמרו חכמים ז"ל, יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, ולהיפך גודל היסורים והכלימות שיסבול זמן רב בעולם העליון עבור הנאת העבירה של שעה קלה בעולם הזה, כבר כתב הרמב"ן ששעה אחת בגיהינום קשה מיסורי איוב כל ימיו, כשיתבונן רק מעט באלו הענינים ממילא הוא יברח מן העבירה כבורח מן האש. אתם מבינים? תאר לך בן אדם, חברים שלו פיתו אותו ואמרו לו, תשמע יש בן אדם אחד, חייבים לעשות לו סמיכה, ולתת לו מכות, והוא עם החבר'ה פעם הוא מבקש מהם, פעם הם מבקשים ממנו, בקיצור, הם אמרו לו תשמע, אנחנו נכסה אותו בשמיכה ואתה תבוא ישר בום טרח, וההוא לא פחות ולא יותר, נותן לו מכות ולוקח אלה ובום בראש וטרח וזה, שובר לו את הגוף, בסוף מסירים את השמיכה, מי זה היה - אבא שלו, יבבי, מה הוא עושה עכשיו, יבבי, איפה מה מה מה מה יעשה, מה יעשה. כשאדם יגיע לעולם האמת והוא יראה למי הוא עשה את מה שהוא עשה, יבבי, מה הוא יעשה. זה שהיטיב לו ונתן לו לראות ולשמוע והאכיל אותו והשקה אותו ונתן לו כסף ונתן לו חיים ונתן לו הכל והוא פיצץ וביזה ומה לא עשה, למי? למי? לאבא שלך, יבבי. אתם יודעים מה גודל הבזיון, הוא לבד יבקש בגיהינום בגיהינום בגיהינום, יפה דנת יפה חייבת, יפה יפה יפה מגיע לי גיהינום מגיע, ככה הוא יגיד, ככה הוא יגיד. הרי אם בן אדם יראה שהוא עשה את זה לאבא שלו, הוא לא ידפוק את הראש בקיר לבד? הבן אדם לא מסתכל היום כלפי מי הוא עושה, לכן אומר הפסוק, "הפושעים בי" הפושעים בי דייקא, אומר הזוהר הקדוש, אתם פושעים בקב"ה ממש, הפגיעה היא בו ממש, ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי, והיו לדראון עולם, למה כי בן אדם לא שם לב, היצר הרע מטעה הוא שלא ישים לב, למי הוא עושה, למי הוא חוטא. 
וכבר אמרו חכמים ז"ל, הבא ליטהר מסייעין אותו, כמו שאמר הכתוב, "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבו בידו" וכבר אמר לנו הכתוב "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע ובחרת בחיים", מזה נשמע שרשות נתונה ביד כל אחד להיטיב מעלליו ולישר פעולותיו ולבחור דרך החיים והטוב, אז תבחר בטוב, וה' גם מסמן לך מה הטוב, אל תתבלבל, הוא אומר יש מרים מתוקים חמוצים חריפים, שם לך את היד על המתוקים ואומר קח, הנה, בחרת בחיים. לא הוא בוחר משהו אחר,, לא אמר לך לגעת, אני אמרתי לך לגעת? אני סימנתי לך זה החיים הטובים. 
איתא בספרי פרשת האזינו, אל אמונה ואין עוול, שלא ברא בני אדם להיות רשעים אלא צדיקים, פירוש אם תראה אדם שהוטבע בו כוחות רעים תדע שהוטבע בו גם כן בנפשו כח טוב כנגדו, שיוכל להתגבר על יצרו, דאם לא חס ושלום זה עוול בוחוקו של הקב"ה שמעניש אח"כ את האנשים. לכן אל אמונה ואין עוול, וכן הוא אומר אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה ביקש חשבונות רבים, הקב"ה שהוא נקרא צדיק וישר ברא את האדם בצלמו להיות גם כן ישר מאד, אז מה קרה? אלא המה בקשו חשבונות רבים, שנתשעבדו ליצר הרע שבלבם ויצאו מדרך הישר. ואם ירצה האדם להתגבר על יצרו בודאי יש ביכלתו, כי הקב"ה נתן כח לאדם שיהיה מושל על היצר הרע, והיצר הרע יהיה לו בבחינת עבד ואף יסייע לו באיזה ענינים לצורך התכלית, כמו שכתוב "ואתה תמשול בו" אבל כתוב "מפנק מנוער עבדו" ז"א הכל תלוי בבן אדם, מה הוא בוחר. 
היוצא מדברינון, שצריך האדם להתחזק תמיד בכל יום מימי חייו שלא לחטוא אפילו בחטא קל, מכל שכן שיזהר מאד שלא יבוא חס ושלום לעוונות החמורין כמו עריות וכדומה, כי נפשו הוא משחית בזה, כמו שאמר הכתוב, "נואף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה", ובודאי אם יתן עיניו ולבו על השמירה, בודאי הקב"ה יעזרנו, כמו שכתוב "צופה רשע לצדיק" אבל ה' לא יעזבנו בידו. 
ועיקר הכל בענינים אלה, איך מגיע האדם לעבירות? הדבר בא בד"כ ע"י חברים רעים, וצריך לברוח מחברתם כבורח מן האש, כי אנשים כאלה כבר קבע היצר הרע את דירתו אצלם בשלמות, והוא הופך אותם להיות שלוחים שלו לירות חצים גם בנפשות חבריהם, ומהם החיצים? נבלות הפה וליצנות שהם מדברים, בזה מיפים את כל האיסורים ומגרים את היצר הרע בנפשם ובנפש חבריהם ומסבבים כל רע, כמו שאמרו חכמים ז"ל, הרבה חברים רעים עושים, ואפילו אם ייעצו אותך ויפתו אותך שרק תלך בדרך איתם ולא תעשה כמעשיהם, אפילו כך אל תשמע להם, כי זה הסתת היצר הרע עצמו, כמו שאמר הכתוב "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים", הכל מתחיל בהליכה, אל תלך, וכמו שצווח שלמה ואמר, בני אם יפתוך חטאים אל תאבה, אם יאמרו לך איתנו נארבה לדם אל תלך, בא וראה אומנות של יצר הרע איך מסית לאדם, עומד באמצע פלטיא ובשעה שהוא רואה בן אדם שהוא ממשמש בעיניו ומתקן בשערו ומסתלס בעקביו, הוא אומר זה שלי, הוא רואה את הבן אדם מסדר את התסרוקת, ככה מסדר את הריסים שלו בעיניים ככה, מסדר את העקבים ככה שדא לדא נקשן ככה, הוא אומר זה שלי זה, אני רואה שהוא מקפיד ככה על הפוזה על ההופעה, זה שלי. בא לו מאחריו כהלך, כאילו עובר אורח, ועובר לידו ומספר לו שמועות וחידושים, ואומר לו אתה שמעת? יש במקום פלוני פתחו מועדון חדש, פששששש אתה יודע מי בא מה באים, ווי ווי ווי, אוי לאדם שסופו רימה ואינו מוצא קורת רוח בנפשו, הוא אומר לו תשמע, החיים שלנו ק צרים, אם לא נהיה עכשיו יאכלו אותנו התולעים צ'יק צ'ק, בא נלך לטייל, בא נהנה, אנחנו צעירים, חבל על הזמן. אמרו חכמים ז"ל, מי שהקב"ה חפץ בו, שימו לב, מי שהקב"ה חפץ בו אז הוא אוטם את אזנו ועוצם את עיניו ממנו, מהיצר הרע, ואינו משגיח עליו, אלא מניח הוהולך לו, לא שומע את ההלך הזה היצר הרע שבא ומפתה אותו, והיצר הרע כשרואה שההוא לא מקשיב לו, כיון שרואה שהוא לא משגיח בו מניח לו והולך לו, אבל מי שאין הקב"ה חפץ בו, כשהוא