להתחיל נכון בעבודת השם - חלק ה'

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ויאמר אדוני אל משה כתוב זאת זיכרון בספר

ושים באוזני יהושע

שמות יז יד

הזהיר הקדוש ברוך הוא למשה שהיה רבן של כל ישראל

על הכתיבה

כי זהו תועלת גדול לזיכרון

כתוב זאת זיכרון בספר

כתיבה היא תועלת גדולה לזיכרון

ואם למשה רבנו הזהיר הקדוש ברוך הוא

קל וחומר נשאר בני אדם

שצריכים להרהר תמיד במעשים ולפשפש בהם

שמא חטאו

אזי יכתוב חטאו שיהיו לו לזיכרון לתקן את החטא

או אם ימצא באיזה ספר

איזה דבר תיקון החטאיו

ירשום על נייר מיוחד מיד

כדי שיוכל לתקן בלי עיכוב

מייד אפשר לו

ואם נזכר

שחטא נגד חברו

בדיבור קשה

והצר לו

או תלה בו שום שמץ ודופי

או שהלבין פניו ברבים

יבכה ויתחרט

ויקבל עליו מיד למחרתו לפייסו ולרצותו

וזה יהיה לו עסק ראשון למחרתו

ואין צריך לומר

אם נזכר שחטא נגד מי שגדול ממנו

כדאי שיצטער מיד ויבקש לקדוש ברוך הוא שלא ירשום בספר חובותיו

ויקבל עליו למחר

לתקן מיד

אז יכתוב חטאו כתוב בשערי תשובה בשער א' עוד ח' וזה לשונו ראוי

לכל בעלי תשובה

לכתוב במגילת ספר הדברים אשר נכשלו בהם

והמצוות אשר קיצרו בקיומן

ולקרוא בספר זיכרונותם בכל יום

ועיין עוד באור צדיקים עמוד העבודה פרק זן

שלא יכתבם אלא ברמז

שמה ימצאנו שום אדם

אז כדי שלא ימצאו את המחברת שלו שהוא כותב את עוונותיו

לכתוב ברמזים מה הוא חטא כדי שיוכל לתקן שלא יתפרסם ברבים קלקוליו

וצריך לתקן בלי עיכוב מה שאפשר לו

וביסוד יוסף מוסיף דע לך

כי בהגיע זמן השכיבה

ולפקוד נשמתו ביד הבורא יתברך ברוך שמו

כמו שאומרים בידך הפקיד רוחי בלילה שהולך לישון

צריך האדם לעשות כמה תיקונים וקישוטים אל נשמתו

תיקון ראשון

הוא שלא יעבור עליו לילה אחד בלא תורה

נפשו בטוב תלין אין טוב אלא תורה

ואף אם יש לו דבר אחד

המעכבו מלהרבות בתורה בלילה

אף על פי כן ילמוד אפילו מעט כדי לקיים

בהגית בו יומם בלילה

בלימוד התורה בלילה

שזכות תורה שהיא עמנו בגלות

יעמוד לנו לצאת מן הגלות שנמשל ללילה

וכשרוצה לישון

קודם כל דבר יפשפש במעשיו וענייניו שעסק בהם ביום

אם לא היה בו נדנוד איסור ועבירה

וזהו חיוב גדול

וחידאית בזוהר חדש

ואם צריך לעשות תשובה עליו

יעשה תשובה קודם שיישן

והכוונה שיקבל עליו לתקן המעוות

מיד למחרת מה שאפשר

אם הלבין פני חברו ברבים יבכה ויתחרד ויקבל עליו מיד למחרתו לפייסול רצותו וזה יהיה לו עסק ראשון

