סופו של עשו קרב | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום, עטרה בת אסתר, לידה קלה כתרנגולת בדרך הטבע, עובר בריא ושלם,

כהן ציון רונן ומשפחתו, כתיבה וחתימה טובה,

הצלחה בלימוד התורה, זיכוי הרבים ושלום בית, אמן.

אמן.

הגמרא בכתובות

סוו ב'

בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר

אשריכם ישראל,

בזמן שעושים רצונו של מקום,

אין כל אומה ולשון שולטת בהם,

ובזמן שאין עושים רצונו של מקום,

מוסרן ביד אומה שפלה,

ולא ביד אומה שפלה,

אלא ביד בהמתן של אומה שפלה.

אמר שם בחידושיו אומר,

ואמר אשריכם ישראל,

בזמן שאתם עושים רצונו של מקום,

ובזמן שאין עושים רצונו של מקום,

אמר אשריכם ישראל על שני הצדדים,

כי באמת שני ההפכים האלה הם למעלות לישראל.

כל אומה ואומה יש להם שר ומזל בשמיים.

לישראל אין שום מזל,

הם חלק השם,

יעקב חבל נחלתו.

לכן,

כשהם עושים רצונו הם למעלה מכל האומות והשרים.

כמו שנאמר לאברהם אבינו, הבית נא השמיימה.

חכמים דרשו שהוציא את אברהם החוצה למעלה מכל צבא השמיים,

כי אין הבטה אלא מלמעלה למטה.

אבל כשאין עושים רצונו, הקדוש ברוך הוא מסלק שכינתו מהם.

והרי הם שפלים ונבזים מכל האומות

שיש להם שר ומזל,

ולישראל אין שר ומזל.

לומדים מדברי המרשע.

גם הצד השני, כשאין עושים רצונו של מקום, ומוסרן ליד אומה שפלה,

גם זה מורה על המעלה של ישראל.

כיוון שזכוי ישראל בהנהגה של השם יתברך, לא דרך

מערכת המזלות,

אינם יכולים לזכות לזה אלא כשעושים רצונו של מקום,

ואז הם מונהגים בטובו של הקדוש ברוך הוא,

והם למעלה מן האומות.

אבל כשאין עושים רצונו של מקום,

ואינם זוכים לקבל השפע מהשם יתברך,

אין להם כלום,

כי אין מזל לישראל כלל.

ועכשיו, נבאר באופן זה מה שכתב רשי,

שהברכה של יצחק ליעקב,

וייתן לך האלוהים מטל השמיים וכו',

לומר שיזכה בדין אם ראוי לקבל,

וייתן לך האלוהים, זה מידת הדין.

זאת אומרת,

אתה תזכה רק בדין אם ראוי לך לקבל.

וזאת מעלה יותר גדולה,

שהם מונהגים מאת השם יתברך, ואינם יכולים להיות מונהגים על ידו ולקבל שפע, אלא אם כן הם ראויים.

וכמו שהצד של בזמן שאין עושים רצונו של מקום, מוסרן ביד אומה שפלה,

זה מורה על המעלה של ישראל,

כי הם בבחינת כי חלק אדוני עמו.

גם תוכן העניין של ברכת יצחק ליעקב,

שיזכה רק בדין, כשהוא ראוי לקבל,

גם זה מורה על המעלה של ישראל,

שהם זוכים במתת אלוהים

בבחינת כי חלק אדוני עמו,

ולפיכך אינם יכולים לזכות בברכה זו, אלא כשהם ראויים לקבל אותה.

ונראה שזהו העניין שאמר יצחק לעשו,

והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוואריך.

זאת אומרת, עשו צריך להיות חבד ליעקב.

זו הברכה.

אבל

יש תנאי.

והיה כאשר תריד, אומר יצחק לעשו,

ופרקת עולו מעל צוואריך, אתה תפרוק את העול של יעקב מעליך.

זאת אומרת, כבר למדנו בעבר בדרשות שאין מלכות,

אין תגה,

אין כתר לאדום.

לא כמו יוון, מדי, פרס,

בבל, שאין להם כתרים.

אדום זה תלוי, זה שני אחים.

אדום

זה עשו יעקב.

יעקב קיבל את הברכות במקום עשו.

