עין יעקב - ברכות ע"ו | הרב שמעון משה חי רחמים

 

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח אנחנו ממשיכים בלימוד העין יעקב

אנחנו מתחילים בסייעתא דשמיא פרק רביעי פרק תפילת השחר

עת עין ה.

איטמא רבי יוסי בר רבי חנינא אמר תפילות אבות תקנום

רבי יהושע בן לוי אמר תפילות כנגד תמידים תקנו

אז יש מחלוקת כנגד מה תקנו את התפילות

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר

שהם תוקנו על ידי אבות הקדושים

כי ככה אבות

היה להם סייעתא דשמיא מלמעלה לתקן אברהם שחרית יצחק מנחה יעקב

תפילת ערבית

אבל רבי יהושע בן לוי

מה פתאום התפילות שתוקנו כנגד מה הם תוקנו כנגד תמיד מה זה תמיד היה קורבן שמקריבים אותו קורבן תמיד

של בוקר ושל צהריים

טניאק ודדא רבי יוסי ברבי חנינא

וטניאק ודדא רבי יהושע בן לוי

טניאק ודדא רבי יוסי ברבי חנינא אברהם דיקן תפילת שחרית שנאמר וישכם אברהם בבוקר

אל המקום אשר עמד שם את פני ה' ואין עמידה אלא תפילה

שנאמר ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה

יצחק תיקן תפילת מנחה שנאמר ויצא יצחק

לשוח בשדה לפנות ערב

ואין שיחה אלא תפילה שנאמר תפילה לעניק יעטוף

ולפני ה' ישפוך שיחו אז כל אחד באמת לקח לו כביכול זמן מסוים שבזמן המסוים הזה הוא תיקן את התפילה שלו

יעקב תיקן תפילת ערבית

שנאמר ויפגע במקום ויעל אין שם קבע השמש ואין פגיעה אלא תפילה

שנאמר ועתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תישא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי

אז אנחנו רואים שפגיעה זה הכוונה היא תפילה

תניאק ותדר רבי יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפילת השחר עד חצות

למה אמרו שתפילת השחר זמנה עד חצות?

למה?

שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות

מתי מקריבים תמיד של שחר עד זמן של חצות היום?

כן אז למה אמרו עד חצות?

תפילת השחר. ורבי יהודה אומר, עד ארבע שעות.

תעניה רבי אליעזר אומר, המתפלל אחורי רבו, והנותן שלום לרבו, והמחזיר שלום לרבו, והחולק על ישיבתו של רבו,

והאומר דבר שהוא לא שמע מפי רבו, גורם לשכינה שתסתלג מישראל.

אז אנחנו יודעים שהאומר דבר בשומרו מביא גאולה לעולם, אבל אם זה חס שלום להפך,

אז חס שלום, מסלק השכינה מעם ישראל.

לכן גם אדם שנתן שלום לרבו החזיר שלום לרבו,

או חלק על ישיבתו של רבו,

או אמר דבר שלא שם פי רבו, הוא גורם לשכינה שתסתלק מעם ישראל.

תנו רבנן,

מעשה בתלמיד אחד שבא לפני רבי יהושע.

אמר לו רבי,

תפילת ערבית רשות או חובה? שאל אותו בשאלה האם תפילת ערבית זה רשות או תפילת ערבית זה חובה?

אמר לו רשות.

תפילת ערבית זה רשות, מה פתאום?

בא לפני רבן גמליאל

בא לפני רבן גמליאל

אמר לו רבי, תפילת ערבית רשות או חובה? אמר לו חובה.

אמר לו והלא רבי יהושע בן לוי אמר לי רשות.

אמר לו אמתן עד שיתכנסו בעלי טריסין לבית המדרש.

מי הם הנקראים בעלי טריסין?

הכוונה היא יפה לתלמידי החכמים המובהקים

שהם עושים בסברותיהם תריס אחד כלפי השני. דהיינו מתריסים בדבריהם אחד כלפי השני לטיבותא לא לגריאותא.

כיוון שנכנסו בעלי טריסין לבית המדרש עמד השואל ושאל. אותו אחד קם ואמר יש לי שאלה. מה השאלה?

תפילת ערבית רשות או חובה?

אמר לו רבן גמליאל חובה.

אמר להם רבן גמליאל חכמים כלום יש אדם שחולק עליי בדבר הזה?

