עין יעקב - ברכות נ' - נ"ג | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה ונצליח, אנחנו ממשיכים בלימוד

העין יעקב, אנחנו במסכת ברכות, פרק ראשון, דף י' עמוד א', אות נ'.

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, מהי דכתיב במשלל ל״א פיה פתחה בחוכמה ותורת חסד על לשונה?

זה פסוק שאמר שלמה המלך.

אנחנו רואים אותו כל ערב שבת,

באשת חיל.

כנגד מי אמר שלמה המלך את המקרא הזה?

על מי הוא אמר את זה?

אומר עין יעקב לא אמרו אלא כנגד דוד אביו,

שמעתם?

שדר בחמישה עולמות ואמר שירה,

דר במה עמו ואמר שירה, שנאמר ברכי נפשי את ה'

וכל קרבה את שם קודשו.

יצא לאוויר העולם ונסתכל בכוכבים ובמזלות, ואמר שירה,

שנאמר ברכו אדוני מהלכיו גיבורי כה הוא החוסה דברו, לשמוע בקול דברו.

ברכו ה' כל צבעיו.

ינק משדי אמו ונסתכל בדדיה, ואמר שירה, שנאמר ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי קול גמוליו.

אומר העין יעקב, מהי קול גמוליו?

אמר רבי אביהו הוא שעשה לדדים במקום בינה.

לא סתם הקדוש ברוך הוא יצר

וברא את האישה כך.

עשה לה את הדדים במקום של בינה, זה דבר פלא.

תעממי,

אומרת הגמרא, אמר רבי יהודה כדי שלא יסתכל במקום ערווה.

למה לא שם את הדדים במקום אחר?

כדי שחס שלום התינוק לא ייקשה להסתכל באותו מקום.

רב מתנה אמר כדי שלא יינק ממקום התינופת.

לא יפה שפה כזה קדוש של תינוק שעכשיו יוצא ממאי אמור,

יינק ממקום של תינופת.

יפה.

ממשיך ראה יעקב ואומר רעה במפולתן של רשעים,

ואמר שירה שנאמר איתם וחטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם.

ברכי נפשית אדוני הללויה.

נסתכל ביום המיטה ואמר שירה שנאמר ברכי נפשית אדוני אדוני אלוהי גדלת מאוד הוד והדר לבשת.

מהי משמע?

ועל יום המיטה נאמר אומר ראה יעקב

אמרה ברבשילה מסיפא דעניאנה דכתיב תסתיר פניך יבהלון תוסף רוחה מגבעון ואל עפרם ישובון.

וזה מכאן רמז שמדובר על יום המיטה

ואל עפרם ישובון.

אני בקטנותי כמובן כן הייתי אומר עוד רמז.

אחרי שראה את השכינה בכבודו בעצמו ברכי נפשית אדוני אלוהי גדלת מאוד הוד והדר לבשת.

זאת אומרת שהוא ראה את השכינה הקדושה

ואיך אדם רואה את השכינה?

מתי אדם יכול לזכות לראות את השכינה?

רק כשהוא עולה למעלה לגנזי מרום אז הוא רואה את הדרת כבוד השם יתברך.

לכן הוד והדר לבשת זה כביכול רמז

לשכינה הקדושה שמתכסת בלבוש מיוחד.

רב שימי בר עוקבא ואמר אלא מר עוקבא

הווה שכיח כמדר רב שמעון בן פזי

והבה מסדר אגדת כמדר רבי יהושע בן לוי.

אמר לה מה ידכתיב ברכי נפשי את אדוני וכל קירבי את שם קדשו?

אמר לה בואו ראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם.

מידת בשר ודם

אדם צרצורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בו רוח ונשמה קרביים ובני מעיים.

הוא עושה ציור של בן אדם הוא לא יכול להטיל בו נשמה לא יכול להטיל בו רוח קרביים בני מעיים לא יכול רק ציור

שום דבר

והקדוש ברוך הוא אינו כן

צרצורה בתוך צורה

ומטיל בו רוח ונשמה כמו שעשה עם אדם הראשון

ומזה מה הוא עשה? הוציא את חווה מחתיכת בשר

ומטיל בו רוח ונשמה קרביים ובני מעיים והיינו דאמרה חנה אין קדוש כה' כי אין בלתך ואין צור כאלוהינו מהי ואין צור כאלוהינו?