עשו בא אחר כך.

אז אמר לו יצחק, אביו,

תשמע, יהיה לך יתרון על יעקב

אם הוא לא יעשה את רצוני.

אם הוא לא ילך בדרך השם,

אתה תוכל לפרוק את העול שלו מעליך.

אם יעקב למעלה,

לומד תורה ומקיים מצוות ועושה את רצון השם, ומעל כל האומות,

שום אומה בלשון

לא יכולים לשלוט בו.

אבל אם הוא יורד מתורה ומצוות,

אפילו קורונה קטנה יכולה לשבש לו את החיים, וגמרנו.

ומי עושה את זה? עשו.

Deep states of United States of America.

כן? זה עשו, הם עושים את זה.

אז לא שומעים את הפה שלנו בתורה, סותמים לנו את הפה. שימו מסכות, זהו, סגור.

סגור.

לא לומדים בחברותות?

בידודים.

יאללה.

וככה הקדוש ברוך הוא נותן לנו איתותים.

מכל מקום, מה זה בעיה כאשר תריד?

המילה תריד זה מלשון צער.

כמו שכתוב, אריד בשיחי.

אני מצטער.

כשעם ישראל יעברו על התורה,

אז יהיה לך עיסה פתחון פה להצטער על הברכות שלקח ממך יעקב.

הבעיה כאשר תריד, כשתצטער על הברכות שהוא לקח לך, כי זה לא מוצדק,

הוא קיבל ברכות בתנאי וייתן לך האלוהים.

מגיע לך ברכות על פי דין אם אתה עושה את מה שצריך.

אבל אם אתה לא עושה גם ברכות ואתה לא עושה כלום,

אז מצטער עיסה פתחון על הברכות שהוא לקח.

ופרקת או לא,

ואז אתה תשלוט בו.

כיוון שעניינה של הברכה לזכות בהנהגת הקדוש ברוך הוא המיוחדת,

בבחינת כי חלק אדוני עמו השם לקח אותנו חלק,

מכל האומות.

לכל אומה נתן

שר

ונתן להם מזל.

עם ישראל זה העם היחידי שהם חלק השם.

אנחנו תלויים בשם ישירות,

בלי מזלות, בלי שרים, בלי אף אחד.

אז לכן

עניין הברכה לזכות בהנהגת השם המיוחדת,

כי חלק השם עמו לא זוכים לזאת

רק כשעומדים במדרגה ראויה,

אבל אם יורדים מהמדרגה, מאבדים את ההנהגה הזאת.

ואז מתגבר כוחו של עשיו עליהם.

מבואר לפי זה שעניין הברכות שלקח

יעקב מעשיו

הוא על ההשגחה

של הקדוש ברוך הוא,

שהיא מיוחדת על ישראל

בבחינת חלק השם עמו.

זאת אומרת, מה שהפסיד בעצם עשיו,

שהוא לא מושגח על ידי השם כמו של עם ישראל.

זה מה שהוא פסיד בברכות.

הוא מלחמת הדורות בין ישראל לעשיו.

הרי עשיו החריב לנו את בית המקדש.

בא על העניין הזה שישראל קיבלו הברכות

להיות מונהגים בייחוד על ידי הקדוש ברוך הוא,

כי חלק אדוני עמו

וכל כוחו של עשיו נגד ישראל

זה מכוח והיה כאשר תריד ופרקתו עולו מעל צוואריך.

אם ישראל לא התנהגו על פי התורה והמצוות,

אתה יכול להצטער על הברכות שלקחו ממך ואתה פורקת עולם.

ואז יאבדו ישראל מעלה זו של השגחת השם שהיא מיוחדת עליהם.

הרב יצחק אייזיק חבר אומר באור תורה,

אות ל.ה.

בביאור מאמר של חכמים זיכרונם לברכה

כתוב כך

כל זמן שקולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות

ובבתי מדרשות,

אין הידיים מידי עשיו.

חכמים אמרו לנו מפורש, אם אתם נכנסים לבתי כנסת,

בתי מדרש,

אין הידיים של עשיו

יכולות לשלוט בכם בכלל.

