הלכות חודש אב (ט באב) | הרב שמעון משה חי רחמים
תאריך פרסום: 12.07.2021, שעה: 14:23
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנעשה ונצליח, אנחנו נלמד היום בעזרת השם
את הלכות חודש אב והמסתעף, ההלכות הקשורות
לימים הללו,
שבוע שחל בו תשעה באב, תשעה באב עצמו,
שיהפוך אותו הקדוש ברוך הוא עלינו ועליכם
ליום טוב במהרה בימינו אמן.
כתבו רבותינו הקדושים כי חודש אב מסומן כנגד שבטו של
יששכר.
בחודש הזה ראוי לכל אדם לעסוק בתורה יותר משאר חודשי השנה כולה,
כן כתב הרב אלאג'י בספרו מועד לכל חי.
בערב ראש חודש כתוב בספר מעשה הצדקה, ישתדל כל אדם לתת
פרוטות לצדקה ולאחר מכן יאמר את נוסח התפילה כמובן שם.
החודש הזה מידתו בעשר הספירות היא מידת הוד
ועל כן כל אדם מישראל ראוי שייזהר בחודש הזה לכבד את לומדי התורה,
תלמידי חכמים,
לרוץ לדבר מצווה ולהחזיק ברכיים כושלות ולהיות כמידתו של אהרון הכהן שנפטר
בראש חודש אב
שהיה אוהב שלום ורודף שלום,
אוהב את הבריות ומקרבן לתורה ובפרט ישתדל כל אדם לעשות כן
בחודש זה.
החל מראש חודש אב, מי שנכנס אב ממעטין בשמחה ועל כן אדם שיש לו משא ומתן עם גוי
או משא ומתן עם אדם אחר
ידחה אותו מחודש אב לשאר חודשי השנה או לחודש אדר שמזלם של עם ישראל גבוה,
וכן ממעטין בעניין של בניין של שמחה,
קניית דברים חדשים וכן על זה הדרך.
עוד כמה וכמה הנהגות יש לנו לגבי עניין של חתונה,
שלא מתחתנים בימים הללו,
ואפילו בחור שעדיין לא קיים מצוות פרייה ורבייה,
אבל שאר דברים כגון אירוסין וכדומה,
מותר לעשות כן מלבד בערב תשעה באב.
הסיבה לכך שמא יקדימנו אחר,
ועל כן התירו בימים הללו לעשות אירוסין וכו'.
המנהג הוא,
בימים הללו, החל מראש חודש אב,
וכולל את שבוע שחל בו תשעה באב שהשנה אין לנו אותו,
לא לאכול בשר ולא לשתות יין.
נפקא מינא לגבי מוצאי שבת הקרוב,
במוצאי שבת הקרוב
אדם נותר לו אוכל בשרי עם בשר, עם עוף, משבת,
האם רשאי לאכול אותו בסעודה שלישית או לא,
בסעודה רביעית או לא.
יש בזה מחלוקת,
יש שנהגו להקל בתנאי שהוא רגיל לאכול
בכל סעודה רביעית במוצאי שבת בשר,
אז רשאי להמשיך במנהגו, ויש שמחמירים שלא לאכול בשר אף על פי שרגיל,
אלא אוכלים דגים,
מאכלי חלב וכולי,
עד
ערב
תשעה באב כולל.
השנה זה קצת שונה, ונבהר.
נפקא מינה נוספת לגבי שתיית יין,
לגבי יין של הבדלה,
כיצד ינהגו, מחלוקת בין הספרדים לבין האשכנזים.
האשכנזים מברך על הכוס, שזה בעל הבית, שהוא עושה את ההבדלה,
הוא מברך ונותן את הכוס לקטן,
דהיינו מתחת לגיל חינוך, באזור גיל 6 לערך,
הוא נותן לו לשתות את הכוס.
הספרדים ניתן לשתות את היין הזה, היות וזה שייך למצוותו.
דהיינו, הוא בירך על הכוס,
זוהי מצווה, ועל כן רשאי לשתות.
הימים הללו שבין יז בתמוז לבין תשעה באב נקראים ימי בין המצרים, הם 21 יום.
בימים הללו נוהגים,
כפי שהזכרנו בשיעור הקודם,
לשבת על הארץ ולומר את נוסח תיקון רחל.
אחר חצי היום זה זמן התעוררות של הדינים בעולם,
ועל כן אנחנו יושבים באבל,
מלבד בימים הטובים שהם ראש חודש, שבת וכולי,
שבהם לא נוהגים לומר את תיקון רחל.
אדם העושה כן גורם תועלת גדולה לעצמו, לעולם כולו,
בנוסף לכך כתוב כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה,
זוכה ורואה בשמחתה.
הצום החמישי, כתבו רבותינו, הוא צום תשעה באב,
עליו לא מכריזים בשבת הקרובה את הצום הזה,
היות והוא צום ידוע לציבור,
ועל כן לא צריכים את ההכרזה,
מלבד שאר הצומות שבהם כן מכריזים.
בצום הזה שאנחנו מטענים בו,
עיראו ביום הזה חמישה מאורעות קשים לעם ישראל, ואלוהם
בזמן המדבר
נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ ישראל וימותו במדבר, אשר על כן אנחנו מטענים.
סיבה שנייה, ביום הזה חרב גם בית ראשון וגם בית שני, בית המקדש,
ועל כן מן הראוי להתענות.
הסיבה השלישית, נלכדה העיר ביתר, ונהרגו בה כולם,
כפי שמופיע במגילת איכה ובשאר הקינות.
הסיבה הרביעית,
היה רשע שקראו לו תורוס נורפוס,
הוא חרש את ההיכל בבית המקדש,
ואת סביבותיו,
תורוס נורפוס הרשע,
היה ממלכי אדום שבאו לירושלים והחריבוה.
ועל כן גזרו אבותינו הקדושים,
החל מראש חודש משנכנס אב ממעטין בשמחה.
ועל כן כל אחד ואחד, כל בר ובר מישראל,
ראוי שימעט בשמחה וישמר את ההנהגות הללו שקבעו אותם חכמינו זיכרונם לברכה, ובפרט
שישנו בחודש הזה כעין רוע מזל לעם ישראל בימי הפורענויות הללו.
אבל בשורה טובה,
ובשיאתא דשמיא אומרת הגמרא, עתיד הקדוש ברוך הוא להפוך,
כך כתבו רבותינו,
את היום הזה של תשעה באב ליום טוב.
הכיצד ייקרא יום תשעה באב?