אין צייר כאלוהינו

מיליארד צינים

ויש הבדל ביניהם

אתה רואה את כל השחורים האלה

לא משנה

אם זה אמריקאים

או אינדיאנים או אריתריאים או דרום אפריקה או דרום סודאן

והם כולם נראים אותו צבע אבל כל אחד יש לו פרצוף שונה מחברו איך זה יכול להיות?

אין צור כאלוהינו אין צייר כאלוהינו

פלאי פלאים אפילו בכף יד שלנו

מי שיתבונן יראה את הקווים הקטנים

כמו שהמשטרה

להבדיל

אצל הפושעים והגנבים לוקחת טביעות אצבע

ובחיים טביעת אצבע

של בן אדם אחד לא תהיה דומה לטביעת אצבע של בן אדם אחר

ולא משנה אם זה בישראל או בכל העולם כולו

אז אם כזה דבר קטן את הפסים הקטנים הללו הקדוש ברוך הוא עשה וזה דברים שהמדע וכל הטכנולוגיה המתקדמת

לא יכולים לעשות ולא מבינים איך זה יכול להיות

אז כל שכן וכל שכן

עכשיו על פי שהפרצופים יכולים להיות קרובים לדמיון זה לזה אבל הם לא דומים

שהקדוש ברוך הוא צר את צורתם ומיליארדים על גבי מיליארדים בכל העולם כולו

זה גדלותו יתברך ואין צור כאלוהינו אין צייר כאלוהינו

כולם זונים וקדוש ברוך הוא תובע את כל האדם וחותמו של האדם הראשון ואין אחד שדומה.

ממשיך היום יעקב אומר כי אין בלתך אמר רב יהודה בר מנסיה אל תקריא כי אין בלתך אלא אין לבלותיך

שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם מידת בשר ודם מחשה ידם מבלין אותו

אדם עובד עמל עמל עמל עמל מתעייף

המתעייף הזה אחרי 120 שנה, זה מת.

נפטר מן העולם.

אז הוא בלע.

בלע כתוצאה מזה שהוא עבד.

כמו שאדם ייקח

שטר.

היום אמר לי מישהו באיזה מקום שיש שטר, שהרי במלובביץ' היה מחלק שטרות

של דולרים.

אז הוא אומר, כמה שווה שטר של דולר?

מחיר של דולר, כמה הדולר, השאר היה יציג.

אבל הוא אומר, בארצות הברית המציאו חוק שהשטר של הדולר שהיה מחלק הרבי במלובביץ', אין לו מחיר.

זאת אומרת, כל אחד יכול לדרוש עליו מה שהוא רוצה.

אז אנחנו רואים שדבר אחד, אפשר

לבאר אותו לכאן, ומצד שני לכאן.

אבל גם השטר הזה, איך אני אדע שהוא שטר של הרבי?

סתם לצורך העניין.

אז אחד מהם סיפר שהרבי במלובביץ' בעצמו היה הולך לבנק שלו,

להוציא מהחשבון בנק שלו כדי לחלק.

אז הוא אומר, היה שם איזה ילד קטן שיום אחד ככה קלטו אותו,

המשמשים בקודש

של האדמו״ר,

שהוא כל פעם מגיע, עומד בתור, כל יום לקחת דולר.

ואז הם לא האמינו למשמע אוזניהם.

הם שומעים את הרבי,

אומר לו,

נגיד, אברהם,

הנה, זה דולר

בשביל הפיצה שאתה הולך לקנות כל יום,

והדולר השני, תשמור אותו.

זאת אומרת, כל יום היה בעל הקרד דולר בשביל לאכול משולש פיצה.

אבל את הדולר, אז הוא הביא לו באותו יום שתי דולרים.

אז כנראה מאותו זמן הוא הבין את המסר של השווי

של המתנה הזו שהוא מקבל מהאדמו״ר.

