קדושת בית הכנסת ופרשת ויחי | הרב אורי יצחק
תאריך פרסום: 28.12.2017, שעה: 22:18
- - - לא מוגה! - - - \n
ערב טוב, ברוכים הבאים.
בעזר השם יתברך, הייתי רוצה לפתוח קודם כל בשבוע שעבר הייתה לי פה שיחה ולא הייתי מרוכז בשיחה קצת, בגלל שבעזרת נשים היו שם כמה נשים שדיברו ביניהן. והוציאו אותי מהריכוז. אז השתדלתי לא להראות וכמובן מחלתי להן, אבל ברשותכם עקב זה אני רוצה לדבר גם על זה.
***
חשוב לדעת שכאשר אומרים דברי תורה אז צריך להקשיב. יש מאמר בחז״ל, בגמרא, שרבי ירמיה למד תורה עם עוד מישהו, אני לא זוכר מי זה היה, ואותו אחד, תלמיד חכם גדול, היה ממהר לתפילה, הם היו באמצע הלימוד. אז רבי ירמיה אמר לו, עוזבים חיי עולם בשביל חיי שעה?! (שבת י, א) אנחנו עוסקים בתורה, עכשיו תאמר לי לתפילה.
קרא עליו את המקרא: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" (משלי כח, ט).
נשאלת השאלה למה באמת בפסוק כתוב "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" מה הקשר בין התורה לתפילה?
אלא מה רבותיי, אדם מגיע לתפילה, מתפלל, תפילת שמונה עשרה לדוגמה, הוא אומר 'אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה'...
במנחה שוב מגיע. מה אומר? 'אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה...' מגיע לערבית, עוד פעם 'אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה...' וכך כל יום, יום ביומו.
ריבונו של עולם! היה יכול להגיד לו חביבי שמעתי אותך כבר תחליף תגוון תשנה תגיד משהו אחר מה אתה כל הזמן חוזר כמו תקליט על אותו דבר?!... היה יכול הקדוש ברוך הוא להגיד לנו הוא לא אומר אהה ישתבח שמו לעד! מקבל את התפילה באהבה
אבל זה באיזה תנאי?...
אדם מגיע לאזכרה מגיע לשיעור תורה שיעור תורה זה פחות נראה אבל בוא נגיד אדם מגיע נגיד לאזכרה או לאיזשהו מקום שיש שם דרשן שדורש בין מנחה לערבית ואתה רואה אותו לחוץ קשה לו לשמוע את אותו אחד למה הוא עייף מגיע מהעבודה הוא מת ללכת הביתה להתקלח לאכול רעב צמא "רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף" (תהלים קז, ה) הוא עצבני מישהו הרגיז אותו
או שאותו רב אותו דרשן לא כל כך יודע לדרוש אותו משתדל או שהדרשן הזה חוזר כמו תקליט כל הזמן על אותו רעיונות על אותם רעיונות בקיצור יש לו את כל הסיבות והתירוצים בעולם לקצר ולצנזר ולהגיד לו 'חזק וברוך! ותבין את הרמז...
את זה הקדוש ברוך הוא אומר אם אתה מקשיב כשלך קשה אם אתה מקשיב לדברי תורה שלי הרי הדרשן הזה הרב הזה שמדבר הוא לא אומר דברים שלו הוא אומר את דבריי 'דבר השם זו הלכה!' הוא אומר עכשיו הלכות הוא אומר חידושים מהפרשה זה לא הוא אמר זה אני אומר ובואי בשבילה אז אם קשה לך ועם כל זה אתה מתאמץ להקשיב לי
אז גם כשלך לא מגיע שיקשיבו כי לא חסר לך עוונות וחטאים וכדומה אז גם לך 'מידה כנגד מידה!' אני אקשיב לך בלאו הכי מי ש; "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה" אז "גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" אתה לא רוצה להקשיב לי גם אני לא רוצה להקשיב לך 'מידה כנגד מידה' אז אדם צריך להיות חכם אדרבה! כשיש דברי תורה תקשיב תקשיב.
***
עכשיו יש מציאות שבן אדם מדבר כבר דברי תורה ואנשים מפטפטים איפה קצת רגישות קצת אכפתיות הרי יש כאלה שאם אתה נותן לו לדבר חוץ ממה שיש לו פחד קהל אז גם לא תמיד הדברים ערוכים אצלו אתה יכול לבלבל אותו והבן אדם עכשיו יתחיל לעשות בלבולציה ואז מה יוצא? שאתה מכלים אותו, מלבין את פניו
מצד שני להגיד לאותם אנשים שמפטפטים גם כן לגעור בהם אתה גם מלבין אותם לכן מצאתי לנכון לא להעיר בשבוע שעבר אבל השבוע, אני מער על שבוע שעבר, למה? כי אותן נשים שהיו פה כבר, הן לא נמצאות פה ערב ואני גם לא יודע מי הן היו שם מאחרי הפרגוד, אבל הפעם הבאה שידעו שלא עושים דברים כאלה...
***
כשאני נמצא לדוגמה באזכרות ניחומי אבלים אתה רואה את אותה מציאות גם כן אתה מגיע הרי לכבד את המנוח, את הנפטרת, לא משנה, את מי שאתה בא לכבד ומה הכבוד הכי גדול שאתה יכול לעשות לאדם שנפטר מן העולם? לומר דברי תורה לעילוי נשמתו ואחר כך אומרים 'קדיש על ישראל' שכתוב בחז"ל שזה הקדיש הכי הכי הכי גדול שעושה נחת לנפטרים קדיש כן, כשאומרים על ישראל אחרי דברי תורה לעילוי נשמת הנפטר זה הדבר הכי גדול שיכול להיות
אבל צריך להקשיב לדברי תורה, על מה תגיד קדיש? אבל אם אתה מדבר לבד ומאה (100) אנשים מדברים איתך ביחד בינם לבין עצמם אז מה עשינו? אבל אם אתה מדבר דברי תורה ומאה אנשים מקשיבים אז מאה אנשים אמרו דברי תורה, מאה ואחד, אמרו דברי תורה לעילוי נשמת כי 'שומע כעונה' מקשיבים זה מתחבר הכל ביחד
אז אם רוצים לעשות נחת בשביל זה באתם מה, אנשים באים לאזכרות למה? לאכול? לעשות ברכות? זה גם מצווה אבל זה לא העיקר עיקר המצווה זה הדברי תורה!
***
או שיש לך אנשים כאלה, אתה יודע שאתה בא לאזכרה, אתה יודע שאתה בא לניחום אבלים אז מה אתה ממהר את כל הציבור? אתה בסך הכל אורח איך אתה מעז להגיד?! יאללה נו נו ערבית ערבית? איך? מאיפה יש לך אומץ כזה? הרי כשאתה בא למקום כזה ברור לך שכל ההתכנסות שם הטעם שלה זה בשביל להגיד דברי תורה לא באו פה עכשיו לתפילת מנחה ערבית קצר ככה באיזה שטיבלך אתה יודע,
***
פעם אמרתי מה זה שטיבלך? שטיבלך זה נוטריקון, שתי דקות באה לך יש כאלה בשטיבלכים, טייסים יש כאלה שעושים תחרות טייסים אתה באת לאזכרה, לא באת לשטיבלך ככה לגמור צ'יק צ'אק אתה רוצה למהר, לך במקום אחר מה אתה ממהר את כל הציבור בגלל שאתה ממהר?
שלא לדבר שאתה מסתבך עם הנשמה של הנפטר לך תדע אם לא ירדוף אחר כך עוד אתה עושה לי נזקים בשביל מה באת? מי ביקש זאת שתבוא בכלל? כל אות, כל מילה זה עולמות בעולמות עליונים לנפטר מה אתה עושה? אתה מקצר? איך אתה לוקח אחריות כזאת עליך בכלל?
הרי כתוב שהנפטר נמצא, הוא בא לבקר, בא לראות וכו', אז אם היינו שומעים אותו אז הוא היה אומר לכל אלה שמפטפטים שם בשעת דברי התורה בשביל מה באתם? בשביל מה באתם? מה, באתם להרגיז אותי? מה אתם משחקים שבאתם לכבד אותי? אז מה, אתם לא יודעים מה הכבוד?