למחרתו

ביסוד יוסף מוסיף

אם חטא חטא שצריך סיגופים

יקבל עליו מיד

לעשות סדר הסיגוף למחר

ולהיות כפרה על חטאיו

ואם נזכר

שעבר היום

ובו חטא נגד חברו

בגזל או בהונאה

תכף ומיד יפריש הגזל

ויניחהו במקום המיוחד ויקנה המקום שמניח עליו הגזל לחברו

שיהיה חצרו ויהיה שלו

אז ככה זה נחשב שהוא חזיר לו כבר

זאת אומרת

אם גזלת 100 שקלים אתה שם אותם במקום אתה אומר שאתה מייחד את המקום הזה מקנה אותו

לחבר שלך ועליו אתה שם את הכסף

אז הכסף נכנס לרשותו

של חברך כבר וזה נחשב שהחזרת לו כבר

בו ביום

אפילו שעוד לא הגיע לידו זה כבר קנוי לו במקום שלו

למען תהיה מיד התשובה

ואם כבר נאכל

אין את הכסף

ויש בידו לשלם בעבורו יפריש מיד

דמי שווייה וייתנו במקום מיוחד כנזכר

אז אם זה דבר הנאכל

ואין לו את זה אבל את השווי הוא יכול לשים בדמים

במקום מיוחד כנזכר שיקנה לו מקום וישים את זה שם

ואז זה נמסר כביכול מיד לרשותו

הכלל

כל מה שאפשר לתקן מיד ייתקן מיד

כדי שלא ייכתב בספר זיכרונות בלילה למעלה

כי כל יום עולה האדם בעצמו וחותם

על כל מעשיו

וביד כל אדם יחתום

וגם בשלה הקדוש בשאר האותיות ערך רצון וערך תשוקה

העריך בזה שיתקן האדם בו ביום עיוותו כמו שרמז הזוהר בפסוק

ביומו תיתן שכרו ובלתלין

וכדי שלא יתעורר בלילה מידת הכעס

אז צריך לעשות הכל בשביל לגמור את כל אשר הבאת

עוד בלילה

וזהו מה שאמרו ריבותינו זיכרונם לברכה

שוב יום אחד לפני מיתתך

והיינו לפני השינה

שהוא חלק שישי ממיתה

אז לפני שתמות

לפני שתלך לישון שזה אחד משישי במיתה שוב

תעשה תשובה

גם במסכת חולין

דף פט כתב שזהו מה שרמזו חכמים זיכרונם לברכה

מהרהר אחר מיתתו של תלמיד חכם

כי ודאי עושה תשובה קודם שהוא הולך למיתה

כמובן בתלמיד חכם אמיתי

ואין צריך לומר אם נזכר שחטא נגד מי שגדול ממנו ודאי

כדאי שיצטער מיד

ויבקש לקדוש ברוך הוא שלא ירשום בספר חובותיו

ויקבל עליו

למחר תקן מיד

בזכות זה שאדם מוחל כך הגמרא אומרת במגילה דף כח

בזכות זה שאדם מוחל לכל מי שחטא כנגדו וצערו

הוא מאריך ימים

כמובן שיש גדרים שאסור למחול

ואם חטא אחד לנגדו בהונאת דברים

ימחל לו מיד

וכל יאמר שרי להם מראה לכל מאן דמצערין לי

זאת אומרת הקדוש ברוך הוא ימחל לכל אלה שמצערין אותי

זה אם חטא כנגדו בהונאת דברים ציער אותו

ויקרא קריאת שמע על מיתתו בכוונה

ואחר כך ייזהה לקרוא עשרת הדיברות שבפרשת ואתחנן בכל לילה

כי עשרת הדיברות שבפרשת יתרו

שכתוב זכור

הוא נגד היום

ובפרשת ואתחנן

כתוב בו שמור

והוא נגד מידת הלילה

בזוהר בחלק א' דף מ' ח' ובחלק ב' דף קל' ח'

ועל ידי כך יש לו שני כתרים בראשו

אחד כשעולה נשמתו למעלה

ואחד ללוותה בחזרתה למטה

ועל כן יש שני טעמים בעשרת הדיברות

אחד למעלה ואחד למטה

אז זכור הוא נגד היום

זכור לדחורה ושמור לנוקבה

ובחלק ב' שם כתוב ושמרו בני ישראל את השבת

הל אל יא רזה דנוקבה הלילה הוא סוד של הנקבה

זכור את יום השבת הוא יום רזה דדחורה

אז זה סוד הזכר

מעיין ברמב״ן פרשת יתרו על פסוק זה

שכתב ובמדרשו של רבי נחוניה בן הקנה בספר הבהיר בעוד קף פ״ב

הזכירו עוצרות גדול בזכור ושמור

ועל הכלל תהיה זכירה ביום ושמירה בלילה

ואז כתוב פה

יש לו שני כתרים בראשו

הגמרא בשבת דף פ״ח בשעה שהקדימו ישראל נעשה

ובכן נשמע באו שישים ריבו של מלאכי השרת

לכל אחד ואחד מישראל

וקשרו לו שני כתרים

אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע

ואז

הכתרים האלה כשעולה

אחד מהם כשעולה נשמתו למעלה ואחד שהיא מלווה בחזרה למטה

ולכן יש שני טעמים בעשרת הדיברות אחד למעלה ואחד למטה

מה זה שני טעמים?