הרי זה יום של אבל,
יום של צרה,
יום של בכי,
יום של ישיבה על הקרקע, יום שנוהגים בו ולומדים בו את כל העניינים של האבלות.
אומרים רבותינו הקדושים, היום הזה ייקרא יום תשועה באב.
דהיינו, מהיום הזה תצמח תשועה לעם ישראל,
כפי שהזכירו אבותינו, שעתיד הקדוש ברוך הוא להפוך
את היום הזה ליום טוב,
ולא ליום של צרה ויגון, כפי שאנו נוהגים בו כמדי שנה.
השנה,
היות וחל
תשעה באב במוצאי שבת,
אנחנו לא נוהגים כמעט
במנהגים של שבוע שחל בו, כגון כיבוס הבגדים ולבישת בגדים מכובסים ומגוהצים, הן השנה.
כנל לגבי אכילת בשר ושתיית יין בסעודה מפסקת,
ובשאר סעודות יום השבת, נוהגים אותם כהרגלם.
היות ותשעה באב יוצא במוצאי שבת,
גם בסעודה שלישית,
שעשייתה תהיה מוקדמת,
ונראה את זה בהמשך,
בוודאי ובוודאי שרשאי אדם לאכול תבשיל של בשר
ולשתות יין משום כבודה של השבת.
מנהגינו
שלא מסתפרים בשבוע שחל בו תשעה באב.
יש יחמירו, כפי שהזכרנו, החל מראש חודש לא מסתפרים. בנוסף לכך,
ישנה את צוואת רבי יהודה החסיד בערב ראש חודש,
ובראש חודש שלא מסתפרים.
הנוהגים על פי הסוד,
והנוהגים לדעת אחינו בני אשכנז,
כבר מי״ז בתמוז לא מסתפרים לכל הימים הללו.
את הקטנים,
אם זה מציק להם וכולי, בוודאי ובוודאי שניתן לספר אותם בפרט שיש סיבה מוצדקת לכך,
כגון גירודים, קינים וכדומה, בוודאי שמותר לספרם.
מעבר לכך,
עדיף להימנע או לספר אותם קודם,
ובכך פתרנו את הבעיה.
בערב שבת,
שיחול באותו שבוע תשעה באב, דהיינו זה נקרא שבת חזון,
מותר לטעום מן התבשיל הבשרי כדי לטעם את דבר המאכל, שיהיה ראוי ומכובד וטעים ביותר לכבוד שבת קודש.
ועל כן,
גם השנה שחל תשעה באב במוצאי שבת, שיהפוך אותו הקדוש ברוך הוא ליום ששון ושמחה עבורנו,
בערב שבת, בוודאי ובוודאי שמותר למבשל או לעקרת הבית,
שהיא מבשלת,
לטעום מן התבשילים הבשריים כדי שיהיו ראויים
ונכונים לאכילה כראוי לכבודה של השבת.
הקטנים,
אנחנו נוהגים להרגיל אותם גם בהנהגות הללו, אך אם הינם מתקשים או מסרבים לאכול דווקא,
ורוצים להשתמש דווקא לאכול את המאכלים הבשריים,
בוודאי ובוודאי שמותר להם, היות ואינם קטנים מגיל חינוך,
בהם ראוי להנהיג אותם, אבל לא לחייב אותם את הדברים הללו. בימינו שיש ברוך השם שפע של מאכלים,
קטניות,
דגים וכולי, בוודאי ובוודאי שאפשר להמציא עבורם מאכלים אחרים וגם עבור שאר בני הבית שהם יאכלו אותם, ובכך לא תהיה כל בעיה.
שאר אנשים כגון זקנים, תשושי כוח, מינקת, יולדת וכולי,
שנצרכים לאכול דווקא בשר,
שחיטה פרטית,
כן? לא בשר חס ושלום של
שחיטה תעשייתית,
בוודאי ובוודאי שרשאין לאכול מן הבשר הזה גם בשבוע שחל בו תשעה באב.
אך אם יש בכוחם להימנע ולאכול דברים אחרים המזינים את הגוף,
לאחר שמתייעצים עם הרופאים הראויים לכך,
בוודאי ובוודאי שיכולים להימנע בקלות
ולהעדיף את המאכלים המותרים על גבי שאר המאכלים שלא נהגו לאוכלם
החל מראש חודש.
ג' בעלי ברית, אבי הבן, סנדק, מוהל
ושאר המשתתפים שהוזמנו לברית,
בוודאי ובוודאי שרשאין לאכול בשר ולשתות יין,
ואין בכך שום בעיה גם בשבוע שחל בו תשעה באב,
החל מראש חודש ואילך.
אבל היות ובימינו אין מזמין לברית מילה, כי אדם שזימנו אותו, דהיינו הזמינו אותו לברית מילה,
ולא הגיע, כתוב
בדברי רבותינו הקדושים, שהרי הוא מנודה לשמיים ואין תפילתו נשמעת ארבעים יום,
ועל כן מודיעים
שנולד בן בשעה טובה ומתקיימת הברית ולא מזמינים.
ומהסיבה לכך,
גם אדם כזה שהודיעו לו והלך והשתתף בברית, בוודאי יוכל לאכול.
נפקא מינה נוספת שיש בכך, לגבי הסנדק,
אבי הבן הוא עם מוהל,
הם לא מחויבים דווקא לאכול במקום הברית, היות וזה יום טוב שלהם,
בוודאי עד שיגיעו, עד השקיעה,
יכולים לאכול בביתם בשר,
ולשתות יין,
כי בכך זה ייקרא עבורם סעודת מצווה,
והיות והם מותרים בכך,
אז הם רשאים לאכול בימים הללו, שיש להם ברית, באותו יום, סליחה, לא בימים הללו, באותו יום,
לאכול בשר ולשתות יין,
ולכן
מקפידים על כך
בדיוק לעשות את הדברים הללו כדת וכדין,
ולא לחרוג משאר הציבור כולו.
שאר האנשים המשתתפים בסעודת פדיון הבן, גם רשאים לאכול.
שאר סעודות, כגון סיום מסכת
שכוונו אותו שיהיה לימים הללו, נכון שזה סעודת מצווה,
מראש לא עושים כזה דבר,
כן? אלא אם כן זה באמת נפל ככה, סיימו את המסכת,
שתבח שמולד ביום הזה,
אז בוודאי שיהיו רשאים לאכול בסעודת מצווה, ולא יצטרכו לעשות התרת נדרים על המנהג שלהם, כי על דעת כן עושים את הסעודה, ולא על דעת שיעשו התרת נדרים.
