שני נחשים במגילה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

שבוע טוב, חודש טוב, משנכנס אדר, מרבים בשמחה.

אנחנו נגיד קצת מדברי המגילה.

אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר ציווה עליה מרדכי,

ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר הייתה ואומנה איתו.

בימים ההם

ומרדכי יושב בשער המלך,

קצף

בקתן בטרש

שני סריסי המלך

משומרי הסף,

ויבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש.

ויוודע הדבר למרדכי, ויגד לאסתר המלכה,

ותאמר אסתר למלך

בשם מרדכי.

וימוקש הדבר, וימצא, וייתלו שניהם על העץ,

וייכתב בספר דברי הימים לפני המלך.

בימים ההם

ומרדכי

יושב בשער המלך.

במדרש כתוב

מה עניין זה אצל זה?

מה הסמיכות של הפסוקים

שאין אסתר מגד את מולדתה והתאמה

לעניין שכתוב מיד לאחר מכן, ומרדכי יושב בשער המלך.

רבי שמעון אומר בשם רבי יהושע בן לוי,

מלמד שהיה אחשוורוש,

שואל לאסתר בת מיעט.

והיא אומרת לו,

בן מי אתה?

והוא אומר לה,

אני מלך בן מלך.

והיא אומרת לו,

אני מלכה בת מלך.

אז אחשוורוש שואל אותה,

ומאיזה ומה?

אז היא אומרת לו,

מתוך דבריך הרגת את בשתי.

מתם הרבה דברים.

למצוא בי עלילה.

לא היו מלכים עושים כן,

שהרי נבוכדנצר היה מכניס דניאל לפניו.

ובלשצר היה מכניס דניאל לפניו.

מתי אין מבקש מן חכמי ישראל מזרעם בעולם?

אמר להם איך יש מזרעם בעולם?

אמרה לו, הרי מרדכי.

לקח קטעים.

ומרדכי יושב בשער המלך.

מתוך שאין אסתר מגד את מולדתה ואת עמה,

באו אל הדברים שנהיה מרדכי יושב בשער המלך.

אז מה היה פה הדו-שיא?

הוא שאל אותה, מאיזה אומה את? אז היא אמרה לו, בבקשה ממך המלך.

מתוך דבריך,

שאתה הפצרת בוושתי שתבוא לפניך והיא לובאה,

לכן הרגת את בשתי אשתך.

מתם הרבה דברים.

למה אתה מפציר בי כל כך בדבריך?

אחר כך תבוא למצוא בי עלילה ותהרוג אותי.

תדע לך שהמלכים הקודמים לא היו עושים כך.

הם היו מתונים.

כל ענייני המלכות היו מתייעצים עם חכמי ישראל.

שערי נמוכדנצר היה מכניס את דניאל לפניו, ובלשצר,

ואתה

אינך מתייעץ עם חכמי ישראל.

שאל אותם איך היא עדיין מזרעם?

אמרה לו, הרי מרדכי.

לכך כתיב,

ומרדכי יושב בשער המלך,

מתוך שאין אסתר מגדת

מולדתה ואת עמה באו אלו הדברים.

שמה?

שמרדכי יושב בשער המלך.

ועוד כתוב שם.

עד עכשיו היה מתהלך

בפני חצר בית הנשים,

ככתוב, ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים.

כיוון שאמרה אסתר,

למה אין אתה נוטל עצה מחכמי ישראל אלא אתה מתייעץ משרי פרס, והם גרמו לך להרוג את דבשתי?

מיד קיים מרדכי ועשה לו קתדרה,

כיסא, נשב בשער המלך, להיות שופט בשער המלך.

זה גרם,

שהוא הגיע לשער המלך ברשות אחשוורוש,

בגלל ההתחכמות

שעשתה אסתר איתו.

מה כתוב מיד אחרי כן?

מה הרוויח מזה אחשוורוש?

איך הקב'-הברוך-הוא מסדר את הכול?

בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך,

קצף

בקתן בטרש שני סריסי המלך,

אז התרגום אומר,

בימים ההם ומרדכי יושב בסנהדרין,

שתיקנה לו אסתר בשער המלך,

כל הסנהדרין באו לשם,

וכשראו שני הסרים זאת,

התאספו וכעסו,

ואמרו זה לזה, הלוא המלכה בדבר המלך

מבקשת לסלק אותנו

ולעלות את מרדכי.