לכן עשיו דואג

שלא יהיו חגים,

לא יהיו בתי כנסת,

לא יהיו בתי מדרש, דרך ביבי דיקי,

ודואגים לבטל לנו את כל עבודת השם.

לא סוכה,

אפילו אידלשטיין האהבל אמר שאסור להכניס את האושפיזין לסוכה.

הם יקבלו קנס, 500 שקל.

יש בדיחה.

לא חשוב. בקיצור,

אז עמלק הוא עשיו,

הוא נתברך בידיים.

אתם רואים, אמריקה, מה זה, כן? הכול זה כוח, כוחי ועוצם ידים, מטוסים, טנקים, צוללות,

טילים, לוויינים, בלאגן, רובוטים, סייבורגים,

צ'יפים, מיפים, הכול.

עמלק נתברך בידיים,

והוא הנחש.

כמו שאמרו חכמים על הפסוק,

כי משורש נחש יצא צפע.

צפע

זה גימטרייה עמלק.

מעשיו יצא עמלק.

כוחו של עשיו

כנגד יעקב זה בידיים מידי עשיו,

והוא בעמלק שיצא ממנו.

עכשיו, מבואר ברבנו בחייה

שעיקר כוחו של עמלק

הוא מהברכות שנתברך עשיו כנגד יעקב.

משם הוא שואב את הכוח, עמלק.

כשהיה עמלק בוטח

ונשען על כוחו של עשיו הרשע זקנו,

המתברך מכוחו של יצחק, אביו,

שהוא מידת הגבורה,

ורצה להתגבר על ישראל בכוח זה.

לכן בא להילחם איתם ברפידים.

מבואר היטב העניין המבואר בגמרא,

שעמלק בעל ישראל,

מתי?

שהוא ראה שנסתלקו ענני הכבוד.

חג סוכות זה כנגד ענני הכבוד.

מה העניין של ענני הכבוד?

כשיצאו ישראל ממצרים,

ליוו אותם ענני כבוד.

מתי הם יצאו ממצרים?

בטו בניסן.

מה פתאום אנחנו עושים?

בטו בתשרי,

זכר לענני כבוד,

ומה עוד שענני כבוד היו 40 שנה.

למה בחרו את התאריך הזה?

אז יש טעם פשתי שבאמת היה צריך לעשות בטו בניסן.

אבל כיוון שבטו בניסן זה קיץ,

וכולם יוצאים לסוכות, עושים להם כל מיני דברים בשביל

לצאת לאוויר הפתוח, קצת להתאוורר וכו',

אז לא יראו בזה שום נס, אם כולם יצאו כמו כולם.

דווקא בתשרי שמתחיל הגשמים,

ואז יוצאים לסוכות,

זה בשביל לפרסם את הנס וכו'.

אבל הגאון מווילנה אומר שיש סיבה מדויקת.

למה?

אחרי שישראל

עשו את העגל,

הסתלקו ענני הכבוד.

מתי הם חזרו?

כשעלה פעם שלישית משה רבנו להר סיני

וביקש מהקדוש ברוך הוא

שייתן לנו את המשכן ושיהיה לנו כפרה ושישרה את שכינתו בינינו,

ונפלינו אני ועמך מכל העמים, ביקש,

והקדוש ברוך הוא נתרצה לו והסכים,

ואמר, כן, תרד ותגיד להם שעשו את המשכן.

אז ירד משה רבנו,

למחרת

הוא הקהיל את ישראל ויקהל משה את העם,

ואמר להם שהולכים לבנות את המשכן ושצריכים לגייס כסף,

ואז הם הביאו בבוקר בבוקר

כסף

ואחרי שאספו את הכסף,

אז התחילו לבנות את המשכן.

אז

הוא ירד בכיפור זה עשירי בתשרי,

בי' א' הוא הקהיל אותם, בי' ב',

בי' ג'

הם אספו את הכסף,

ואחרי זה הם התחילו לבנות את המשכן

אז בטו שהתחילה מלאכת המשכן

חזרו ענני כבוד.

אז לכן דווקא בטו בתשרי,

כשעם ישראל עשו תשובה

וקיבלו על עצמם לבנות את המשכן,

להשרות שכינה ביניהם,

הפוך מהעגל,

אלה פקודי המשכן נגד

אלה אלוהיך ישראל.

