אז כך הכל התחיל; עם קוקו... ספרים ועקשנות! [נשר 1999] | חוזרים בעבר
למה לקחתי על עצמי לעשות את השליחות הזאת? תראי, כשאני התחלתי להתעסק בזה, אני לא ידעתי לאן זה יוביל. לא כמו אלה שחושבים שיש פה איזה תוכנית, או משהו. לא. אני פשוט מאוד, חזרתי בתשובה, והדברים כאבו לי שראיתי אנשים שלא יודעים את מה שאני גיליתי, תוך קריאה של כמה ספרים. בעיקר הפריע לי כשהגעתי לבית כנסת, ובבית כנסת שהיו אנשים דתיים, ראיתי שהם לא עושים דברים על פי הלכה בדיוק. אני מתכוון בבית כנסת בתל אביב, שזה לא היה כך. הציבור שם לא היה הכי חזק, הכי מכיר את ההלכה. התחלתי להעיר הערות, ואז התחילו ללגלג עלי, כי מה, הייתי חוזר בתשובה והייתי עם קוקו בהתחלה. אז פתאום אתה עם קוקו מוכיח אנשים
ואומר להם: 'שזה לא הדרך!' - זה היה קצת מצחיק. אבל אני הייתי עקשן, כיוון שראיתי שזו האמת, הייתי בא לבית הכנסת עם ספרים ופותח להם את ההלכה, ולאט לאט התרגלו אלי.
אחר כך לקח אותי אחד לכמה מקומות ואמר לי: "בוא תשכנע את זה ובוא תשכנע את זה".
אחר כך במקומות שהייתי, 'חוגי בית' כבר, זה התחיל להיות חוגי בית,
אז היו אומרים לי בסוף: "אתה יודע מה? הפעם הלך לך, אבל אני אביא לך את אחי, אתה תראה מה יהיה!".
אמרתי לו: "בסדר יאללה תביא את אחיך".
אחר כך התחלתי לעשות מודעות בשכונת התקווה, כתבתי 10 שאלות:
'1. מה יקרה בתאריך כך וכך? 2. מה התשובה לשאלה כך וכך? 3. מה קורה אתך ומה יהיה...?'
כל מיני שאלות... 'מי שרוצה תשובות יפנה למקום כך וכך....'
הייתי יושב, מחכה, והיו אנשים רואים מודעות, באים אלי.
- "כן, תשמע, מה אתי? מה יהיה אתי?".
חשבו שאני בבא.
(הקהל צוחק)
אז התחלתי לדבר אתם על תשובה, להתחיל להוכיח להם את האמת. בקיצור, ככה זה התחיל.
פתאום אחד ראה אותי באיזה שהוא מקום, מדבר, אמר לי: "אתה יודע מה, בוא לסמינר".
לקח אותי לסמינר, אחר כך זה התחיל להתפתח, נהיה הרצאות, והרצאות, והרצאות, והרצאות, וחביבי קלטות, ווידאו, ותקליטורים.
(הקהל מוחא כפים!)
אבל, זה דבר שהיה בלתי צפוי.
האמת, שבהתחלה הייתי פוחד לדבר עם אנשים, פוחד מאוד, היה לי 'פחד קהל' הייתי מפחד לדבר. היו לי כבר כמה ידידים שחזרו בתשובה, מחוגי בית, וכשהיו מבקשים ממני לדבר, הייתי שולח אותם שידברו במקומי...
אבל, ב"ה! לאט לאט ככה התגברתי והיום אני 'מפחיד את האנשים'... ככה אומרים עליי לפחות!
בכל אופן, אני ודאי שרואה היום בזה שליחות. השליחות היא פשוטה, לא שליחות במושג הרוחני הגמור, אלא פשוט מאוד זו חובה.
כתוב: 'כל שיכול להוכיח בתוך ביתו, ואינו מוכיח – נתפס בעוון ביתו. כל שיכול להוכיח בתוך עירו, ואינו מוכיח – נתפס בעוון עירו. כל שיכול להוכיח בכל העולם כולו, ואינו מוכיח – נתפס בעוון העולם כולו!'
(שבת נד:)
("כׇּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לִמְחוֹת לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְלֹא מִיחָה — נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ — נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ. בְּכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ — נִתְפָּס עַל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ").