להתחיל נכון בעבודת השם - חלק ד'
תאריך פרסום: 23.02.2016, שעה: 09:15
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nעבודה.
מאהבת התורה צריך לדקדק שיהיו לו ספרים כרוכים נעים
והוא בכלל מצוות
זה אלי ואנווהו
התנאה לפניו במצוות
כמו שכתוב בשבת קלג עמוד ב'
בעיתה בספר חסידים
סימן צדיק זן
ובתו תק יא
שהוציאו לחכם אחד מקברו וחבטו אותו במקלות
על שהיו ספריו כרועים
ולא נתן אותם לאומן
לכרוך אותם ולתקנם
אז צריכים להיות הספרים כרוכים נעים
וכן ובסידור רבי שבתאי דף קכא צריך להנאות את ספריו
וראוי להצניעם במקום המובחר
לשומרם מהפסד
ואכילת עכברים
ייחסם בתלית חשוב
והנהג כבוד בכתב מרובע אפילו נכתב שלא בקדושה
דהיינו הדפוסים שלנו
וזה בכלל מצוות
זה אלי ואנווהו
התנאה לפניו במצוות
בתימן היו מקשטים את הספרים בעור
עושים אותם מעור מיוחד עם הבלטות וכולי
היו מאוד משתבחים בזה מי שהיה לו ספר כזה
ואיתה בספר חסידים שהוציאו לחכם אחד מקברו וחבטו אותו במקלות על שהיו ספריו קרועים
ולא נתן אותם לאומן לכרוך אותם ולתקנם
היום יש כריכיות שכורכים למי שנקרע או משהו כזה
גם ייזהר שלא יהיו ספריו עומדין מהופכין ראשן למטה
זה הספר לדוגמה
אז אם מעמידים אותו כך אסור להעמיד אותו בצורה הפוכה כך או כך
זאת אומרת
ייזהר שלא יהיו ספריו עומדין מהופכין ראשן למטה
ופעם אחת אירע לאיש שלמד בחדרו איזה עניין
והוא צריך לקח גמרא לעיין
זה היה גמרא מסכת קידושין
ואחר העיון העמידה הגמרא למקומה לבין הספרים
וכשהפך פניו נפלה הגמרא
וכל הנפילה היה בקול גדול
וחזר המעיין בעמידה פעם שנית
והיפך ראשה למטה
ותכף שהפך פניו נפלה שנית בקול גדול
וכן פעם שלישית
ואחר כך שם ליבו על דבר זה להעמיד הגמרא כתיקונה
ולא נפלה עוד
והוא אות ומופת
שעל הכל יש השגחה מן השמיים
וזה קרה לו
מחמת המהירות שהיה מעיין בלימוד
טעה והעמיד אותה במהופך
וכן כמה פעמים
והוא לא שם אל ליבו אם הגמרא עומדת כתיקונה מגודל עיונו
ומכאן רואים שיש השגחה מן השמיים
כמו שמצוין במסכת חגיגה דף ה' ברבי
שאחה ספר קינות בידו
וקרא בו
וכשהגיע לפסוק באחד ב' א'
השליך משמיים ארץ נפל הספר מידו
ועל ידי זה הבין
פירוש הכתוב ונזכר לעיל כמובן בחידושי אגדות של המהרשה שם במקום
חיוב גדול לנהוג כבוד בספרים
וכשהספר פתוח
ואירע דבר טינוף בחדרו
יסגור הספר או יכסהו במטפחת
אז צריך לנהוג כבוד בספרים
וזה לשון השלב במסכת שבועות
דף ל״ג
בכלל כבוד התורה לכבד את הספרים
ואת דפי הספרים שנתקלקלו
ומאוד אני מצטער על העבירה הנעשית בחוץ
לארץ בדפי גמרות קטנות
וירא שמיים יהיה נזהר ויהדר אחריהם לגונזן היטב
וגם במשנת חכמים למהרם חגיז
באות
רשק כתב בזה דברים כדרבונות
וזה לשונו וליבי בוער בקרבי
שראיתי באיזה מקומות שמשחיתים דפי המקרא וספרי התפילה בקריאתם
ואחר כך אינם חוששים מלהניחם מושלכים באשפה
כי מי יודע
אם מחמת זה באות גזרות קשות על איזה קהילות
ומיתה שולטת על הילדים רחמנא ליצלן
לפי שנותנים להם ספר לשחק בו
והוא משליכו לארץ כמה פעמים
ואין לך זלזול גדול מזה
מעיין עוד שם
וראה גם בראש ספר מנוחה וקדושה שהאריך בזה
וזאת למודעי כי בספרי הקדמונים הובאו אזהרות רבות ושונות
בפרטי הזהירות בכבוד הספרים וקדושתם
ויען כי המקום כאן צר מאכילם
לכן בעזר ממעל עזרתי חי לכבוד כהני ותורתו הקדושה וליקטתי
כעמיר גורנה כל פרטיהם ודקדוקיהם בקונטרס מיוחד
וירא לנפשו ידרשנו משם
אני רוצה לומר לכם מעשה
באבי מורי מנוחתו עדן
ובאחיו
מנוחתו עדן
ועוד איזה אחד או שניים
שהיו שובבים בתימן קצת
ובספרים היו משאירים יקר יקר זה הרווח ששמים כשהכתב לא מגיע לשם החלק הלבן של הספר
כן בספר יש פה בצדדים לבן כן זה נקרא יקר
הכבוד של הספר
כמה שיש בו יותר יקר
זה מכבד את הספר שהאותיות לו צפופות וניתן לקרוא בקלות
והם פגעו
ביקר לא בכתב
ככה השתוללו קצת וזה
לקחו אותם
ליבנו ברזל
ליבנו ברזל
ופה במצח
נתנו להם כוויה
שיהיה להם אות כמו קין
על מה שהם עשו זלזול בספר