הם תיקנו את אלה באלה.

שם הם נתנו כסף איזה בשביל לעשות את העגל.

והם אמרו, אלה אלוהיך ישראל.

אמנם העם ערב רב.

ופה אלה פקודי המשכן שנתנו את כל הכספים

בשביל המשכן כתיקון.

אז הם תיקנו, חזרו ענני הכבוד, אז לכן ענני הכבוד,

אנחנו עושים זכר לזה,

וזה חג של בעלי תשובה, כי עם ישראל חזרו בתשובה.

כך אומר הגאון.

וחזרה השכינה לשכון בישראל, ולא רק זה, נכרתה ברית שלא יעזוב אותנו יותר לעולם,

ונתרצה לנו אחרי הכעס ואחרון אף. נתרצה.

ולכן בעבודה אנחנו אומרים רצה,

בתפילה, רצה,

שיחזיר לנו את התפילה, יקבל אותנו זה, שנוכל להקריב קורבנות וכו'.

בקיצור, אז מתי שנסתלקו ענני כבוד,

ניצל את זה עמלק, כי הוא הבין

שהשגחה סרה מישראל.

ואז הוא בא.

כן?

עכשיו,

עמלק בעל ישראל במה שראה שנסתלקו ענני הכבוד,

שכל זמן שענני הכבוד היו משכיחים ומגינים על ישראל, לא היה לעמלק שום כוח נגד ישראל,

כי הם היו עומדים במעלתם

והיו מושגחים על ידי הקדוש ברוך הוא,

חלק אדוני עמו.

ורק כשנסתלקו ענני הכבוד ונסתלק הגילוי של השגחת הקדוש ברוך הוא

בייחוד על ישראל, בא עמלק להילחם איתם.

ועמלק בא בכוחו של מי? של עשיו,

שכוחו נגד ישראל הוא מתוך מצב

והיה כאשר תריד.

שאז יאבדו ישראל את ההנהגה של הקדוש ברוך הוא איתם, בבחינת כחלק השם עמו, ולכן יסתלקו ענני הכבוד.

ואז הבין עמלק

שהפסידו ישראל את ההנהגה המיוחדת עם השם

ובא להילחם עם העם.

וגם במלחמה הראשונה שנלחם עמלק עם ישראל היה כל כוחו

רק על אלה שנפלטו מהענן,

כמו שמביא אלקוט שמעוני,

ויזנב בך את כל הנחשלים אחריך,

כל אלה שהענן פלט אותם,

והם לא התייחדו בהשגחה מיוחדת של הקדוש ברוך הוא ישראל שהייתה בענני הכבוד.

טוב, אז עכשיו אנחנו מבינים למה עשיו שולט בנו כיום.

כי אנחנו לא עושים רצונו של מקום.

אם היינו עושים רצונו של מקום,

שום אומה ולשון לא שולטים עלינו. ואם לא, נותן אותנו ביד אומה שפלה.

זה המצב.

אבל יש לי בשורות טובות.

כיוון שאנחנו נמצאים לקראת הסוף,

ומי שיודע קצת נביאים יודע שאנחנו ממש

עוברים את האירועים האחרונים, עת שרה ליעקב ממנה יוושע.

אז אני לא אומר לכם את כל המאמר הוא ארוך,

אני אומר לכם תמצית,

שמקריבים קורבנות בסוכות גם נגד אומות העולם, נגד שבחים האומות, ועם שבחים פרים כנגד האומות, ומביאים שעירים כנגד

עשיו וישמעאל.

והגאון מווילנא מלמד אותנו דבר נפלא,

שעשיו וישמעאל הם לא נמנים במניין של שבעים פרים,

אלא הם בקורבן מיוחד של שעיר או שעיר עזים לחטאת.

והקורבן הזה היה כל יום,

ולא מצינו שזה הולך ומתמעט כמו בשאר האומות.

ויש לבחר את זה על פי הדברים שנתבהרו קודם,

אבל נקדים קודם את דברי הגאון בפירושו לשיר השירים.

הוא אומר, ידוע שיש שבעים פנים לתורה.

בכל מקום שמחשבים שבעים,

יש להם שני כללים הכוללים את כולם.