שומע את הדברים של היצר הרע שמסית אותו, מחזיר ראשו לאחור ואומר לו אחי, מה אתה אומר, מה אתה אומר איפה הוא, מכיון שהוא רואה שהאדם משגיח לדבריו ומתקרב אליו, נושא ונותן עמו כאורח הרגיל עמו לפעמים ואומר לו אחי, שמא עברת במקום פלוני, אתם רואים מאיפה בא אחי? חושבים שאחי זה כאילו החבר'ה אומרים, זה התחיל מיצר הרע כבר מז מן, שהוא קורא לך אחי, תזהר. אומר שמא עברת במקום פלוני, ראית שם את השחוק והליצנות? ראית את הצורות הנאות והבריות המפוארות שאדם משתדל בהם כל חיי הבלו, אייי אשרי מי שעובר לשם ורואה את מעשיהם וממלא את נפשו מהם, כמה הוא זוכה לנפשו, וכן הוא הולך ומשתדל עמו בדברים הללו עד שהוא מסיתו לילך שם ואף הוא הולך עמו, ואינו מניח לו לבד, הוא צריך להיות בטוח שהוא מכניס אותו לשם, ומחליק אליו בעיניו למצוא עוונו לשנוא, ונעשה עליו כבעל בית ונעשה סרסור בין שני תגרים, כמו שני סוחרים, והוא מתחיל למתק לפניו את העבירות, והוא אומר לו תראה את המון הזה כמ הוא חביב, תראה את האשה הזאת כמה היא נאה, תראה את העוון הזה כמה הוא מתוק, ממי אתה ירא? אין מי שרואה אותך, אין מי שיודע אותך ויודיע לבריות שמא תאמר שהקב"ה רואה אותך, אה עזב ה' את הארץ כבר, וכי אפשר שלא ירחם על כמה בריות שברא בעולמו? מה שיהיה לאלה יהיה גם לך, מה אתה דואג? מה אתה דואג? אתה לא רואה כל המועדון מלא, מה אתה דואג? והולך ומסית אותו כדברים הללו עד שהוא נכשל בעבירה ומאבד את חייו מן העולם, ולאחר שהכשיל אותו במצודתו יושב ומתהולל עליו ומסתלבט, וכן הוא אומר, כי הלל רשע על תאוות נפשו זה יצר הרע, שהוא יושב ומתהולל על הבריות ומתהלל בעצמו על שעלה בידו להטעות את הבריות, זה כמו אלה הפלשתינים והחמסים ואל קעידה, ששמים לאנשים מוקשים ומתענים ועושים להם איזה פיתוי שיעברו דרך שם ומפעילים וטוז, ואח"כ הם צועקים אלה ווקבר אלה ווקבר. יבבי, ככה יצר הרע מושך את הבן אדם יעני איפה שם לו את המוקש פום מפוצץ אותו, ומבסוט יחביבי. 
ומדברי המדרש הזה ניחא לי מאד מה שרואים בחוש, שאחר שעשה אדם איזה עבירה מצוי מאד שהוא מתחרט על זה, והסיבה לזה כי יצר הרע מטעה את הבריות ומתנהג בזה כמו אחד מאנשי הלצון ומרמה שרצה להטעות אחד ולהושיבו עד הצואר בלילה במקום טיט ורפש, עכשיו תשמעו סיפור סיפור, זה יהיה לכם פה כמו שאומרים התימנים להני, עד פה, תזכרו את הסיפור הזה, זה הסיפור עליכם. עלינו. שימו לב מה הסיפור. 