בימים הללו אנחנו נמנעים מרכישת דברים חדשים,
ייפוי,
שיפוץ הבית וכולי.
כל הדברים הללו בוודאי ובוודאי שאנחנו לא עושים אותם,
ולא ירבו אנשים בתירוצים. עכשיו אפשר, אולי ככה,
כי החל מראש חודש אב מחמירים ביותר בדברים הללו,
ועל כן כל חכם
וחכמה בבנות ובבני ישראל ידאגו לאחר תשעה באב במקום לטייל בגינות ובפרדסים
לנצל את הימים הללו לרכישת וקניית הדברים הראויים והנצרכים עבורם.
המנהג בימים הללו
להימנע מרחיצה בחמין, אכן הוא
בני אשכנז נוהגים בהנהגה הזאת החל מראש חודש.
הספרדים נהגו בהנהגה הזאת החל משבוע שחל בו תשעה באב. השנה שאין
שבוע שחל בו תשעה באב בוודאי ובוודאי שמותרין לרחוץ הן בחמין והן בקרין את גופם ובפרט
לכבוד שבת קודש.
הרגילים גם לטבול במקווה טהרה
חם במשך כל ימות השנה בוודאי ובוודאי שרשאין לעשות כן
אף השנה כהרגלם.
היולדת לעומת זאת שגופה מפורק
עד שמתפרקים אבריה,
רוחצת כדרכה בחמין,
הן ספרדיה והן אשכנזיה, וכן אישה שהיא מעוברת בחודש תשיעי להריונה,
היות והרחיצה הזאת לא לשם תענוג אלא לשם הקלה על מצב הבריאותי שלהן,
בוודאי ובוודאי שמותרים לעשות כן.
כנל לגבי כיבוד הבית ושטיפתו,
בוודאי שמותרים לעשות כן ובפרט
לכבוד שבת קודש
בסעודה מפסקת השנה
שהיא נוהגת בסעודה שלישית צריכים לשים לב לדבר הבא, ישנם אנשים שרגילים ליטול כדור שנקרא קאליצום
או שם אחר,
לא משנה, משווק בבתי המרקחת, בחנויות,
בסופרים וכן על זה הדרך
יש הנהגה
שלא נוטלים כדורים בשבת
ועל כן
יש להם ליטול מה שנקרא את הכדור כבר מערב שבת,
לדעתי הקטנה, הכדור הזה פועל בפן פסיכולוגי,
ברגע שאדם לקח אותו אז בוודאי הוא מרגיש שזה מקל עליו והוא יכול לצום.
אמנם גם בצום תשעה באב יש את הדין של עינוי ולכן הוא אסור בלחיצה,
הוא אסור בשיחה, הוא אסור בנעילת הסנדל,
הוא אסור בדברים שבין איש לאשתו ובאכילה ושתייה, כדומה לצום החמור של יום הכיפורים.
ועל כן,
בשבת הקרובה למקלים רשאין לקחת ליטול את הכדור הזה, המחמירים על עצמם בוודאי ובוודאי שיטלו אותו מערב שבת.
הטוב ביותר כדי להקל על הצום הוא לאכול ענבים או לשתות מיץ ענבים.
יש בזה גולוקוז, מה שנקרא סוכר,
וזה נותן תחושה של שובע,
ועל כן כל בר מישראל יאכל טוב, ינוח טוב,
כדי שיוכל להתענות את צום תשעה באב,
כדת וכדין,
ללא שיגרם לו חס ושלום, חס וחלילה,
איזה הפרעה כלשהי.
לשיטת המקלים הנוהגים לקחת את הכדור שקרוי קליצום,
היות והם טוענים שהכדור הזה הוא לא תרופה,
אלא כי אין תוסף.
כי אין תוסף, לכן הוא שווה לדבר מאכל. היות שהוא שווה לדבר מאכל,
על כן בוודאי אין בכך גם איסור של הכנה משבת
ביום חול ולכן התירו בכך ליטול את הכדור אף בשבת.
כמו שאמרתי, מנהגנו שלא לעשות כן.
בסעודות השבת אוכל אדם כהרגלו ושותה כהרגלו, אך
את
מנחה של תפילת שבת,
מערב שבת צריך להקדים אותה
ערב שבת, סליחה, ביום שבת צריך להקדים אותה מהרגיל,
ולא להתפלל אותה סמוך לשקיעה מהסיבה שהוא צריך לאכול סעודה מפסקת.
השנה,
סעודה מפסקת שונה מכל שנה.
כל שנה יש לנו את העניין של אי-אכילת בשר בסעודה מפסקת,
ואי-שתיית יין,
ואיסור אכילה של שני תבשילים.
דהיינו, תבשיל שלא נהגו לאוכלו כך,
ותבשיל נוסף לצידו, קרוי שני תבשילים.
ולכן, השנה, היות ותשעה באב חל במוצאי שבת,
וזה נפל, מה שנקרא,
סעודה מפסקת בשבת עצמה,
ראוי להתפלל תפילת מנחה כבר מן הזמן הראוי,
ולאחר מכן יושב אדם ויאכל את סעודה שלישית כדת וכדין,
מטילת ידיים מלאה,
כפי שמקפית כל שבת כולה, עד
בסמוך לשקיעה.
כמה דקות לשקיעה, אז מסיים את סעודתו.
בסעודה הזו שהוא אוכל רשאי אדם לאכול כרגיל, לא צריך לשבת על הקרקע כדין סעודה מפסקת בשאר
השנים בהם חל תשעה באב בחול.
בנוסף לכך, לא צריך ללבוש את בגדי האבלות,
את הנעליים של האבלות, לא צריך ליתן אפר במאכל שלו,
היות וכבודה של השבת הוא מיוחד,
הוא גדול,
ובשבת אין אבלות בפרהסיה.
היות ואין אבלות בפרהסיה,
לא נוהגים את כל הדברים הללו, ובפרט לא את מנהגי האבל שינהגו החל ממוצאי שבת.
כ-25 דקות אחרי צאת הכוכבים,
אחר שסיים את סעודתו מעט קודם השקיעה וכולי, מאחרים,
בדרך כלל הגבאים,
בחצי שעה,
רבע שעה, תלוי כל מקום,
את התפילה, כדי שיוכלו הכולם להסיר את בגדי השבת מעליהם,
ללבוש בגדים,
בגדי יום חול, ראויים ונכונים לתפילה,
ולחלוץ את מנעלי העור שברגליהם,
וללבוש נעלי בד.