אין זו גדולה לסלק שני סרי טבחים לעמיד אחר,

ובכן התייעצו בלשונם בקתן בטרש התרסיים,

שני סרי המלך משומרי הארמון,

ואמרו להשקות סם מוות

לאסתר המלכה,

ולשלוח יד במלך אחשוורוש להורגו בחרב בבית

היכן שהוא ישן.

הדבר נודע למרדכי,

כי היה בקיא לדבר בשבעם לשון,

והגיד לה אסתר המלכה,

ואמרה אסתר למלך,

ונכתב על שם מרדכי,

שהוא הודיע את הדבר הזה.

זה לשון התרגום.

בפרקי דרבי אליעזר

רבי שמעון אומר, בואו ראה חוכמתו של מרדכי שהיה יודע בשבעים לשון

והיה שמו מרדכי בלשן,

והוא יושב בשער המלך לראות

שלא תטמא אסתר ונערותיה בכל מאכל טמא.

ושמע שני סריסי המלך שהיו מדברים בלשון כשדים,

ואומרים זה לזה, עתה ישכב המלך בשכב הצהריים,

וכשיעמוד בשנתו ויאמר לנו, תנו מעט מים,

ניתן לו, שמה מוות בקיטון של זהב.

ושמע מרדכי את לשונם, ונכנס ויגיד לה אסתר.

ואסתר יגיד על המלך בשם מרדכי,

שנאמר, ותאמר אסתר, המלך בשם מרדכי,

מכאן אמרו החכמים,

כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

כשעמד המלך ממשכב הצהריים,

אמר לשני סריסיו הנוהגים להשקותו,

השקוני מים.

נתנו לו אסם בקיטון של זהב,

אמר להם המלך, שפכו את המים הללו לפניי.

אמרו לו, אדוננו המלך, הן המים הללו יפים הם,

מים טובים הם,

מים קרים,

מים ברורים.

אמר להם המלך, כך עלתה לפניי לשופכן.

מיד שפכו אותם לפניו, ומצא בהם סם המוות.

וציווה המלך לתלותן,

שנאמר, ויתלו שניהם על העץ.

וייבדע הדבר למרדכי, ויגד לאסתר המלכה.

בהגדת אסתר,

למה אמר לה שתאמר למלך?

אלא אמר מרדכי,

מוטב שיחיה זה,

שמא ייתן רשות לבנות בית ה...

בית המקדש

לך תדע

אולי מה שכורש התחיל והפסיק הוא ימשיך

אולי

שמא ייתן רשות לבנות בית המקדש

אז לכן כדאי להחיותו

מה אכפת לך אחשוורו זה מלך רשע

כל הרעהו חש בראשו

מה אכפת לך שירצחו אותו?

אולי יקום רפורמטור

אחד שיהיה ליברלי,

דמוקרטי?

מה אתה צריך?

אדם כזה דיקטטור שיעשה ככה מה שהוא רוצה, הוא יכול לחתום, להרוג ומשלם, מה זה?

שילך לאלף עזה זה, למה אתה משאיר אותו?

טעם אחד,

אולי הוא יבנה את בית המקדש.

רק אנשים כאלה

יכולים להחליט החלטות כאלה.

אולי

שמא יותר ראשון.

דבר אחר

אמר שלא היו הכל אומרים כל זמן שהיו נשיו מבנות גויים

שמור היה.

ועכשיו כשנטל בת ישראל מת.

יענה לו עלילה על היהודים, ראית?

כל דבר שנשוי לגויות

היה חי.

רק התחתן עם ישראלית יהודייה

מת.

אז הוא ידע שיכולים ישר להעליל עלילות על היהודים,

אז אמר, זה צריך לחיות אותו.

יש טעם נפלא שראיתי בספר

של הרב

יעקב ברייש,

אב בית דין דה ציריך,

זכר צדיק לברכה, אביו של הנוכחי.

והוא כותב שמה

‫כתוב,

‫מרדכי מנאים מן התורה,

‫שנאמר מר דרור.

מר דרור,

התרגום מרדכיה.

מרדכיה זה מרדכי.

מר דרור,

התרגום של הפסוק מר דרור,

‫מר דרור.

‫מניין למרדכי מן התורה? מרדכי.