אז השטר הזה,

אם הוא כל כך חשוב לבן אדם, אדם לא ישתמש איתו. הוא ישמור אותו במסגרת,

בתוך הכספת שלו. למה? זה דבר חשוב לו.

אז הוא לא מתבלה.

לעומת זה, שטר אחר,

הוא עובר מיד ליד. למה אומרים כסף זה דבר מלוכלך?

כי זה עובר מיד ליד. אתה לא יודע כל אחד במה נגע, מה עשה,

כן רחץ את הידיים, כן נתן ידיים, וכן על זה הדרך.

אז זה נקרא דבר מלוכלך שעובר מיד ליד. עובר על הסוחר, אבל דבר מלוכלך.

דבר מלוכלך, הוא מתבלה במשך הזמן.

לכן אצל הקב' ברוך הוא, כי אין בלתיך.

אין את המושג של

בילוי אצל הקב' ברוך הוא, דהיינו שהקב' ברוך הוא מתבלה.

אין מושג כזה.

תמיד הקב' ברוך הוא רק מחדש, כמו שאנחנו אומרים, מחדש בטובו. והוא עומד

כפי שהיה מתחילה.

אז לכן מידת בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו. עושה פעולה, מתבלין, מזדקן.

והקב' ברוך הוא מבלה מעשיו, מעשיו.

הם נהיים, מה זה מעשיו? דהיינו, הבני אדם, כן? יציר כפיו הם מתבלעים.

אבל שר,

הקב' ברוך הוא בכבודו בעצמו לא.

אמר ליה, אנא הכי כאמינא לך.

אנא חמישה ברכי נפשי. כן, כן, אתה צודק.

כנגד, אז החמישה הללו של ברכי נפשי, כנגד מי אמר אותם דוד?

אומר הנה יעקב לא אמרן אלא כנגד הקב' ברוך הוא, הוא כנגד נשמה.

כנגד מי אמרת החמישה ברכי נפשי?

ברכי נפשי, ברכי נפשי, שהם חמישה מזמורים שונים.

כנגד הקב' ברוך הוא וכנגד הנשמה.

למה? הוא רצה לרמוז מה? הקב' ברוך הוא מלוא כל העולם,

אף נשמה מלאה את כל הגוף.

כמו שהקב' ברוך הוא נמצא בכל רגע ורגע בכל מקום.

כפי שאומר לנו הפסוק, בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך.

אותו דבר, הנשמה נמצאת בכל מקום בגוף.

מה הקב' ברוך הוא רואה ואינו נראה? אף הנשמה רואה ואינה נראית.

מה הקב' ברוך הוא זן את כל העולם כולו?

אף נשמה זנה את כל הגוף כולו.

בלי נשמה הגוף יכול לתפקד.

הוא חושב שהוא מתפקד.

מה הקב' ברוך הוא טהור? אף הנשמה טהורה. מה שאמרנו בבוקר?

נשמה טהורה שנתת בי?

טהוריי. אלוקיי, נשמה שנתת בי טהוריי.

מה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים, אף נשמה יושבת בחדרי חדרים. יבוא מי שיש בו חמישה דברים הללו וישבח למי שיש בו חמישה דברים הללו.

אז זה היה דברי השבח של דוד המלך, שיש בו את החמישה דברים הללו,

שהם

גוף,

נשמה,

טהורה

וחדרי חדרים,

וישבח את הקדוש ברוך הוא ששייכים בו חמישה הדברים הללו.

עוד תנונה, לפעם הרב אמנונה, מה ידכתיב מי כחכם ומי יודע פשר הדבר?

מי כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים?

מיהם הצדיקים? בין חזקיהו לישעיהו.

חזקיהו אמר לית ישעיהו גבאי,

דאחי אשכחן באליהו, דאזי לגבי אחאב, שנאמר וילך אליהו להראות אל אחאב.

שיבוא אליי, ביקש

חזקיהו שיבוא אליו ישעיהו, כמו שאליהו

הנביא הגיע למלך אב.

ישעיהו אמר לית חזקיהו גבאי,

שהוא יבוא אליי.

