רמזים בסוכה | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום ברכה בלומה בת יהודית תזכה לרפואת הנפש ורפואת הגוף ישועה בשורות טובות

העובר יהיה בלי שום מום בלב בשפה ובחיך

בריא ושלם

ושהדופק יחזור, אמן.

בקד הקמח

רבנו בחיה כותב

בסוכות תישבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות.

דבר ידוע,

כי כל מצוות שבתורה יש בהן נגלה ונסתר.

הנגלה

זהו החיצון,

יש בו תועלת לגוף

או מצד האמונה

או מצד המידות המעולות שבהן יישוב הארצות.

זאת אומרת, מצוות בחלק הנגלה שלהן זה מועיל לנו,

לענייני הגוף,

להתחזק באמונה

או לרכוש את המידות המעולות שיש בזה יישוב הארצות.

כשיש מידות מעולות

יכולים לחיות ביחד בני אדם, אם לא, זו השחתה.

אז זה בצד הנגלה

של המצוות.

בצד הנסתר

זה הפנימי.

יש בזה תועלת לנפש.

לתת לה שכר

ולהאדיר את חלקה ותגמולה בעולם הגמול.

זאת אומרת, החלק הנסתר שבכל מצווה,

זה מעניק לנו תועלת לנפשנו,

לקבל שכר

ולהאדיר את החלק והתגמול בעולם הגמול.

וכן אמר שלמה המלך עליו השלום,

תפוחי זהב

ומשכיות כאסף,

דבר דבור על אופניו.

מה זה דבר דבור?

עניין כפול יש בו, פנימי וחיצון.

המשיל את הפנימי לזהב,

והחיצון לכסף.

תפוחי זהב

במשכיות כסף.

התורה נקראת דבר,

דבר ציווה לאלף דור.

ואמר כי אותו הדבר הוא דבור.

כלומר, עניינים כפולים הם זה בתוך זה בדרך

של נגלה ונסתר.

דבר דבור.

שניים.

אחד פנימי, אחד חיצוני. כמו תפוח זהב,

שהוא נסתר במשכיות כאסף,

שזה הנגלה.

הנגלה זה המשכיות כאסף, ובפנים

זה התפוחי זהב.

אז יש בכל מצווה חיצון, שזה הנגלה,

ויש פנימי, שזה הנסתר.

אחד מועיל לגוף ואחד מועיל לנשמה.

מכלל מצוות התורה שאין בדרך נגלה ונסתר.

אז אחד מהם,

מהכלל הזה של המצוות שדיברנו עכשיו, זה מצוות הסוכה.

יש בה נגלה ויש בה נסתר.

הנגלה הוא הפשט.

מה שכתוב,

שנצטווינו בעשיית הסוכה,

רמז לזמן המדבר,

שהיו ישראל מתולתלין ונעים בו,

והיה ארץ צייה ושממה.

לא מקום זרע וטעינה וגפן מרימון.

ולגודל מעלת הנס ההוא,

אמר הכתוב,

המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב.

נס,

ללכת

מיליונים

בתוך מדבר, ולא לתקל נחשים, עקרבים, שרפים.

אין דבר כזה, מלא.

ולפי שהיה זיכרון

לדורות הבאים,

בלכת

עם כבד,

אנשים מנשים וטף במדבר ההוא,

אשר אין בטבע האדם לחיות בו,

גם בלי נחשים, שרפים ועקרבים.

עצם זה שאתה הולך,

השמש קופחת עליך,

כמה אתה יכול להחזיק?

אין שם ברזייה, אין חברת מקורות,

אין קיוסקים.

מאיפה?

איך תחיה?

אז זה לא בטבע לחיות במקום כזה.

אז זה נס ומופת גדול.

מפני זה קבעה תורה מצווה זו של עשיית הסוכה,

זיכרון לאותן סוכות

שעשו להן במדבר.

ועל כן אמרה בכאן,

בסוכות תשבו שבעת ימים

למען ידעו דורותיכם.