הרי בכלל בבית אבלים מה כתוב? הגמרא אומרת: 'אגרא דבי טמיא שתיקותא!' אתה מגיע לבית האבלים לשתוק זה השכר שתקבל זה על השתיקה
ההלכה אומרת: אסור לך לדבר בכלל עד שהאבל לא פותח את הפה, נותן לך רשות לדבר שואל אותך, מדבר איתך שתוק! שלא תגיד משהו שלא מתאים.
***
אתם יודעים, יש כאלה, הרי קוראים לזה 'ניחום אבלים' אבל יש כאלה שלא הבינו כנראה את ההגדרה מה זה ניחום אבלים אז איך שהם נכנסים מתחילים לבכות ישר רצים אליו ומתחילים להתחבק איתו ולהגיד לו איך זה קרה? איך זה קרה
עכשיו תאר לך שיש לו ביום 200 כאלה והוא לכל אחד עכשיו צריך לספר מההתחלה איך זה קרה רגע באתם לנחם אותו או באתם לפצוע אותו? מה אתם עושים? זה ניחום זה? אבל יש להם כוונות טובות אבל מעשים לא רצויים אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי
***
בכלל כל העניין הזה של בית כנסת בתי מדרש בזמן האחרון צריך הרבה חיזוק בעניין כי יש בזה הרבה זילותא רחמנא ליצלן פעם שמעתי לפני הרבה שנים מהרב יעקב חיים סופר שליט"א ראש ישיבת כף החיים אז הוא אמר דבר יפה מאוד! הוא אמר הדבר יפה מאוד, המעשה עצמו הוא לא יפה
הוא אמר שרבי יונתן בן עוזיאל היה לומד תורה כל עוף הפורח היה נשרף מעליו
הוא אומר היום כשאנחנו לומדים תורה כל העוף הפורח שנכנס לכולל, הלימוד שלהם נשרף... אתה רואה שניים יושבים, לומדים תורה נכנס איזה מישהו, הם מפסיקים את הלימוד אומר לו, מי זה? מה אתה לא מכיר אותו? עזבו את הלימוד, יאללה עכשיו הם דנים עליו נכנס עוף הפורח הלימוד נשרף או דוגמא אחרת נכנס דבור דבורה אתה רואה בן אדם לומד איך שהדבורה מתקרבת אליו אתה רואה אותו עושה ככה הוא כבר לא מורכז בלימוד הוא הוא ב: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד, טו) עכשיו ישתבח שמו לעד! על ה... אה?
כתוב על דוד המלך שאמר לו הקדוש ברוך הוא באיזה יום הוא ייפטר מן העולם? זאת אומרת מי עכשיו בא אליו? באותו יום מי צריך לבוא אליו? לא דבורה לא דבור מלאך המוות! נו ומה הוא עושה? הוא לוקח את הספר ולומד איך זה יכול להיות?! אבל זה ראה את הדבור לעזוב את הספר זה ראה את מלאך המוות לקח את הספר מה הולך פה?
אז אם הדבורה צריכה לעקוץ אותך זה יעזור שאתה עושה את התנועות האלה? מה כתוב שהיא צריכה לעקוץ אותך? לא יעזור ואם היא לא צריכה לעקוץ אותך מה יעזור שאתה עושה את התנועות האלה? הרי אתה עכשיו מחזיק בתורה יש לך שמירה יותר גדולה מזה? רק מה, דרגות הביטחון שלנו רצית שהם יהיו מה לעשות? איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי.
***
אז בן אדם נכנס לבית כנסת "בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ" (תהלים נה, טו) אדם צריך להרגיש התרגשות, התפעלות, אתה בְּבֵית השם. איך יכול להיות שמדברים בבית כנסת? איי, איי,
"מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֺתֶךָ" (תהלים קיט, צח) אני פעם נכנסתי, בצעירותי, כשלא הייתי דתי, נכנסתי לקונצרט. לא יודע איפה זה היה, בכלל התרבות, בבימה, לא יודע איפה זה היה. עכשיו בא לי לקונצרט, שלחו אותנו מהבית ספר. קונצרט, אופרה, לא יודע מה זה היה שם אז.
הייתי ילד קטן. אני זוכר שנכנסנו שני חברים, התיישבנו, לא ידענו מה זה בכלל. זה התחיל, זה שעמם אותנו, התחלנו לדבר בינינו. קפצו עלינו שם כולם, שקט, שקט, שקט. עכשיו אתה בחושך, שקט, מפחיד. אתה לא מבין מה קרה, מה זה, מה, כולה התלחשתי עם השני, לחשוש, מה, הפרעתי, לחשוש. גירשו אותנו, הוציאו אותנו החוצה. הוציאו אותנו החוצה.
בא הסדרן, הוציאו אותנו החוצה. לא תגיד דיברנו, התלחששנו. זה בדידי הוה עובדא! זה לא סיפורים, עכשיו אני מספר לכם פה בובה מעיישס.
נו אז אם זה ככה, בקונצרט, איך צריך להיות בבית השם?
***
פעם הייתי באיזה מקום, רצו לתת לי לדבר, אז הביאו לי מיקרופון. אז ראיתי שם שיש הרבה ברבורים.
אמרתי להם, לא, בלי מיקרופון.
אמרו לי, אבל מה, יש פה הרבה אנשים, אתה תצטרד.
אמרתי להם, אל תדאגו. דיברתי בלי מיקרופון.
כשסיימתי, שאלו אותי, למה דיברת בלי מיקרופון? מה קרה? מה יש לך נגד המיקרופון?
אז אמרתי להם, תקשיבו טוב. כשיש מיקרופון ויש רמקול, אז אלה שנמצאים בסוף מרשים לעצמם לדבר. למה? הם כביכול לא מפריעים, כולם שומעים. אבל אני, שאני רוצה תשומת לב, כולם, כי אני רוצה שדברי התורה יחדרו ללבבות.
אז בלאו הכי, אם אני מדבר בלי מיקרופון, ברגע ששמה מדברים, אז אלה שלפניהם ואחריהם, מה אומרים להם? ששש, ששש, שקט, לא שומעים. טקטיקה פשוטה. בלאו הכי. נמצאים בְּבֵית השם. אוי, אוי, אוי, אוי, אוי.
***
לצערנו, יש כאלה שהבינו שבית כנסת זה מלשון בית כינוס, שמתכנסים. זה הפך להיות משהו כזה משפחתי, הוואי. כבר מכירים אחד את השני, כל אחד מכיר את מקומו. ואז פה ושם זורקים מילה. יש כאלה אפילו בדיחות. מרגישים בנוח. מרגישים בבית.
אומר על זה הנביא: "כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי?" (ישעיה א, יב) של מה אתם באים להרגיז אותי בבית שלי? לא מספיק מה שאתם מרגיזים אותי בחוץ. עוד באים לתוך הבית שלי, ובתוך הבית שלי מרגיזים אותי "מִי בִקֵּשׁ זֹאת"? מה, אתה עושה טובה לקדוש ברוך הוא שאתה מתפלל?
***
לפני כמה זמן אמרתי לאיזה יהודי אחד, הוא תמיד ככה ממהר בתפילה, הוא גומר לפני כולם. הוא הראשון.
אז אמרתי לו, שמת לב מה אתה מפסיד?
הוא אומר לי, מה?
אמרתי לו, תראה, כולם פה מסיימים לפחות דקה אחריך. אז אתה, ברוך השם, מתפלל מהר. אשריך. אבל בדקה הזאת, עד שהשליח ציבור חוזר את התפילה, הרי אתה יכול עכשיו להשחיל עוד בקשות ועוד תחנונים לקדוש ברוך הוא. מה אתה ממהר להגיד: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" (איוב כה, ב) ולחכות ככה לשליח ציבור? לא חראם?!