היינו שני מיני נגינות יש בעשרת הדיברות

אחד למעלה נקרא טעם העליון

וקוראים בו בציבור והוא מסודר לפי הכתוב

שנכתב כל דיבור בפרשה בפני עצמה

לפי הכתוב זה הולך דיברה דיברה דיברה דיברה

ולכן בנגינה הוא עושה מכל דיבור פסוק אחד

אף שהוא ארוך או קצר מאוד

כי לא תרצח זה לכאורה פסוק

אפילו שהוא קצר

אבל יש אחד למטה

שני טעמים אחד למעלה ואחד למטה נקרא טעם תחתון קוראים בו ביחיד

והוא מסודר לפי הקריא לא לפי הכתב

כי לעניין קריאה זה לא תלוי לפי הדיברות

אלא בפסוקים של התורה

אבל לא תרצח אי אפשר שיהיה פסוק בפני עצמו שהרי אין פסוק בתורה פחות משלוש תיבות

אז לפי הטעם העליון

כל דיברה היא בפני עצמה לפי הפסוקים

אבל לפי הקריא

אז זה לא הולך כך

כיוון שזה לא נחשב פסוק

פחות משלוש תיבות

אם כן

בשחרית

קודם יציאתו מביתו יטול ידיו תחילה

ואחר כך יבוא אל המזוזה

ויניח ידיו על המזוזה

ויכוון שהקדוש ברוך הוא הוא בעל הבית

ואנחנו כולנו שבבית רק אורחים

ויכוון השם שדי

ואחר כך יאמר פסוק

אדוני ישמור צאתי ובואי לחיים ולשלום מעתה ועד עולם

על פי תהילים ככא פסוק ח'

ויאמר את הפסוק הזה שלוש פעמים

ואחר כך יאמר את הפסוק

בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך

והפסוק הזה הוא כולל כל התורה

ויש בו 26 אותיות

כמניין שם הוויה

שהוא קודש קודשים

ומתחיל באות ב'

ומסיים באות כ'

בכל אורחותיך

נגד כב אותיות התורה

ובכל פעם שיאמר פסוק זה

יטה את ראשו לשש קצוות

כסדר הזה

מזרח

דרום

מערב

צפון

מעלה ומטה

ויכוון שמוסר נפשו לקדוש ברוך הוא

המושל בשש קצוות העולם

ובזה הוא משעבד נפשו וגופו לקדוש ברוך הוא

מה אמרנו?

בשחרית קודם יציאתו

מביתו יטול ידיו תחילה ואחר כך יבוא אל המזוזה ויניח ידיו על המזוזה

ויכוון

את השם שדי כמו שכתבתי בפרק ראשון דיבור המתחיל ובהיות

ואחר כך יאמר את הפסוק

אדוני ישמור צאתי ובואי לחיים ולשלום מעטיו עד עולם

ביסוד יוסף זה לא מובא

אלא ויבוא אל המזוזה שהיא שמירת הבית וכה יתנהג אצל המזוזה

בראש קודם ביעתו אל המזוזה איתו לידיו תחילה ומשמע שלא מדבר בשחרית

אלא כהמשך לדבריו הקודמים

שמדבר בסדר הנהגת האדם בלילה קודם השינה.

אז הוא אומר כאן שאצלו לא מובא שזה העניין לעשותו בבוקר

אלא בלילה לפני השינה וכן בקיצור אשלה

בענייני קריאת שמע

דף לט בשם הרמ״ק רבי משה קורדוברו

מביא לומר כל זה בלילה קודם השינה.

אמנם בשפט מוסר פרק ל״א מצאתי שכתב לומר

זה אומר קו נקי

שכתב לומר בשחרית בצאתו מביתו

אדוני שומרי אדוני שמור צאתי

שדי ישמרני מייצר הרע ומכל צרה וצוקה אמן.