זה היה הכבוד
בחוץ לארץ לספרים
ושייזהרו כולם עשו להם כמו אות קין במצח
אז אמרנו חיוב גדול לנהוג כבוד בספרים וכשהספר פתוח ואירע דבר טינוף בחדרו
יסגור הספר או יכסהו במטפחת
עיין שולחן ערוך סימן שטו סעיף א' בהגהב וספר חסידים סימן
ת' תק יו ט'
ובמילד החסיד הוא ת' שם
וביסוד יוסף מוסיף נזדמן לו רוק
יחזיר פיו להלאה מן הספר ולא יראה הספר את הרוק
זאת אומרת אפילו לא לירוג בפני ספר רק הצידה להסיט את פניו
חלילה שיהיו ספרים בחדר שהאיש והאישה שם
אם לא שיש יריעה פרוסה בפני הספרים או סביב המיטה
שקוראים פירהנג
כנראה זה קילה
במקום
בחדר שינה איפה שנמצאים
האיש והאישה שם
צריך להקפיד שלא יהיו ספרים בפניהם או סביב המיטה
אלא הכל צריך להיות מוצנע בשני כיסויים
וראה בזה בשולחן ערוך סימן רשמי סעיף ו' ובפרי מגדים שם
ומה שכתב רבנו דיריעה פרושה מועיל זה דווקא
שהיריעה היא קשורה מלמטה באופן שאינו נע ונד
ענידי רוח מצויה וגם צריך שהיריעה תהיה גבוהה עשר טפחים
שיהיה לזה דין של מחיצה כמובן בפוסקים
לא יושב על ספסל שהספרים עומדים עליו
אלא אם כן הספרים מונחים על איזה דבר גבוה ממנו
בקיצור שולחן ערוך סימן כח סעיף ד' כתב שצריך להיות גבוה לכל הפחות טפח
הוא כבר העיר שם במסגרת השולחן
שבשח ביורא דיעה סימן רפב סעיף קטן משמע שבכל שהוא סגי
זאת אומרת הוא אומר השח שאם אתה שם את זה
על גבי הגבוהה כלשהי אפילו סנטימטר
גם מועיל
וכן כתב החיי האדם
בכלל למד אלף סעיף מם גימל
מעיין שם
מצא ספר מונח מהופך
יאבחנו וינשקנו
וכן כתב הרמל ביורא דיעה סימן רפב סעיף ה' ושיעורי ברכה בשם רדק כתב שהרבה אינם נזהרים בזה
וכשפוסקים באמצע הקריאה בחומש או תהילים
הופכו על פניו
והם עתידים לתת את הדין ולמוכיחים מנעם
זאת אומרת יש אנשים קוראים בספר ואגב הוא הופך אותו על פניו
זאת אומרת
במקום שיהיה לפניו לקראתו
הופך אותו על פניו שאחוריו כלפי מעלה
על זה הם עתידים לתת את הדין ומי שמוכיחים אותם על זה
לא מוכיחים מנעם
ועליהם תבוא ברכת טוב
אז צריך להפוך אותו ולנשק אותו
וכן כתב בבית לחם יהודה ביורא דיעה
ובשם המהריל בליקוטים סוף הספר ואין עוד שם מי מצא כמה ספרים מהופכים
לא ינשק האחד עד שיהפוך מקודם את כולם
כמו שכתב בספר חסידים סימן
תו תו
קכג וכן ובמהריל שם לעניין אם נפלו שני ספרים לארץ והגביה האחד
שלא ינשק האחד עד שיגביה השני
ובסידור רבי שבתאי דף קכב כתב מנהג נכון
לנשק הספר בפתיחה ובחתימה
ובפרט בספר קבלה
זאת אומרת בתחילת הלימוד ינשק את הספר
ובחתימה כשיסיים ללמוד ינשק את הספר
ובפרט בספר קבלה
והובאו דבריו באור צדיקים סימן כב סעיף יז ומוסיף וגם הוסגולה לזיכרון
וכן כתב בספר יפה ללב
ביורי דעה
רסימה רשמי מב בשם ספר אורחות יושר
אין להניח ספר תחת ספר אחר כשרוצה ללמוד
דהיינו לקחת ספר על מנת לשים עליו ספר הגבהה
ואז עושה ביזיון לספר מה שיוכל לעשות
בעץ או באבן
והוא ביזיון גדול
תביא חתיכת עץ תשים לך או כמו זה סטנדר קטן
או תביא אבן תשים אבל אתה לוקח את הספר שישמש כמו עץ או אבן
אז זה ביזיון אומר קו הישר
אם לא שהספר התחתון מונח כבר אפשר יהיה להניח עליו
אבל אם הספר כבר היה מונח ואתה משעין עליו
ספר אחר זה מותר
וכבר הזהיר על זה בעל טורי זהב ביורי דעה
סימן רפ״ב סעיף קטן י״ג עיין שם
מטעם זה גם אסור לכתוב בספר בתוך ספר יש כותבים בצדדים כל מיני הערות ודברים
לא לכתוב בספר פלוני חייב לי כך וכך
זה לא נייר מכולת
וכן לא יצניע שום דבר בספר להשתמר שם
לא להכניס בתוך הספרים דברים שרוצים לשמרם
וכן כשמעתיק מספר אחד אל יניח ספר או קונטרס על הספר
בכדי שלא יטעה בשיטות
אז יש כאלה שהם לא רוצים לבלבל בשיטות שם אותו כמו סרגל בשביל שהוא יכתוב
למה? לפי שהוא נהנה מביזיון הספר
וזה מובא בספר חסידים סימן תו תו צדיק טית
תו תו קו בית ותו תו קו זן
והובאו דבריו במגן אברהם סימן קנד סעיף קטן י״ד
ובפתחי תשובה ביורד הסימן רפ״ב סעיף קטן י״ז
כתב בשם חמודי דניאל