אתה כבר עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. יש לך אפשרות לבקש מה שאתה רוצה, ואתה לא מבקש. כל מי שמסתכל עליך מהצד, מה מבין? שכל מה שאתה מתפלל זה בשביל לצאת ידי חובה. סיימתי! זהו! איך זה נראה? זה לא זילותא? תנסה לחשוב איך מסתכלים עליך מהשמים. בהיטל על. אם בהיטל צד מסתכלים עליך ככה, אז בהיטל על איך רואים אותך? הלא חראם. אתה יודע בדקה כמה בקשות אתה יכול לבקש? כמה תחנונים? תתחוב עוד פתקים, עוד, עוד, עוד. הזדמנות!
***
אומר דוד המלך עליו השלום: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" (תהלים כז, ד)
חז"ל הקדושים אומרים: 'ולוואי ויתפלל האדם כל היום כולו!'.
אם היה אדם, איך אומרים, חכם, כל הזמן מתפלל. בעבודה מתפלל, בנהיגה מתפלל. דבר, דבר בקדוש ברוך הוא. יש לך הזדמנות. לא חבל? לבזבז את הזמן? אתה מאמין שהקדוש ברוך הוא איתך? אתה מבין שהקדוש ברוך הוא משגיח עליך כל רגע? נו, אז למה אתה שותק? או שתשנן דברי תורה, או שתקשיב לדברי תורה, או שתדבר עם הקדוש ברוך הוא. נצל כל רגע. מה אתה מבזבז זמן?
אומר דוד המלך "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת השם" אז אם אתה ביקשת "אַחַת" (1) אז למה אתה מבקש שלוש (3)? אתה אומר; (1) "שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי (2) לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (3) וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". אמרת "אַחַת", איך נהיה שלוש?
אומר דוד המלך, שלוש זה "אַחַת". מה אני ביקשתי? לשבת בבית השם. אבל מה, סתם לשבת? העיקר להיות בְּבֵית השם? לא. כל העניין לַחֲזוֹת בְּנֹעַם השם. טוב, אז אם אתה כבר יושב בְּבֵית השם, וחוזה בְּנֹעַם השם, אז מה זהו "וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ"? לבקר זה לבוא מדי פעם לבקר.
אתה אומר שאתה רוצה לשבת כל הזמן בפנים. מה זה "וּלְבַקֵּר"?
אומר דוד המלך, עליו השלום, אני רוצה לשבת בְּבֵית השם ו; לַחֲזוֹת בְּנֹעַם השם, אבל אני רוצה להרגיש כל הזמן, בכל רגע, כאילו עכשיו נכנסתי לביקור. למה? כשאתה בא לביקור יש לך התפעלות. יש לך התרגשות. אני לא רוצה להרגיש שאני עכשיו בהרגל, מרגיש בבית. לא, לא, לא. רוצה להרגיש את ההתפעלות בכל רגע. את ההתרגשות. "בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ" בהתרגשות.
***
שולחן ערוך. מרן הוא שולחן ערוך, כותב דבר מזעזע. מרן הוא שולחן ערוך. הוא בדרך כלל לא כותב עונשים. בשולחן ערוך לא כתוב עונשים. כתוב הלכות. אבל מי שיסתכל בשולחן ערוך יראה שמרן כותב: 'שמי שמדבר בחזרת השליח ציבור בבית הכנסת - תשמעו מה הוא כותב 'גדול עוונו מנשוא!' מרן שולחן ערוך
תגידו על מי נאמר 'גדול עוונו מנשוא? על הרוצח נאמבר וואן רוצח מספר אחת (1) בעולם שקראו לו קין הוא אמר "גָּדוֹל עֲוֺנִי מִנְּשׂא" (בראשית ד, יג) ומרן כותב, אתם יודעים מרן לא כותב גוזמאות או כותב על בערך, זה הלכה הוא אומר שמי שמדבר בחזרת השליח ציבור גדול עוונו מנשוא, בקיצור השווה אותו לקין, לרוצח!
אתם מעכלים על מה מדברים? אז איך אדם לא ירעד? לדבר בבית השם דברים בטלים, דברי חולין, דברי ליצנות, דברי... מה זה? מה זה?
***
יש מעשה שמספרים על שני סוחרי מכוניות שעמדו להם בחזרת השליח ציבורי. ואחד אומר לשני, אתה יודע, דוד? הייתי בעיר מכוניות שבוע שעבר, ראיתי שם מכונית וולבו 2018 כבר. ברוך הוא וברוך שמו. מה אני אגיד לך? צבע לבן מבריק אמן!
השני אומר לו, עזוב אבי, מה אתה מדבר? חבר שלי קנה פרארי, גם כן 2018, ברוך הוא וברוך שמו. עם גג נפתח, אמן!
אז הראשון אומר לו, אבל תדע לך שזה עוד כלום. יש איזה יבואן עכשיו, שהוא אמר שהוא הולך להביא שלוש מכוניות "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ!" (ישעיה ו, ג)
אתם מבינים מה הולך פה? הם מדברים, שיחת חולין, על מכוניות. בינתיים הם עונים, ברוך הוא וברוך שמו. עונים אמן, עונים קדושה. וזה מתערבב ביחד. הדברי חולין, עם הקדושה, עם הברוך הוא וברוך שמו, עם האמן, ככה זה עולה לשמים. זה המנחה שהם מגישים לריבונו של עולם.
קח את מנחתנו. תאמינו לי שתפילה כזאת לא מגיעה לתקרה. איזה מלאך יעז להעלות דבר כזה לקדוש ברוך הוא יקבל עונש? איך הבאת דבר כזה? לתקרה זה לא יגיע.
***
עכשיו, יש אחד שמדבר. הוא מדבר איתך, אתה בבית כנסת, הוא מדבר. עכשיו, אתה לא רוצה לדבר איתו. אז מה אתה עושה? אתה מענה לו. אתה ממשיך, לא יודע מה, להניח תפילין, להגיד קורבנות, לא משנה מה אתה עושה. הוא מדבר איתך, ואתה, כשאתה עושה לו אתה, תדע לך שאתה משת״פ. אתה משתף פעולה איתו.
במקום לגעור בו, אתה אומר לעצמך, תשמע, אני לא מדבר. זה הוא מדבר. אני לא עשיתי כלום. לא עשיתי כלום. לא עשית. אתה נתת לו גושפנקה. בזה שהנהנת בראש, זה שחייכת לו, וזה שהקשבת, ועשית לו כן, זה. אתה אבל צדיק, אתה לא מדבר.
***
יש כאלה מגיעים לבית הכנסת, הם לא מדברים. הכול ברמז. איך כתוב? בפרשה, פרשת ויחי: "כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ" (בראשית מט, ו) אה? וואי וואי וואי וואי.
אתם יודעים שלדבר לשון הרע לא חייב בפה. מספיק כששואלים אותך מה יש לך להגיד על יוסי?
ואתה עושה, אה. לא צריך את זה. באף ככה, אה. גמרת עליו. מה אני אמרתי משהו? "כִּי בְאַפָּם".
אז אתה מגיע לבית כנסת ואתה רואה אנשים מדברים בשפת הסימנים. וזה לא זילותא כלפי קודשא בריך הוא?!
***
בוא ננסה לחשוב רגע. עכשיו, משלחת מארץ ישראל צריכה לנסוע לנשיא ארצות הברית טראמפ, כדי לבקש משהו בשביל היהודים פה. מגיעה משלחת של עשרה (10) אנשים, אז אתם מבינים שבוודאי המשלחת היא מכובדת, עשרה אנשים מכובדים, אבל בוודאי שלא כולם מדברים. אחד מדבר והשאר עומדים ומכבדים את המעמד, כמו שאומרים.
אז יש אחד שליח ציבור שהוא מבקש בשביל כולם ובשביל מדינת ישראל! נכון? עכשיו תארו לכם ששניים מתוכם פתאום הלכו ככה, לקחו קצת לפינה, הלכו לכיוון החלון.
אחד אומר לשני, וואלה ראית איזה מכונית יש לסגן של טראמפ? תראה איזה מכונית. והם מדברים ליד החלון.