כי בסוכות הושבתי את בני ישראל

והוציאו אותם מארץ מצרים.

ובא בזה המאמר לריבותינו, זיכרונם לברכה,

סוכות ממש עשו להם

כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצווה זו

גודל מעלת ישראל במדבר.

אז כשאתה רואה

הרבה סוכות בבני ברק,

אתה הולך, זה צריך להזכיר לך שהיינו במדבר, יושבים בסוכות, ממש

בתוך הסוכות,

וזה יכול לשמור עליך במדבר?

זה נס ומופת.

בזה אנחנו מפרסמים את זה למען ידעו דורותיכם,

כי בסוכות הושבתי את בני ישראל.

וזה מספיק?

בשביל זה אפשר לעבור את המדבר עם סוכות, זהו.

ומה עם כל שאר הצרכים והדברים והכול?

אומנם

יש לפרש ולבאר

טעם המצווה הזאת על דרך השכל. קודם הסברנו את זה, עכשיו,

בחלק החיצוני של המצווה,

עושים אותה בשביל לזכור וידעו דורותיכם,

כי בסוכות הושבתי בנס גדול וכולי.

עכשיו נפרש מטעם המצווה על פי השכל.

ידוע,

בחודש הזה, חודש תשרי,

בראשיתו נברא העולם.

היום הרת עולם.

נברא העולם.

באמצעיתו,

אמצע החודש, נצטווינו לעשות סוכה.

ויש בבניין הסוכה

רמז

בזיכרון לשני העולמות.

העולם הזה והעולם הבא.

הסוכה,

יש לה דפנות.

רמז לבניין העולם הזה,

שיש לו שלוש דפנות.

מזרח, מערב ודרום,

כי צפון אין לו דופן.

ומזה אמר הכתוב, נוטה צפון על תוהו.

תוהו זה ריקנות, כאילו, ריק.

משפט הסוכה,

שיעשה לה צורת פתח,

בהיא צורת הא.

וכבר ידעת מה אמר ריבותינו, זיכרונם לברכה,

העולם הזה נברא בהא.

ביד צור עולמים.

מיות והא, הקדוש ברוך הוא צר את העולמים.

את העולם הזה הוא ברא באות הא.

וזה שאמר בגמרא, הוא צריכה נמי צורת פתח.

הסוכה צריכה צורת פתח.

ועוד נאמר,

הסכת סוכה זן אינה ניטרת אלא בצורת פתח.

זאת אומרת, צריך שיהיה צורת פתח כצורת ההיא,

ואז זה רומז על העולם הזה.

אבל יש צורך שהסוכה תהיה לפחות

עשרה טפחים.

וזה ששנינו ושאינה גבוהה עשרה טפחים, פסולה.

זאת אומרת, אם זה תשעה טפחים הגובה,

אז זה פסול.

עשרה טפחים צריך.

ונמצאת למד

כי החלל הזה עשרה טפחים,

והסכך למעלה מעשרה.

ובפירוש אמרו,

העולם הבא נברא ביוד,

באות יוד.

יוד זה עשר.

אז עשרה טפחים רומזים

על עולם הבא.

צורת הפתח על העולם הזה, ה'.

כי ביה, ביוד וה',

הקדוש ברוך הוא צר את העולמים.

ידוע,

זאת אומרת, כשאתה נכנס לסוכה,

יש לך עולם הזה והעולם הבא.

ידוע,

כי כל מה שמשיג אדם בעולם הזה אינו יכול להשיגו אלא באמצעות

חמשת חושיו.

כן? אתם יודעים מה החושים?

שמיעה,

ראייה,

ריח,

טעם, מישוש.

וכל מה שאפשר לו להשיג לו לעולם הבא,

מה אתה כן יכול להשיג לעניין העולם הבא?

זה עשר ספירות.

וזה הביאור של חכמים, זיכרונם לברכה.

העולם הזה נברא בה,

ואת העולם הזה משיגים בה חושים, בחמישה חושים.