דאחי אשכחן ביורם בן אחאב, דאזי לגבי אלישע הנביא.

מה עשה קדוש ברוך הוא?

אה?

שתי צדיקים, כל אחד אומר שהשני יבוא אליו.

הביא ייסורין על חזקיהו ואמר לו לישעיהו לך ובקר את החולה.

שנאמר בימים ההם ישעיה למידחית.

בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא. ויאמר אליו, כה אמר ה' צבאות צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה.

מהי כי מת אתה ולא תחיה?

מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא.

אמר ליה, מהי כולהי?

למה ככה?

אמר ליה, משום דלא עסקת בפרייה ורבייה.

כתוב שהוא ראה שייצאו לו בנים רשעים.

אה?

כן.

ייצאו לו בנים לא הגונים, לכן הוא אמר, אני לא רוצה להתחתן.

לא רוצה.

אז לכן לא עסק בפרייה ורבייה.

אמר ליה, משום דחזה אלי ברוח הקודש, דנפקי מיני בנין דלא מעלה.

בנים לא מעולים, לא טובים.

אמר ליה, בהד דקפש דרחמנא למלאך,

מה לך ולהיכנס לעניינים של חשבונות שמיים, עסקי שמיים?

מאי דמפקדת איבעיה הלך למיבד.

מה שהפקידו לך, שאתה צריך לעשות, זה מה שאתה היית צריך לעשות.

ומאי דניחא כמקודשא בריחו לעביד,

וכי הקדוש ברוך הוא חפץ

לעשות לך דבר שאינו טוב,

חפץ לעשות לך,

הרי הגשבורי יודע מה שהוא עושה.

כל מה שהוא עושה, יש בזה חשבונות,

זה לא סתם הגשבורי עושה את הדבר הזה.

אמר ליה, השתא.

הב לי בראטח, אפשר דגרמה זכות עתידי ודידך,

מעיניו כמיני בנין מעלה, אתה יודע מה?

תביא לי את בראטח, את הבת שלך, ואני אתחתן, אולי יצא מהשידך הזה משהו טוב.

למה הוא תלמיד חוכם צדיק, ולחמיו צדיק, והכל יהיה בסדר.

אמר ליה, כבר נגזרה עליך גזירה.

אמר ליה, בן אמוץ,

כלה נבואתך וצא.

צא מפה, כעס עליו.

כך מגובלני מבית אבי הבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

על ימנע עצמו מן הרחמים.

אתה רוצה עכשיו להגיד, זהו? לא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, על ימנע עצמו מן הרחמים.

ממשיך העיני יעקב ואומר,

התמרנם מרבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוויהו אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, על ימנע עצמו מן הרחמים, שנאמר באיוב יג' אין יקטלני לא אייחל, אפילו יהרוג.

הקדוש ברוך הוא את האדם, צריך להתפלל.

לא אייחל, להתפלל.

לסוף יאיב לברטה.

בסופו של דבר,

עשו את השידוך בהצלחה, אכלו סוכריות.

ונפק מיני מנשה ורב שקט.

אז יצא ממנו מנשה הבלאגניסט.

יום אחדה,

רכיב נהוא הקטפל, המתוני ולבית המדרש.

כן, הרכיב אותו על כתפיו כדי שילך לבית המדרש.

אמר חד מיני וחזה רישא דאבה למתווה בגלאדה אני.

מחד אמר חזה רישא דאבה לכירו ועלה קורבנה לעבודות כוכבים, וחביתין ובערה מנשה חיה ורב שקמא.

קרא נפשי וחלק אליו רעים.

כן, אז מה היה פה?

יצאו ממנו שניים, אחד מנשה ואחד רבשק.

והם היו מה שנקרא רוכבים על כתפיו, שם אותם על הכתפיים, אחד מפה, אחד מפה, והיה הולך איתם.

והם מדברים שם.

אמר חד מיני וחזה רישא דאבה למתווה ב...

גלידנאה.

ואחד אמר חזה רשא דאבה לכירו ועלה קורבנה לעבודות כוכבים.