רבן גמליאל הוא היה הגדול שבהם מבחינת

תפקיד.

כן? שמינו אותו לנשיא נכון. עלה עם הזקן שצמח שלושים שורות על לבנות וכו'.

אמר לי יום איזה יהודי חברה. וואי וואי תראה מה זה. חרב אמנון יצחק יזדקן.

מה זה? כולו מלא זה עוד לבנות. אני זכור אותו צעיר.

אמרתי לו הוא אתה רואה.

השתבח שמולד אדם שמוסר את הנפש למען עם ישראל.

אז הוא מזדקן הוא מלבין אבל זה זקנה בגדר יין שמשתבח.

זה שקנה חוכמה לא חס שלום חס וחלילה לגריאותא שהוא חס שלום לא מבין לא זוכר לא יודע אלא לטיביאותא שככל שהוא מזקין הוא יותר קונה חוכמה ויודע דברים ממש נפלאים כיצד לנהוג ולהנהיג על העם

אז רבן גמליאל אותו דבר על אותו דרך התפלל כדי שיצמחו לו אותם השורות כדי שהוא יהיה ראוי

כן לתפקיד הזה אז אמר להם רבן גמליאל וכי יש אדם שחולק עליי?

מה אתם לא חושבים

שההלכה כביכול כמותי? אמר לו

רבי יהושע לאו?

מה פתאום? אמר לו והלא משמך אמרו רשות שמענו שבשמך אמרו שזה תפילת ערבית רשות

אמר לו יהושע עמוד על רגליך ויעידו בך הרגליים שלך יעידו עליך האם אני אמרתי או לא

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר אלמלא אני חי והוא מת יכול החי להכחיש את המת ועכשיו

שאני חי והוא חי איך יכול להכחיש את החי?

איך יכול להיות שאני אכחיש את הדברים שלי?

והיה רבן גמליאל יושב ודורש ורבי יהושע עומד על רגליו

עד שריננו כל העם ואמרו לחוצפית המתורגמן עמוד

ועמד אמרו עד כמה נצער רב אלייזין עד כמה נצער אותו

יפה עדה בראש השנה אשתקע צערי עדה בבחורות במעשה דרבי צדוק צערי הכנה מכם יצער ליה

כולי אלה צערי ולייזין טעה ונברי

ומיינו קמלה

כן?

נקמה לרבי יהושע

יפה נעמיד אותו

כי בעל המעשה הוא או נקמה לרבי עקיבא אל דילמה אנישלה

דלי זכות אבות ואנישלה אלא נקמה לרבי אלעזר בן עזרם חשבו את מי להקים

דהוא חכם ועשיר והוא עשירי לעזרא הסופר

הוא חכם דהימק של המפרק להכל קושייה שהיו מקשים לו

והיה מפרק

מועשיר דהימק פלח לבי קיסר

כן? היה בסביבתו של מה?

של הקיסר מגיע אליו כל הזמן

הנמי מצי מפלח כבטה

דהוא עשירי לעזרא דהית לזכות אבות אז כל המעלות יש בו זכות אבות עשיר ומקורב למלכות

וגם הוא חכם

דהית לזכות אבות ולא מציע נישלה היות שיש לו זכות אבות זכות אבותן כתוב מסייעתן

לכן בכל תפילה ותפילה אנחנו מזכירים אלוהי אברהם

ולא יצחק ולא יעקב בשביל מה להזכיר אלוהם? עזוב אותם בשקט הרי אדם שמזכיר לנפטר כתוב

שפתותיו דובבות בקבר הוא קם ומדבר בשביל מה להזכיר אותו?

מה אתה מציג כל היום לאברהם יצחק ויעקב? תן להם לישון בנוח

תן להם לשבת בגן עדן אלא מה?

אנחנו רוצים שבזכות הזכות האבות שלהם

שיש להם

אנחנו ננצל ואיך אדם ינצל זה שהוא מזכיר זכות אבות

לכן גם הוא, היות והוא עשירי לעזרא,

הסופר, אז יש לו זכות אבות כזו.

ולא מציע עניש לה.

עטו ואמרו לה,

ניחא ללמר למה עבר אש מטיבתא?

אמר להו,

אייזיל ואמליך באנשי ביתאי, נשאל אצל אנשי ביתי.

עזל ואמליך דבטאי הוא.

אמרה לה, דילמה מעבירין לך?

למה אתה ככה עושה? יורידו אותך מהתפקין.