וגם כתב שיקרא פרשה ראשונה שבקריאת שמע

כמו שאמר רבנו לעיל סוף פרק א׳.

וצריך לזכור שאנחנו רק אורחים בבית

וביסוד יוסף מוסיף יכוון

כי השם יתברך ברוך הוא שומר כל בני בית

וזה חיוב גדול לכוון בכל לילה כנזכר

הוא מזהיר מאוד על זה בספר החסידים

ובספר פתחי שערים

בסימן רפה, עוד כו

מביא מעשה רב

ממרן החתם סופר

שבחן בחור אחד

לתהות על קנקנו להסמיכו בשמיכת חכמים

והבחור הראה כוחותיו בשס ופוסקים

והיה ראוי לסומכו

אולם החתם סופר חשש בו

שאולי הוא מן המסכינים

כי בתקופתם היו מסכינים

כשיצא בחור

ולא הניח ידו על המזוזה החליט החתם סופר שלא להסמיכו

כי ראה בזה זלזול

במנהגי חכמינו וחוסר יראת שמאי

זאת אומרת שעובר ליד המזוזה מנשקה בימין

יש כאלה מזלזלים נשקים בשמאל

צריך לנשק בימין

מכל מקום זה מנע ממנו סמיכה, סמיכת חכמים

אפילו שהוא היה ראוי מצד ידיעותיו

אתם רואים

לא כל מי שידען יש לו יראת שמיים

ואיפה בחן אותו עתם סופר? במזוזה

ובכן

אומר אדוני ישמור צאתי ובואי

לחיים ולשלום מעטיו עד עולם

וכן כתב הרמות ביורד דעה סימן רפי ה בשם המהריל

שאדם יוצא מן הבית

יניח ידו על המזוזה

וזהו דווקא אם המזוזה מונחת בתוך כיס כי בלאו הכי לא יניח ידו עליה

אכן בכסת סופר בחקירות סימן יט כתב דמי שמקל בזה יש לו על מי לסמוך

דהיינו אם זה לא נמצא בתוך הכיס

מה שאצלנו זה נקרא בית מזוזה

גם בערוך השולחן באורח חיים סימן קמז סעיף זן מקל בזה

ויאמר

אדוני ישמור צאתי ובואי מעטיו עד עולם

יש שגורסים ביסוד יוסף צאתנו ובואנו

ובדרכי משה שם באות ב' מבואר כוונת הרמה שיאמר

אדוני שומרי,

אדוני צילי על יד ימיני,

אדוני שמור צאתי ובואי מעתה ועד עולם.

וכן בקיצור שולחן ערוך סימן יא סעיף כד וביד הקטנה

אל קוד מזוזה פרק ג' עד יב'

ומוסיף כלשון לבנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולם.

מעיין בפרי מגדים אורח חיים סימן ר' ס' ז' במשבצות זהב בשם השלעה

שבשבת לא יאמר אדוני שמור צאתי ובואי שבשבת אין צורך שמירה

אלא יאמר במקומו פסוק

זכור את יום השבת לקדשו.

אך סיים דלדידן שאומרים על פי המגן אברהם ועטז

שם ושמור צאתנו ובואנו.

אז אם כן יש לומר על פסוקים הנ״ל.

ואחר כך יאמר אמרנו פסוק בכל דרכיך דעהו.

את הפסוק הזה יש לומר שבע פעמים.

בקיצור השלב שם בשם הרמק מוסיף

שיאמר דעהו

יכוון

דע הוא

שהוא קודשא בריחו ושכינתה

כנגד ההיא והוו.

אז דע הוא.

זה יכוון.

יאמר בכל דרכיך דעהו ויכוון

דע הוא כנגד הקדוש ברוך הוא ושכינה.

מוסיף עוד שיאמר

שדי ישמרני מכל חוליים רעים ומחלומות רעים

וממקרי לילה.

בפסוק הזה

בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך הוא כולל את כל התורה.

כמו שדרש ברכה פרא בגמרא בברכות ס.ג.

איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה

והיא אומר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך.