עכשיו טראמפ רואה את זה. נו, מה אתם אומרים הוא יעשה? או שהוא יעיף את כל העשרה, או שבהנחה גדולה הוא יעיף רק את השניים (2) משם. אבל גם כשהוא יעיף את השניים זה ביזיון לשמונה (8) שנשארו. זה האנשים שאתם מביאים איתכם?
נו, זה כולה טראמפ. אנחנו עומדים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, וככה זה נראה.
***
ודרך אגב, מרן כותב שם: 'וגוערים בו!' צריך לגעור באחד כזה. אחת כזה שמדבר, גוערים בו. למה גוערים בו? כי כמו שאמרנו, אם לא תגער אתה שותף, אתה משת״פ. זה לא חומרה, זה הלכה בשולחן ערוך.
***
בלאו הכי צריך לדעת להעריך את הזכות הגדולה שיש לנו לעמוד לפני קודשא בריך הוא כמה פעמים ביום, בהיכל מלך.
פעם אמרתי, אני זוכר, לפני הרבה שנים, אמרתי למישהו, תגיד, אם עכשיו אני הייתי המפקד שלך בצבא בדרך כלל בתור מפקד הבסיס אני נותן לכל אחד בממוצע להיכנס אליי לריאיון פעם בחודש. אבל אתה בגלל שאתה בחור טוב ואתה עומד להשתחרר מהצבא אז נתתי לך את האפשרות להיכנס אליי חופשי ללשכה כמה פעמים ביום ולבקש מה שאתה רוצה בשבילך, בשביל החבר'ה שלך רגילות, גימלים, תנאים מה שאתה רוצה מה?
אני לא מבטיח לך שתקבל אני מרשה לך, אני אתן לך את האפשרות לבקש להבטיח לך שאתה תקבל, לא מבטיח איך אומרים? אם יהיה בראש שלי תתקבל, לא בראש שלי לא תתקבל להפסיד לא תפסיד אתה לא נודניק נתתי לך את האפשרות יש לך את הצ'אנס הזה? זכית!
מה אתם אומרים? כדאי או לא כדאי? לאותו אחד בטח כדאי גם אם הוא לא יקבל כלום אבל לפחות איך אומרים? הוא ישחק אותה מפיונר, אתה יודע מה זה? אני מסתובב חופשי בלשכה של המבט, אתה יודע מה זה? מה שאני רוצה אני יכול לבקש רק בשביל הדאווין הוא יהיה מבסורד, אתה יודע מה זה? מפיונר אני, מה אתה?
כל שכן אם הוא יקבל פעם, פעמיים, שלוש כל מיני דברים שהוא יבקש, אוהו! איך הוא ירגיש? זה היה כולה מפקד בצבא, מה הוא יכול כבר להביא לך? ריבונו של עולם! אומר לנו תיכנס אליי שלוש פעמים ביום, ראיון תבקש מה שאתה רוצה 'רפאנו, ברכנו, גאלנו, שמע קולנו...' מה שאתה רוצה תבקש. אם תמצא חן בעיניי באותו רגע, תקבל. לא תמצא חן בעיניי, לא תקבל. להפסיד? לא תפסיד.
אני שואל אתכם, מי שלא נכנס זה לא אחלה פראייר? ברור. אבל אני שואל יותר מזה, מי שכבר נכנס ולא מבקש, או שבמקום לבקש עושה שטויות, נדבר שטויות. זה לא יותר גרוע. כבר נכנסת. טוב תבקש. תחטוף! לא יודע לנצל. הקב'ה אומר, תבקש, אני רוצה לתת לך. אני רוצה לתת לך.
הקב"ה ישתבח שמו לעד, משפיע לנו, כתוב בזוהר הקדוש, כל הזמן משפיע לנו. שפע, כל הזמן. שפע של בריאות, שפע של רחמים, שפע של פרנסה, שפע של ילודה, הכל, הכל משפיע לנו כל הזמן. אתם יודעים מה הבעיה? שיש כאלה שהצינורות אצלם כבר חלודים, ונסתם הצינור. לא עובר. השפע לא מגיע.
בוא'נה, אני מרגיש שהכול סגור לי, הכל סתום. לא עובר כלום. בטח לא עובר. סתום לך הצנרת מרוב חלודה, מרוב בלאגנים. נו, אז מה עושים? פתח את הצנרת. תנקה את הצנרת, תוריד את החלודה. הקב"ה רוצה להשפיע, לתת, רק כל הזמן משפיע. רוצה לתת. אבל אם יש פשע, אז זה מונע את השפע. זה אותן אותיות, רק בהיפוך. אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי.
***
בזמן האחרון, ברשותכם אני עובר לנושאים אחרים.
בזמן האחרון אני שומע הרבה אנשים אומרים: 'כל הכבוד!'... לפעמים אני מסיים הרצאה, מסיים שיחה, שיעור, ניגשים אליך. כל הכבוד. כל הכבוד, כבוד ה... מה זה כל הכבוד? על מה אתה מדבר?
'כל הכבוד!' אומרים רק לקדוש ברוך הוא, לא אומרים לבני אדם.
היה איזה זמר אחד הוציא שיר לפני הרבה שנים: 'כל הכבוד...' זהו, מאז אנשים הכניסו את זה לסלנג. כל הכבוד. מה כל הכבוד? כתוב: "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל" (דברי הימים א כט יב) אתה יכול לתת קצת כבוד לאנשים, קצת, אבל לא כל הכבוד. איך אתה יכול להגיד כל הכבוד לבן אדם? כל הכבוד זה רק לקדוש ברוך הוא, שהשתבשנו.
***
ובכלל, אתם יודעים איזה בעיה יש עם הכבוד? בואו תשמעו משל נפלא שכתב הבן איש חי "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) זכותו תגן עלינו. איי איי איי, איזה משל נפלא!
הוא אומר, אתם יודעים מה זה הכבוד הזה? הכבוד המדומה. הוא אומר, תראו, היה אחד שהוא ראה שבעל הסופר, בעל המכולת, ראה שיש לו כל יום וואחד תיק עם הרבה כסף, ובסוף היום הוא הולך לבנק להפקיד. אמר, איך אני עכשיו לוקח לו את התיק? גנב, רוצה לקחת לו את התיק, שודד.
אמר, יש בעיה, זה בעל הסופר, הוא אחד ג'לוב. איך אני אתעסק איתו? עכשיו לחשוב, מצא פתרון. בין החנות של המכולת לבין הבנק היה מרחק של חמש דקות הליכה, נגיד. בין החנויות האלה היו חנויות אחרות. ואז עלה לו רעיון. מה הוא עשה? הוא נכנס לחנות הבגדים שבין שתי החנויות.
ואמר לבעל החנות של הבגדים, אמר לו, תראה, יש לי אבא שאני רוצה לקנות לו חליפה. הבעיה, שאני לא יודע את המידה של החליפה של אבא שלי. אבל חשבתי, אולי אם אתה, כבודו, תצא איתי לפתח של החנות ואנחנו נעמוד ויעבור מישהו עם ממדי גוף כמו של אבא שלי. אז אני אגיד לך שהבן אדם הזה זה כמו אבא שלי. אז אם אפשר, תבקש ממנו שייכנס לחנות, עם דוד חליפה, ואז אני אקנה לך את החליפה הזאת.
בעל החנות אמר לו, למה לא? בכבוד.
עמדו בפתח החנות, והגנב מחכה שבעל הסופר יגיע עם התיק ג'יימס בון שלו.
איך שהוא הגיע, הוא אמר לו, הנה, זה בדיוק כמו אבא שלי. בעל החנות ניגש לבעל הסופר,
אומר לו, מחילה, כבודו, אם יכול להיכנס רגע אני צריך פשוט למדוד חליפה ליהודי הזה, שאבא שלו בגודל המידה של הממדים שלך, אז אם אפשר, תיכנס ממש לדקה, לא נעכב אותך, רק לשים עליך חליפה לראות מה המידה, ונשחרר אותך ותעשה מצווה גדולה.
הוא אומר, למה לא? בכבוד.