יש בכך בעיה, ואנחנו זועקים עליה כמדי שנה,
בנעלי בית.
הפתוחות, מה שנקרא, נעלי בית עם הקו הזה באמצע.
או נעלי בית גם קרוקס,
כן? זה לא מתאים, הדבר הזה. נכון שיש כאלו שמקלים,
אבל זה לא ראוי להגיע, ובפרט
שהוא מגיע עם נעליים, נעלי בית בלי גרביים לבית הכנסת.
ככה לא ראוי להתפלל,
בצורה כזאת, לא מתפללים יהיה חפים, או כשרגליו גלויות,
מהרבה סיבות.
ולכן, ראוי לכל אדם לרכוש לעצמו נעלי בד,
שמשמשים אותו לזמנים הללו,
חס ושלום, חס וחלילה של אבלות,
חס ושלום, ולשארנו הימים שנצרכים בהם במהלך השנה, כגון תשעה באב,
צום יום הכיפורים וכולי,
שבהם נוהגים ללבוש נעלי בד או נעלי גומי.
ולכן, נעל שהיא גומי והיא סגורה לחלוטין,
ולא ניכרת הרגל דרכה וכולי, אין בכך שום בעיה.
כמובן, הטוב ביותר ללבוש נעל עם גרביים.
ישנם אנשים שגופם מאוד מאוד מאוד מזיעה, ועל כן הם נמנעים, לכן מן הראוי שייקחו נעל שכזאת,
שהינה גם נוחה וגם סגורה בצורה שכזאת, שיוכלו
לשהות כשרגליהם מכוסות.
ולכן, ראוי להאיר
ולהאיר לאותם אנשים שמגיעים עם נעלי בית,
נעלי אצבע זה נקרא,
מגיעים לבית הכנסת, זה לא מתאים, ובפרט שמגיעים לשבת על הארץ
תשעה באב בצורה הנכונה, כאבלים ממש.
ולכן, במוצאי שבת,
25 דקות אחר צאת הכוכבים, פושטים את בגדי השבת, לובשים את בגדי החול,
פושטים את נעלי העור, לובשים את נעלי הבד או הגומי,
ולאחר מכן הולכים לבית הכנסת. בבית הכנסת יושבים
על גבי ספסלים או כיסאות נמוכים.
בערך עד גובה, כמו כיסאות של אבלים, עד גובה של עשרה סנטימטר.
שרפרפים כאלו.
יש הרבה בתי כנסת שרוכשים כמויות של שרפרפים, מוציאים את זה מהמחסן.
גם את השרפרפים הללו יוציאו או מערב שבת,
או במוצאי שבת אחר צאת הכוכבים, מהסיבה שלא יהיה מכין משבת,
ליום טוב. כנראה לגבי הסידורים
של תשעה באב וכו',
שאר ספרים וכו', אי אפשר לסחוב אותם בשבת עצמם, משום מכין משבת ליום חול,
אלא אחר צאת השבת בוודאי ובוודאי שרשאי להשתמש בהם בצורה הנאותה.
במוצאי שבת שיחול פה תשעה באב,
צריכים לדעת את נוסח וצורת ההבדלה שעושים.
נוסח וצורת ההבדלה שעושים יהיה כך,
אי אפשר לשתות יין,
אי אפשר לברך על הבשמים,
ולכן נוסח ההבדלה יהיה אך ורק
על
הנר בלבד.
היות, ואנחנו לא יכולים לשתות,
אז בשמים אדם יברך בערב שבת,
בשבת,
וכולי, מצוין.
על היין, היות ולא רשאי לברך,
לכן מה שעושים מעט קודם
תחילת קריאת מגילת איכה, הגבאי מקבה את כל האור בבית הכנסת
ומביא את נר ההבדלה, מדליקים אותו,
השליח ציבור או הרב מברך בורא מאורי האש,
מעבירים את הנר בין כולם, או שכולם קמים
ומתרכזים כלפי הנר,
ובכך מסיימים את נוסח ההבדלה.
הנוסח של ההבדלה, כמו שאמרנו, אך ורק
על הנר.
במוצאי תשעה באב יבדילו על הכוס,
כמו שעושים במוצאי יום הכיפורים,
שגם אז מבדילים על הכוס ולאחר מכן טועמים משהו ויוצאים לברך בכוונה גדולה את
ברכת הלבנה.
שאר אנשים שמבדילים עבורם כגון חולה,
שיש בו סכנה או שאין בו סכנה וכולי,
אז בוודאי ובוודאי שרשאין לעשות להם את ההבדלה בצאת השבת,
עוד בעודם בביתם,
ועדיין לא הגיעו לבית הכנסת,
אז יכולים לעשות להם את ההבדלה בביתם.
גם הם לא יברכו על הבשמים,
רק על הנר, ובכך פטרו את עצמם מן ההבדלה.
גם במוצאי תשעה באב,
כשעושים את ההבדלה, אין מברכים על הבשמים,
כי עיקר תקנת הברכה על הבשמים נדכנה דווקא,
כאשר מבדילים במוצאי שבת,
ולא לאחר מכן.
הפטורים מן התענית,
כגון חולים, יולדת וכולי,
מפלת וכדומה,
בוודאי ובוודאי שהינם צריכים לעשות
גם הם את ההבדלה.
ואם יכולים,
יעשו את ההבדלה על הכוס עם שתיית יין,
כנוסח הרגיל, ויצטרכו לשתות לכל הפחות 41 גרם, דהיינו חצי,
מהשיעור של מניין כוס.
זה בתנאי שהם מבדילים לעצמם היות ואינם צמים.
כן,
ההבדלה שייכת גם אצל הקטנים,
כדי שגם הם לא צמים ואינם נוהגים בשאר מנהגי האבלות,
כגון נעליים, ישיבה לגבי הקרקע וכולי,
כדי שיוכלו לאכול.
בסעודה המפסקת הזאת,
שאוכלים אותה ביום שבת,
עם סעודה שלישית, רשאין אחריה לאכול
את הפירות,
לשתות,
רוצה קפה או תה וכולי,
רשאין הכול לעשות כהרגלם, שוב פעם, משום
כבודה של השבת.
בערב תשעה באב
השנה, שזה יוצא במוצאי שבת, לא שייך
הדין הזה, אבל בכל ערב תשעה באב נהגו שלא לעשות מלאכה.
היות וזה נקרא כעין יום טוב,
כפי שכתוב במגילת איכה, קרא עליי מועד לשבור בחוריי,
ועתיד הקדוש ברוך הוא להפוך אותו ליום טוב,
תשועה באב, כפי שהזכרנו,
על כן נהגו שלא לעשות בו מלאכה מעט קודם חצות היום ואילך.