פירוש

בכל דרכיך ומעשיך דע את אדוני

היינו שתיתן דעתך לחשוב

לעשות מעשיך למען יבוא בדבר תועלת

לקיים דבר השם

ואז הוא יוליכך באורח מישור ותצליח בה.

פירוש מצודת דוד.

זאת אומרת

אם אדם מתכוון בכל דרכיו ובמעשיו לדעת השם לחשוב שכל המעשים יביאו לתועלת לדבר השם

ובטח לו שהשם יוליך אותו באורח מישור

ויצליח במעשיו.

ובכל פעם משש פעמים שיאמר פסוק זה יתה את ראשו לשש קצוות רוצה לומר

לצד אחד משש קצוות העולם

ויכוון שמוסר נפשו לקדוש ברוך הוא מושל בשש קצוות העולם.

גם יכוון שיתאר את עצמו מכל צד שהוליד שם מזיק בחטא ובשאב.

אפשר שהוא יוליד מצד מזרע, מצד דרום, מצד מערב, תלוי מאיזה צד הוא יוליד מזיק. אז כנגד זה שיהיה ביטול להם.

ואחר כך כשיאמר הפסוק בפעם השביעית

יכוון דרך כלל הקדוש ברוך הוא שהוא מושל בכל.

אז אמרנו יש בפסוק הזה את כל התורה כולה ויש בו עשרים ושש אותיות כמניין שם הוויה שהוא קודש קודשים.

וביסוד יוסף כתב

שכתוב בספר ברית מנוחה בהקדמה שכל פסוק שיש בו עשרים ושש אותיות

כי מניין שם הוויה הוא קודש קודשים.

ומתחיל גם הפסוק הזה באות ב' ומסיים באות כ' כנגד

כב' אותיות התורה ואמרנו בכל פעם יתה

את ראשו שיאמר פסוק זה לשש קצוות

קודם לצד מזרח,

דרום, מערב, צפון, מעלה ומטה.

כן?

אז אם זה מזרח אז עושה ככה מסתובב לכאן אם זה דרום

זה אחור ואם זה מערב זה כאן ואם צפון שם

ומעלה ומטה.

יכוון

שמוסר נפשו לקדוש ברוך הוא המושל

זה בפסוק השביעי שהוא אומר אותו פעם שביעית

בשש קצוות העולם ובזה הוא משעבד נפשו וגופו לקדוש ברוך הוא.

ומי שהוא פנוי

יאמר אלו פסוקים המרמזים כל אחד על עבר המיוחד.

אם יש לאדם פנאי

מעבר למה שאמרנו פה שיגיד או בבוקר או בלילה

לפי מאנדה אמר זה או זה

אז יש עניין להגיד את הפסוקים הבאים

פסוקים שמרמזים על עבר מיוחד באדם

ואתה אדוני מגן בעדי כבודי ומרים ראשי

בישרתי צדק בקהל רב

הנה שפתי לא אכלה אדוני אתה ידעת

אז מדבר על שפתיי

אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני אז מזכיר את הפה והלשון

כל אלה פסוקים בתהילים

פיקודי אדוני ישרים משמחי לב

מצוות אדוני ברא מאירת עיניים אז מזכיר את לב העיניים

שמע כל תחנוני בשביעי אליך בנושאי ידיי אל דביר קדשך

אז פה הוא מזכיר את הידיים

לעשות רצונך אלוהי חפצתי

ותורתך בתוך מעי מזכיר את המעיין

כל עצמותי תאמרנה אדוני מכמוך מזכיר את העצמות

אברך את אדוני אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותיי מזכיר את הכליות

רגלי עמדה ומישור במקהלים אברך אדוני מזכיר רגליים

אז מזכירים ככה

ראש שפתיים פה

לשון

לב

עיניים

ידיים

מעיים עצמות

כליות

ברגליים

ואחר כך יאמר משנה אחת

שהיא כוללת כל הגוף וראש האדם

ותוכו

וסופו

וזהו אין עומדים להתפלל אלא מכובד ראש

החסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם שהתפללו

כדי שיכוונו את ליבם למקום

אפילו המלך שואל בשלמה ואפילו נחש כרוך על עקבו

לא יפסיק

אז מה אנחנו רואים?