היצר הרע מטעה את הבריות, איך הוא עושה את זה? כמו אחד מאנשי הלצון והמרמה, שרצה להטעות אחד ולהושיב אותו עד הצואר בלילה במקום טיט ורפש, להכניס אותו לחיריה ולהשאיר אותו תקוע שם, זה התכנית שלו, מה עשה? נדמה לאחד הזה כאילו אחד ממכיריו ואוהביו, ונתן לו כמה מעדנים, אתה רוצה סיגריה, אתה רוצה שתיה, אני אזמין אותך, לאן אתה הולך ככה פותח איתו שיחה וזה, מאיפה אתה וזה וזה, מוציא מלבורו ככה, נותן לו וזה, אתה אוהב במבה, מה אתה אוהב, ביסלי? בא נשב, לוקח אותו למסעדה עלי, עד שמפתה אותו שילכו ביחד לטייל מחוץ לעיר, וגם שם הוא נותן לו כל מיני מתיקה, והשתולל הרבה בטיול, בין כך ובין כך חשך השמש, ולבסוף אמר לו ידידי, אני רואה מהשיחה שלי איתך במשך היום שאתה איש אמונים, ואתה לא תגלה דברים שאני אגיד לך, ואם תבטיח לי עכשיו בתקיעת כף לא לגלות דבר סתר שאני אספר לך לטובתך, אני אספר לך. אמר לו בטח, מה זה, תקיעת כף. אמר לו תדע אחי, אחי, שבבקעה הזאת שאנחנו רואים פה מרחוק, אפילו שבהתחלה בחיריה הזאת יש טיט ורפש שכל אנשי העיר משליכים שם את האשפה, אבל תדע לך אחי שבסוף הבקעה כך אני מקובל מהזקנים שלנו, ששם יש אוצר טמון שטמנו האויבים שלנו בעת שברחו מן העיר בעת המלחמה, ועל כן ידידי לא נתעצל, נבוא ביחד שנינו אחי דרך הטיט ודרך הרפש עד שנגיע למקום האוצר הגדול, ועל ידי זה נהיה עשירים גדולים לנצח, ובאמצע היום לא נכון לחפש אחר האוצר פן יראה מישהו ויבין, אבל עתה בחושך העת מוכשר לזה, וזה השוטה התפתה לדבריו, וילכו יחד, והאיש מרמה הזה ידע שיש שמה מקום עמוק מאד, והוא נשמר לא לבוא בעומק הטיט, רק מה, התפשטו שניהם ונכנסו והוא טבע קצת את רגליו בטיט וברפש לאיזה מקומות להראות לו שהוא מתכוון להכנס עד לבפנים, ואמר לו צריכים לרוץ מהר כדי לעבור את כל הגרבי שיש פה עד שנגיע לשמה, וחברו השוטה מרוב החשק לאוצר, רץ בבהלה ונכנס עד צווארו בתוך עמק הטיט, בתוך החיריה, וכשראה את זה איש הלצון שתכנן את זה, תיכף השתמט מהבקעה, השאיר אותו לבד, ההוא תקוע לא יכול לזוז, ורץ ממנו, ברח, לקח לו את הבגדים ובורח, ויצעק להוא הטובע בטיט, אחי, איפה אחי? אחי, צועק לו מרחוק ומתחנן במר נפשו, תושיע לידידי, תוציא אותי שלא אטבע בטיט כי נכנסתי עד צוואר, ואיש הלצון לא פנה אליו כלל, ועוד צחק עליו אמר לו ישוטה יאהבל, אתה יודע כמה יגיעות היה לי עליך? אתה יודע כמה מועדנים בזבזתי עליך, אתה יודע כמה סיגריות עישנת על חשבוני, מה אתה חושב זה בחינם? כל זה פיתיתי אותך בשביל להכניס אותך לחיריה בפנים, עכשיו אתה רוצה שאני אוציא אותך? זה עלה לי בדמים יקרים, עכשיו אני הולך לעיר ואני אספר לכל היודעים והמכירים אותך, שידעו כמה אתה חכם, ואיפה אתה נמצא, ואיך השארת את הבגדים בחוץ ונכנסת ערום לחיריה ואתה תקוע שם, מקום מלא טיט ורפש, איך נכנסת למקום הכי בזוי מכל המקומות, שמה יהיה אוצר נחמד יאהבל, אז אתה רוצה עוד שאני אוציא אותך? יום שלם בזבזתי עליך שתכנס לשם. ככה יצר הרע עובד על האנשים, מכניס אותם למועדנים, מכניס אותם לביב שופכין, בשביל מה בחינם? בסוף הוא יוצא דקור מהמועדון אם הוא עוד חי בית חולים, ואם הוא לא חי בית קברות וככה בד"כ מסתיימים כל ערב וערב כל הפרטיות האלה של החבר'ה הטובים וכו'. ואם לא היום תקעו לך את זה אז עוד כמה ימים, אחי ישקיע בך עוד כמה מעדנים, אייייי, אותו תרגיל חוזר מאז ומתמיד.