כל הפטורים מן התענית,
כמובן שיש ביכולתם לנעול מנעלי בד או גומי, בוודאי ובוודאי שצריכים לעשות כן.
לגבי שאר ההנהגות, כגול נישון על גבי הארץ,
לשבת על ספסל או כיסא נמוך,
הכול תלוי ביכולתם.
אם אינם יכולים, רשאין לעשות כן.
אם אינם יכולים, בוודאי ובוודאי שלא יוסיפו עינוי על העינוי או על החולי שלהם.
שאר הבריאים
שאינם עושים כן,
עליהם נאמר מה שאמרו חז״ל, כל הפורץ גדר,
יישכן ונחש.
דהיינו,
היות והוא מונע את עצמו ביום הזה מלהתאבל על הדברים הללו,
במאורעות הקשים הללו,
ולהשתתף בצערם של עם ישראל,
בוודאי ובוודאי אחד שכזה,
אם יש ביכולתו להתענות ואינו מתענה, אם יש ביכולתו להצטער
ולנהוג כשאר העם ואינו נוהג,
יישכן ונחש.
ועוד כתבו רבותינו כל האוכל
בזמן שחייב לצום, כשהוא מחויב לצום, כשהוא בריא.
ביום תשעה באב לא יזכה לראות בשמחתה של ירושלים.
כנאמר, כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
במוצאי שבת,
אחרי שהכל הגיעו לבית הכנסת ואיחרו את תפילת ערבית
מסיבת החלפת הבגדים והנעליים,
מתחיל השליח ציבור את נוסח של תפילת ערבית באמירת לשם איחוד,
כרגיל, ולאחר מכן מוסיף את על נהרות בבל,
שם ישבנו כמובן במחזורים של תשעה באב.
לאחר מכן נמשיך באמירת פרשת האזינו ולתפילת ערבית כהרגלה.
בתפילת ערבית של מוצאי
שבת
שיבוא עלינו לתואר ולברכה, שהינו ערב תשעה באב,
מוסיפים בתפילת שמונה עשרה בלחש את נוסח נחם בברכת
תשכון ירושלים וגם נוסח של עננו בשומע תפילה.
לאחר מכן אומר השליח ציבור יהי שם וחצי קדיש.
השנה היות
וחל במוצאי שבת.
אז, כפי שהזכרנו,
אחרי שאומר יהי שם וחצי קדיש, עוצרים,
הגבאי מביא את הנר,
השליח ציבור מברך ברכת בורא מהורה האש,
קודם לכן הוא מתכוון,
ואומר לכל הציבור שהוא מכוון לפטור אותם בברכה.
אלו מברכים על הבשמים והכוס, כפי שהזכרנו.
לאחר מכן מעבירים את הנר או מגביהים אותו,
והכול מתקרבים ומסתכלים בציפורני הידיים ובגב היד,
ולאחר מכן יושבים על הארץ ופותחים באמירת הקינות למי אבכה וכף אכה,
קריאת מגילת איכה, סיום שאר הקינות.
מעט קודם לסיום שאר הקינות, שוב פעם
מקבים את האור ואומרים את נוסח אחינו בני ישראל שמעו וכולי היום כך וכך שנים,
לחורבן בית המקדש ושוב פעם בוכים ולאחר מכן מדליקין את האור וממשיך השליח ציבור באמירת ואתה קדוש,
קדיש תתכלה חרבה וכופנה ומותנה מינן וכולי,
לאחר מכן אומרים את פסוקי הנה חמה נחמו נחמו עמי,
שיר המעלות,
קדיש יש אל עמה ועלינו לשבח.
את הקינות צריך לומר מילה במילה.
ולא לקרוא אותן בחיפזון.
ואסור להסיח דעתו מן הקינות, כגון
להתעסק בכל מיני דברים אחרים,
כגון לעשן באמצע וכולי, מהסיבה שאדם מחויב להתאבל על חורבן בית המקדש.
בכל פעם שמזכיר בקינות את אמירת איכה,
יגביה את קולו בקול בכי ויללה,
והשתדל להפסיק גם בין פסוק לפסוק,
כמו שעושים בקריאת התורה.
בבכי הזה יש לכל אדם לכוון אף על פטירת הצדיקים,
מלבד על חורבן בית המקדש שאירע פעמיים,
ועל כן ייתן את ליבו באמירת הקינות ובמגילת איכה,
בדעתו עליהם, על אותם הצדיקים שאבדו מן העולם.
לאחר סיום תפילת ערבית,
ישנם הנוהגים בקהילות השונות
של עם ישראל לעשות שיעור תורה.
את השיעור הזה נהגו לעשות אותו בדברים המותרים,
כגון בהלכות אבלות,
כגון בגמרות,
מועד קטן,
תענית,
וכולי, המדברים על עניין חורבן בית המקדש ושאר הנושאים המותרים ללומדם
מתשעה באב
בלילו עד לאחר הצהריים בסיומו.
לאחר התפילה הולכים כל אחד שראשו רכון למטה ואין אומרים
שלום זה לזה ונפרדים כל אחד לדרכו בהנחה כבדה ומרובה על צער,
חורבן בית המקדש הראשון והשני.
האיסור של לימוד תורה בתשעה באב הוא כל היום כולו, כפי שאמרנו, מליל תשעה באב ועד למחרתו,
היות וכתוב בתהילים פיקודי אדוני ישרים משמחי לב,
מצוות אדוני ברא מאירת עיניים וכו',
היות
והתורה היא פיקודי השם והם ישרים ומשמחים את הלב,
על כן אסרו לנו רבותינו לעסוק בהם
בימים הללו.
והיות ואדם מחויב להתאבל על חורבן בית המקדש, הכיצד ירגיש זאת אם בית המקדש לא נחרב בימיו
וגם לא נבנה בימיו?
אלא לכך צריך להנהיג את עצמו ולהרגיל את עצמו
בדברים המצערים ובכך בוודאי ובוודאי שיזכור וירגיש את החורבן. וכפי שאמרו חז״ל, כל דור
שלא
נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו.
גם הרהור בדברי תורה אסור ביום הזה בדברים האסורים.
בדברים המותרים מותר, היות וגם בהרהור יש עניין של שמחה ואסור לשמוח ביום הזה.
