מה הקשר בין נס חנוכה לשמע ישראל? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 04.12.2018, שעה: 07:27
בס"ד 04/12/2018 מה הקשר בין נס חנוכה לשמע ישראל? חנוכה
נציב יום: אסף בן אדל יזכה לשידוך עם אישה בעלת מידות טובות, חסידת קפ"ז ורווקה, וגם כל הרווקים מקפ"ז יזמן להם השם זיווגם מהרה אמן.
התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי מגלה בתיקוני הזוהר תיקון יג' כט': שלחג החנוכה יש קשר שייכות עם פסוק הייחוד "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד", בפסוק הזה יש כה' אותיות, 25 אותיות, ולכן נס חנוכה היה ב-כה' כסליו, וכן אותיות חנוכה זה אותיות חנו כה. הכוונה שישראל חנו מהצרה של היוונים, על ידי ה-כה' אותיות של הפסוק: "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד", אם כן צריכים להבין מה הקשר בין הפסוק לנס חנוכה?
בפשטות נראה לבאר על פי הידוע, בקריאת "שמע ישראל" צריכים למסור את הנפש על קדושת השם יתברך. והיות והחשמונאים מסרו את נפשם על קדושת השם, בזמן שנלחמו מעטים נגד רבים, נמצא שנס חנוכה מכוון כנגד הפסוק "שמע ישראל", שבו אנחנו מכוונים למסור את נפשנו על קדושת השם. זה על פי הפשט.
אבל יש לבאר גם יותר לעומק, נקדים ונביא דברי הצל"ח על פי הכתוב בגמרא בפסחים נ':
"אמר רבי אחא ברבי חנינה: "לא כעולם הזה העולם הבא, בעולם הזה מברך האדם על בשורות טובות ואומר: "ברוך הטוב והמטיב", ועל בשורות רעות אומר: "ברוך דיין האמת", אבל לעולם הבא כולו "הטוב והמטיב",
זאת אומרת: על כל הבשורות בין טובות בין רעות - מברכים הטוב והמטיב. לפי שמעליון לא תצאנה הרעות, ואין דבר רע מהקב"ה והכל הוא לטובה, ואפילו הפורענויות הבאות על האדם - אינן רעה אלא טובה. וזאת כדי לזכך אותו, כדי להכניע את יצרו הרע, וכדי שאדם יזכה לחיי העולם הבא.
נמצינו למדים מכך, לאמיתו של דבר, הבורא יתברך, שורש הרחמים והחסדים, כמאמר אדונינו דוד: "טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו", אלא בעולם הזה החומרי והגשמי, טחו עינינו הגשמיות מלראות את האמת ש"כל דעביד רחמנא - לטב עביד!" כל מה שעושה הקב"ה לטובה עושה, אבל רק לעולם הבא נזכה לראות את התמונה המלאה, ונראה שהכל כאן היה לטובה. ונברך גם על הרעות שעברנו, בעולם הזה "ברוך הטוב והמטיב".
והנה, בפסוק הייחוד: "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד", אנחנו מביעים באמונה שלמה שהן מידת הרחמים הנמשכת משם השם - שם ה ו י ה, והן מידת הדין שנמשכת משם אלוקים - שתיהם יחד מידות של רחמים גמורים.
וזה הפרוש של הפסוק: ""שמע ישראל" האמינו ישראל באמונה שלמה כי "השם אלוקינו", א ד ו נ י - שם רחמים, אלוקינו - שם של דין, הם לאמיתו של דבר: "השם אחד", שתיהן שתי מידותיו של הקב"ה, הם רחמים גמורים!. הם א ד ו נ י - שם הרחמים אחד. שניהם שני השמות.
אלא שכעת בעולם החומרי הזה, טחו עינינו מראות בפועל גילוי זה של הרחמים, ולכן גם מכסים גם את העיניים בקריאת שמע, כדי להורות בזה לא ללכת שולל אחרי ראיית העיניים הגשמיות, כיוון שלעיתים נראה לנו שדבר זה הוא רע, אז אתה מעצים את העיניים כי אני לא רוצה לראות, העיניים מטעות!, אז אני מכסה את העיניים, בלי ראיית העיניים, בהבנה! באמונה! שהכל זה אחד. הכל רחמים גמורים.
מעתה יתבארו לנו היטב דברי התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי: לנס חנוכה יש קשר נפלא עם הפסוק: "שמע ישראל" שאנחנו אומרים "שמע ישראל" אמרנו שאנו מביעים את האמונה השלמה, שכל מה שהקב"ה עושה - לטוב עושה! וגם שמידת היא בעצם רחמים גמורים.
והיסוד הזה מתגלה בחנוכה, במציאה של פך השמן, פך שמן טהור, שכן כבר בעת הצרה הגדולה, הכי גדולה, כשנכנסו היוונים להיכל, וטמאו את כל השמנים, כבר סיבב הקב"ה שבבית המקדש, שיהיה טמון פך אחד של שמן טהור, שממנו יתהווה הנס הגדול של חנוכה.
עד היום ביליונים ביליונים טונות של שמן, נשפכים בעולם לפרסם את הנס הגדול, שהם התכוונו לא להשאיר שום דבר בקדושה, והקב"ה טוב לכל, השאיר פך אחד שיספיק לשמונה ימים, ויתקדש שמו יתברך, ויראו שיש השגחה אלוקית, והקב"ה מה שנתן להם זה בחשבון ליוונים לעשות, ולנו בחשבון שנדע שהוא מסתכל "ואפילו בהסתרה.. שבתוך ההסתרה.. בודאי גם שם נמצא השם יתברך", זאת אומרת: הקב"ה נמצא בכל מקום.
ובכך מתגלה לכל באי עולם, גודל החביבות עם ישראל לפני הקב"ה, שגם בעת ההסתרה הגדולה הזאת שבכל נראה דין גמור, הקב"ה כבר מכין לנו את הישועה בסתר, כיוון שמפי עליון לא תצא הרעות ואין דבר רע בא מהקב"ה, "וכל דעביד רחמנא - לטב עביד!".
אז גם כשאדם רואה חושך! ייון נקראו חושך, הם החשיכו את עיניהם של ישראל בגזרותיהם. גם כשאתה בחושך, "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש". זאת אומרת, אנחנו בטוחים בהשם יתברך, "מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח, תיכון בית תפילתי, ושם תודה", איזה תודה? קורבן "תודה נזבח, לעת תכין מטבח, מצר המנבח", אה! כשהקב"ה יטבח בהם - בצר המנבח, "אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח". זה רק צר מנבח, אבל יבוא יום המטבח, ואז אגמור בשיר מזמור, חנוכת המזבח.
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב, כא): "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".