שמי שרוצה להניח ספר בתוך ספר בכדי שלא יהיה צריך לחפש אחר כך
נראה דה אסור
אבל אמרנו אם הספר התחתון מונח כבר מותר להניח עליו
וביסוד יוסף מוסיף ולא באופן אחר
ורמז על משלי
ג׳ ה׳
ואל בינתך אל תישען
וטוב להחמיר
הוא כבר הזהיר על זה בעל טורי זהב
עיין שם
וזה לשון עונר, נראה לי דעותן אנשים שנוהגים שעת לימודם בספר
ורוצה להגביה ספר שלומד פושט ידו ולוקח ספר אחר ומניח תעת זה שלומד
דאיסורא איכא משום ביזיון דמעשה עץ בעלמא
שימש בספר מהווה ביזיון גדול כלשהו מביאו ממקום למקום אפילו בשולחן אחד
אם לא שהספר התחתון מונח כבר
ודאי שרי להניח עליו עד כאן לשונו זאת אומרת אם יש לך ספרים על השולחן
אתה מביא אחד ושם עליו את הספר כמו שאמרנו בתחילה
זה אסור זה ביזיון זה מנהג עץ כאילו לעשות עליו
אבל אם היה כבר מונח ואתה שם עליו מותר
אבל במגן אברהם
באור החיים סימן קנד סעיף קטן יד מצדד להתיר
וכן בחיי אדם כלל ל״א סעיף מ״ח כתב שיש להתיר
במשנה ברורה סימן ש״טו״ סעיף קטן ל״מ״ד
זאת אומרת יש מקלים אפילו לוקחת ספר
לכתחילה ולשים
אבל פה המחבר בעל קו הישר מסתמך על בעל טורי זהב ואוסר
צריך האדם לעמוד מפני חומשים
ואף כי רבים מקלים טוב להחמיר
וכן מצינו במהריל זיכרונו לברכה במנהגי מהריל בהגעות לסדר הקריאה בפעסה
כשהיה מסבב והולך בבית הכנסת
לתת מטטנת יד ביום טוב
כמנהג אשכנז
היה נוטל חומש בתוך ידו
כדי לזכות בו הרבים
שיהיה הקימה
לפני החומש
שלא יקומו מפניו
אלא יקומו מפני החומש
נראה לי שיש דיסטורשן
וכן ראיתי נוהגים במדינת פולין
שיש כמה רבנים שהם נזהרים בזה כשיוצאים ביום שבת או ביום טוב ראשוני מבית הכנסת
בקהל עומדים לפני הרב
אז לוקחים בידם איזה ספר
אז ביסוד יוסף גם אומר יש אומרים לעמוד מפני החומשים
ועיין בבית יוסף יורה דעה רש סימן רפ״ב שדעת הרשב״א לעמוד בפני חומשים
ולאו דווקא כשהם עשויים בגלילה כספר תורה
אלא אף מחומשים שלנו שאינם גלולין
יש דיסטורשן אני אומר תסתכל שם בזה סקאלה
ודעת הרמב״ם
שאף מהעשויים בגלילה
אין צריך לעמוד בפניהם
אז הרמב״ם מקל מאוד שגם העשויים בגלילה לא צריך לעמוד בפניהם
וברמה שם מביא דעת הרשב״א בשם
ויש מחמירים לעמוד בפניהם
וראה גם בזוהר
וחלק מהעשויים בגלילה
ג' דף פי זן
רב אמנונה סבא
כד אבי חמא חומש דאורייתא הווה קם מקמא
רב אמנונה סבא כשהיה רואה חומש של תורה היה קם מפניו
ואמרנו שהמהרית זיכרונו לברכה המסבב הולך בבית הכנסת לתת מתנת יד
אז ביסוד יוסף כותב כשהיה מסבב הולך לפני בעלי הבתים
כשקוראים מתנת יד ועושים להם מי שבירך
כמנהג אשכנז
אז הוא דאג שיהיה הקימה לפני החומש
וכן נכון לעשות לכל רב שבעיר, מעיין במהריל שם
אז היה נוטל את החומש לזכות בו את הרבים שהיא הקימה לפני החומש וכן ראיתי נוהגים במדינת פולין
שיש כמה רבנים שהם נזהרים בזה כשיוצאים ביום שבת או ביום טוב ראשונים מבית הכנסת
והקהל עומדים לפני הרב
אז לוקחים בידם איזה ספר
ראה גם בספר פקודת אל-עזר תרמ״ז חלק א' בסוף הספר
והמנהג שנותן אדם איזה ספר עמו הוא בפרט במקום שצריך שמירה ממזיקין
ויש מקור לזה מסכת ברכות דף כג
הואיל ושארונו רבנן נינטרן
שהיו לוקחים את התפילין ביד
וחכמים אמרו שיש בהם שמירה רש״י אומר אך נשם עמי וישמרוני מן המזיקין
צריך האדם להיות אוהב לומדי תורה אהבה גמורה
ומכל שכן שצריך לאהוב את ריבו
וצריך לאהוב את ריבו יותר מאהבת אביו
וצריך אדם להיזהר שיהיה מורא ריבו עליו
שלא ישב בפניו
עד שיאמר לו ריבו שב
ולא ישב במקום ריבו
וכשהוא הולך ילך לשמאל ריבו
ולעשות לו כל שירות
וכל מי שמבשר את ריבו בשורות טובות
וכוונתו הוא לשם שמיים
אזי שכרו הוא גדול מאוד
וכדאית בזוהר פרשת שלח לך דף קסז עמוד ב'
ביסוד יוסף מוסיף זה לשונו אהבת התורה הוא לאהוב בעלי תורה באהבה גמורה יתרה מאהבת אדם אחר
בפרט אהבת ריבו ויראתו
כמובן שמדובר בבעלי תורה יראי שמיים שלומדים תורה נשמע
חייב אדם בכבוד ריבו ויראתו יותר משל אביו
וכל המורה הלכה בפני ריבו