ואסור לאדם להסיח את דעתו
מן האבלות ביום הזה ולעסוק בדברים המשמחים וכל שכן בשאר דברי חולין כגון קריאת ספרים ושאר דברים והתעסקות במחשב או בטלפון וכדומה.
ועושה כן ומקפיד להתאבל על חורבן בית המקדש,
כפי שהזכרנו, יזכה לראות בבניין בית המקדש.
הדברים המותרים ללמידה בתשעה באב הינם
במדרשי ומגילת איכה,
בספר ירמיה, בספר איוב,
הלכות האבלות
שהכל חסרין בהן וצריכים ללמוד אותן,
בספר יוסיפון ושאר הגמרות, כפי שהזכרנו,
שעוסקות בדברי חז״ל בענייני חורבן הבית,
קמצא ובר קמצא וכו'.
בוודאי כשמגיע אדם לפסוקים
המנחמים בספר ירמיה, ראוי שידלג עליהם.
בני תורה, כפי שהזכרנו, היות ואינם רגילים
בלימוד הלקות אבלות כל השנה כולה,
יכולים לנצל את הזמן ולשבת ולעסוק ביום הזה, יום תשעה באב,
בהלכות אבלות, כי זהו הזמן המתאים והראוי ביותר ללמוד את ההלכות הללו ולדעת אותן על בוריים כדת וכדין.
גם אדם שיש לו סדר לימוד, כגון בספרי מוסר, כגון בגמרא,
כגון בקריאת תהילים או שאר דברים,
ידחה למוצאי תשעה באב את הסדר וכן יקרא בערב תשעה באב בזמן המותר,
דהיינו קודם השקיעה.
בזמנים האסורים,
כפי שהזכרנו,
רק בדברים המותרים מותר ללמוד.
גם בני המשפחה מתאספים כמדי ערב ויושבים ולומדים האב לצד ילדיו או עם ילדיו,
בוודאי ובוודאי שראוי ללמוד בהם אך ורק בדברים המותרים.
ההנהגה שלנו שגם בבית אדם ישב על שרפרף נמוך או על מזרון וכולי,
כדי שירגיש בעצם בצער של חורבן בית המקדש.
בתשעה באב בבוקר משכימים לבית הכנסת להתפלל כהרגלם,
ובסיום התפילה אומרים את נוסח הקינות.
מי שאינו קם לבית הכנסת בתפילת שחרית ביום תשעה באב, עליו נאמר
דברי הכתוב, על מה תוכו עוד תוסיפו צרה,
דהיינו שהוא שותף לעיכוב
של בניין בית המקדש וביאת המשיח,
ועל כן יראי השם וחושבי שמו יזהירו את עצמם
ואת בני בתיהם
להקפיד על כך לקום לתפילה,
תפילת שחרית, ביום תשעה באב.
אדם החלוש או חולה וכולי,
בוודאי ובוודאי שלא יבטל את עניתו מפאת חולשתו,
אלא יתפלל בביתו,
אם ממש קשה לו, אם רשאי להגיע לבית הכנסת,
יגיע לבית הכנסת כדי להתפלל ולא יבטל, חס ושלום,
את תפילתו.
בתפילת שחרית אנחנו מברכים את כל ברכות השחר כהרגלם,
כולל את ברכת שעשה לי כל צורכי.
מנהג בני אשכנז וחלק מן הספרדים להניח טלית ותפילין בביתם בברכה,
ולאחר מכן מסירים אותם ובאים לבית הכנסת להתפלל תפילת שחרית ללא טלית ותפילין,
ויחזרו בתפילת
מנחה להניח תפילין
בשנית ולהתפלל את תפילת מנחה.
שאר בני עדות המזרח נהגו להתפלל את תפילת שחרית עם טלית ותפילין,
כפי הרגלם יום-יום בבית הכנסת. כמובן שמעט קודם הקינות מסירים את התפילין,
אחר אמירת עלינו לשבח,
ויושבים על הארץ,
על הקרקע, ואומרים את נוסח
הקינות.
גם הנוהגים להניח בית תפילין,
רשי ורבנו תם,
או יותר מכך,
בוודאי ובוודאי שיעשו זאת קודם אמירת הקינות.
גם בתפילת שמונה עשרה של יום תשעה באב נוהגים לומר
בתפילת הלחש את נוסח נחם בברכת תשכון בתוך ירושלים,
ובשמה כולנו מוסיפים,
כמו בשאר הצומות,
את אמירת ענינו ביום צום התענית הזה.
בני אשכנז, בשונה מבני עדות המזרח,
לא אומרים בתפילת שחרית נחם,
אלא אך ורק בתפילת מנחה של תשעה באב.
אבל נוסח ענינו,
מזכירים אותו גם בשחרית, גם בערבית, גם במנחה וכולי. אף השליח ציבור מזכיר את הנוסח הזה,
אמנם לא בשמם קולנו, אלא בברכת גואל לרופא חולה עמו ישראל.
אדם
ששכח ופספס לומר את נחם
ואת ענינו בתפילות של תשעה באב וסיים את תפילתו,
הדין הוא שאינו חוזר.
למה?
כלל הוא בידינו,
כדברי הגמרא,
כל תפילה שאין בה מוסף,
אם טעה ולא אמר מעין המאורע, אינו חוזר.
הכהנים נושאים את כפיהם כהרגלם אף ביום תשעה באב,
וצריכים ליטול את ידיהם כרגיל עד פרק הזרוע.
ולכן בשונה משאר העם שאינם רוחצים את ידיהם אלא עד קשרי אצבעותם,
רשאין הכהנים ליטול את ידיהם כדת וכדין.
הלוי, שזה מצוותו, הוא מטיל את המים על ידיהם של הכהנים.
לאחר מכן עולים הכהנים אל הדוכן כהרגלם.
בסיום,
חזרת השעץ אומר חצי קדיש,
ולאחר מכן אומרים פסוקי קינות ומוצאין ספר,
תנמיך,
ומוצאין ספר תורה,
ולאחר מכן
מפטירין.
במה קוראים? קוראים בפרשת ועת חנן,
בתחילת הקטע, קידולית בנים ובני בנים וכולי.
לאחר מכן מפטירים בירמיה פרק ח'
ובקריאה של אסוף אסיפם נאום השם. לאחר מכן מסיים את הברכות ואומר חצי קדיש.
בסיום קריאת התורה ממשיך באמירת השליח
ציבור באמירת אשרי ואת הקדוש ברוך אלוהינו קדיש תתקבל נוסח
של מזמור על נהרות בבל מחזירין את ספר התורה למקומו.
לאחר מכן ממשיכים באמירת בית יעקב לחומן הלכה שיר של יום.