אז אחד אמר שיקריבו על הראש

של האבא

קורבן לעבודת כוכבים, ואחד לא.

אז מה נעשה? וחביתין ובערה מנשה חיה ורב שקמא. זרק את שניהם

מעל הרצפה, מנשה חי ורב שקמא.

כי הרי הנפש בישעיה ל״ב וחלק אליו רעים.

כן?

יפה.

איי, איי, איי.

הלאה.

ואמר רבי נחמן, יש גורסים חנן, אפילו בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת, אל ימנע עצמו מן הרחמים.

אפילו הרופא אומר, זהו, אין סיכוי? למי באים?

לרב אמנון ניצחק.

ואל ימנע עצמו מן הרחמים.

בעזרת השם, אם תהיה רציני, מחר בנץ.

איזה נץ מה?

הנץ מאוחר זה.

שנאמר כי ברוב חלומות והבלים ודברים מרבה את האלוהים ירא מיד ויאסף חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל השם.

מהי קיר? אמר רב שימון מלקיש, מקירות ליבו התחנן, שאמר מעי מעי אוכילה קירות ליבי.

רב לוי אמר על עסקי הקיר, אמר לפניו ריבונו של עולם, ומשהו נמית שלא עשתה אל הקיר אחת קטנה,

החיית את בנהר.

אבי הבא שחיפה את ההיכל כולו בכסף וזהב על אחת כמה וכנה.

זכור נא את אשר התהלכתי לפניך באמת

ובלב שלם, ועתו בעיניך עשיתי.

מהי ועתו בעיניך עשיתי? אמר רב יהודה אמר אביו, ששמח גאולה לתפילה.

רפואות.

יפה.

תענו רבנן.

שישה דברים עשה חזקיהו המלך על שלושה הודו לו ועל שלושה לא הודו לו.

על שלושה הודו לו שגנז את ספר הרפואות.

והודו לו. וקיטד את נחש הנחושת והודו לו. גירר עצמו את אביו על מיטה של חבלים והודו לו.

ועל שלושה לא הודו לו סתם מי גיחון ולא הודו לו. קיצץ דלתו את ההיכל ושגרם למלך אשור ולא הודו לו.

עיבר ניסן בניסן.

ולא הודו לו.

הוא מילט לחזקיהו,

וכי חזקיהו לא ידע שכתוב בפסוק החודש, אז זה לכם ראש חודשים?

אז מה הוא מעבר ניסן בניסן?

זה ניסן ואין ניסן אחר, ככה דרשו. אלא תעבד שמואל, דאמר שמואל אין מעברין את השנה ביום שלושים של אדר, הואיל וראוי לקבעו ניסן, עשה והואיל וראוי לא אמרינן.

יפה.

ואמר רבי יוחנן,

משום רבי יוסי בן זמר, כל התולה בזכות עצמו,

תולין לו בזכות אחרים.

וכל התולה בזכות אחרים, תולין לו בזכות עצמו.

לא אומרים לו, בזכותי, בזכותי, בזכותי. לא.

בזכותכם.

ואז תולין לו בזכות.

אבל אם הוא תולה בזכות אחרים,

נוטלים ממנו את הזכות.

משה תלה בזכות אחרים שנאמר זכור לאברהם, ליצחק ולישראל עבדיך. תלו לו בזכות עצמו שנאמר ויאמר להשמידם לולא משה בחירו עמוד בפרץ לפניו להשיבך עמדו מהאשחית.

חזקיהו תלה בזכות עצמו דכתיב וישעיה למלכת זכור נא את אשר התהלכתי לפניך.

תלו לו בזכות אחרים שנאמר וגנותי אל העיר הזאת להושיעה

למעני ולמען דוד עבדי. והיינו דרבי יהושע בן נוי ואמר רבי יהושע בן נוי

מה ידכתיב וישעיה למלכת הנה לשלום מר לי

אלא בשעה ששיגר לו הקדוש ברוך הוא שלום מר הוא לא.

למה? משום שאמר לו אומר אשי ולמען דוד עבדי.