נכנס לחנות, הביאו לו את החליפה, איכשהו בא ללבוש את החליפה. הוא היה צריך להניח את התיק על הרצפה. מה, איך... עמדו את החליפה כשהתיק ביד. חייב להניח את התיק. איך שהוא הוא הניח את התיק, הכניס את היד לחליפה, הגנב תפס את התיק "וַיִּבְרַח וַיִּמָּלֵט" (שמואל א יט יב).
בעל הסופר קלט, בא לרוץ אחריו. אז בא על החנות של הבגדים, אומר לו, היי, לאן אתה הולך? קודם כל תוריד את החליפה.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח...
בלאו הכי עד שהוריד את החליפה. יצא החוצה, לך לחפש את הגנב עכשיו, איפה הוא הלך? ימינה, שמאלה, קדימה....
אומר הבן איש חי, הגנב זה יצר הרע. הוא רוצה לגנוב לנו את התיק, הג'יימס בונד הזה, עם כל מה שיש בפנים, תורה, מצוות. את הכל הוא רוצה לקחת לנו. את כל מה שעמלנו במשך כל היום, הוא רוצה לקחת. נו, אז איך הוא לוקח את זה?
הוא מלביש אותנו חליפה שלא שייכת לנו בכלל. הכבוד לא שייך לנו בכלל. חליפה שנקראת כבוד היא לא שלנו, היא של הקדוש ברוך הוא. לא חליפה שלך, זה רק שמו לך בשביל למדוד.
הבעיה, ברגע שאתה מודד, יש סיכוי שכשאתה מודד את הכבוד, אתה תאבד את התיק, אתה תאבד את המזוודה עם כל הפעקאלך... וכשאתה תרצה אחר כך לרדוף,
אז יגידו לך, מותק, קודם כל תוריד את החליפה, תוריד את הכבוד! כי להשיג תורה זה רק על ידי ענווה. מי שמחפש כבוד, מחפש גאווה, אין תורה. הכול יכול לאבד. רחמנא לצלן!
אז בלב הכי, כל הכבוד רק לקדוש ברוך הוא, ישתבח שמו לעד.
***
אתמול או שלשום שמעתי מישהו אומר משהו שצמרר אותי.
כתוב בפרשה, בפרשה, כתוב שיעקב "שִׂכֵּל אֶת יָדָיו" ("וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר" בראשית מח, יד).
מה אומר התרגום? 'אַחְכֵּימִנּוּן לִידוֹהִי'.
ורש״י נותן גושפנקה לתרגום ואומר: 'כְּתַרְגּוּמוֹ, "אַחְכֵּימִנּוּן"; בְּהַשְׂכֵּל וְחָכְמָה הִשְׂכִּיל אֶת יָדָיו לְכָךְ'.
מה הכוונה? שימו לב! "שִׂכֵּל" זה מלשון שכל. זה אותיות שכל, רק בניקוד שונה.
***
דרך אגב, שכל זה בסין. שכל זה בסמך. שכל זה טיפש. שכל זה יחי ההבדל הקטן...
***
אז אותו אחת ששמעתי, אני פשוט, מה הוא אמר? שיעקב הצליב את הידיים שלו. השם ירחם! מה הצליב? איך אומרים דבר כזה? הצליב זה מלשון צלב. פה מדברים על "שִׂכֵּל אֶת יָדָיו" מלשון חוכמה.
לא יודע, אז אולי בגלל שאנחנו קרובים עכשיו לחג של הנוצרים, אולי זה קצת השפיע. אני יודע מה, אנשים מדברים שטויות. השם ירחם!
***
לצערנו הרב, יש כאלה יהודים שאינם מודעים. יש כאלה שמודעים ולא אכפת להם. והולכים וחוגגים את מה? את החג של הנוצרים? תגידו, אתם נורמלים? אחרי כל מסעי הצלב, האינקוויזיציות והפרעות שעשו בכל כך הרבה יהודים בהיסטוריה? אתם הולכים לחגוג? את מה? בושה וכלימה. הרי כל אלה שמתו במצ... נפטרו במסעי הצלב ובאינקוויזיציות,
חכו תגיעו לשמים. מה, אתם חושבים שהם לא יתבעו אתכם? מה, אתם רוקדים על הדם שלהם? איזה מין דבר זה? זה מזעזע. אז טייפלר, זכר צדיק וברכה, זכותו תגן עלינו, היה אומר שרק להסתכל על הצלב מביא טומאה בנשמה, בנפש. רק להסתכל עליו.
ואתם יודעים שהרבה כאלה שמנסים, כל מיני חברות, מנסים להכניס את הצלבים בכל מקום. יש את האו-T באנגלית, אז הם לא עושים את ה-T ככה עם עיגול למטה. לא, הם עושים צלב. צלב אורגנל עושים. רחמנא לצלן! אם זה בחותמות, ואם זה בשקיות ניילון, ואם זה בכל מיני מקומות, אתה רואה צלבים.
***
פעם היה לי מעשה כזה, כשהייתי בירושלים, והיינו צריכים להתפלל, והכיוון, לכיוון ירושלים, מהחלון, אתה מסתכל מהחלון. כיוון הכותל כיוון בית המקדש ממולך מה אתה רואה? כנסייה עם הצלב נו אז עכשיו מותר להתפלל לכיוון הזה? לא? יש בעיה? אסור לך להתפלל!
כן אבל בית המקדש זה בכיוון מאחרי זה מסתובב צד שני כיוון אחר 'העיקר שיכוון ליבו לשמים!'
***
לפני עשרים (20) ומשהו שנה שמעו איזה סיפור הייתי בחוג בית בדרום לא זוכר איפה זה היה אבל אני זוכר שזה היה בדרום בסיום החוג בית
ניגשו אליי בעלי הבית ואמרו לי תראה כבוד הרב יש לנו פה תינוק ילד קטן שהוא כבר שלושה חודשים לא נרדם לא נותן לנו לישון בלילות לא נרדם בוכה בוכה בוכה בוכה בוכה הלכנו לרופאים בדקנו אין לו כלום אין כלום הכל בסדר אבל כל לילה בוכה
אמרתי אם תביאו אותו רגע הביאו אותו הייתי בשוק אני מסתכל על הפיג'מה שלו, כל הפיג'מה צלבים שאלתי אותם מתי קניתם את הפיג'מה? אמרו לי פחות או יותר, לפני שלושה (3) חודשים
אמרתי לו תחליפו לו את הפיג'מה, תעיפו את הפיג'מה הזאת לפח, שימו לו בגדים אחרים
התקשרו אליי יום למחרת, אמרו לי כבוד הרב ישן איך אומרים כמו תינוק חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. הנשמה שלו כנראה לא יכלה לסבול מדהים!
***
אז בשבוע שעבר רציתי להגיד כמה דברים עם כל מה שדיברתי בשבוע שעבר על החוכמה וכולי וכולי ובגלל הלחשושים שם בעזרת נשים התפקששו לי שני (2) דברים שרציתי להגיד והם היו חשובים לי לומר אז אני אגיד אותם היום לא מוותר...
אחד (1) הדברים שרציתי לספר זה דיברתי על זה בשבוע שעבר שכשהיה לי את הוויכוח עם הרב אמנון והגעתי והוכיח לי שהכל אמת וכולי וכולי וכולי, אחרי זמן ממושך עד שהייתי כבר, כמו שאומרים, בטוח
אז אני זוכר את הרגע הזה שלקחתי את ספר התנ״ך, חיבקתי אותו ובכיתי ובכיתי ובכיתי ואמרתי איפה הייתי? איפה הייתי? תראה מה יש לנו. קשה לשכוח את הרגעים האלה של החיבוק לספר תנ״ך, כשאתה מבין, אתה יודע מה יש לך בידיים? אתה יודע מה יש לך בידיים? אוי אוי אוי
רבותיי, אם אני את ה-12 לימוד שלמדתי בבית הספר למדתי כל מיני קשקושים מקושקשים ולא יצא לי מזה כלום. אם הייתי לומד תורה את ה-12 שנות לימוד האלה, איזה גאון הייתי יכול להיות, איזה תלמיד חכם. איי איי איי איי איי, הרי זה ה-12 שנה הכי הכי הכי הכי. המוח נקי, תדפיס חופשי אחלה, תדפיס. אבל אחרי שהדפסת כל מיני חרטוט, לך תמחק הכל, ותדפיס מחדש, הכל יוצא מעפן כבר. זה לא זה! זה לא זה. ואיפה האובדן של 12 שנות לימוד?