אמר לה, מעלים בקודש ולא מורידים. אל תפחדי.

מה שנהוג,

שמעלים בקודש ולא מורידים.

דילמה עניש לך? אולי ענישו.

אמר לה, איירא אינשי,

לשתימי שיום אחד אבי קסא דמוקה ולמחר לידבר.

כן,

אז שיום אחד ישתמש בכוס,

ולמחר

יישבר.

אמרה לה, לת לך חברתא?

אה?

כן, אז מה אתה רוצה? להשתמש במה שלא ראוי לך להשתמש?

הרי אתה כולך שערות שחורות.

אומרת הגמרא, האו יומא ברתם נסר שעה נהווה.

יתרח איש דאוניסא ואדרו לתם נסר דאר חברתא.

אז נעשה לו נס וצמחו לו אותם השורות

של הזקן הלבן.

והיינו מדי כאמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה.

אני לא בן שבעים שנה, אלא אני כמו בן שבעים שנה. לא כמו בן שבעים שנה.

מה, ברגע שאתה ראוי לנשיאות, זה שקנה חוכמה, אתה זקן.

לא, לא, לא, אני כמו בן שבעים שנה. למה אני כמו בן שבעים שנה? כי צמחו לי אותם השורות, ואני עדיין באמת לא הגעתי לגיל שבעים.

ולא בן שבעים שנה. ותנא אותו היום סילקו לשומר הפתח.

מה עשו? גם סילקו את שומר הפתח אחרי שהכניסו אותו לתפקיד

וניתנה רשות לתלמידים להיכנס שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר כל תלמיד חכם שאין תוכו כברור אל ייכנס לבית המדרש. למה?

שלא יהיה פגם חס שלום בספסלי בית המדרש משום שיושב שם אדם שלא הגון לכן אמרו אל תכניס משום דאמרינן כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאילו זורק אבן למרקוליס מה אתה עושה? אתה זורק פה עכשיו אבן

זה דבר טוב? זה דבר יפה? לא

ורבי אלעזר בן עזריה אומר הנמי לאחיד הקים לן שאינו הגון

ורבי אלעזר בן עזריה דרש לעולם יעסוק אדם בתורה במצוות אפילו שלא לשמה

שמתוך שלא לשמה בא לשמה שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר

כל תלמיד שאין תוכו כברור לא ייכנס לבית המדרש הוא היה מאוד מאוד מקפיד על זה

ולכן בימיו באמת נתמעטו הספסלים למה נתמעטו הספסלים? כי לא כל אחד היה נכנס לבית המדרש אתה לא ראוי לשבת ללמוד לך תעבוד

לא היו מכניסים כל אחד לבית המדרש לשבת ללמוד. היום הזה יחזור, אתם יודעים.

כתוב

שעכשיו

כל הרוצה יבוא וייטול, כן? אדם רוצה להיכנס, ישב ללמד, לא רוצה,

לא בא לו, הולך לעשות זה.

על האש במקום לשבת ולעסוק בתורה ביום העצמות,

אז הוא הולך לעשות על האש, עושה מה שליבו חפץ.

אבל יבוא יום

שגם הקדוש ברוך הוא למעלה יעשה על האש, יעשה דין וחשבון.

לכל אלה שחגגו, עכשיו הוא יחגוג.

יגיד לו, עכשיו אנחנו צריכים לשלם שכר.

למי? אלה שלא אכלו,

אז יקבלו.

סרוד התורו של לוויתן, שפע גדול, יושבים,

עטרותיהם מראשיהם וכו',

ויוכלו להיכנס לבית המדרש.

זה יהיה המפתח שלהם לכניסה לבית המדרש. אבל זה שחגג בפארק,

איך אתה רוצה שהוא ייכנס לבפנים?

הרי אתה היית בחוץ, לא היה לך מפתח כניסה,

ואין לך גם כרטיס להעביר.

אז במה אתה תיכנס לבפנים?

על זה סיפר הרב רוזנבלו, דבר יפה, פגש אותו יהודי.

אמר לו, אתה יודע, השנה זה 69 למדינה.

הוא אמר, מה הפשט?

הוא כל כך נדלק על ה-69,

הוא אומר, זה גם אמת וגם שקר ביחד.

אין יותר טוב מזה שאנחנו רואים את זה בעיניים, גם אמת וגם שקר. 6 בגימטריה הקטנה כמה זה?