כן, נס גדול, אנחנו בנג עצרנו, אנחנו עוברים בעזרת השם, אויבי,

אנחנו עוברים בעזרת השם למוסר מהפלא יועץ.

דבר נוסף, אני רציתי להגיד לכם שאנחנו לא נשכח את זה, וזה דבר מאוד מאוד חשוב,

שחשוב שגם ישמעו אותו אחרים.

אתמול פגשתי יהודי יקר,

לא משנה, אני לא אגיד פה שמות כדי שלא יהיה חס ושלום איזה וכולי,

כרגע כולם אסורים בשימוש.

יש מתקן שנקרא מיני בר, לא משנה כרגע מי החברה ומה החברה ובאיזה הכשר ומי הרב שנתן את ההכשר,

ואם בדקו או לא בדקו.

והוא הראה לי סרטון של בדיקה שהם עשו,

והם גילו שאסור להשתמש במיניברים הללו, אפילו מה שמופיע עם הכשרים.

ולמה?

בעניין של מים חמים. למה? יש שם צינורית,

ועם הצינורית הזו שמה,

אם לחצת ונכנס המים החמים,

ונותרו, ונכנס שוב פעם מים חמים חדשים,

אז זה גורם לאיסור של בישול משום יד צוללת. והוא הראה לי גם את הבדיקה שהם עשו,

כמה חום יש בצינורית וכמה חום שמכניסים,

וזה דבר מבהיל.

לכן אסור בתכלית האיסור להשתמש עם זה בשבת, ומי שמשתמש עם זה, עכשיו שלא ידעו, עד עכשיו שלא ידעו,

זה א', אבל מעכשיו שיודעים את הדבר הזה, אסור להשתמש בזה,

מי שמשתמש בזה עובר על איסור של חילול שבת.

מה, מה?

הם עשו אופציה כזו שכן, ככה הם טוענים, שזה בסדר.

ככה הם טענו, לא משנה.

בכל אופן, אז לפני כמה שבועות גם אמר הרב אופיר מלכה

שיש בעיה גם בסננים.

בסדר?

גם בסננים של זה.

לכן מאוד חשוב הדבר הזה להודיע בשער בת רבים שאסור להשתמש בזה עד שהדבר יבורר או יתוקן, וכן על זה הדרך.

הבנתי שיש אופציה לסדר את זה.

כרגע אני לא יודע מה תהיה תגובתם הרשמית של אותן החברות,

אבל בהמשך, בעזרת השם, גם אנחנו נביא את הסרטון ונפיץ אותו.

בעזרת השם, ככה הבטיחו לי שיוכלו להביא לי את זה, בעזרת השם.

אז כרגע, בעל פה אני אומר את זה,

אבל שתדעו שבאמת יש בזה בעיה ואסור להשתמש בזה בשבת. מי שכבר מחזיק את זה,

מים רגילים, פושרים, דהיינו, ויקרים, זה אין בעיה.

אבל המים החמים זה הבעיה העיקרית.

כן, אנחנו במילות המפתח, בעלי חיים בפה ליועץ.

אמרו רבותינו, זיכרונם לברכה,

בגמרא מסכת שבת, דף קכח,

עמוד ב',

צער בעלי חיים דאורייתא,

וצריך להקדים מזונותיהם קודם שיאכל הוא,

כמו שלמדו

הגמרא לברכות, דף מ' עמוד א' מהפסוק בדברים יא טו,

ונתתי עשב בשדך לבהמתך,

והדר ואכלת ושבעת,

שהם תלויים בו והוא תלוי במי שאמר והיה עולם.

וכבר סיפרו מעשה בזמן האריזה לקדוש זכותו תגן עלינו, אמן.

באחד שנענש במיתת בנים על צער אפרוחים קטנים,

שהיה להם סל לעלות במעלה אחר עימן,

ואשתו גם בלי דעת הוציאה את הסל הזה,

ונענש על כך.

וישמע חכם ויוסיף לקח,

לקיים צוואת רבי יהודה החסיד שלא לגדל אפרוחים כלל,

כי לא יוכל לעמוד על המשמר שלא יהיה להם צער,

ועל הרוב אין מצליחים לעמוד על המשמר,

משום שרובם מתים מחמת נפילה או יהיו מאכל לחתולים ועכברים וכדומה.