חייב מיתה
כמו שכתוב ברכות למד אלף
ואפילו נותן לו רשות לא מהנת תוך שלוש פרסאות
לא ייתן לו שלום כדרך שאר בני אדם
אלא שלום עליך ריבי
באימה וביראה ובכבוד
לא ישב לפניו
עד שאומר לו שב
וכשהולך מלפניו
לא ילך להדיא לאחוריו כנגד פני ריבו
אלא יצדד
ויהלך לחוץ
כמו שאינו רוצה להפוך אחוריו להדיא נגד ריבו
זאת אומרת לא יסתובב יפנה את גבו לרב
אלא יצדד
ילך על צידו או שילך אחורה
אבל פה הוא מציין בצידוד
ולא כמי שרוצה להפוך אחוריו
לפני ריבו. כשהוא הולך לדרך
צריך ליטול רשות מריבו
אצל החסידים לדוגמה כשהיו יוצאים מחוץ לעיר
לא היו יוצאים מחוץ לעיר לפני שנוטלים רשות מהרב
היו הולכים לרב אומרים לו כבוד הרב צריך לנסוע לנתניה
ומבקש רשות
ומקבל ברכת הדרך
גם היו מקפידים לא להיכנס פעמיים
יש בזה כל מיני עניינים
לא ישב במקום ריבו
ולא יסתור דבריו חס ושלום
וכשרואהו מהלך
יעמוד מפניו מרחוק מלוא עיניו
לא ילך לימין ריבו אלא לשמאלו
כל מי שהוא זריז לעשות שירות ושימוש
לריבו
הרי זה משובח
חלילה לרוק בפני ריבו
דהיינו לפניו נגד פניו
אלא יחזיר פניו לאחוריו
ואפילו רוק בעלמא
יש להחמיר
בכל שכן קיחו וניעו
זאת אומרת אם זה
יותר גס הרוק יותר גס אני לא רוצה לפרש
הנה אלה קצת דרכי היראה של תלמיד לפני ריבו זה קצת דרכי היראה
אמנם באמת אין שיעור
כמה שצריך התלמיד לנהוג כבוד ומורא בריבו
וכל מה שיזרז לעשות טובה לריבו
קונה העולם הבא
מה לנו יותר מאותו גוי ערל?
כששמו ספוגין על רבי חנניה בן טורדיון
והוא
אמר לו אם אני אקל מעליך את האש אני אהיה בן העולם הבא
אז הוא הבטיח לו שכן וכך היה
זאת אומרת
כל מה שיזרז לעשות טובה לריבו
או לתלמיד חכם אמיתי קנה עולם הבא
ואפילו בשביל שמתכוון לבשר איזה בשורה לתלמיד חכם
בשורה טובה כמובן
בכוונתו לשם שמיים
כדי לשמש לתלמיד חכם
יש לו שכר על זה וכדעית בזוהר הקדוש
הרי הפליט
שבא להודיע עוג מלך הבשן שבא להודיע
לאברהם
שלוט נשבע
אפילו שהתכוון לקחת את שרה והוא היה רשע גדול
זה פרנס אותו מאות שנים שיאריך ימים
בגלל הבשורה אפילו שהתכוון לרעה אבל הבשורה הייתה
בכל אופן מועילה להציל נפש
אז המבשר בשורה לתלמיד חכם ומתכוון לשם שמיים
לשמש לתלמיד חכם יש לו שכר גדול על זה
ועכשיו אנחנו מגיעים לשכרן של הנשים
נשים שזכו לעשות כבוד
לתורה ולמחזיקיה
מעמידיה
אז זוהר הקדוש מביא
היכל אחד יש למעלה
והוא מיוחד לבתיה בת פרעה בדברי הימים כתוב השם בתיה
אבל רגילים להגיד בתיה
אז היכל אחד יש למעלה והוא מיוחד לבתיה בת פרעה
וכמה רבבות ואלפים נשים צדקניות עימה
ולכל חדה
מקום מיוחד להתענג בעונג גדול
ושלוש פעמים ביום מכריזים
הדיוק נא דמשה נביאה מהם נא אתא
זה הדיוקן
הצורה של משה רבנו הנביא הנאמן בא
ואז יוצאת בתיה למקום אחד אשר פרוכת פרוסה שם
ורואה דרך פרגודה דיוקנה דמשה
היא רואה דרך המחיצה את צורתו של משה
ואומרת
זכאה חולקי
שגידלתי נהורדה
כי שגידלתי את האור הזה ואחר כך
חוזרת אל הנשים שיושבות עימה בחדר הנזכר לעיל
עם בגדים נעים במושגים הרוחניים כמובן
כמו שהייתה בעולם הזה בלבושים המאירים באור גדול
ונקראים הכוונה נקראות
נשים שאננות
בספר יסוד יוסף מוסיף
שבתיה שיושבת עם כמה רבבות ואלפים נשים צדקניות עימה
ולכל אחת מקום מיוחד להתענג בעונג גדול
ושלוש פעמים ביום מכריזים
שמגיעה הדיוקן, הצורה של משה הנביא
יוצאת בתיה למקום אחד
ששם יש פרוכת מכוסה
כן ואז פרוסה שם כן
ורואה שמה דרך הפרגוד דרך המחיצה את דיוקנו של משה
והיא
משתחווה לפניו
ואומרת
זכאה חולקי שגידלתי נהור אדם
וביסוד יוסף מוסיף לוי הזוהר
שזהו העונג שלה יותר מכולן
וחוזרת אל הנשים
ועוסקות במצוות דאורייתא כולן
בצורה שהיה להם בעולם הזה
ובלבושים המאירים באור גדול
בכל אותן נשים שבחדר הזה נקראים
נשים שאננות
ושם בזוהר מובא
דהיינו שכל המצוות שלא זכו הנשים לקיים אותן בעולם הזה
הן עוסקות בהן ובטעמיהן בעולם ההוא
זה בהיכל האחד
בהיכל השני
ולמה היא זוכה לזה בתיאה?