אתם יודעים, אבא שלי (הרב יחיא זכריה) "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) בגיל עשר (10) הוא קיבל תעודת שחיטה. כל הלכות שחיטה יודע בעל פה. היה לומד בין 16 ל-18 שעות ביום. לומד. אתה יודע מה זה? היינו שואלים אותו פסוק בתנ״ך, לא את התחלת הפסוק והוא ימשיך. היינו מתחילים את הפסוק מהאמצע אומר את ההתחלה. איזה בקיאות.
יש לי עד היום בבית את תעודת השחיטה שלו. מגיל עשר הוא שחט וגדול עומד על גביו. ובאו ובדקו אותו כמה פעמים. כתוב שם, בתעודת שחיטה, שבאו כמה פעמים ובדקו אותו, ועמד וכו' וכו'. תעודת שחיטה. עם כתב ככה, כתב יד מקורי של שני (2) הרבנים המוסמכים בתימן על כל השחיטה. אתם מבינים על מה מדברים? כשהילד הוא ילד, אתה נותן לו ללמוד, שילמד את כל מה שצריך ללמוד?
פספסנו, מה לעשות? עכשיו מנסים את הכן. אבל זה כבר לא זה. זה לא זה. אז לפחות את הילדים, לפחות את הנכדים צריך לדאוג שיקבלו את המרב ואת המיטב, לא יבזבזו את הזמן על קשקושים וקושקשים. על כל מיני תעודות עם פצעי בגרות.
***
הגמרא אומרת: 'שאם אדם יש לו בביתו חולה, ילך לחכם שיתפלל עליו!' ('דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנאמר (משלי טז, יד) "חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה" בבא בתרא קטז, א).
שימו לב, נשאלת השאלה למה כתוב ילך לחכם, למה לא כתוב ילך לצדיק? למה הגמרא דייקה ואמרה ילך לחכם? אתה יכול להגיד ילך לרב, ילך לצדיק, ילך, לא יודע מה, יכולה להגיד. למה היא נקטה לשון חכם?
אתם יודעים למה? כי צדיק זה לא בטוח שהוא חכם. יכול להיות אדם צדיק, אבל הוא לא החכם בהא הידיעה. הוא צדיק. אז מה הבעיה עם זה? דבר ראשון (1), יש חשש שהצדיק יטעה ויחשוב שאותו אחד יתרפא בזכות צדקותו. בזכות זה שהוא התפלל עליו, אז הוא יתרפא. לכן צריך ללכת לחכם, כי החכם יודע שזה לא בזכותו. רק הקדוש ברוך הוא 'רוֹפֵא כׇל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת' רק הוא 'עושה נפלאות לבדו!' לבדו.
רק זה יכול להטעות ולחשוב 'שבזכות זה שהצדיק...' - רק הוא "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה) אנחנו מצווים על השתדלות, אבל מי שעושה, רק הוא. לא להתבלבל.
עכשיו, למה ללכת לחכם? שימו לב. ופה יש יסוד חשוב מאוד שהרבה אנשים טועים. רבותיי, כשיש לאדם כבר חולי, כשיש לאדם צרה, כשיש לאדם בעיה, זה לא בא סתם. אין סתם. בלאו הכי, ממה קיבלת את זה? מאיזה עוון. עשית עוון? יש תוצאה.
הזוהר הקדוש אומר, כאשר אדם עובר עבירה, הוא בורא מלאך חבלה שקשור לו ככלב!
('אמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא, שנאמר: והלך לפניך צדקך, וכל העובר עבירה אחת בעולם הזה - מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין, שנאמר: "יִלָּפְתוּ אָרְחוֹת דַּרְכָּם יַעֲלוּ בַתֹּהוּ וְיֹאבֵדוּ" (איוב ו, יח) רבי אלעזר אומר: קשורה בו ככלב, שנאמר: "וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ" (בראשית לט, י) לשכב אצלה בעולם הזה, להיות עמה לעולם הבא (סוטה ג, ב)
עכשיו, כמה עבירות יש לנו? אז כמה מלאכי חבלה מחוברים אלינו עכשיו? יא וואלק. אנחנו הולכים עם חבילה של בלונים. כמה מלאכי חבלה מחוברים אלינו. אבל יש לנו אפשרות, איך אומרים, למחוק אותם על ידי תשובה וכולי.
אבל מה קורה אם אדם ברא מלאך חבלה, ממה? מדיבור. פה איזה בעיה. חז״ל הקדושים אומרים שעבירות שקשורות לפה נפרעים מיד. למה? תאר לעצמך עכשיו שאתה בפה, דיברת על לשון הרע, נבלת את הפה, לא יודע מה.
***
יש הרבה אנשים לא נזהרים, מנבלים את הפה, רחמנא ליצלן. הגמרא אומרת: 'בעוון נבלות הפה מתים בחורי שונאי ישראל...!'
('בעון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות ובחורי שונאי ישראל מתים יתומים ואלמנות צועקין ואינן נענין שנאמר (ישעיהו ט, טז) "עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח ה' וְאֶת יְתֹמָיו וְאֶת אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה" מאי "וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה"?
א"ר חנן בר רבא הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו אפי' חותמין עליו גזר דין של שבעים (70) שנה לטובה הופכין עליו לרעה אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם שנאמר (משלי כב, יד) "שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת" רב נחמן בר יצחק אמר אף שומע ושותק שנאמר (משלי כב, יד) "זְעוּם ה' יפול [יִפָּל] שָׁם" שבת לג, א)
אתם שומעים? אתה על כל קללה שלך, לך תדע כמה חיילים אתה גומר. חיילים שלנו. על כל קללה שלך, לך תדע כמה אתה פוגע בחיילים שלנו. זה גמרא. בעוון נבלות הפה מתים בחורי שונאי ישראל.
למה? כי הנשק של עם ישראל זה הפה ('מה תולעת אין כוחה אלא בפה כך יעקב אין כוחו אלא בפה' תנחומא בשלח ט').
אז אתה יורה בעצמך? שמור על הפה!
***
עכשיו תארו לעצמכם שמישהו אמר לחבר שלו: 'אתה טיפש!'
שמן נוצר מזה מלאך חבלה שעומד בשמים הוא כמו תוכי עכשיו עוזר על מה שהוא אמר בשמים הוא עומד ואומר אתה טיפש! אתה טיפש! אתה טיפש! ככה כל הזמן נתפס התקליט נו עכשיו בשמים זה מפריע
אומרים יאללה תורידו אותו תשביתו את המלאך הזה מה זה עושה פה רעש מפריע זה לא כמו מלאכי חבלה שעומדים שם בהמתן... זה מפריע זה עכשיו כדי להשבית אותו צריך להיפרע מזה שיצר אותו ואז המלאך מתבטל
לכן בפה שלנו זו הבעיה הכי קשה צריך לשמור על הפה, לשמור על הפה מכל הבחינות: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ" (משלי כא, כג) גם בהכנסה וגם בהוצאה "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ"
***
אם כן מלאכי חבלה מחוברים לבן אדם עכשיו יש לו איזה צרה יש לו איזה מה הוא עושה?