מרדכי.

מר דרור.

אז הוא אומר בדרך מליצה,

‫לא ברור מה השאלה הזאת, ‫מניין מרדכי מן התורה. ‫כל אחד שואל, מניין הוא מן התורה?

‫אלא השאלה היא,

‫מניין לא למרדכי מן התורה שצריך להחיות דיקטטור כזה, ‫ולאו שיחסלו אותו. אדרבה,

‫אם יש כאלה שרוצים לחסל אותו,

‫מה עניינך להתערב? ‫מה אתה הולך להציל אחת כזה?

‫איפה המצווה להציל אחת כזה?

‫אז הוא אומר,

הרי לכאורה,

כמו שאמרנו,

‫אחד כזה גוזר גזירות, ‫עושה ככה, עושה ככה, ‫זה משוגע, זה צריך להתפטר ממנו.

‫אולי יעלה אחד שיהיה יותר,

‫כמו שאמרנו, ליברלי, דמוקרטי.

‫אז הוא אומר, מאיפה הוא למד מן התורה?

‫מר דרור.

‫הרי אם יעלה מלך יותר ליברלי ‫וייתן יותר חופש,

‫התורה אומרת מר דרור.

‫החופש זה מר מאוד. ליהודים זה לא טוב.

‫אם יעשו אמנסיפציה,

‫תהיה שואה.

‫אם יעשו אמנסיפציה, ייתנו חופש

לעמים,

‫ישחררו אותם,

‫כתבו ליהודים להיות בעלי שוויון,

‫לא שוויון בנטל,

‫שוויון

בכל העניינים, יכולים להיות גם שרים בממשלה ‫וכו' וכו' וכו'.

‫אם יהיה דבר כזה, אז הם יפרקו עול.

‫ילכו לאוניברסיטאות, גימנסיות, כמו שהיה, השכלה.

‫מר דרור,

‫עדיף שיישאר דיקטטור, ‫ויהיה להם פחד ממנו,

‫ואז הם יהיו צריכים להיות מחוברים ‫לשם יתברך.

‫אז מנין למרדכי?

‫ממר דרור, מרדכייה,

‫משמה?

איי, איי, איי, איי.

‫בתו אומר אסתר למלך,

‫לשם מרדכי,

‫בגמרא,

‫באמר רבי אלעזר, ‫אמר רבי חנינא, ‫כל האומר דבר בשם אומרו וגאולה ‫לעולם, שנאמר,

‫בימים ההם קצב בכתב ותרש ‫שני סר יישא המלך משומרי עשה, ‫ויבקשו לשלוח יד במלך אש וראש, ‫ויבדע הדבר למרדכי ‫ויגיד לאסתר המלכה,

‫את אומר אסתר למלך בשם מרדכי.

‫לבסוף,

כשנדדה שנת המלך,

‫היו קורים לפניו דברים הללו,

‫ומכך נתגלגל נס ישועת ישראל.

‫כל האומר דבר בשם אומרו,

‫היא אמרה, זה נכתב בספר שהוא אמר,

‫הוא גילה,

‫כשקראו את הדברים,

‫התגלגל הנס מזה, ‫ובא ישועה לעם ישראל. מכאן למדו, ‫כל האומר דבר בשם אומרו,

‫בגאולה לעולם.

‫ויבקש הדבר וימצא.

‫במדרש, פנים אחרים,

‫בנוסח ב' כתוב,

‫בימים ההם מרדכי יושב בשער המלך, ‫קצב בקתן מטרש, ‫ויבקש הדבר וימצא. ‫כששמעו בקתן מטרש שנאמר למלך

‫על כוונתם להורגו, חששו לחייהם,

‫והעבירו את הנחש,

‫את הסם הממית מתוך הקיטון.

‫זה היה הכלי שנעשה בו הנס.

‫וברא הקדוש ברוך הוא נחש אחר ‫לתוך הקיטון בשביל מרדכוי,

‫שלא יראה כמו ששיקר לפני המלך עשוורוש,

‫שהרי הוא אמר שהם זוממים עליו כך וכך,

‫ואז אם הוא יבוא ויבדוק את הדבר ‫ולא יימצא שום דבר,

‫אז יאשימו אותו בעלילה.

‫אז נעשה נס.

‫וכך נאמר, ויבוקש הדבר וימצא.