6 בגימטריה הקטנה.

לא, כמה זה בגימטריה הקטנה? במספר.

שקר.

6 או 9?

שקר. 6 בגימטריה הקטנה זה 3. נו. 2 זה 4 ו-2 זה 6. 6. אז שקר בגימטריה הקטנה זה 6. אמת.

תמיד זה 9. תמיד זה 9. צוות יבדוק את כל אותיות התורה?

אמת.

בית גימל דלת, 9. וף זין, 9, וכן על זה הדרך.

מהשבוע אתה מדבר? כן, אותו, גם המילים, המילים.

כל דבר, כל דבר שרשום, גם על דרך האמת הקדוש ברוך הוא רשם אותו.

אז הוא אמר, אלו שכבר נמצאים בתוך האמת, יושבים ועוסקים בתורה,

כל המילים שהם מוצאים, הכל אמת, אמת, אמת, אמת, אמת, אמת, הם נמצאים בתשע

של השנה, כן?

אבל אלה שהם זה, הם ראשונים, הם השקר.

לכן הוא אומר 69. זה פלא, אתה רואה, שני יוצרות משמשים יחד, גם השקר וגם האמת. מתי זה? רק באחרית הימים.

לא יכולה להיות מציאות שגם האמת וגם השקר

יהיו מעורבים.

כמו באחרית הימים.

כי זה מה שצריך להיות באחרית הימים. ערבוביה כזאת שאדם לא ימצא. רגע, אני באמת או בשקר?

אני עושה כמו שצריך או לא עושה כמו שצריך?

אני צודק או לא? אנשים מבולבלים, לא יודעים מה לעשות. כל היום, כל היום.

זה משהו לא יאומן. בן אדם לא יודע... רגע, מה לעשות?

אז ככה לעשות.

לאכול את זה, זה לא לאכול. אפשר לאכול, אי אפשר לאכול.

טוב, לא טוב.

בן אדם מתבלבל כבר.

אתה בשנת ה-69.

ושבתה הארץ שבת לה השם, זה שנת ה-70 כנראה, שמיטה

אז מתחיל כבר להיות הניקיון, כן?

ובנוסף גם הברכה, וציוויתי את ברכתי

אז לכן כשהיה רבן גמליאל נשיא,

נתרבו הספסלים בחזרה

כל זמן שלא היה נתמעטו הספסלים, למה מי שאין תוכו כבר לא נכנס לבית המדרש?

ולכן ההוא יומא התוספו כמה ספסלים בבית המדרש, אמר רבי יוחנן פליגה ברבי יוסי אברה רבא יוסף דוסטאי ורבנן, אחד אמר התוסף ארבע מאות ספסלים, ארבע מאות ספסלים הוסיפו

ואחד אמר שבע מאות ספסלים הוסיפו

הווה כחלשה דעתיה דרבן גמליאל, חלשה דעתו, אוי ואבוי

הוא אומר מה אני עכשיו עשיתי?

הייתי בתפקיד, לא היו יושבים ועוסקים בתורה הרבה אנשים

בגללי שבע מאות ספסלים לא היו, בגלי ארבע מאות ספסלים לא היו, איזה חילול השם, היום אין נורא, איך נכפר על זה?

אמר דילמא חזה שלא מנעתי תורה מישראל

אחזולה בחלמא חץ וחברא דמליין קיטבא ולא היא

אלא ליהוד ודעתיהו דחזו דאחזולה

כן יפה אז אולי באמת אותם תלמידים שנתווספו הם לא היו ראויים ניסה מה שנקרא

לתרץ את הדברים ככה להניח את ליבו כדי שבאמת יהיה ליבו רגוע ולא חס ושלום

יהיה מודאג על הביטול תורה שנעשה כן

נעצור פה

אנחנו נמצאים בפתחו של יום מיוחד

יום הדהילולה של גדולי ומאורי העולם אשר העמידו באמת

את התורה כולה בחזרה ומהם חמשת התלמידים של רבי עקיבא תכף בעזרת השם נעסוק בהם כדי שבאמת נדע מי היו ומה באמת היה תפקידם וגדולתם בעולם

אבל לפני כן אנחנו נמשיך בלימוד בפה ליועץ

אנחנו במילה הקרויה גוי

אמרו רבותינו זיכרונם לברכה בירושלמי בתרומות סוף

פרק ח' שצריך להיזהר שלא להכעיס אפילו גוי קטן

למה?