הוא אומר צדיק אומר כבוד הרב יש בעיה כזאת וכזאת
צדיק אומר טוב אני אברך אותך עושה לו איזה תיקון, שיפוץ, לא משנה מה סגר לו את התיק
נגיד ברגע שהוא סגר לו את התיק נפתרה הבעיה? לא נפתרה הבעיה. למה? כי אומנם כרגע הוא קיבל עזרה ראשונה אבל העוון קיים המלאך חבלה הזה לא הושבת אז עכשיו מה יקרה? תישלח עוד צרה מאותו סוג, סוג אחר, לא משנה מה אז לא פתרנו את הבעיה אז בן אדם יכול לקבל הרבה צרות על אותו מלאך בעצם למה כל פעם הוא מבטל את זה, מקבל ברכה, מקבל תיקון, מקבל לא ידע אבל לא פתרת את הבעיה שלך
לכן הגמרא אומרת, ילך לחכם למה? אם אתה תלך לחכם אז החכם לא ייתן לך ברכה בשביל עזרה ראשונה החכם יגיד רגע בוא נראה הצהרה הזאת שקיבלת כך וכך בוא נראה למה זה יכול להיות שייך, לאיזה סוג של עוונות מה גרם לצרה הזאת? מה האופציות? בוא נחפש מה יכול להיות שיביא אותך לבלאגן הזה ואז מחפשים ומנסים לפתור את הבעיות ואז בעצם זה שיעשה תשובה הוא משבית את המלאך חבלה בלי להיפרע, בלי לקבל כל מיני מכות יש לך יותר טוב מזה?
אז בלאו הכי שייך תפילה? אבל אם התפילה היא רק תפילה בלי שום מעשה, בלי שום קבלה אז מה עשינו?
***
לדוגמה אדם עכשיו יש לו כאבים בכתף אז למה זה יכול להיות קשור? יכול להיות הרבה אופציות. אז פעם אמרתי למישהו אמרתי לו,
הוא אמר לי, כואב לו הכתף.
אמרתי לו, תקשיב אני אתן לך שתי (2) כיוונים, תחשוב אם זה שייך לזה, אם לא נחפש עוד משהו.
אמרתי לו, כתף זה אותיות תכף. אז יכול להיות תכף לנטילה ברכה, תכף לגאולה תפילה ותכף לסמיכה שחיטה כך כתוב, שלושה (3) דברים תכף אז היום סמיכה ושחיטה אין לנו אז יש לנו מה?
השניים הראשונים תבדוק את עצמך, אם אתה כשאתה נוטה לי ידיים, אם אתה מיד מברך או שאתה משתהה, עושה כל מיני דברים בתווך כן, יש כאלה נוטלים ידיים אבל פתאום צלצל לו הטלפון והוא עונה הברכה תחכה, אבל זה שבטלפון לא נעים, הוא לא יחכה הוא קודם
או תכף לגאולה תפילה תכף לגאולה תפילה אתה תראה הרבה אנשים אומרים ברוך אתה השם גאל ישראל ולפני שהוא מתחיל השם שפתי תפתח, יש לו כל מיני דברים לעשות יש כאלה שמסדרים את עצמם תגיד לא יכולת לסדר את עצמך לפני כן? צועדים אחורה, קדימה יש כאלה שקוראים את כל ה...
מה שכתוב בקטן בסידור את כל זה תעשו לפני 'ברוך אתה השם גאל ישראל' ישר "השם שְׂפָתַי תִּפְתָּח..." (תהלים נא, יז) אמרו לך: 'להסמיך!' - אז תסמיך, מה אתה משחק משחקים?
אמר לי הרב, לא, אני לא חושב שזה הבעיה שלי
אז אמרתי לו, בוא נחשוב על משהו אחר כתף אולי אתה לא נותן כתף לאישה?
אמר לי, זה פגע את הבול
אמרתי לו, נו תתחיל לעבוד על הנושאים.
***
אתם יודעים, יש כאלה שהוא מבין, תשמע טחנו את טתנו, כל אחד והתפקיד שלו אני התפקיד שלי לפרנס וללמוד וזה ויהיה תפקיד שלה לטפל בבית, בילדים
הלו כתוב: "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" (שמות כג, ה) אתה רואה את אשתך כורעת, נגמרת מה אתה לא, למה אתה לא שם יד?
'לא! כל אחד והתפקיד שלו...'
תן כתף מה זה הדבר הזה?!
***
נגיד עוד משהו מהפרשה עוד דבר אחד, שניים (2), ובזה נסיים מה שנספיק לא נדע...
כתוב בפרשה: "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם" (בראשית מט, יד)
היו שני (2) אמוראים שהיו בגדר של תנאים רב ושמואל נחלקו בהרבה מקומות כידוע המדרש אומר דבר מדהים! רב ושמואל נחלקו גם לעניין גן עדן וגיהינום; האם אדם שהוא צדיק, האם הוא צריך לעבור דרך ג'הנם או לא? האם הוא צריך לעבור או לא לעבור שם?
רב אומר לא צריך
שמואל אומר צריך
***
דרך אגב כתוב במקום אחר בחז״ל, בגמרא כתוב: 'שהצדיקים הצדיקים אין אש של גיהינום שולטת! בהם וממי לומדים את זה? מהסלמנדרה.
מאידך כתוב: 'שפושעי ישראל, רשעי ישראל אין אש של גיהינום שולטת בהם! וממי לומדים את זה? מהמזבח!'
(א"ר אבהו אמר ר"א: ת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהן ק"ו מסלמנדרא ומה סלמנדרא שתולדת אש היא הסך מדמה אין אור שולטת בו ת"ח שכל גופן אש דכתיב (ירמיהו כג, כט) "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'" על אחת כמה וכמה
אמר ריש לקיש: אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל קל וחומר ממזבח הזהב מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב כמה שנים אין האור שולטת בו פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון דכתיב (שיר השירים ד, ג) "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ" אל תקרי "רַקָּתֵךְ" אלא רקנין שבך על אחת כמה וכמה' חגיגה כז, ה)
מה רשעי ישראל יש להם פרוטקציה? איך יכול להיות אש של גיהינום? מה הולך פה? מה נותנים גושפנקה עכשיו להיות רוז'ו? אז איך כתוב ככה בחז״ל?
הגאון מווילנה מסביר את זה מדהים! אומר הגאון מווילנה לא לחינם הגמרא נדנה שתי (2) דוגמאות שונות על שניהם להבדיל אצל הצדיקים מה הדוגמה שנדנה הגמרא? סלמנדרה אצל רשעי ישראל מזבח מה ההבדל?
הסלמנדרה כידוע זו לטאה שיוצאת מן האש אחרי שבע (7) שנים שהאש נונסטופ יוצאת לטאה שנקראת סלמנדרה שאם אתה לוקח את הדם שלה ומורח אותה, את הדם, על גופך אתה יכול להיכנס בתוך האש, לא קורה לך כלום יש לך החליפת מיגון הכי טובה בעולם אבל צריך להיות אש שבע שנים רצוף אתם שומעים?
בלאו הכי הצדיקים נכנסים לגיהנום, עוברים דרך שם, אין להם בעיה לא מרגישים את האש כמו אברהם באור כשדים נכנס לתוך האש, מטייל הכל פיקס ישתבח שמו!
ואדרבה! כתוב שעוד מעלים את אלה שיש עניין שהם יעלו אותם מגיהנום לגן העדן מוציאים אותם משם מהצדיקים תוך כדי שהם עוברים שם...
אז איך זה מסתדר עם רשעי ישראל? שם בחז״ל כתוב שרשעי ישראל, מאיפה לומדים את זה? שלא שולטת בהם האש, מאיפה לומדים את זה? מהמזבח.
אומר הגאון מווילנה המזבח היו עולים עליו הרבה קורבנות הרבה אש אבל המזבח לא היה נפגם הוא היה נשאר אותו דבר אומר הגאון ככה נשמה של רשעי ישראל אפילו שכשהנשמה של רשעי ישראל נכנסת לגיהנום אז מה שורפים ממנה? את כל הקליפס' כל הקליפות את כל מה שנדבק בה מורידים אבל הנשמה עצמה לא נפגמת למה? היא "חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל" (איוב לא, ב) אז בוודאי שיש לנשמה ייסורים בגיהנום כן? זה לא כמו סלמנדרה שיש מיגון אבל היא לא קלה, היא לא נגמרת, היא נשארת אותו דבר הנשמה של היהודים.
כך מסביר הגאון מווילנה, מדהים!