המשנה בברכות אומרת

אמרנו שאחר כך יאמר משנה אחת שהיא כוללת כל הגוף

וראש האדם

ותוכו וסופו

אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש

הנה הזכיר את הראש

החסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם שהתפללו כדי שיכוונו את ליבם למקום

הנה הוא מזכיר את תוכו של האדם זה ליבו

אפילו המלך שואל בשלמה ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק

הנה הזכיר עקבו שזה סוף האדם

אז המשנה הזאת

כוללת את כל הגוף של האדם

ראש האדם תוכו וסופו

אז יגיד את המשנה הזאת שכוללת הכל

כך מתקן את כל גופו

ואחר כך יאמר פסוק בקהלת יב יג סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא

ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם

שהפסוק כולל כל התרי״ג מצוות

וכל מי שיתנהג כך אז טוב לו יהיה סלע, סלע

זה לנצח לעולם ועד

נבאר קצת

ומי שהוא פנוי כתוב ביסוד יוסף

ואחר כך יעשה תיקון זה לשעבט גופו על השם יתברך ולהמשיך על כל איבריו

קדושה עליונה

ואומר פסוקים אלו הם רמזים כל אחד על עבר מיוחד

אז בעצם כשהוא אומר את הפסוקים מה הוא עושה

הוא משעבט את הגוף לשם

וממשיך על כל איבריו קדושה עליונה

זמרנו פה מיוחד

שהפסוק הזה, סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירב את מצוותיו,

שאמור כי זה כל האדם, הוא כולל את כל התרייג מצוות.

ביסוד יוסף מוסיף לומר

ריבון הדה עלמא

אדריכני בנתיב מצוותיך כי בו חפצתי לעולם בעד

אמן סלע.

כל זה עד כאן אצל המזוזה.

ואחר כך

יאמר 13 עיקרים.

דהיינו אני מאמין באמונה שלמה,

כמו שכתוב בסידורים,

והוא חיוב גדול לאומרם קודם השינה.

ועיין עוד במדרש פנחס דף כ', שאמירת 13 עיקרים בכל יום

הוא סגולה לפרנסה.

ושכן היה בה אדם אחד שכל זמן שאמרם

היה לו פרנסה ונעשה עשיר.

ואחר כך פסק לאומרם ונעשה עני גדול.

ובספר זכירה בענייני עולם הזה,

דף כ'ה',

כתב

סגולה שלא יאכל השטן להטעותו מדרך השכל יאמר בכל יום

13 עיקרים

ואפילו בשבת ויום טוב.

וראוי ונכון להיות לו קלפי של צדקה סמוכה למיטתו.

זה קופת צדקה.

שייתן צדקה בתוכו קודם שכיבתו.

והוא תועלת לכמה דברים וגם לנשמתו אשר

תעלה למעלה כמו שכתוב צדק לפניו יהלוך.

וכן שמענו מנהג גדולי עולם הקדמונים.

ומצאתי למנהג קדוש זה בספר ערוך

וראוי להיזהר בזה.

אז כדאי להכין שקלים ליד המיטה

ולשים קופה אם לא צריך קופה אפשר לשים צלחת קטנה חד פעמי

ולהכניס לתוכה לפני השינה שקל אחד לפחות.

וזה כשעולה נשמה למעלה היא מקדימה צדקה.

וראוי להיזהר בזה. ובשוכבו על מיטתו קודם שיני יהרהר

בתורה וביראת שמיים

כדי שתצא נשמתו מתוך דברי תורה ויראה.

ואז מיטתו שלמה ובוודאי

קדושה עליונה חופפת על המיטה.

גם כל הסדר הזה בתיקון והבידוי שכתוב

טוב לאומרם שאם חלילה ייפטר בלילה ולא יקום

אז הוא כבר עשה את מה שצריך לפחות

ויהיה מוכן לעמוד בפני בית דין.

על כן הירא לדבר השם יראה שלא לשכב על מיטתו

מחמת ריבוי מאכלים ושתייה בלי שום תיקונים לנשמתו

אלא יקדש עצמו מה שאפשר.

זאת אומרת

ייזהר אדם לא לסעוד יותר מדי ולהיזרק מה שנקרא על המיטה

בלי שיעשה תיקונים.