וזהו צער בנפש, ולכן ההיעדר שלא לגדל אותם טוב יותר.

ואפשר לעולם שיתקיים על ידי הגויים,

שהם יגדלו אותם, כי להם ייעטל להתעסק ביישובו של העולם הזה.

וכן לא טוב לגבר לגדל עופות,

אלא בשעה שמצטרך יקנה וישחט.

ואם אינו מוצא בכל עת וצריך שיהיו מוכנים אצלו,

ייזהר מאוד וייצווה את בניו ואת כל בני ביתו להיות זהירים וליתן להם ותוכלם בעתם,

כי מזונותיהן עליו וקשה עונשן,

ובפרט אם הם סגורים בכלוב, צריך להרחם עליהם ביותר ולהקדים מזונותיהם, לבל ייכשל בעוון של צער בעלי חיים.

ומזה יש ללמוד לכל הסמוכים עליו,

כגון בני ביתו ומשרתיו ומשרתי הקהל שהם כתרנגולים הסגורים בכלוב,

שעיניהם תלויות על בעל הבית שצריך ל...

להזדרז ולדחוק את עצמו, ליתן להם את אוכלם, דמחסורם, בעיטם קדום שיאכל הוא.

לא יגיד להם עכשיו אין כסף, לא יודע מה לקנות.

תלווה ותקנה.

ובמידה שאדם מודד בה, מודדים לו.

כי גם אדוני ייתן לו דמחסורו בדבר בעיטו, והנה נחלקו הפוסקים, אי צער בני אדם ומדאורייתא כמו צער בעל חיים, או לא?

כי יש אומרים שמכל שכן הוא,

אם בעל חיים זה דאורייתא, אז כל שכן בני אדם, וזה יותר חמור.

ויש אומרים, זה לא נאמר איסור זה מדאורייתא, אלא בעלי חיים שאין בהם דעת לסבול ולקבל, אבל בני אדם, יש בהם דעת.

ועל כל פנים נקות תמיהה שצער ילדים קטנים שאין בהם דעת הוא מדאורייתא.

וצריך להיזהר מאוד שלא לצערם,

כמו שיכתוב בערך יונק,

ושלא לצער לשום אדם, כי האלוקים יביא במשפט על כל נעלם.

ופרשו רבותינו, זכרנו לברכה, שאפילו הרג אדם קינא או רקק,

ירק בפני חברו,

ונמאס, החבר הזה היה לו מגעיל, הרוק הזה, ונצטער.

עתיד אדם ליתן את הדין,

אף על פי שהוא לא התכוון לצער אותו.

אי לזאת יחרד האיש ויילפת וכל אשר בכוחו לעשות,

יעשה, למען יהיה בו רוח הבריאות נוחה ממנו.

ואף אם יגזר על אדם שיצטער כמעשה וממנו לא יפול הנופל ממנו.

אז זה באמת מאוד חמור, הדבר הזה. גם אלו שמגדלים דגים בבית, באקווריום,

אתה לא יכול לאכול, בפרט בערב שבת אתה מגיע. אם לא נתת להם אוכל בערב שבת,

צריך לתת להם בערב שבת קודם שאתה בעצמך אוכל את הסעודה.

אותו דבר בשער בעלי חיים, לא משנה מי, צריך לדאוג להם קודם שהאדם בעצמו יאכל.

אחרת עובר על עניין של צער בעלי חיים.

יפה, עכשיו מעשה על החזון איש, זכותו תגן עלינו.

משחר ילדותו היה רבנו הגדול, רבנו אברהם ישעיהו קרליץ, בעל החזון איש שואב להיטיב ולשמח ליבות הבירויים.

ראש ישיבת פונוביץ' ומייסדה רבנו הגאון רבי יוסף שלמה, כהנמן זכותו תגן עלינו,

אמר כי לא הכיר בחייו אנשים

ששמחו לב בני אדם כמו החזון איש וכמו החפץ חיים.