***
נחזור לענייננו רב ושמואל נחלקו בעניין איך זה רמוז? "יִשָּׂשכָר" אותיות יש שכר זה כנגד רב "חֲמֹר גָּרֶם" כנגד שמואל למה? החומרה גורמת מחמיר עכשיו זה "רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם" בין שני המשפטנים האלה רובץ הדיון הזה אם יש שכר או "חֲמֹר גָּרֶם" החומרה גורמת איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי
על זה כתוב: "אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל" (במדבר כד, כג) מִי יִחְיֶה לפי השיטה של שמואל "אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל" משמואל
כתוב שמשה רבנו מתפלל השם, אומר לו ריבונו של עולם! תכניס אותי לארץ ישראל. למה? הוא חושש משמואל. לא רוצה לראות את גיהנום.
כי כתוב: שהקדוש ברוך הוא ראה לו את גיהנום, אמר לו: "וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא" (דברים לב, נב) אבל עם כל זה הגמרא אומרת שכשמשה רבנו ראה את גיהנום רעד בכל גופו! רק לראות. רעד בכל גופו. מי? משה רבנו.
אז אומר לו משה לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם! אבל חסר לי מצוות. אם אני לא נכנס לארץ ישראל אין לי את המצוות של ארץ ישראל.
('דרש רבי שמלאי: 'מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך?! אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי' סוטה יד, א)
אומר לו הקדוש ברוך הוא למשה רבנו: "רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים ג, כו) הוא אומר מה אתה דואג? יש את שיטת רב. לפי השיטה של "רַב" אתה מסודר. מה אתה חושש משמואל? יש את רב "רַב לָךְ".
דוד המלך אומר לקדוש ברוך הוא: "וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי" (תהלים כה, יא) למה? "כִּי רַב הוּא" (שם) אם הולכים לפי שיטת רב - ישתבח שמו! אז אני מבקש: ריבונו של עולם! תסלח לי.
על זה כתוב: "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ" (תהלים לא, כ) כמה טוב שהקדוש ברוך הוא צפן לנו את "רַב"; "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ"....
זה מובא דרך אגב בספר כיסא רחמים מי שרוצה לראות את זה.
ואומר המדרש: שלעתיד לבוא עשו יושב בגן העדן ואומר ליעקב: אם אתה פה גם אני פה ואם אני צריך להיות בגיהינום גם אתה צריך להיות בגיהינום!
ויעקב לא עונה לו עד שבא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו וטורדו מגן עדן לגיהינום!!
מה זה הסיפור הזה?
אלא מה? בשמים הולכים לפי שיטת רב.
בלאו הכי נשאלת השאלה;
א. איך עשו התפלח לגן עדן? מי הכניס אותו? איך הוא נכנס?
ב. איך הוא מעז לדבר ככה על יעקב? חוצפה ישגא!
ג. ולמה יעקב לא עונה לו?
ד. ומדוע הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו צריך לג... למה חסר מלאכים שיעיפו אותו משם?
אלא מאי? כמו שאמרנו, הולכים לפי שיטת רב. אז יוצא שבעצם עשיו, היות וקיים מצוות כיבוד אב ואם והיה לו את יישוב ארץ ישראל כשיעקב לא היה בארץ ישראל, אז מגיע לו איזה בונוס קטן בסוף לפחות, לעתיד לבוא בסוף. כך לכאורה.
הוא אומר ליעקב: 'אם אני פה, אם אתה פה, גם אני פה, כי גם לי מגיע שכר על מה שעשיתי. ואם אני צריך לשבת בגיהינום עד הסוף, אז גם אתה, חסר לך מצוות, אז גם אתה צריך לבוא בסוף לגיהינום...'
יעקב לא עונה לו כי לכאורה הוא צודק.
אבל אז הקדוש ברוך הוא, ישתבח שמו לעד, שהוא יודע מחשבות אדם, חוקר כליות ולב ("אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כדרכו [כִּדְרָכָיו] כִּפְרִי מַעֲלָלָיו" ירמיה יז, י)
אומר לעשו: אתה כיבדת הורים? אתה כיבדת את ההורים שלך? הלא אתה אמרת בלבך: "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי" (בראשית כז, מא) זה כיבוד אב ואם?! שאתה מחכה שאבא שלך ימות כמה שיותר מהר כדי שאתה תוכל להתנקם? איזה מין כבוד זה? אז מה שעשית חיצוני, זה הכל עוונטה. בפנים מה אמרת? ("וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ" שם) שאתה מחכה שהוא ימות יותר מהר, כדי שתוכל לנקום.
ולכן טורדו מגן עדן לגיהינום, גם בסוף, גם לעתיד לבוא.
ולכן תראו שכשעשיו פוגש את יעקב אז מה כתוב? "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" (בראשית לג, ט)
אה מכירים את האחי? "יֶשׁ לִי רָב" אני גם כן בסוף אני הולך מקבל...
מה אומר לו יעקב? אמר "יַעֲקֹב אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ" (בראשית לג, י) וכו' וכו' ואז מה הוא אומר לו? "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל" (שם פסוק יא) הוא אומר חבל לך על הזמן אני שם יש לי את הכל כל העולם הבא? זה שלי שם כבר עשינו חלוקה העולם הזה העולם הבא שהיא האשימה בשיא אין לך כלום עותק שמה ישתבח שמו לעד!
***
נסיים בעוד דבר מתוק!
כתוב "וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר..." (בראשית מח, ב) אם דיברנו מקודם על העניין של הילך לחכם וכולי וכולי מי שיש לו חולה אז כתוב: "וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ" (שם) כשהוא היה "חֹלֶה" (שם פסוק א) על המיטה יעקב אבינו אז כתוב: "וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה" (שם פסוק ב)
מכאן רמוז העניין שכתוב: 'שכל המבקר את החולה לוקח אחד משישים (1/60) מהצער שלו מחוליו וצערו!' מכאן לומדים את זה.
למה? כי רמוז "הִנֵּה בִּנְךָ"; "הִנֵּה" זה גימטרייה שישים (60) בשביל מה צריך את המילה "הִנֵּה"? מספיק להגיד "וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר... "וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר - בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ" למה צריך להגיד "הִנֵּה"? - "הִנֵּה" שישים. ואז מה כתוב? "וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה" כמה זה "הַמִּטָּה"? גימטרייה? חמישים ותשע (59) אז ברגע שיוסף נכנס מה קרה? הוא לקח אחד (1) מחוליו אז מהנה נהיה "הַמִּטָּה" נהיה אחד חלקי שישים אז כתוב "וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל" למה הוא התחזק? כי הוא לקח לו אחד משישים ישתבח שמו לעד!
אבל כדי שזה יעבוד צריך שאותו אחד יהיה 'בן גילו!' חז״ל אומרים מה הכוונה בן גילו זה לא הכוונה בגיל הכוונה בן מזלו ומה שהיה אצל יעקב גם הרבה דברים כאלה קרו אצל יוסף זה הכוונה בן מזלו מה שהיה אצלו היה גם אצלו לדוגמה;
שניהם נולדו מהולים גם יעקב נולד מהול וגם יוסף.
גם אימא של יעקב הייתה עקרה וגם אימא של יוסף הייתה עקרה.
אימא של שניהם הולידה שני בנים גם של יעקב וגם של יוסף שניהם בכורים.
אימא שלו התקשתה בלידה גם אימא שלו התקשתה בלידה.
גם אצל יעקב גם אצל יוסף אח של יעקב שנא אותו ואחי יוסף שנאו אותו כשהוא להורגו.
אז אנחנו רואים שזה נקרא 'בן מזלו' אתה רואה האירועים שקרו אצלו, קרו גם אצלו - ישתבח שמו לעד!
אז מציאות כזו אם יש אחד כזה לוקח אחת בשישים מחוליו של החולה מה שכתוב בחז"ל.
השם יתברך יזכה את כולנו כשנזכה בעזרת השם להיות כבריאים ושלמים בעבודת השם יתברך ושהשם יזכה אותנו לשנים מלאות בתורה ובמצוות אמן כן יהי רצון.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).