תמיד, כל שבעים,

יש שני כללים שכוללים את כולם.

כמו שבעים אומות העולם,

מי כוללים את כולם?

עשיו וישמעאל.

המשפוחה,

עשיו וישמעאל.

וכן להבדיל,

יש שבעים שמות קדושים

לקדוש ברוך הוא,

והכללים שכוללים את כל השבעים זה אני והוא. אתם זוכרים שבהקפות אנחנו אומרים בסוכות,

אני, וואוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו שני שמות שכוללים את כל השבעים, והם ראשים וכללים לכולם.

וגם בשבעים סנהדרין נקרא אליהם שניים שהם הראשים.

וכן שבעים אומות העולם, חוץ מאדום וישמעאל,

שהם הראשים הכוללים, וכן שבעים פנים לתורה,

שבעים פנים לתורה,

ושתי הדיברות הראשונות הן כוללות את כל השבעים, את כל המצוות.

שבעים פנים לתורה,

ואנוכי ולא יהיה לך, זה כולל הכול.

אז זאת אומרת, אנוכי כולל כל מצוות עשה,

ולא יהיה לך, זה כל מצוות לא תעשה.

עכשיו,

אחרי שהבנו מה מבאר לנו הגאון מווילנה, שעשיו ישמעאל הם אנשים של שבעים אומות העולם,

אבל הם לא נכללים איתם בחשבון,

לפי זה יבוהרו היטב דברי הגאון,

שהם לא נכללים בחשבון של שבעים פרים,

אלא מקריבים בכל יום שעיר, שעיר חטאת נגדם,

כיוון שהם לא נכללים בשבעים אומות, והם

לא בשבעים פרים.

וזה שצריך להקריב כל יום קורבן כנגד עשיו או כנגד ישמעאל,

זה כיוון שהם הראשים של השבעים אומות.

אני מדלג פה קצת,

ויש להוסיף בזה עוד הקדמה של דברי הרמחל

במאמר הגאולה, והוא אומר ככה,

והנה אמר כי רבת בשמיים חרבי,

כי היא תעשה נקמה למעלה בראשונה ואחר כך למטה.

זאת אומרת, הקב' ברוך הוא קודם כל

ישמיד את השרים שלהם למעלה,

ואחר כך הוא יטפל באומות למטה.

ובחרב ההיא יפולו גם שרי אומות העולם.

לכן כתוב, ולכן אמר, וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים,

והם הסמ״ם בל״י ל״י בראשונה.

ואחריהם שני השרים הגדולים, בשרי המשחית,

שזה השר של עשיו

והשר של ישמעאל.

כי כבר ברדת אלה ירדו אחריהם מעצמם כל שאר השרים אשר תחתיהם,

לימין ולשמאל, כי הם הראשים שלהם.

מבואר בדבריו שכל מהלך הקליה של אומות העולם

הוא מתוך מפלתם של שני השרים הגדולים,

השר של עשיו והשר של ישמעאל.

ברדת אלה ירדו מעצמם

שאר השרים של אומות העולם,

ולכן בכל המהלך של הפרים של החג,

שרואים שהם מתמעטים והולכים,

יש לכל יום ויום קורבן מיוחד למפלתם

של עשיו ישמעאל,

שמתוך זה יתמעטו וילכו שאר אומות העולם.

עכשיו,

נמצא ביאור לזה שלא מצינו מהלך זה של מתמעטים והולכים בשעירי החטאת

שכנגד עשיו ישמעאל,

והם באים כל יום ביום כמו שהם.

למה? כי כל המהלך של מתמעטים והולכים

זה כדי להביא את אומות העולם לידי תיקונם,

והם יוכללו בתיקון של הייחוד שיהיה בסוף

ובאור הקדושה של ישראל,

בזה שהם ישתעבדו לנו.

זה יהיה התיקון שלהם.

זה יהיה באחרית הימים,

כשיהיו כל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעובדו שכם אחד.

אבל עשיו ישמעאל

לא ייכללו בתיקון הזה,

אלא הם ייפלו לגמרי ויעבדו.

ולכן הם לא נכללים בתיקון של מתמעטים

והולכים כמו פרי החג כנגד האומות.