והעולם הבא נברא ביוד,

ומה שאתה יכול להשיג זה את עשר הספירות.

והראה לך ששני עולמות

נרמזים במצוות הסוכה.

כאשר ישתדל אדם

ויתרח במעשה הסוכה

עם חמשת חושיו,

ויעשה תכונתה וציורה בדבר גופני,

לוקח קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהם,

ואחר כך ייכנס לפנים בחלל הסוכה

להיות צל על ראשו,

והנה זה רמז ודוגמה להשתדלות של האדם

וטורחו בעולם הזה במעשה המצוות עם חמשת חושיו,

כמו שאתה בונה את הסוכה בחמשת החושים שלך.

המצווה הזאת רומזת

שאת כל המצוות ואת כל מה שאתה צריך לעשות בעולם הזה, אתה עושה בחמשת החושים.

אחר כך

יורשים את חיי העולם הבא

בעשר ספירות,

להיות האור הבהיר הנקרא עטרה חופף ושוחך על ראשו,

כמו שאמרו ריבותינו,

בעטרותיהן בראשיהן

ונהנין

מסביב השכינה,

כי לא ייתכן לו לאדם

לרשת

את העולם הבא,

אם לא יתרח בו בעולם הזה.

מי שטרח בערב שבת

יאכל בשבת,

מי שלא טרח

בשבת

מהיכן יאכל?

ואם כן,

כל המקיים מצוות סוכה

ונכנס בה

עיניו אל הסכך העשוי לצל,

הוא מסכים בדעתו,

כי הקדוש ברוך הוא צילן של ישראל והוא מגן עליהם

כצל המגן מפני החמה.

אז אתה רואה שהקדוש ברוך הוא מגן עליך, שוחח עליך,

פורה סוכת שלמה.

וממה שאמר,

סוכה ישנה פסולה.

חכמים אמרו,

מי שיושב בסוכה ישנה פסול, פסולה.

איזוהי סוכה ישנה?

כל שעשה קודם לחג 30 יום.

אם עשה אותה לפני 30 יום,

אז היא פסולה.

ואם עשה לשם החג, אפילו מתחילת השנה הקשרה,

צריך כוונה לשם סוכה.

ואם אתה בונה אותה גם לפני,

זאת אומרת, חודשיים, שלושה, ארבעה לפני,

לשם סוכה זה מועיל.

אבל אם היא נשארה ישנה, בלי כוונה,

30 יום פסולה.

מה זה רומז לנו?

מהמאמר הזה תוכל ללמוד שוב פעם, כי בניין הסוכה רמז לבניין העולם.

העולם הזה מחודש.

זאת אומרת, כשאתה בונה סוכה, אתה מעיד

שהעולם מחודש,

שהקדוש ברוך הוא ברא אותו מהעין, והתוהו והאפס.

לכן, הסוכה רומזת על עולם מחודש.

לכן, סוכה ישנה, פסולה.

כי אם היא ישנה,

זה מראה שהעולם קדמון תמיד היה קיים.

כטענת אריסטו,

בחבר הבלב.

ולפיכך,

פסלו את החכמים ביושן,

אלא אם כן עשה לשם החג.

כיוון שעשה לשם החג,

הרי היא מחודשת,

וכאילו עשה עכשיו.

וממה שאמרה התורה,

בסוכות תשבו

שבעת ימים,

ודרשו חכמים,

תשבו

קען תדורו.

זאת אומרת, הישיבה בסוכה צריכה להיות כמו שאתה נמצא בדירה במשך כל השנה.

קען תדורו. בדיוק כמו שאתה דר בדירה שלך,

הישיבה בסוכה קען תדורו. הכל צריך להיות בסוכה.

כל מה שאתה צריך כדי לשהות בה, כמו בדירה.

תשבו.

קען תדורו.

כלומר,

שהמצווה הזו אין לה הפסק.

כל שבעה.

מה פירוש? כמו שבדירה שלך אתה כל הזמן נמצא ביום ובלילה.

אתה לא נמצא רק ביום, בלילה לא, או בלילה כן וביום לא.