וכן

יזכה על ידי דברים קדושים שעושה אותם קודם שנתו

להגלות לו איזה סתרי תורה מישיבה של מעלה

כשהוא עושה דברים כאלה והקדמות כאלה

יש סיכוי גדול

שיגלו לו סתרי תורה מישיבה של מעלה

והוא עניין גדול כשזוכה אדם לזה שזהו סימן שהוא חשוב וחביב למעלה

וזהו הקיבוץ שעושים לו ונותנים לו מתנות מלמעלה.

ומעשה בה הארי הקדוש זיכרונו לחיי העולם הבא

שזכה ללמוד סתרי תורה בעת שינתו

ופעם אמר לתלמידיו

בלילה הזה למדה נשמתי סתרי תורה בישיבה של מעלה

שאי אפשר לכתוב אותם בארבעים שנה.

וכן ובספר עמק המלך דף י',

יא', מעיין עוד שם.

נסכם את הדברים בחזרה.

כתוב, אז ראה ויספרה

הכינה וגם חקרה. הקדוש ברוך הוא

בעצמו לומד תורה ארבע פעמים.

לפני ארבע פעמים זה לא נחשב לימוד.

אז ראה קודם רואים את הדברים.

ויספרה זה קוראים את הדברים.

הכינה זה מה שאנחנו מבארים את הדברים.

הכין את הקושיות והתירוצים.

וחקרה זה שמגיע בסוף

לחקירת הדברים ולמסקנה.

והתימנים

חוזרים בחזרה אחרי כל הלימוד קריאה נוספת.

אז אנחנו חוזרים.

ויאמר אדוני אל משה

כתוב זאת זיכרון בספר ושים באוזני יהושע.

הזהיר הקדוש ברוך הוא למשה שהיה רבן של ישראל על הכתיבה

כי זהו תועלת גדול לזיכרון.

ואם למשה רבנו הזהיר הקדוש ברוך הוא

קל וחומר לשאר בני אדם

שצריכים להרהר תמיד במעשים ולפשפש בהם שמא חטאו

אזי יכתוב חטאו

שיהיו לו לזיכרון לתקן את החטא.

ואמרנו, יכתוב את זה ברמז, שלא ימצאו את הספר.

או אם ימצא באיזה ספר איזה דבר תיקון לחטאיו,

ירשום על נייר מיוחד מיד. הנה עכשיו למדנו

ורואים דרכים פה למצוא איך לתקן חטאים, צריך לרשום מיד.

או לחזור לשמוע את זה כמה פעמים, או לקנות את הספר קו הישר

ולהתחיל לעבוד.

כדי שיוכל לתקן בלי עיכוב מה שאפשר לו

מפה רואים שכל דבר צריך לתקן מיד.

כמו שאמר דוד המלך, חטאתי, מיד אמר

לא הפסיד את המלוכה.

שאול המלך התעכב עד שאמר חטאתי,

הפסיד את המלוכה.

החוכמה, לשוב בתשובה מיד, ולתקן מיד.

ואם נזכר שחטא נגד חברו בדיבור קשה והצר לו,

או תלה בו שום שמץ ודופי

או שילבין פניו ברבים,

יבכה ויתחרט ויקבל עליו מיד למחרתו לפייסו ולרצותו.

וזה יהיה לו עסק ראשון למחרתו.

ואין צריך לומר אם נזכר שחטא נגד מי שגדול ממנו.

כדאי שיצטער מיד ויבקש לקדוש ברוך הוא שלא ירשום בספר חובותיו

ויקבל עליו למחר

לתקן מיד.

כל זה בדברים שבין אדם לחברו שהיה ביניהם איזה סכסוך או משהו כזה וכולי.

לא בדברים שהם כלפי שמיא או שפוגעים בציבור

או שמקלקלים ציבור

או דברים של

עקירת דת וכולי.

ואם חטא אחד לנגדו בעונה דברים,

ימחל לו מיד.

אז אם זה כנגד אדם

יכול למחול לו אבל אם זה כנגד תורתו

ופגיעה בתורתו על זה אין מחילה הוא לא יכול למחול.

ואם חטא אחד לנגדו בעונה דברים ימחל לו מיד.

מכו יאמר שר אליהם הרי

לכל מנדים צערין לי

ויקרא קריאת שמע על מיתתו בכוונה.