כי הגוי הזה עברתו שמורה לנצח ומלכותו בתר אדונו

וכמו שכתוב בירושלמי

לגבי רועה חזירים

היה אדם רועה חזירים

שהיכו אותו היהודים

אותו רועה חזירים הוא היה גוי

לקחו אותו היהודים והיכו אותו מכות נמרצות אמרו אתה רועה חזירים יאללה אפשר להתעלל בכלל כל היום אתה מסתור באשפה

נתנו לו מכות איומות ונוראות

ולבסוף נעשה מלך

דהיינו נעשה מושל עליהם

ואלמלא רבי יהושע שגמל שם מיתות טובה

רצה להרוג חס ושלום את כולם רצה לעשות עליהם קלעיה

עד כדי כך

ולכן צריך לחוש אפילו

ואם לא יוכל לעשות שום דבר שממצא מאותו יחידי באישון לילה או באמצע הדרך והוא יהיה עם אחוזת מרעיו

ויכול שם לבות לידי סכנה

הנה כי כן לא טוב להתקוטט עם גוי אפילו קטן ובזוי ושסוי

כי לא תדע מה ילד יום אתה יודע מי זה

אולי זה פוטין

הוא יפגוש אותך אחר כך עם הטיל שלו

בשביל מה לך להתעסק איתו?

יבוא על הסוס, יבוא על הסוס, כן

או שימא ימצא אותו יחידי באישון לילה באמצע הדרך

הוא יבוא עם כל אחוזת מרעיו וכס ושלום יבוא על ידי סכנה

ונמצא עובר על ונשמרתם מאוד לנפשותיכם

ואפילו אם יהיה גורם קללה לעצמו לא טוב

שהרי אמרו בגמרא בבא קמא צדיקים עמוד

אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך

אז אפילו אדם, אדיוט, טיפש, הוא מקלל אותך,

תחוש לקללה שלו

למה אתה לא יכול לדעת מה הזכויות שלו

שהוא ככה עשה

ואם חס שלום ידונו אותך בשמיים ויראו שבכף המאזניים באמת

מכריע שאתה צריך לקבל את הקללה הזו, חס שלום, הקללה הזו פוגעת

וכמו שאמרו לאל בארך ברכה, אדרבה, יקדים שלום לכל אדם ואפילו נוכרי שבשוק

ואם ירחיב השם את גבולו מתן אדם ירחיב לו

וייתן לו מתנות כפעם בפעם לגויים לקיים מה שנאמר

שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים נמצאנו

זה מצינו בכל מעשה גדולי ישראל שהיו דאסה, היו באמת משאירים תמיד פתח פתוח אצל המלכות, אצל כל מיני מקומות שם היו דואגים מה שנקרא לתת להם כביכול כעין שוחד כדי שבאמת

בשעת הצורך שיצטרכו אותם אז באמת הם יוכלו לסדר את העניין וככה באמת הם לא הרגו מעם ישראל ולא עשו כל מיני דברים

כל מיני נזקים לעם ישראל למרות שבאמת הם היו החלטיים ורצו לעשות נזק אבל בזכות אותו מעשה כמו פה עם רבי יהושע שהוא פתח פתח עם אותו רועה חזירים ובזכותו באמת כל אותם כל אותו הדור של אותו ילדים שהרגיזו אותו וקיללו אותו וגידפו אותו באמת מצהד וביותר צריכים להיזהר הקרובים למלכות ולממשלות שגמלו חסד עם כל הגויים דנפיש אלוהו שונאים מחמת קנאה

כי תחשכנא עיניהם מראות את ישראל בגדולה וממשלה

כשגוי רואה יהודי מצליח בשבילו זה הדבר הכי גרוע

אז הוא יחפש הכל כדי שמה?

כדי שהוא יחליף אותו מהתפקיד

איך עושים את זה?

באים לפחה למלך למושל ואומרים לו אתה כן? עליל מעליו עלילה

ואם גם יהיה גומל עמהם רעה בכוח ממשלתו תהיה עברתם שמורה ויהיו נוקמים ונוטרים למה המפתחות של הסוויץ' בידיים שלהם

אז מה אתה רוצה?