‫אין אומרים, וימצא,

‫אלא לדבר האבוד ונמצא.

‫מה וימצא?

‫מה שנאבד. מה נאבד?

‫הם סילקו את הנחש, את הסם הממית,

‫וזה חזר,

‫אז מצאו את זה.

‫עכשיו,

בואו נראה גמרא.

הגמרא אומרת,

‫במגילה זן, תניא.

‫רבי אליעזר אומר,

‫אסתר ברוח הקודש נאמרה,

‫שנאמר, ויוודע דבר למרדכי.

‫מאיפה יודעים שמגילת אסתר ‫נאמרה ברוח הקודש?

‫מזה שכתוב, ויוודע דבר למרדכי.

‫רש״י אומר,

‫מי גילה לו?

‫רוח הקודש שרה עליו.

‫אז אם רוח הקודש שרה עליו, ‫מגילת אסתר ברוח הקודש נכתבה, ‫ויוודע הדבר החמדה ברוח הקודש.

‫ובגמרא דחו את הראייה.

‫דילמה כרבי חייא בר אבא,

‫דאמר, בקתן ותרש שני תרשיים היו,

‫שניהם ארץ טורסי.

‫ארץ טורסי זה תרשיש,

‫הם היו תרשישיים,

‫תרשיים, תרשיש,

‫והיו מספרים דבריהם לפניו בלשון תרשי, ‫ולא היו יודעים שמרדכי מבין ‫את שפת שבעים לשונות,

‫שהרי היה מיושבי לשכת הגזית.

‫אז דעה אחת אומרת שזה היה ‫ברוח הקודש,

‫מה שנודע לו,

‫ודעה שנייה שהוא פשוט שמע אותה,

‫באיוודע הדבר, ‫כי הבין את השפה שהם דיברו, ‫ונודע לו דבר.

‫נו, אז מי צודק?

‫יש לומר שבוודאי שניהם אמת לאמיתה.

‫שתי הדעות.

‫איך מיישבים את זה?

‫על פי מאמר המדרש, ‫פנים אחרים שלמדנו קודם.

‫בימים היו אומרים לך יושב בשער המלך, ‫קצב בקתן ותרש, ‫ויפוקש הדבר ויימצא.

‫כששמעו בקתן ותרש שנאמר למלך

‫על הכוונה להורגו, חששו לחייהם.

‫לכן העבירו את הנחש.

‫את השם הממית מתוך הקיתון.

‫הוא ברא הקדוש ברוך הוא נחש אחר ‫לתוך הקיתון בשביל מרדכי,

‫שלא יהיה כשקרן לפני המלך אש וראש. ‫לכך נאמר, ויוקש הדבר ויימצא.

‫אין אומרים ויימצא אלא לדבר האבוד ונמצא,

‫שנאמר או מצא אבדיו.

‫לפי זה יש לומר ששניהם הם אמתן.

‫מתחילה שמע מרדכי שמדברים ביניהם,

להניח את הסמא ממית

לתוך הכלי של המלך אחשורוש כדי להעמיתו.

זה הוא שמע באוזניים בהתחלה.

אך אקטי לא חש מרדכי להגיד לאסתר המלכה שתאמר למלך אחשורוש.

איך הוא לא פחד

ולא חשש מרדכי להגיד את זה לאסתר המלכה שתאמר למלך אחשורוש?

הלוא בהחלט יכול להיות שבינתיים יישמע להם לבקתן ותרש מדבר המסירה שהוא מסר אותם,

ואז הם יעבירו את הסם מתוך הכלי כפי שבאמת הם עשו.

איך הוא לא חשש לזה?

ואז אם מבוקש הדבר ולא יימצא, הוא יתחייב מרדכי למלך מיתה.

על זה גילו לו ברוח הקודש

שאפילו אם יעבירו בקטן ותרש את הסם מתוך הכיתון,

יעשה הקב' ברוך הוא נס

ויברע נחש חדש בתוך הכלי,

ועכשיו אלו ואלו דברי אלוהים חיים.

כפתור בפרח.

כפתור בפרח.

רבי יחנן אני אומר לכאשר אומר אסור ואומר אסור ואומר אסור ואומר אסור ואומר אסור,

שנה אמר אסור ואומר אסור ואומר אסור ויגדיל, תורו ויאדיל.