ואדרבה,

מתוך שיפלו לגמרי ויעבדו,

יבוא תיקונם של אומות העולם

שיהיו נכללים בתיקון הייחוד של ישראל.

עכשיו, המקור

שלא יהיה תיקון לאדום באחרית הימים,

פסוק מפורש שאמר הנביא עובדיה שהיה אדומי.

והוא אומר, ולא יהיה שריד לבית עשיו.

בספר האמונה והשגחה לגאון

הוא אומר, הנה ידוע כי נמצאים שבעים כוחות באדם.

פה אתם שומעים עכשיו דבר מדהים, מדהים.

בכל אדם יש שבעים כוחות,

וזה כנגד שבעים אומות העולם,

שכל אחת מאומות העולם יש לה התגברות הרע מכוח אחד.

כל אחת ספציפית

יש לה רע אחד, כוח של רע אחד מפורסם.

יש גנבים, יש נואפים, יש רוצחים, יש

כל אחת מהאומות, יש לה כוח.

תקשיבו טוב,

וכל אחד מישראל

שגלה

לאותה אומה שהוא גלה,

זה בגלל שקלקל באותו כוח שמכוון לעומתה.

אתם שומעים? כל מי שנמצא בגלות,

כל מי שנמצא בגלות,

כל אחד מישראל, גלה לאותה אומה שקלקל באותו כוח שמכוון לעומתה.

וכאשר יתוקן הרע

בכל הפרטים,

זאת אומרת,

כל השבעים כוחות שקיימים של רע,

כשיתוקנו כל הפרטים האלה,

אז תהיה גאולה שלמה.

אך הנטמעים באדום, אלה שבאמריקה,

אלה שביורופ,

אלה שנטמעים באדום,

שזה כנגד שורש הכפירה,

יאבדו לנצח.

זה אומר הגאון בפירוש.

ועל זה אומר הפסוק, כל באיה לא ישובון.

וכמו שכתוב באדום, בלא יהיה שריד לבית עשיו.

וזה נאמר בדניאל,

עד דקטלת חיבתה ואהובת גשמה.

אבל בשאר אומות כתוב,

יישארו מהאומות, אבל לא מעשיו ולא מישמעאל,

ונהרו אליו כל הגויים.

זאת אומרת, מלך המשיח יבואו מהגויים אליו.

וכתוב, כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים.

על כן יש להם חלק במשכן ובמקדש.

אז מפורש בדבריו שעדום יאבדו לנצח,

והם לא ייכללו בתיקון שיהיה לעתיד לבוא.

כי הם החריבו לנו את הבית, הם יחרבו לחלוטין.

הם שרפו לנו את הבית, הם ישרפו לגמרי.

לגמרי.

אז הם לא יהיו לעתיד לבוא בקיום הנבואה של ונהרו אליו כל הגויים.

לכן אני ממליץ לכל היהודים לרוץ מהר לארץ,

לפני שחלילה יקרה מה שכתוב.

מצאנו דברים מפורשים גם ברבנו בחייה בכד הקמח בערך ערבה.

הוא אומר כך, בהקפה שאנו עושים בזמן הזה,

עם הערבות.

הוא סימן ורמז לעתיד שתיפול חומת אדום

ויהיו קלים ואבודים מן העולם,

שכן התנבא דניאל על החיה הרביעית

עד לקטלת חוותיו ואוהבת גשמה ואיבד ליקדת אשה.

זאת אומרת, הם ישרפו חיים.

לכן מקיפים הערבה שבע עקפות, כמו שהפילו את חומות יריחו,

ככה.

והיו מביאים בבית המקדש

ערבות של אחת עשרה אמה,

וסתמים, מצ'עינים אותן על גבי המזבח.

ועיין בראשים בקהלת א' יא'

על הפסוק,

וגם לאחרונים שיהיו לאחרינו

לא יהיה להם זיכרון בדורות

שיהיו לאחרונה להם.

והמדרש אגדה דורש את זה כנגד עיבודו,

עיבוד זכר עמלק,

וסופו

של זכר עשו למחות,

שנאמר ולא יהיה שריד לבית עשו.

מבואר בדבריו שהכוונה בפסוק

לא יהיה שריד לבית עשו שייך במסוים לעמלק,

אבל גם לדבריו צריך לדעת שעיקר שם בית עשו

הוא עמלק,

שהרי הלשון של הפסוק הוא לא יהיה שריד לבית עשו.