אחר כך ייזהה לקרוא עשרת הדיברות שבפרשת ואתחנן בכל לילה.

כי עשרת הדיברות שבפרשת יתרו שכתוב זכור הוא נגד היום.

ובפרשת ואתחנן כתוב שמור והוא נגד מידת הלילה.

לכן קורא את עשרת הדיברות

שבפרשת בית חנן בכל לילה.

מעל ידי כך יש לו שני כתרים בראשו.

אחד כשעולה נשמתו למעלה

ואחד ללוותה בחזרתה למטה,

ועל כן יש שני טעמים בעשרת הדיברות,

אחד למעלה ואחד למטה.

ובשחרית,

כך אומר קו הישר ביסוד יוסף אומר שזה מדובר בלילה,

ובשחרית קודם יציאתו מביתו ייטול ידיו תחילה,

ואחר כך יבוא אל המזוזה ויניח ידיו על המזוזה,

ויכוון שהקדוש ברוך הוא בעל הבית,

ואנחנו כולנו שבבית רק אורחים,

ויכוון השם שדי,

כמו שכתבתי בפרק ראשון דיבור המתחיל ובהיות,

ואחר כך יאמר פסוק

על פי תהילים

אדוני ישמור צאתי ובואי לחיים ולשלום מעתה ועד עולם,

שלוש פעמים,

ואחר כך יאמר שבע פעמים

את הפסוק בכל דרכיך דעהו

והפסוק הזה הוא כולל כל התורה ויש בו עשרים ושש אותיות

כמניין שם הוויה שהוא קודש קודשים

הוא מתחיל באות ב' ומסיים באות כ' כנגד כב' אותיות התורה

ומכל פעם שיאמר פסוק זה

יטה את ראשו לשש קצוות כסדר הזה

במזרח יגיד את הפסוק, בדרום יגיד את הפסוק, במערב יגיד, בצפון, מעלה ומטה

וכולם יגיד את הפסוק

ואחר כך יגיד פסוק באופן כללי ויכוון

שמוסר נפשו לקדוש ברוך הוא המושל

משש קצוות העולם

ובזו משעבד נפשו וגופו לקדוש ברוך הוא

כי הוא אומר שבכל דרכיך דעהו והוא ישר אורחותיך

שהוא רוצה לכוון שכל מעשיו יהיו

לכבוד השם יתברך

והכל לקיים את רצונו ואז יוליך אותו באורח מישון

ומישהו פנוי

יאמר אלו הפסוקים המרמזים כל אחד על עבר המיוחד

ואתה אדוני מגן בעדי כבודי ומרים ראשי

ביסרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלה אדוני אתה ידעת

אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני

פקודי אדוני ישרים משמחי לב

מצוות אדוני ברא מאירת עיניים

שמע כל תחנוני בשביעי אליך בנושאי ידיי אל דביר קדשך

לעשות רצונך אלוהי חפצתי ותורתך בתוך מעי

כל עצמותיי תאמר נא אדוני מכמוך

אברך את אדוני אשר יעצני הפללות יסרוני כליותיי

רגלי עמדם ומישור במקהלים אברך אדוניי

אדם יכין לו דף

כן

ויהיה לו מוכן הכל כסדר וחביבי

מתחילים להתרגל עד שהוא ידע את זה בעל פה

ואשריו של מי שיעשה

ואחר כך יאמר משנה אחת

שהמשנה הזאת כוללת

את כל הגוף

וראש האדם בתוכו וסופו

וזהו מה שכתוב בברכות ל' עמוד ב'

אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש

חסידים הראשונים היו שועים שעה אחת קודם שהתפללו

כדי שיכוונו את ליבם למקום

אפילו המלך שואל בשלמה ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק

אז זה משנה שכוללת את כל הגוף

ואחר כך יאמר פסוק בקהלת

סוף דבר הכל נשמע

את האלוהים יירה ואת מצוותיו שמור

כי זה כל האדם

הפסוק כולל את כל תרייה גם מצוות

וכל מי שיתנהג כך

אז טוב לו יהיה סלע

רבי חנניהו ברקשי אומר

אמר שם הקודש ברוך הוא זה קודש ישראל

לפיכו חרבו לו המתורים מצוותים שנה