משום שהיא הוציאה את משה רבנו מן היאור
וגידלה אותו אצלה בבית
ולמה הן נקראות הנשים האלה
נשים שאננות?
מפני שהן לא נצטערו כלל בצער הגיהנום
אלה זוכות להיות בהיכל שלהן
בהיכל השני
יושבת סרח בת אשר
וכמה אלפים ורבבות נשים צדקניות עימה
ושלוש פעמים בכל יום מכריזים
האי יוסף צדיקא אתא יוסף הצדיק מגיע והיא יחדת
ויצאת גם כן לגו פרגודה דאית לה
וגם היא שמחה ויוצאת גם כן לתוך המחיצה שיש לה
דחמת נהורה דדיוקנה דיוסף
והיא רואה את האור הגדול של צורתו של יוסף ואומרת
זכאה חולקי
וזכאה האי יומא
שבישרתי מההוא שופרא לאבי זקני ליעקב
מה היא בישרה? עוד יוסף חי
כשיודיע ליעקב אבינו שעוד יוסף חי
והוא חי במצרים
על הבשורה הזאת היא זכתה
אתם רואים מה זה לבשר בשורה טובה לצדיק?
אז זה מה שמובא לגבי סרח בת אשר
היא גם זכתה להיכנס בחיים לגן העדן
עם הגוף
זכתה בחייה היא אחת מעשרה
כמו שמובא בדרך ארץ זוטא פרק א'
אז זה ההיכל השני
בהיכל אחריו
בהיכל אחר
שם יוכבד
אימיה דמשה ואהרון ומרים אה
אמא של הצדיקים הגדולים בעולם אמא
של משה אהרון ומרים
וכמה אלפים ורבבות נשים עימה
ובכל יום עומדות ומשבחות
למארי עלמא לאדון העולם
היא היא וכל הנשים מזמרות שירת הים
היא וכל הנשים מזמרות שירת הים
ואחר כך היא לבדה, היא היא בלחודה מנגנת
את הפסוק
בשמות ט״ו״כ
ותיקח מרים הנביאה את התוף בידה
וכמה כיתות של מלאכים
שומעים לכל נעימות שלהן
ובספר
בזור ובספר יסוד יוסף
וכל אלו הצדיקים שבגן עדן מקשיבים לכל נעימות שלה
וכמה מלאכים קדושים מודים
ומשבחים לשם יתברך עימה
ובהיכלה הרביעי
בהיכל הרביעי
שם דבורה הנביאה והרבה נשים עימה
ומשוררות שירת דבורה וברק בן אבינועם
ולפנים מהיכלין אליהן
דהיינו לפני ההיכלות האלה
פנימה יותר בקודש
שם
ארבעה היכלין תמירין של שרה ורבקה רחל ולאה
ולא התגליין
ולא חמן
שם יושבים
בהיכלות
מכוסים ותמירים
האימהות הקדושות
והיכלות האלה לא מתגלים ולא נראים
ומהיכלדי להון
נפקין
נשמות הגרים
משם יוצאות
הנשמות של הגרים
ונכנסים אחר כך תחת כנפי השכינה ואין רשות יותר לדבר בזה
עד כאן לשון הזוהר הקדוש עיין שם
אם כן נלמד מהמעשה הזה
שזכתה בתיה בת פרעה לגודל מעלה זאת
עבור שגידלה למשה רבנו
אז מי שתומך בתלמידי חכמים אמיתיים
מה זוכה?
וסרח בת אשר
זכתה לגודל המעלה בשביל שבישרה בשורה טובה ליעקב אבינו
אתם יודעים מה זה לשמח צדיק אמת
הרי יצחק
ביקש מעשו שיכינו כדאי עזים
בעבור תברכך הנפשי
בעבור תברכך הנפשי
כשאדם
נהנה ממישהו
והוא שמח מזה שהוא נהנה ממנו
כוח הברכה עולה אין שיעור
יום אחד נכנס אליי מנכ״ל שופר לשעבר
ולא היה לו בן
היה לו בנות
והייתי סנדק
וביקש ממני
שאני אתן לו ברכה
ככה הוא נכנס
כבוד הרב
היית סנדק?
תן לי ברכה אמרתי לו ככה בחינם
ואמרתי לו מה היה עם יצחק
בעבור תברכך נפשי
אתה רוצה ברכה כמו שצריך?
תביא איזה עוגה עם נס קפה ככה משהו
ההוא רץ מהר לאנג'ל
הביא עוגת גבינה עגולה
עשה נס קפה עם קצף
נגיש את זה המזלגה, או,
עכשיו תן לך ברכה.
נתתי לו ברכה ואשתו נפקדה באותו חודש,
ונולד לה עם בן, ושאל מה לקרוא אותו, ואמרתי לו, נהוריי.
וזה בנו.
זה מנס קפה ועוגה.
אתה מהנה,
אה, זה משהו אחר לגמרי, משהו אחר לגמרי.
זה גם
מה שנותנים פדיון לרבנים צדיקים באמת
בשביל שיברכו, מהנים אותם במשהו,
אז יש בזה כוח יותר והשפעה.
לא בגלל המחיר הזה, בגלל עצם זה שהם לא באים במגן, בחינם, ריקם,
אלא הם מעריכים, רוצים להיות שותפים במצוות,
ועל ידי זה הברכה חלה יותר.
מכל מקום רואים מה זה אפילו בשורה.
לא יאומן כי יסופר.
ואנחנו רק אומרים בקצרה מה יש שם, אבל
מי שיש לו דמיון פורה יכול להבין
מה גודל העונג שיש להם שם בהיכלות האלה. יש שבעה היכלות קדושים.