מוסיפים לומר שיר המעלות בשוב השם את שיבת ציון הושיענו קדיש על ישראל כבה קדיש של עמה ולאחר מכן אמירת עלינו לשבח.
סיימנו עלינו לשבח חולצים את התפילין של רש״י או של רבנו תם
ולאחר מכן מתחילים באמירת פרשת האזינו כמו בליל תשעה באב.
לאחר מכן יושבים על הארץ ואומרים את הקינות מגילת האיכה קריאה בספר איוב
ושאר הקינות המוזכרים במחזור הזה ליום תשעה באב.
לאחר מכן מסיימים בשאר הקריאה והולכים לשלום ליבתיהם שוב פעם ללא אמירת שלום אלא עם ראש מורכן למטה אבלים הולכים כל אחד ואחד נפרדים בביתו.
אדם צריך לנצל גם את יום תשעה באב ללימוד תורה ועל כן בקהילות ישראל השונות נהגו לעסוק בהם בתורה לעשות שיעורים בהלכות אבלות בגמרות וכולי
כדי שהאדם ידע את המעשה אשר ייעשה לשעת הצורך ויוכל לדעת את ההלכות וההנהגות של תשעה באב על בורים.
ביום תשעה באב ראוי שלא לטייל בגינות ובפרדסים ולא לעלות לשאר מקומות לכל מיני מקומות
כגון בתי עלמין.
ישנם שהולכים לירושלים לכותל המערבי ואז חס ושלום חוזרים כשהינם צמאים
ורעבים ועייפים ומזיעים ובצער גדול ורוצים לאכול ולשתות ולפתוח את הצורם.
ראוי שאדם יימנע מכל הטיולים במקומות הללו ביום תשעה באב, לא עולים לבית עלמין.
נכון שבית העלמין מצד אחד יכול להביא אותו לידי בכי ונכון שבדורות הקוטבים כן נהגו
אבל זה היה ממש סמוך לביתם ולא כחום היום כמו שבימינו בפרט עם כל המצב והכל.
ולכן בר דעת עולה קודם לתשעה באב ותשעה באב עצמו הוא נשאר בביתו ובפרט
שכתב הרב פלאג'י שלא יהלך בין חמה לצל ובפרט בימים הללו זה כולל גם את יום של תשעה באב משום סקנטה אותו שד הקרוי כתב מרירי ששולט בשעות הללו ורשאי ויכול להזיק את האדם. ביום הזה ביום תשעה באב מן הראוי
להרבות בצדקה עבור עניים ותלמידי חכמים כי כל תענית
שמלינים בה את הצדקה כאילו אדם שופך דמים ולכן בערב תשעה באב השנה זה ערב שבת ייתן
ממון הראוי לאותם עניים כדי שיוכלו לאכול
את
סעודתם כדת וכדין ולא להיות בתענית
במוצאי תשעה באב גם יהיה להם מה לאכול ולא יצטרכו לשהות בתענית.
וזה מה שכתוב בקינות גלתה יהודה מעוני.
למה גלתה יהודה מעוני? מסבירים המפרשים היות וגזלו את מתנות העניים נגזר עליהם להיות בגלות ובעוני ללא אכילה וללא שתייה ועל
כן את עוון אבותינו אנחנו יכולים לתקן על ידי נתינת הממון ובפרט גם ביום תשעה באב.
גם אדם המחויב לאכול מסיבות רפואיות כאלו ואחרות בתשעה באב אומר את נוסח נחם אבל את נוסח ענינו בוודאי שאינו
אומר
היוצא מבית הכיסא נוטל את ידיו
עד קשרי אצבעותיו כמו בבוקר ואסור סתם ברחיציית ידיים למעט אם ידיו מלוכלכות
בוודאי שרשאי לרחוץ אותם כהרגלם כדי שיוכל להתפלל וללמוד תורה ביום הזה.
כראוי ללא שידיו חס ושלום מלוכלכות.
ראוי להימנע מטיפולים רפואיים טיפולי שיניים וכולי שאינם נצרכים ואינם קריטיים ואינם מחויבים ביום הזה של יום תשעה באב
ועל כן שאר האנשים שמחויבים בוודאי ובוודאי שיעשו כן בצורה הנאותה והטובה ביותר
ולא יבטלו את עניתם בעקבות כך.
הפטורים
בוודאי ובוודאי שרשאים לעשות כל פעולה רפואית וכולי,
היות והינם מותרים באכילה ובשתייה גם ביום תשעה באב.
כפי שהזכרנו, חמישה עינויים קיימים בתשעה באב, ואלו הן אכילה ושתייה,
רחיצה,
נעילת הסנדל,
תשמיש המיטה ושיחה,
דהיינו אסור לאדם לסוך את גופו, אני לא מדבר על אדם שהוא חולה או נצרך למרוח פצע על פצע משחה כגון שיש לו זיהום וכדומה,
אלא סתם כך אסור לאדם
להשתמש במשחה או קרם ידיים וכולי, אם אינו נצרך לכך
בצורה רפואית,
מהסיבה שאסור לאדם לסוך את גופו.
כנל לגבי התזה של בושם
על גבי הגוף זה אסור ענידה של תכשיטים
המייפים ומה שנקרא הנותנים הרגשה טובה,
לבישת בגדים מפוארים וכולי,
בימים הללו ראוי,
ביום הזה של תשעה באב ראוי שלא לעשות כן.
כנל דברים שבין איש לאשתו, בוודאי ובוודאי,
שהינם בכלל חמשת העינויים שאסורים ביום הזה.
שאר ההנגות המותרות לצד ההנגות האסורות,
כל אחד ואחד לפי זמנו ומיטבו,
בוודאי ובוודאי שראוי
להימנע מהם,
או לחלופין לעשותם,
אם נצרך או ניתן.
חגורת עור, שעון מאור וכולי,
בוודאי שמותר ללובשם,
ואין להסירם מידו או ממכנסיו,
אין צורך בהם. כל הגזרה הינה דווקא על מנעלי עור,
ועל כן,
מי שמתאבל, כפי שהזכרנו,
על חורבן בית המקדש וכולי, יעשה את העוולות שלו כדת וכדין, ויבדוק
לפני כן את נעליו.
ישנם נעליים שנראים כמו עור, אבל הם לא עור, הם סקאי.
בוודאי ובוודאי.
שמותר להשתמש בהם, ואין בכך שום בעיה, כי חלקם גומי, מעליהם זה סקאי, בוודאי בכך
אין את העניין הזה.