אלא מצוותה ביום ובלילה,

לא כמו מצוות לולב.

לולב מצוותו ביום ולא בלילה.

סוכה ביום ובלילה.

תשבו, כהן תדורו.

לומדים מזה, כי מצוות הסוכה יש בה רמז לעולם הבא.

כי תענוג העולם הבא הוא ללא הפסק.

לעולם, ללא סוף ותכלית.

ללא הפסקה.

כל הזמן.

וזוהי

דרך התורה ברוב,

כי המצווה תבאר עניינה בתחתונים ותרמוז בעליונים.

זאת אומרת, כל מצווה יש לה תוכן פנימי וחיצוני,

החיצוני כלפי הגוף הפנימי, כלפי הנשמה,

רומזת על העולם הזה וגם על העולם העליון.

ומפני שהאדם אי אפשר לו שיירש את העולם הזה והעולם הבא,

כי אם בידיעת התורה,

על כן תמצא מצווה זו שהיא רומזת לתורה.

מה זה סוכה?

לשון ראייה.

זכייה

זה ראייה.

אמרו ריבותינו, למה נקרא שמה עסקה

שסוכה ברוח הקודש?

מה התרגום של וישקף?

ואסתיחי.

זאת אומרת, זה עניין ראייה.

וכתוב אז ראה ויספרה. בתורה כתוב אז ראה ויספרה.

אתה רואה את התורה ומספר את מה שכתוב בתורה.

אז הסוכה גם צריכה צל.

בישראל מוזרים להסתופף בצל התורה.

כולם חייבים להסתופף בצל התורה.

הסוכה יש לה שלוש דפנות,

ולתורה יש שלושה חלקים.

תנ״ך,

תורה,

נביאים,

כתובים.

והם מעמידים את העולם כולו.

אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמיים וארץ לא שמתי. כל זה רמוז בסוכה.

לראות בתורה שייצל,

ואנחנו צריכים להסתופף בצלה,

ויש לה שלוש דפנות,

וזה כנגד שלושה חלקים שבתורה, תורה, נביאים, כתובים.

וזה מעמיד את כל העולם כולו,

כי אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמיים וארץ לא שמתי.

הכשר הסוכה

הוא בעשרה טפחים.

רמז

לעשרת הדיברות.

הכשר הרוחב,

שבעה טפחים.

רמז לשבע החוכמות הנכללות בתורה.

נמצא הכשר הדופן,

אורך ורוחב,

שבעים טפחים.

שזה רמז,

שבעים פנים בתורה.

חיוב ישיבת הסוכה בין ביום

ובין בלילה,

וזה רמז לתורה,

והגית בו יומם ולילה.

הנשים פטורות מן הסוכה,

הן גם פטורות מתלמוד תורה,

שנאמר, ושיננתם לבניך ולא לבנותיך.

זה שאמר הכתוב,

הלוא כה דברי כאש נאום אדוני,

וכפטיש יפוצץ סלע.

מה פטיש זה? מתחלק לכמה ניצוצות,

כלומר,

מתחלק הסלע על ידו.

כך דברי תורה מתחלקים לכמה טעמים,

שהרי מצווה אחת,

כמו זאת למשל,

סובלת כמה עניינים

וסובלת כמה טעמים בדרך של נגלה ונסתר.

לפיכך,

חייב אדם שיעשה סוכה במורגש,

אבל יתבונן בעניינה במושכל.

כי המצוות,

תכלית כוונתם בהשגת המושכל,

לא רק בהשגת המורגש.

לא רק לעשות את המצוות בגוף בלי להבין טעם מושכל של המצוות בפנימיותן וגם בחיצוניותן,

כמו שלמדנו קצת

במצווה זו.

חג שמח.

רבי חנין, אני אומר לך שאומר,

רצו הקדוש ברוך הוא זכות את ישראל,

הפיקו החרבו לעולם תורה ומסוות.

שנאמר אדנו חופש למען סדגו יגדיל תורה.