מאהבת התורה צריך אדם לפרנס תלמיד חכם בהסתר,
ומצוות פרנסת תלמידי חכמים
היא שקולה כעונג שבת.
כי תלמיד חכם הוא דומה ונמשל
ליום השבת.
כמו שיום השבת אינו מכין עצמו פרנסה,
לפי שאין בו מלאכה,
כי אם ששת ימים מכינים לו,
אך אינם תלמידי חכמים שעוסקים בתורה ומבטלים ממלאכה,
ואינם עוסקים במלאכה ובמשא ומתן כשאר העם
ההולכים לעיר
וברחובות ובשווקים להמציא פרנסה,
על כן שאר אנשים צריכים לראות ליתן פרנסת תלמידי חכמים אמיתיים,
אני אומר עוד פעם,
וכשם שהאדם מחויב לענג את השבת,
כך מחויב האדם לראות ליתן דווקא בכבוד המתנה לתלמיד חכם,
ולא דרך ביזיון.
וזה שאמר הכתוב,
וקראת לשבת עונג
לקדוש אדוני מכובד,
ותלמיד חכם
נקרא קדוש אדוני,
בזוהר קורא לתלמיד חכם שבת,
וכל המכבד את התלמידי החכמים האמיתיים,
אשרי לו ואשרי חלקו,
ועליו נאמר
שמח זבולון בצאתך וישכר באוהליך
שמח זבולון בצאתך,
עוד לא הגעת לעסק אתה כבר יכול לשמח שתצליח.
אבל המצערין לתלמידי החכמים
אוי להם ואוי לנשמותיהם
והעונש שלהם תמצא בזוהר ברעיה מהמנה
פרשת במדבר דף ככד עמוד ב'
וככה עמוד ב' באריכות
כי קצרה היריעה להעתיקה.
אז אמרנו
שצריך לפרנס תלמיד חכם בהסתר,
וביסוד יוסף כתב
לפרנס תלמידי החכמים
ולחשוב היטב איך להעמיד פרנסתם בלי שום דאגה
כדי שילמדו בלי דאגה.
ומצוות פרנסת תלמיד חכם שקולה ממש
כמענג את השבת
וכמבואר ברעיה מהמנה
פרשת נשו דף קכד
כי תלמיד חכם נמשל לשבת
וכשם שהאדם מחויב לענג את השבת
ותלמיד חכם נקרא קדוש ה', כל זה בזוהר פרשת נשוא שם.
שמח זבולון בצאתך ראה באורח חיים על פסוק זה שכתב
כי התומך לומדי תורה
אזי ביציאתו לסחורה ובבחינת שלוחי מצווה שאינם נזוקין
ועל כן אמר שמח זבולון בצאתך
שמח כבר בעת יציאתך לסחורה
כי ודאי הוא שתצליח
אתם שומעים דברים כאלה? אתה רוצה להצליח בעסק? תן לתלמיד חכם אמיתי
ואתה מובטח שתצליח
ועיין עוד מה שכתב בפרשת כי תישא
בשמות ל' יג'
שאין מתנקה מחלק הלומד
עבור שזבולון מחזיק בו
אלא כל אחד בידו שקל שלם
כי שקל הקודש כפול היה
ועיין שם
זאת אומרת התומך
בבחינת יששכר וזבולון
התומך
בתלמיד חכם
התלמיד חכם שקיבל תמורה
לא מפסיד
בזה שהוא נותן גם כן מסחרו
אז זה לא על חשבון
אלא שניהם מקבלים בשווה
וכן ובהקדמת ההפלאה למסכת כתובות
ואמרנו
המצערין לתלמידי חכמים אוי להם ואוי לנשמותיהם
וביסוד יוסף לחלקם
ויש עוברים לנפשותיהם
כשציינו שזה מובא בפרשת במדבר
אז מביא קו ענקי פה שבזוהר ברעיה מאמנה פרשת במדבר לא מצאתי שם
אלא בפרשת נשוא בדף המצוין בפנים
דהיינו קו כד וכו'
וביסוד יוסף זה לשונו
מצינו ברעיה מאמנה פרשת במדבר כי כשרואה שימו לב משיח צדקנו
שישראל הופכים פניהם מתלמידי חכמים
ואינם חולקים להם כבוד כראוי
ומכל שכן שמצערים אותם
אזי אומר המשיח למשה רבנו עליו השלום
רע יעמיהם נא רועי הנאמן
הנני משביע אותך בשם השם
שלא תאחר
ועלה למעלה ותגיד שאני יושב בצער רב
כי אני ותלמידי חכמים
יושבים בין אלה הערב רע מרשעים
הנמשלים לכלב שרוח
והם מאד רבה מהפכים הקערה ומכפרים עצמם
וחוכמת הסופרים נשרח ביניהם
בין אלה הכלבים השרוחים
וגוברים והולכים
ובני עלייה מעט הם מאשר רוצים להיטיב
עם תלמידי חכמים מפניהם לערב רב
ואין להם היכולת לעשות טובות עם התלמידי החכמים
ותלמידי החכמים יושבים בצער ובדוחק
ואלה הערב רב עשירים
יושבים בחדווה בלא צער ויגון
והם ערובים ושבעים מדם בני אדם
משימים עצמם לראשי עם
וקוראים לעם שקופים
והם גזלנים בעלי עוולה
משביע אני עליך בשמך יש שם צבקות
אלוקי ישראל יושב הקירובים
ותימר ותגיד כל הדברים האלו
ולהגיד בכל כוחך קמא קודשא בריחו
להראות צערן של תלמידי החכמים מאלה ערב רב
והם בה כבר מוזהרים
לרומם ולגדל ולפאר
ולכבד בכל כוחם את תלמידי החכמים
שעליהם נאמר ויתייצבו בתחתית ההר
וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק
שלא להתקרב אל התלמידי החכמים האמיתיים להקל בכבודם
חס ושלום
ועליהם כתוב לא תיגע בו יא
עד כי שקול יסקל או ירו יירא ומי יוכל לשער
גודל העונשים הקשים והמרים למרעים לתלמידי החכמים האמיתיים
והמטיבין לתלמידי החכמים
ומזרזים עצמם לכל טובתם
הם אשר יזכו לשמוע תורה מפי אדוני צבאות
ולאחר מותם
התענגו באור בהיר של בעלי ישיבות
ומחיל אל חיל הולכים
ועליהם כתוב
במשלי חכא להנחיל אוהבי
יש באוצרותיהם המלא.