שלא יתעללו בך, שלא יעשו לך נזק

כמו נחש עד כי יבוא יומו שיצא מממשלתו ואין לך אדם שאין לו שעה

ועל זה אמר קהלת ביום טובה יהיה בטוב וביום רעה הרי

כשהגיע יום הרעה רק תראה אל תשמח

אל תעשה מזה רעש תגיד או היום יום הרעה זהו אפשר לשמח זהו הוא הלך לא לא לא לא אתה לא יכול לדעת

אולי פתאום האש תכבה והגוי הזה מה יעשה?

יקום עליך

אבל ביום טובה תהיה איתו בטוב תשמח בטוב שלו

ובמה יתרצה האיש הישראלי שיהיו הכל אוהבים ומבקשים טובתו ועומדים לו בשעת דחקו הלא בעשות חסד ומתנת חינם לכל הגויים

כי השוחד מעוור את עיניהם וכבר אמר החכם לא ירבה בעיניך אלף אלפים אוהבים

ולא ימעט בעיניך אויב אחד כי אויב אחד יכול להרוג למלך לא ראינו מה נעשה עם אחשוורוש

שזממה לבמן הרשע

רצה לקחת את דבשתי לשידוך ושלח את בלתן ותרש שיראילו את המלך

אלמלא הכלב שטעם שם את הצלחת של המלך

אחשוורוש היה מת ממילא מזימתו של המן הייתה יוצאת

ועולה

ולכן שומר נפשו יהיה דורש שלום לכל גוי קטן וגדול ואפילו אם הגוי היכה אותו או חירף אותו או גזל אותו וכדומה

יאכוף ראשו ויסבול לך פרד עוונות כי השם אמר לא תקלל

ובאותו פרק יברך על הרעב ושמחה ויאמר ברוך שלא עשני גוי

וכבר כתבנו לאל שהגלות אלוקים חשבה לטובה

ומה שאוכלים כל הגויים את ישראל נחשב לצדקה

כדכתיב אין נגסייך צדקה

אז מה שמציקים לנו עכשיו מרעים לנו ויורים קסר עם הכל זה בגדר של צדקה

והכל לפי מה שהוא האדם ולפום מאי דעיקה למחש אפילו חשש רחוק

כי בוודאי אם באנו להניח שיאכלו גם אכול את כספנו כל דכפין היטבי יכול ואנחנו מה נאכל הכל ערום יעשה בדעת ויברח מהתקוטט עם גוי כאשר יאכל שאת

ויבקש חכמים את השם שיצילהו מאדם רע ויהיה אוהב שלום ורודף שלום

ומרבה רעים ובזה נחיה בגויים עד אשר יחמנו עושנו וישבור אל גלון מעל צווארנו

וממילא ישכון ישראל בטח על ארצנו ועל הכלת אבותינו כן יהי רצון במהרה בימינו

אז זה באמת שיטת גדולי עולם שהייתה לתת לאומות העולם חלק כדי שלמחרת לא יהיה להם פתחון

וככה באמת עשו כל אותם היהודים שרצו לעלות לארץ הקודש

ולא היה בידם ממון לעלות לרצות הקודש מה עשו הם פתחו פתח עם הגויים בעסקים והכל ואז אספו מהם הרבה כספים ועלו בן לילה שיחדו את השומרים או את אותם הבדואים שהיו מוליכים אותם

מאחורי הערים וככה הם עלו לארץ ישראל

בזכות זה ככה ניצלו חייהם ובאו לפה בתור יהודים כשרים וצדיקים והכל כדי להקים בחזרה משפחות אחרת הם היו נשארים שם בין אומות העולם

ואלה היו עושים עליהם כמו שהיום עושים

ככה לינץ' לאט לאט לאט לאט מתאספים ועושים כל מיני אגודות והכל והורגים בעם ישראל

חס ושלום חס וחלילה הם לא היו זוכים לעלות לארץ הקודש לכן הם מסרו את נפשם

כל כך בקדושה וטהרה ועשו את הכל ואספו והכל והכל כדי שהם יוכלו לקחת, יש כאלה שוויתרו על הבתים שלהם, על הממון שלהם, על הילדים שלהם אפילו

על הנשים שלהם הכל העיקר לעלות לארץ הקודש

אבל בסופו של דבר מי שזכה ועלה לא רק הוא אלא שלח את הילדים שלו ואת האישה ואת הכל וזה

אז זכה ברוך השם למשפחות משפחות דורות ישרים מבורכים בארץ ישראל מי שלא

השם ישמור ויציב