ובעל כורחנו במחיית עמלק

מונח שלא יהיה תיקון לבית עשו,

כיוון שעמלק

הוא הנושא שם עשו בעולם, עמלקים.

הם רוצים לבטל את ישראל מעבודת השם.

זה מה שהם עושים עכשיו,

לבטל אותנו.

בשום מקום בעולם לא עושים גזרות כאלה.

באמריקה לא אמרו לא להיכנס לסוכות, לא להתפלל בחגים, רק פה.

פה.

כי פה עושים שירות לעשו,

פה משמשי עשו הגדולים ביותר.

וכבר אמר ביבי,

לא חביבי,

שפה יש דיפ סטייט, הוא לא מנהל, הוא לא המנהיג פה.

הוא אומר, נכון, אני נבחר, אבל אני לא, יש דיפ סטייט, הם מנהלים את המדינה.

והדיפ סטייט של פה,

זה קשור לדיפ סטייט של שם.

אבל יש בשורה טובה.

אמרנו שהגאון, על פי יצחק אייזק חובר,

אומר

שכל זמן שקולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות,

אין הידיים מידי עשו.

הוא אומר ככה, והיינו שעמלק

הוא עשו שנתברך בידיים, והוא הנחש,

כמו שאמרו, כי משורש נחש יצא צפה,

זה עמלק.

הגמרא בעבודה זרה יוד

אומרת ולא יהיה שריד לבית עשו,

זה בעושה מעשה עשו.

מי שאינו עושה מעשה עשו

אינו נכלל בזה.

וצריך לומר, דשם עשו בעולם חל רק על מי שעושה מעשה עשו.

כמו שעשו היה כופר בכול, כפר בבכורה, כפר בכול.

ומי שאינו עושה מעשה עשו,

הבקיע עצמו משם עשו,

ויהיה לו תיקון.

וגם בישמעאל מצינו, בדברי הזוהר הקדוש, חלק ב', ל״ב,

שהוא ייפול לגמרי

באחרית הימים.

ואני אומר לכם ישר את התרגום

של הזוהר.

ועתידין בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם,

ויתאספו בני אדום עליהם,

ויערכו עמם מלחמה.

זאת אומרת, המוסלמים

עם הנוצרים.

אחת על הים,

ואחת על היבשה,

ואחת סמוך לירושלים.

וישלטו אלו על אלו. זאת אומרת, לא תהיה הכרעה.

והארץ הקדושה לא תימסר בידי אדום.

באותו זמן יתעורר עם אחד מסוף העולם על רומי הרשעה.

בזמנו אמרנו, או סין או צפון קוריאה,

כבר לפני 30-40 שנה.

ויערוך עליה מלחמה שלושה חודשים.

ויתאספו שם עמים ויפלו בידיהם קואליציות.

עד שייאספו עליה כל בני אדום מכל קצווי העולם,

זאת אומרת, קואליציה גדולה של כולם נגד אותו עם.

ואז יתעורר עליהם הקדוש ברוך הוא,

שנאמר, כי זבח לאדוני בבוצרה.

ולאחר מכן כתוב,

לאחוז בכנפי הארץ וינערו רשעים ממנה, זה פה יהיה.

הקדוש ברוך הוא ינער,

וכל מי שמסביב להר הבית,

וכל בתי הקברות שלהם והכול,

הוא ינער אותם, יסיר את כל הטומאה,

יעיף את הכול,

בשביל שהמקום יהיה מטוהר.

הם חשבו לסגור את שער הרחמים ולשים שם קברים של מוסלמים,

שלא יאכלו, כאילו בזה הם חוסמים.

טררר, כמו שמנערים שטיח, טח, הכל בסדר.

ויכלו בני ישמעאל מן הארץ.

אתם שומעים?

היום הם טוענים, כיבוש זה שלהם, הכל,

יאכלו מן הארץ.

איך עד היום הם טוענים לזה והם מצליחים?

כי יש להם את זכות המילה.

בגלל שהם עשו ברית מילה, יש להם אחיזה בארץ הקודש.