על כן יראה האדם
לבלתי להקל בכבודן של תלמידי החכמים
ועלי הוא יתמר
לא תיגע בו יד
כי שקול יסקל
עיין שם היטב בזוהר מה שקראנו עכשיו
וכל המכבד לתלמידי החכמים
יהיה מכובד מן השמיים
נחזור בקצרה מה למדנו
אנחנו עדיין רק בקטע הראשון כבר ארבעה שיעורים על אהבת התורה
מאהבת התורה צריך לדקדק שיהיו לו ספרים כרוכים נאים
ובכלל מצוות זהה לי וענבהו התנאה לפניו במצוות
ואיתה בספר חסידים
שהוציאו לחכם אחד מקברו וחבטו אותו במקלות
על שהיו ספריו כרועים
ולא נתן אותן לאומן
לכרוך אותן ולתקנם
גם היזהר
שלא יהיו ספריו עומדים מהופכים ראשן למטה
ופעם אחת הראה לאיש שלמד בחדרו איזה עניין
והוא צריך לקח גמרא לעיין
ואחר העיון העמיד הגמרא למקומה לבין הספרים
וכשהפך פניו נפלה הגמרא
וכל הנפילה היה בקול גדול
וחזר המעיין והעמידה פעם שנית
ניפך ראשה למטה
ותכף שהפך פניו נפלה שנית בקול גדול
וכן פעם שלישית
ואחר כך שם לבו על דבר זה להעמיד הגמרא כתיקונה
ולא נפלה עוד
והוא אות ומופת
שעל הכל יש השגחה מן השמיים.
חיוב גדול לנהוג כבוד בספרים
וכשהספר פתוח
ואירע דבר טינוף בחדרו יסגור הספר
או יכסהו במטפחת.
מה שלא כתוב פה גם יש אנשים נשענים על ספר
או דופקים על הספר או דברים כאלה זה מנהג ביזיון.
חלילה שיהיו ספרים בחדר שהאיש והאישה שם
בחדר שינה מה שקרוי
אם לא שיש יריעה פרוסה בפני הספרים או סביב המיטה
שקוראים
פירהנג
וצריך להסתיר אותם משני כיסויים אם אין מחיצה.
לא יושב על ספסל שהספרים עומדים עליו
אלא אם כן הספרים מונחים על איזה דבר
גבוה ממנו יש שמצריך טפח יש פחות.
מצא ספר מונח מהופך
יאבחנו וינשקנו
ואמרנו שגם בפתיחת ספר ובחתימתו אחרי הלימוד ינשק
ואם נפלו שני ספרים מרים קודם השניים ואחר כך מנשק.
אין להניח ספר תחת ספר אחר כשרוצה ללמוד
ואז עושה ביזיון הספר מה שיוכל לעשות בעץ או באבן
כמו סטנדר קטן
הוא ביזיון גדול אם לא שהספר התחתון מונח כבר
שרי להניח עליו
וכבר הזהיר על זה בעל טורי זהב.
צריך האדם לעמוד מפני חומשים
ואף כי רבים מקלים טוב להחמיר.
וכן מצינו במהריל זכרונו לברכה כשהיה מסבב והולך בבית הכנסת
לתת מתנת יד ביום טוב
כי מנהג אשכנז היה נוטל חומש בתוך ידו
כדי לזכות בו הרבים
שיהיה הקימה לפני החומש
וכן ראיתי נוהגים במדינת פולין
שיש כמה רבנים
שהיו נזהרים בזה כשיוצאים ביום שבת או ביום טוב ראשונים מבית הכנסת
והקהל עומדים
לפני הרב
אז לוקחים בידם איזה ספר.