והנה כשהלך האיש מרמה מעיניו, והוא נשאר לבדו בבקעה שקוע עד צווארו שקוע עד צווארו במקום טיט ורפש והוא צועק ווי ווי, ואין מושיע לו, ואז כמה מהחרטה והתמהון היה לו על עצמו, איך התפתה מתחילה לילך אחריו במקום ציה ושממה באישון לילה ואפילה עבור דמיונות של שוא והבל שפיתה אותו ונדמה לו כידידו, איך פתאום נהיה ידידו, איך נהיה אחי תוך כמה דקות? כן הדבר בענין היצר, שרוצה להכניס אותו לאדם למקום טיט ורפש באישון לילה ואפילה שלא יוכל לצאת ממנה, וזה לעומק התהום רבה בגיהינום, ששם הוא מקום תוהו וחושך, מקום שבו נאספת כל הזוהמה מכל העוונות החיריה העולמית, מקום ציה וצלמות, מקום המזיקין רח"ל, על כן הוא ממתק לפניו את העבירות מעט מעט בכמה מיני פיתויים, כמו שמצייר המדרש, עד שלבסוף הולך עמו היצר הרע יחד ומפתה אותו בדרך שאינו רוצה שיעשה עבירה, אדרבא, ע"י זה ימצא אוצר נחמד שם שיתחזק על יצרו שם ויהיה שכרו גדול עבור זה, והולך אחריו כשור ל טבח. ולבסוף כשבא לשם מתגבר עליו היצר הרע בכל כוחותיו, עד שאדם מתיר לנפשו לעשות העבירה ונכנס ברפש וטיט עד צווארו. ותיכף אחר עשיית העבירה מסתלק היצר הרע ממנו, עולה ומקטרג עליו למעלה, ונשאר האדם לבדו והוא מתפלה על נפשו איך נתפתה אחר יצרו לדבר שטות כזה, שיהיה מוכרח אח"כ לילך עבור זה במקום ציה וצלמות, מקום המזיקין והקליפות, ומי יוכל לשער את גודל אכזריות שעושים שם עם הנפש ה' ישמרנו. 
והנה מדברי המדרש הנזכרים לעיל, למדנו שעיקר ההסתה של יצר הרע לאדם זה רק שילך בדרך של חברות, אחי, חברי, ידידי ורעי, ומחבר לו רשעים, זה הכל, חבר'ה טובים מה שנקרא, חבר'ה טובים, החבר'ה, החבר'ה, ולבסוף ממילא הוא נלכד במצודתו, אז לכן הוא מחבר אותו לחברת רעים, על כן השומר נפשו יתן אל לבו שלא ליתן לו חס ושלום שום פתח בזה, ויברח מחברת רשעים כבורח ממדורת אש, ואלקים יסלק את יצר הרע מקרבנו, ויטהרנו מכל טומאותינו, ויחדש בנו לב טהור, ורוח חדשה ברחמיו הרבים אמן. ואם ארע שאדם נכשל חס ושלום פעם אחת בענין עריות, יראה לעשות תשובה על זה מיד. ומחר בעזרת ה' אנחנו נלמד את גודל השכר של מי שנמנע מעריות, ובינתיים עד מחר, רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".