אבל אם יש לאדם, כפי שהזכרנו, מנעלי בד או גומי ראויים ונכונים לשימוש,
בוודאי שהטוב ביותר שישתמש בהם דווקא.
הנפרד מחברו יאמר לו,
יהי רצון שנזכה להתראות יחד בבית המקדש
במהרה בימינו אמן.
קודם, מעט קודם תפילת מנחה של יום תשעה באב,
ראוי לאדם לתת ג' פרוטות כפי שמוזכר בגמרא אגרא דתעניתא צדקתא,
ולאחר מכן מתחילים את נוסח
תפילת מנחה באמירת לשם יחוד.
ישנם נוהגים לומר את סדר העקדה קודם לאמירת לשם יחוד,
ולאחר מכן ממשיכים את התפילה כהרגלה.
בסיום, אמירת אשרי אומר השליח ציבור חצי קדיש,
ומוציאין ספר תורה וקוראין בו.
ג' עולים בפרשת כי תישא ויכל משה עד אשר אני עושה עמך, ולאחר מכן מוציאין.
כפי שנוהגין האשכנזים בכל צום ותענית
ציבור להוציא ספר הפטרה, אנחנו נוהגים בכך פעמיים בשנה.
פעם אחת ביום הכיפורים, בעיצומו שאז קוראין הפטרת יונה,
ופעם אחת בצום של תשעה באב, שנוהגים להוציא ספר הפטרה לאחר ג' העולים,
והעולה השלישי מברך את הברכות תחילה בסוף, וקורא בהפטרה של
שובה ישראל עד ה' אלוקיך. אחינו האשכנזים נוהגים לומר את ההפטרה דירשו ה' בהימצאו, קראו בהיותו קרוב,
כפי שהם תמיד נוהגים.
בסיום הברכות הללו,
מחזירים את הספר תורה למקום, ולאחר מכן ממשיך השליח ציבור באמירת תיקון תפילתי, חצי קדיש, תפילת שמונה עשרה, עם נחם ועננו,
ולאחר מכן חזרת השץ,
אומר השליח ציבור עננו בן גואל לרופא, נחם בברכת ישכון ירושלים.
הכהנים עולים על הדוכן לברך את העם,
לאחר שנטלו את ידיהם כהרגלם,
ולאחר מכן, בסיום החזרה, שהיא ממש עם שקיעת החמה, אומרים בה את פסוקי הנחמה שהם קשורים לצאת תשעה באב עצמו, ולכן צריך שזה יהיה סמוך,
ועושים את תפילת מנחה לא מוקדמת,
הן כדי להרוויח את פסוקי הנחמה והן כדי, ולומרם בזמן, עם השקיעה,
והן כדי להרוויח את ברכת הכוהנים שנוהגים אותה
רק בתפילת מנחה הסמוכה לשקיעה, ולא קודם לכן.
אומר השליח ציבור, בסיום
של החזרה, יהי שם, חצי קדיש, פסוקי נחמה, נחמו נחמו עמי, קדיש תתקבל.
שוב פעם, שיר המעלות ושוב השם את גבעת ציון,
קדיש ישלמה, ועלינו לשבח.
את תפילת ערבית מתפללים בזמנה מעט קודם צאת הצום,
הן כדי להתפלל אותה כדת וכדין לגבי קריאת שמע,
ובסיבה נוספת, כדי לא לעכב את שאר הציבור ולהטריח אותם יתר על הנצרך
משום צאת הצום.
בצאת הצום ראוי, דהיינו, לאחר תפילת ערבית,
ראוי שאדם ירחץ את פיו ויצחצח את שיניו כדי להעביר את רוח הטומאה,
כן, גם ירחוץ את פניו,
כן, ששורה עליו
רוח הטומאה והעצבות ששורה עליו ביום הזה,
לאחר מכן יטעמו בבית הכנסת משהו קל וישתו משהו חם או קר,
וילך יחד עם שאר הציבור לומר את ברכת הלבנה, וזהו הזמן לבשר את הגאולה,
ויאמר בשמחה את הפסוקים דוד מלך ישראל חי וקיים ג' פעמים.
בסיום ברכת הלבנה נפרדים הכל לשלום אל ביתיהם, באמירת
שלום זה לזה, ולא כפי שנהגו בתשעה באב. הספרדים מתרחצים ומסתפרים כבר במוצאי תשעה באב, אך היינו בני אשכנז מחמירים
בעוד יום נוסף.
וכפי שאמרו חזל, כל הצומות עתידים להתבטל ולהפוך לימים טובים,
וששון ושמחה לימות המשיח.
כנאמר כה אמר השם צבאו, צום הרביעי, וצום החמישי, וצום השביעי, וצום העשירי,
יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים,
והאמת
והשלום אהבו.
במוצאי תשעה באב,
ולמחרתו, שזה י' באב,
אין לאכול בו בשר ואין לשתות בו יין, עד לאחר
צאת י' באב,
וכן נמנעים משאר הדברים המשמחים את הלב שנהגנו בהם עד כה באלו הימים.
אבל כיבוס,
מקלחת ותספורת,
בוודאי ובוודאי שמותרים אף
מיד בצאת הצום.
ישנם שנהגו להחמיר על עצמם ולא לאכול פרי חדש עד ליל יא באב,
עושים כן אשריהם.
בשבתות הללו שלאחר תשעה באב אנחנו מפטירים בשבעה דנחמתה,
שהם שבעת ההפטרות המרמזים לנו על הנחמות, ואלו הן נחמו נחמו עמי,
ותאמר ציון ענייה סוערה,
אנוכי אנוכי ומנחמכם, רניע קרא לו ילדה,
קומי אורי וסוס אסיס בהשם וכו'.
ההפטרות הללו לאחריהם אנחנו מפטירים שני הפטרות
הנקראים דרשו השם בהימצאו ושובה ישראל עד השם אלוקיך וכו'.
יהי רצון בעזרת השם שנזכה במהרה בימינו שיתקיים בנו מה שכתוב בדברי ישעיה הנביא
לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי השם יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך.
הקטון יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני השם בעיתה אחישנה והאית עטרת תפארת ביד השם וצניף מלוכה בכף אלוקיך אמן ואמן ברוכים תהיו להשם אמן רבי חננה מן הקשייה אומר רצה הקדוש ברוך הוא מזכא את ישראל
לפיכך ובעליהם תורה ומצוות שאינם אדוני חפץ למען צדקו
יגדיל תורה ויעדים.
תודה רבה ויעדים.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).