צריך האדם להיות אוהב לומדי תורה אהבה גמורה ומכל שכן שצריך לאהוב את ריבו
וצריך לאהוב את ריבו יותר מאהבת אביו
וצריך אדם להיזהר
שיהיה מורא ריבו עליו
שלא ישב בפניו
עד שיאמר לו ריבו שב
ולא ישב במקום ריבו
וכשהולך ילך לשמאל ריבו
ולעשות לו כל שירות
וכל מי שמבשר את ריבו בשורות טובות
מכוונתו ולשם שמיים
אזי שכרו הוא גדול מאוד
וחידאית בזוהר פרשת שלח לך
ועל זה הובא מעשה מהגמרא בהיכלות
היכל אחד יש למעלה
והוא מיוחד לביתי בת פרעה
וכמה רבבות ואלפים נשים צדקניות עימה
ולכל אחד המקום מיוחד להתענג בעונג גדול
ושלוש פעמים ביום מכריזים
הא דיוק נא דמשה נביאה מהם נא עתה
ואז יוצאת בתיה למקום אחד
אשר פרוכת פרוסה שם
ורואה דרך פרגודה דיוק נא דמשה
ואומרת
זכאה חולקי שגידלתי נאורדה
ואחר כך
חוזרת אל הנשים שיושבות עימה
בחדר הנזכר לעיל
עם בגדים נעים
כמו שהייתה בעולם הזה בלבושים המאירים באור גדול
ונקראים נשים שאננות
שלא ראו פני גיהינום אמרנו
מלומדות כל המצוות ובעוריהן
ובהיכל השני יושבת סרח בת אשר
בכמה אלפים ורבבות נשים צדקניות עימה
ושלוש פעמים בכל יום מכריזים
היי יוסף צדיקה אטה
והיא חדת ויצאת גם כן נגו פרגודה דאית לה
וחמת נאורה דדיוק נא דיוסף ואומרת
זכאה חולקי וזכאה היי יומא שבישרתי
מההוא שופרה לאבי זקנין יעקב
שבישרתי על אותו שופרה די יוסף
להביא זקני ליעקב
ואחר כך
חוזרת למקומה
בהיכלה אחרה שם יוכבד אימיה
דמשה ואהרון ומרים וכמה אלפים ורבבות נשים עימה
ובכל יום עומדות
ומשבחות למרי עלמא
איהי וכל הנשים מזמרות שירת הים
ואחר כך
איהי בלחודה מנגנת את הפסוק
ותיקח מרים הנביאה את התוף בידה
וכמה כיתות של מלאכים
שומעים לקול נעימות שלהן
ואף משוררין
ובהיכלה רביעי
שם דבורה הנביאה והרבה נשים עימה
ומשוררות שירת דבורה וברק בן אבינועם
ולפנים מהיכלין אילן
שם ארבעה היכלין תמירין של שרה ורבקה רחל ולאה
ולא אתגליין ולא חמן
ומהיכלין להון נפקן נשמות הגרים
ונכנסין אחר כך תחת כנפי השכינה
ואין רשות יותר לדבר בזה
עד כאן לשון הזוהר הקדוש
אם כן נלמד מהמעשה הזה שזכתה בתיה בת פרעה לגודל מעלה זאת
עבור שגידלה למשה רבנו
וסרח בת אשר זכתה לגודל המעלה בשביל שבשרה בשורה טובה ליעקב אבינו
מאהבת התורה צריך לפרנס תלמיד חכם בהסתר
ומצוות פרנסת תלמידי חכמים היא שקולה כעונג שבת
כי תלמיד חכם הוא דומה ונמשל ליום השבת
כמו שיום השבת אינו מכין עצמו פרנסה
לפי שאין בו מלאכה
כי אם ששת ימים מכינים לו
הכינם תלמידי חכמים שעוסקים בתורה
ומבטלים ממלאכה
ואינם עוסקים במלאכה ובמשא ומתן כשאר העם
ההולכים לעיר
וברחובות ובשווקים להמציא פרנסה,
על כן שאר אנשים צריכים לראות,
ליתן פרנסת תלמידי חכמים אמיתיים.
וכשם שהאדם מחויב לענג את השבת,
כן מחויב האדם
לראות
ניתן דווקא בכבוד את המתנה לתלמיד חכם
ולא דרך ביזיון.
וזהו שאמר הכתוב
וקראת לשבת עונג
לקדוש ה' מכובד
ותלמיד חכם נקרא קדוש ה'
לכן צריך לכבדו כמו שמכבדים את השבת
וכל המכבד את התלמידי החכמים האמיתיים
אשרי לו ואשרי חלקו
בעליו נאמר
שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך
אבל המצערין לתלמידי החכמים
אוי להם
ואוי לנשמותיהם
אוי לך שס אוי לך שס
והעונש שלהם
תמצא בזוהר ברעיה מהם נא פרשת במדבר בר איחוד כי קצרה יריעה מלה עתיקה
על כן יראה האדם
לבלתי להקל בכבודם של תלמידי החכמים
ועלי הוא יתמר
לא תיגע בו יד כי סקול ייסקל
עיין שם היטב בזוהר
וכל המכבד לתלמידי החכמים
יהיה מכובד מן השמיים אמן
ריבי חנניהו ברגשי אומר
עושה הקדוש ברוך הוא לזכור את ישראל
לפי כוח אל בולם תורו ומשוות
שנעמור על הנוהל
כבוד הרב, מאור עינינו, אין דף, עט ודיו היכולת להכיל את אשר ליבנו מבקש לומר. ב"ה בזכותכם רואים אנו עד כמה גדול אלוקי ישראל, כמה גדול אלוקי הרב אמנון יצחק, יה"ר שהשי"ת ישמרכם מכל מרעין בישין, וכל אויביכם שהם אויבי התורה הקדושה, שיפלו תחת רגליכם, אכי"ר. קשה ועצוב לראות את התופעה של קריעת מודעות, ואי אפשר להתרגל לכך. מר ממש. ואשרי הבחור שמדביק מחדש. כבוד הרב מלמד שאין אדם מלאך – אלא חצי אדם וחצי מלאך. אך כבוד הרב עצמו – אדם כמלאך. אתמול זכיתי למעט ביזיונות. שעת ניסיון קשה מאוד, אך ב"ה בזכותכם נשארתי שפויה לגמרי. יהי רצון שבזכות הבזיון שקבלתי ונתתי ברכת הדיוט למשפחה שהגיעה מרחוק לישועה – שיהיו להם בשורות טובות. בשורה משמחת נוספת, גיסי הניח ציצית ובירך, ואשתו ואנשים מסביב שמחו מאוד וענו אמן. ועוד כמה דברים יפים אירעו ביום שני. האוכל של א. מ. מטובל בטוב טעם ונדיבות, יה"ר שימשיכו ויצליחו, אמן. שוב אודה לכבוד הרב ולכל העמלים במלאכה – יהי רצון שהשם יתברך יגשים כל משאלות ליבכם לטובה. ותודה מיוחדת גם לרבנית היקרה, שאם לא אודה לה – הרי זו כפיות טובה ממש. ודבר אחרון היום בבוקר עברנו מהמקום, ששמו שלט ענק של מורינו והלב היה מלא שמחה לראות. יה"ר שנזכה ברחמים לקבל פני משיח צדקנו במהרה, אמן.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).