קניין יא'- בדקדוק חברים חלק א' '

מח' קנייני התורה

בדקדוק חברים: "טובים השניים מן האחד ",

טובים השניים מן האחד: עצה זו של שלמה המלך אמורה אף בגדולים ובענקים.

בספר עליות אליהו להגר"א מווילנה מובא מכתבו של רבי אברהם שמחה מהמציסלאב, בן אחיו של רבי חיים מוולוז'ין: בו מסופר שהוא שמע מדודו רבי חיים, שפעם אחת בא לווילנה בערב שבת קודש ולא הלך באותו יום לריבו הגר"א, וכשהלך לבית המרחץ ואך התחיל לפשוט מלבושיו, בא משרתו של הגר"א וקראו בזירוז לביתו, זירז עצמו והלך אליו, בבואו מצאו מצטער מאוד, בחשך, משחור תוארו, וראשו כבד עליו ומכורך במטפחת, ואמר לו הגר"א: אנא הושיע לי להבין עניין אחד בירושלמי שאני מתקשה בו, ואיני יכול לעמוד על כוונתו, ענה רבי חיים ואמר: מה אני שאבין את אשר רבנו מתקשה בו? השיב הגאון בזה הלשון: אעפ"כ טובים השניים מן האחד.

העמיק רבי חיים באותו עניין והנה עלה בדעתו דרך לכנוס בהבנת העניין, ואמר זאת לריבו הגאון, הנה נראה ראשית דרך להבין העניין ורבנו יגמור העניין ברוחב דעתו עד תכליתו, ותכף שהחל להציע, צהבו פני הגאון ונתמלא שמחה, והסיר תכף כריכת ראשו וציווה למשרת שיביא לו מעט אוכל.

רבי חיים השמיט עצמו מבית תלמודו של הגאון לביתו ושאל שם מבני הבית, מה זה שציווה עתה בערב שבת להביא לו אוכל? השיבו לו שזה יום שלישי שלא טעם מאכל, למה? כי הוא מתקשה בירושלמי אז איך אפשר לאכול? שלושה ימים, כבר הראש מתפוצץ, תצילו!, אז צריכים להוציא אותו מהמקווה בשביל שיבוא לעזור לו לחלץ אותו "כי טובים השניים מן האחד".

הרי שמלבד גודל הפלגת יגיעתו של הגאון בתורה אומר רבי שלמה ברעוודא: למדנו מהמעשה הזה על סגולת: "טובים השניים מן האחד", שאפילו גאון הגאונים הגר"א, זכה להבנת עניין קשה מאוד בגמרא כשנצטרף אליו תלמידו.

באיגרות החזון איש הוא מסביר מה ההבדל בן לומד אחד לשניים שלומדים וזה הניסוח של החזון איש: אם אומנם אחד ואחד שניים, אך אין אחד מגיע לערך חצי שניים, כי מעלת השניים לא תחצה, כי איננה מורכת אך עצמית.

מה אמר החזון איש: הוא אומר אם תיקח אחד ועוד אחד זה שניים, אבל אומר שאחד לא מגיע לערך חצי שניים, שניים, נכון שזה אחד ועוד אחד, אבל מרגע שהם שניים זו מציאות חדשה שהיא לא נחצית, ולכן אין אחד מגיע לערך מחצית השניים. למה? כי שניים לא נחצה היא איננה מורכבת כבר, זה לא כמו המורכב שלוקחים חלק ועוד חלק אחד ועוד אחד ומרכיבים מזה שתיים, היא כבר לא מורכבת היא עצמית, ז"א: שתיים זה הרבה יותר מאחד ועוד אחד. הבנתם מה הוא אמר?

ונסיים בהגמרא מספרת "ביבמות" סב' שניים עשר אלף זוגין תלמידים היו לו לרבי עקיבא: תמה רבי ברוך מרדכי אזרחי: למה בא המספר בזוגי שניים עשר אלף זוגין תלמידים, הלו לומר עשרים וארבעה אלף תלמידים זה קצר יותר משניים עשר אלך זוגין תלמידים, למה כתוב זוגין?: ללמדך כי זו היתה עצם מהותם שהם היו זוגין, המספר שלהם נקבע כזוגות ולא כיחידים, לא הכמות אלא המהות המהות היתה זוגין, משום שלא תיתכן יחידות בתלמידים, חייבת להיות מושרשת בכול תלמיד ההכרה כי כל עצמיותו אינה אלא מחצית של זוג, אחרת אין ללמוד תורה, או חברותא או מיתותא, חייבת הכרה להכות שורשים בהכרה כי כל אחד תלוי בחברו דווקא, ואינו מושלם אלא ע"י בן זוג.

לכן הגמרא אומרת שהיו לרבי עקיבא: שניים עשר אלף זוגין.