אבל ברגע שתפוג להם הזכות,

אז יקרה זה.

ולמה תפוג להם?

משום שהם לא עושים בגיל שמונת ימים אלא 13, והם גם לא

עושים פריעה.

ואז הקדוש ברוך הוא ישבר את כל כוחות מעלה,

ולא יישאר כוח למעלה על עם העולם, אלא כוח ישראל לבדו,

שנאמר אדוני צללך על יד ימיניך.

ובזמן ההוא כתוב כי אז יהפוך אל עמים שפה ברורה,

לקרוא כולם בשם השם ולעובדו שכם אחד,

וכתוב ביום ההוא יהיה אדוני אחד ושמו אחד.

אז לא יישאר, לא מישמעאל ולא מעשיו.

ומפורש בזוהר הקדוש שבתיקון שיהיה לאחרית הימים,

שיהיו כל העמים שפה ברורה, לקרוא בשם השם,

יכלה הקדוש ברוך הוא את ישמעאל מן העולם, ולא יזכו לתיקון הזה.

וזה מה שאומרים בסליחות, כלה שעיר וחותנו,

ויעלו לציון, משיעים.

כי לעתיד לבוא יכלה הקדוש ברוך הוא את השעיר,

שהוא עשיו,

זה אדום,

וגם יכלה את חותנו, כי ישמעאל הוא חותנו של עשיו.

ואז יעלו לציון, משיעים.

ובאפיק הים לגאון רבי יצחק

אייזק חובר על שבת קד',

שכתוב בפרק חלק קי״א,

כי שניים יכרתו והשלישי תיוותר בה, מה שכתוב בזכריה הנביא,

ששתי שלישיות מהעולם יעבדו ושליש יישאר.

אז כתוב שזה שלישי, שלישי של שת.

שת זה הבן השלישי

של

האדם הראשון.

כי משת יצאו כל בני האדם,

והם מתחלקים לשלושה חלקים בכלל.

עשיו וישמעאל,

שהם הכלל של כל שבעים אומות,

בימין ובשמאל,

וישראל,

כלל הכול בגוף באמצע,

והם דרגה של ארבע אבות,

ואלו שניים הם בסוד עורלה, מילה ופריעה,

שור וחמור,

כמו שכתוב בזוהר,

והם אשר יכלו לעתיד לבוא,

אשר אז יעבור רוח הטומאה מן הארץ,

ותועבר העורלה,

והם בסוד הערווה חשופי שט.

והשלישית

זה ישראל, שאחוזים בברית קודש,

הם יבטרו בה, בעטרה היסוד,

שיעור ימות המשיח.

אז מפורש בדבריו,

ושמה שכתוב בפסוק, כי שניים יכרתו,

מדובר על עשיו וישמעאל,

שהם כלל שבעים אומות,

והם יכלו לעתיד לבוא.

לפי זה מבואר היטב.

מה נתייחדו עשיו וישמעאל בקורבן של שעירים?

כיוון שכל האומות נתייחדו בהקרבת שבעים פרים, לא שעירים,

שזה כנגד שבעים אומות העולם.

בעניין הקורבן מורה על אומות העולם, שמתמעטים והולכים להיות רבים ונפרדים,

ותכליתם

שישתעבדו לישראל,

ואז הם ייכללו בתיקון הייחוד של ישראל.

אבל ישמעאל ועשיו אינם נכללים בתיקון הזה,

כי אין להם תיקון לעתיד לבוא.

ולכן בא קורבן חטאת, מיוחד,

כנגד עשיו וישמעאל,

שהם יאבדו לגמרי,

ומתוך זה יבוא התיקון

לכל האומות,

ויהיו כל העמים שפה ברורה לקרוא בשם ה' ולעובדו שלכם אחד.

יש עדיין הזדמנות

לעם ישראל

לעשות רצונו של מקום ולא יימסרו ביד שום אומה,

ויש הזדמנות לעשיו וישמעאל להתגייר מהר,

לפני שייחלו מן העולם.

רבי חנניהו ברגשי אומר,

נושא הקודש ברוך הוא זה הקודש ישראל, לפי כוח

ירבו לעם תורו ומצוות של נעמור ה' חופץ למען שאת גוייך דלתור ויהיו דיוו.