למה אנו מברכים 'ברכת הארץ' בברכת המזון? | ר' לב ביין

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב.

הדברים שנאמר יהיו לנשמת

התינוק

דוד בן אליהו,

סבתי אספר אסתיר בדגניה וחמי וורקוזגים.

פרשת עקב,

שם אנחנו מצטווים על ברכת המזון מצוות דאורייתא.

כתוב

ואכלת וסוועת וברכת את אדוני אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך.

תנו רבנן סדר ברכות ברכות המזון ככו

ברכה ראשונה ברכת הזן

שנייה ברכת הארץ

וברכת זו ברכת הזן

על הארץ

זו ברכת הארץ.

הסועד אצל חברו

מישהו בא לחבר שלו, הזמין אותו לסעוד אצלו.

הוא מביא לו את תודתו ואומר

אני מודה לכבודו על שנתן לי בית

ושולחן וכיסא וכלים ומטעמים שונים.

בוודאי עם אחד כזה שהתחיל להודות לחברו על הדברים האלה

יראו אותו כמעטל באנשים.

כי הרי לא נתנו לו את הבית ולא שום דבר אחר. הרי הוא בא והכיסא היה מוכן והשולחן היה מוכן

הוא רק יקבל את האוכל.

כל הדברים הרי היו מקודם

רק נתן לו ארוחה אחת ולא יותר.

ומה המקום להכיר טובה על כל הנעל?

ואם עוד יוסיף תודה על שחרש וזרע בשבילו שדה וקצר וטחן והכל ועפה

האם לא יהיה מוסיף לעג?

והנה הארץ

כבר ברא הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית

והנחיל אבותינו זה כמה אלפי שנה.

למה המצווה

בכל סעוזה להודות לקדוש ברוך הוא,

מלבד על המזון שהוא מקבל עכשיו, גם על הארץ?

למה אנחנו צריכים לברך את הברכה השנייה?

נתאר לעצמנו

הטועה במדבר שממע רחוק מן היישוב

ואין לו כלום להחיות נפשו,

והרעב והצום מציקים לו שזה כמה ימים

שלא בא האוכל ומשקה לפיו,

ואין לו במה להתכסות ולהסתתר מן השרב,

ופתאום נוחת אווירון, לא כמו אצלנו בדרום,

ומציא ממנו בית מלא כל טוב,

עם שולחן, כיסא ומיטה ומנורה,

וכל מיני מעדנים ומאכלים, טובות ומשקאות,

ואומרים לו, ראה כל מה שהבאנו לך בשבילך הבאנו,

קום, קום נא ואכול ותזבע נפשך ותהנה.

האם במקרה כזה תספיק ההודעה שיגיד אחר כך עבור המזון, האם זה מספיק שעכשיו הוא יודע רק על המזון,

או שהוא צריך להודות גם על כל מה שקיבל בנוסף,

או שצריך להודות עבור כל הבית וכל הדברים שהגיש לפניו?

ודאי שהוא חייב להודות על הכול, כי הרי הכול חדש הוא למענו ובשבילו.

והנה הקדוש ברוך הוא,

המחדש בכל יום תמיד מעשה וראשית,

כמו שאנחנו מתפללים בתפילה כל יום בשחרית,

ובכל יום ויום הבריאה כולה חדשה היא,

ולא לפי מה שהורגל האדם לראות כל דבר כדבר ישן.

וכן כתב בחובות הלבבות בשאר חשבון הנפש

ועל ישיעך רוב רעותך אותם,

ואורך הרגלותך בהם,

על עזיבת הטימה מהם,

והבחינה בהם,

ותהיה קדימת ידיעתך אותם מחייבת

שתקל בהם בעבור,

שהיית רגיל בהם מילדותך לראותם ולהסתכל בהם.

קצת השפה הקשה נקרא את הפירוש לב טוב

של האופן ה-23 בשאר חשבון הנפש, פרק ג'.

האדם צריך להתבונן בנפלאות הבורא שאפשר לראות בכל מה שיש בעולם,

בברואים הקטנים והגדולים, ובמעלות שיש לבני אדם בעולם,

ובמדרגות של הברואים העליונים והתחתונים,

ובתכונת גלגלי הרקיע, השמיים,

ובתנועת השמש והריח ובכוכבי השבט

וכוכבי הלכת,

ובירידת הגשמים ובנשיבת הרוחות,

ובעשיית הוולד מרחם אמו,

ובשאר פלאי הבורא יתברך,

שהם נפלאים יותר ועדינים יותר וגלויים יותר ונסתרים יותר מאשר אלה שהזכרנו שכולם מורים על השלמות של חוכמתו יתברך,

יכולתו, הנהגתו הטובה,

חמרתו המקיפה,

ורחביו על השגחתו הרבה על הברואים.

ואל תמנע מלהתפלא על הדברים הללו ומלהתבונן בהם,

מפני שראית אותם כבר כמה,

כבר פעמים רבות

אומר לנו רבנו בכייה

שצריך להתבונן בהם, אפילו שזה כבר לא חדש בשבילנו שהשמש כל יום זורחת במזרח ושוקעת והכול.

זה לא משהו שהוא ישן וכאילו מובן מאליו, זה כל יום הקדוש ברוך הוא מחדש אותו,

ומפני שכבר התרגלת עליהם זמן רב.

ואל יהיו פלאים אלה קלים בעיניך, מפני שאינך מכיר אותם מכבר,

ומפני שהורגלת לראות אותם ולהסתכל עליהם עוד מימי ילדותיך.

אנחנו צריכים לשים לב שכל דבר זה לא משהו שהוא ישן, אלא כל דבר זה מתחדש.

וכאשר נהנה האדם מסעודתו,

שאמרו חכמינו זיכרונו הברכה,

כשין מזונותיו של אדם

כפליים כיולדה,

דיילו בילודה כתיב דעצב תלדיבנים ומזונות כתיב כתוב ובעצבון תאכלנה.

הרי שכל סעודה היא ממש בריאה שלמה וחדשה של עולם ומלואו,

ולכן צריך הודעה

להיות על הכל על הארץ

ועל המזון.

צריך לעלות לקדוש ברוך הוא גם על המזון,

שהוא גם בריאה חדשה, וגם על הארץ, שזה לא מובן שכל הארץ וכל העולם קיים,

כי הקדוש ברוך הוא מחדש את הכל כמו שמחדש גם את המזון.

תודה.