כשהיה החזון איש, נער צעיר, אהב ללמוד בגפו. לאחר לימודו עם אביו הגדול הלך לפינות בבית המדרש, ושעות על גבי שעות

היה שקוע בתלמודו.

משחקי הילדים לא עניינו,

ומעשי משווה היו ממנו והלאה.

פעם אחת ראו אותו משתלשל בעזרת חבל לתוך בור עמוק.

תושבי עירו קוסובה הביעו פליאה על כך, הם הכירו אותו כמו ילד רציני.

מה לו ולמעשה שובבות, לרד עם חבל לתוך בור?

אך התשובה ניתנה מיד. אברהם ישעיהו הקטן טיפס ויצא מהבור,

ובגדיו מלוכלכים, אך פניו קורנות מאושר.

בידיו היה גור חתולים קטן,

שבדרכו לבית המדרש החזוני שמע יללות עצובות

של החתלתול שנפל לבור ולא הצליח להיחלט ממנו.

ליבו החום והרגיש לא ניתנו להמשיך בדרכו,

וכך בלי לחוס על כבודו,

כוחו ובגדיו ירד לבור להצילו.

אם בפני יללות של חתול לא היה יכול לחשות,

על אחת כמה וכמה שהיה רגיש כלפי בני אדם,

והשתדל בכל כוחו ואף מעבר לכך לעזור להם כל ימיו.

זה לא כמו אלו תנו לחיות לחיות,

שהם לבעלי חיים,

אבל לבני האדם הם דורסים ורומסים אותם.

לא מדובר על זה, פה מדובר על החזוני שהוא קודש קודשים,

שהחתול היה אצלו, וואו,

וכל שכן וכל שכן בני אדם,

שהיה משתדל לעזור להם בכל כוחו, היה רגיש,

וכשהיה רבנו נער חלה אחד מענייה של עיר הולדתו כוסובה, והרופא אמר שיש דרך לעזור לחולה, אך הבעיה שדרך הריפוי היא קשה ולא נעימה,

ולכן צריך לשכור אדם מיוחד, אך כסף אין.

רבנו נרתם לסייע לעני הזה והגיע לביתו מספר אם בשבוע וטיפל בו במסירות רבה,

למרות הקושי והאי הנעימות, ואכן הפלא נעשה,

והעני זה שב לאיתנו בזכות טיפולו המסור של רבנו.

רבנו, קצת ביוגרפיה זה נקרא, ביוגרפיה, רבנו אברהם ישעיהו קרליס נולד בקוסובה בשנת תרל״ח לאביו רבי שמריהו יוסף רב העיירה.

אימו הייתה ביתו של רבי שמואל כצנלבוגן רבה של קוברין.

רבי אברהם ישעיהו עמל בתורה עימם ולילה, אביו היה רבו המובהק, ולאחר נישואיו התגורר בחוידן,

שם התפרנסו מחנות אריגים שניהלה רעייתו,

ולאחר שנים עבר לווילנה, שם חיבר את ספרו החזוניש בעילום שם.

ובשנת תר״צ״ג עלה לארץ וקבע את מושבו בעיר בני ברק,

ממנה הנהיג את הציבור החרדי בארץ ישראל.

ביתו היה תלפיות לאנשים רבים שבאו לשמוע את דברי תורתו,

לשאול שאלות בהלכה ובהנהגה ולבד מפי קודשו.

הנהיג את העדה באירועים חשובים,

בשואה, בשארית הפליטה ובהקמת המדינה.

רבי אברהם ישעיהו נפטר בט״ו בחשוון תשי״ד ונטמן בבית החיים, פונוביץ' בבני ברק.

ספריו חזון איש על כל השס, אמונה וביטחון

וקובץ אגרות.

יהי רצון בעזרת השם שזכות הצדיק תעמוד

לכל עם ישראל, ובפרט לבני הקהילה הקדושה, ומי ייתן בעזרת השם בקרוב ממש

נזכה לגאולה השלמה להאדיר את האמת והעולם ולהדעיך את השקר.

אמן ואמן.

רבי חננה מן הקשה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל. לפיכך,

הרבה להם תורה ומצוות שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויד.