ביאורים על קהלת - חלק ה | הרב אמנון יצחק

לע"נ

יחיא זכריא בן עוואד ז"ל

ורומיה בת סאלם ז"ל

ממשיכים בביאורי קהלת פסוק ה:

"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם".

רש"י אומר: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ - דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא (קהלת א ד) כאשר השמש תזרח שחרית ותשקע ערבית ותלך כל הלילה, שואפת לשוב אל מקום אשר זרחה אתמול, משם שתזרח גם היום" זאת אומרת כל הזמן שואפת דהיינו; חוזרת לאותו מקום ומסתובבת את הסיבוב שלה המלא! אומר המכלול יופי: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ - לשם מה הביא את הציור של זריחת השמש? 

היות ודיבר ממיתת צדיקים אמר: שלא יאמרו שבמיתתו נכבה אורו בעולם, אלא כמו שבשקיעת השמש לא הסתלק השמש לגמרי, אלא זורחת היא מתחת לארץ - כן במיתת צדיקים לא כבה אורם! אלא מכוסה היא" זאת אומרת זכותם של הצדיקים ממשיכה לפעול בעולם ולהזריח עלינו, כתוב ש"צדיקים במיתתם גדולים יותר מבחייהם!" (חולין ז:) אז לכן הוא אומר אל תחשוב רק שזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וזהו, אלא גם וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם למרות זאת, אפילו שהוא לא נראה, מכוסה, הזכות שלהם לא נראית כרגע. 

והרב גַלִיקוֹ אומר: "יש מפרשים: רצה להודיע גודל מעשה האדם, שבכוחו להמשיך שפע ברכה לעולם כולו, וגם בכוחו למנוע האור והטוב! בקיצור, ביד האדם להוריד שפע או להרבות פשע, וזה שאמר וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, שמש זה כינוי לאור ההשפעה, אז או שאתה מזריח השפעה שפע, או לגרום חס וחלילה לגרום למניעתו לשקיעה של ההשפעה. 

ועוד הוא אומר: "וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם - מה רוצה לרמז בזה? מעשי האדם אינם ממשיכים שפע רק לעולם הזה בלבד, אלא גם לעליונים בכוחו להמשיך שפע ברכה ואורה! וזה מה שאומר וְאֶל מְקוֹמוֹ זה עולם העליון שמשם חוצבה נשמתו גם כן שׁוֹאֵף וזוֹרֵחַ הוּא שָׁם, זאת אומרת וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ - זה פה בעולם הזה שכח ההשפעה של האדם בעולם הזה, אבל לא רק בעולם הזה גם אֶל מְקוֹמוֹ הוא שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם גם אֶל מְקוֹמוֹ מאיפה שירדה הנשמה מהעליונים! עוד דבר הוא אומר: "האדם ששואף להגיע לעולם הבא ביודעו ש'העולם הזה הוא רק פרוזדור לטרקלין' (אבות ד טז) בלי ספק שבעולם הנשמות שם תזרח נשמתו" זאת אומרת מי שזרח בעולם הזה הוא גם שואף להגיע לעולם הבא, ובודאי שהוא זוֹרֵחַ שָׁם! הוא יזרח גם שם, כי הוא הכין את עצמו מכאן בעולם הזה. 

"וקודם שמסתלק צדיק מן העולם נשאר צדיק אחר למלא את מקומו, וזכות הצדיק שהלך מסייע לצדיק הבא להתלבש ברוח קדושה וטהרה שיוכל למלא מקום הנפטרים" זאת אומרת לפני שהצדיק מסתלק מן העולם, כבר מכינים צדיק אחר למלא את מקומו, וזה שהלך הוא מסייע לצדיק הבא להתלבש ברוח קדושה וטהורה שיוכל למלא את מקומו! "וזה שאמר וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם שנשמת הצדיק זורחת ומסייעת למי שממלא את מקומו!" זה גם הרב גליקו. 

מי זה הרב גליקו? הרב גליקו קראו לו הרב אלישע גליקו הוא נפטר בשנת 1578 השלח', היה ראש ישיבה מקובל שנולד באיטליה, לאחר שעלה ארצה בצעירותו חי בצפת, נמנה עם תלמידיו המובהקים של רבינו יוסף קארו מחבר השולחן ערוך, שגם הסמיך אותו לרבנות, ואחר כך שימש כחבר בבית דינו! תלמידיו: היה ר' שמואל אוזידא, והוא היה מבני דורו של ר' משה קורדוברו, חיבר ספרים על מגילת אסתר, על מגילת קהלת ועל שיר השירים, וכתב ספר שו"ת, המוזכר פעמים רבות בספר כנסת הגדולה, אבל תשובותיו מעולם לא נדפסו עדיין. 

ועכשיו נראה את המדרש רבה שמביא מה זה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ? וזה מובא בפרשת חיי שרה, וכתוב: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כג א) והקדים הכתוב לפרשת מיתת שרה קודם כל את הפרשה של לידת רבקה, כתוב למעלה: "וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה" (בראשית כב כג) זהו שאמר הכתוב: "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם. אמר ר' אבא בר כהנא: "וכי מה חידוש של חכמה מלמד אותנו שלמה המלך? וכי אנחנו לא יודעים מה שאנחנו רואים בכל יום שהשמש זורחת ואח"כ היא שוקעת! ואל המקום ששם היא שואפת זורחת לשקוע בחזרה שמגלה לנו שזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ?! 

אלא משל הוא הדבר ללמוד ממנו דבר חכמה על הענין שאמרנו למעלה, דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. השמש משל לצדיקים שעליהם נאמר: "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" (שופטים ה לא) כמו שהשמש מזריחה לכולם ומשפיעה טובה לכולם כך הצדיקים שהם מאירים לעולם כשמש! כלומר דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת מי מחזיק את הארץ? הצדיקים! וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ כשדור אחד הולך ודור אחר בא אחריו, זורחת שמשו של צדיק הדור הבא, לפני שלא תשקע שמשו של צדיק הדור העבר, כי עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק מן הדור ההולך, הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו מן הדור הבא אחריו; 

כאשר באותו יום שמת ר' עקיבא וסרקו את בשרו במסרקות ברזל ונפטר מתוך: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו ד). באותו יום! נולד רבינו הקדוש! רבי יהודה הנשיא מחבר המשניות וקראו עליו על רבינו הקדוש וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ שזרח שמשו להִוָלד מיום שבא שמשו ושקעה שמשו בהריגתו של ר' עקיבא. וכן באותו יום שמת רבינו הקדוש נולד רב אִדא בר אהבה, וקראו עליו וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ שזרח בעת שקיעתו של רבינו. וכן באותו יום שמת רב אִדא בר אהבה נולד רבי אבון וקראו עליו על ר' אבון וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ. וכן באותו יום שמת ר' אבון נולד ר' אבון בנו וקראו עלו וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ. 

וכן באותו יום שמת ר' אבון הבן של ר' אבון נולד אבא הושעיא איש טריא, ומוזכר לשבח בפי חכמים בשיר השירים ח ז, וקראו עליו וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ. וכן באותו יום שמת אבא הושעיא איש טריא נולד ר' הושעיא וקראו עליו וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, ללמדך: שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו!!! כי "ראה הקב"ה שצדיקים מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור" (יומא לח:) כי אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י כה) כל בנין יש לו יסוד בלי יסוד הוא מתמוטט מה היסוד של העולם? צדיק! וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם אפילו אחד. 

אבל יש גם שהקב"ה מביא לעולם את הצדיק הבא – הבא זמן רב לפני הצדיק ההולך, והוא משרה שכינתו עליו עוד בחיי קודמו! "עד שלא השקיע הקב"ה את שמשו של משה רבינו הזריח כבר את שמשו של יהושע שנאמר בעוד משה חי: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו ... וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר כז יח, כ). 

עד שלא שקעה עדיין שלא שקיעה שמשו של יהושע זרחה שמשו של עתניאל בן קנז השופט ששפט את ישראל אחרי מות יהושע ובחיי יהושע נחה עליו רוח ה'! שנאמר על העיר קרית ספר שבארץ ישראל: "וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז" (יהושע טו יז), ועל פי מדרש חכמים הכיבוש שהוא כבש אותם עתניאל את קרית ספר, מרמז לומר: כי אלו ההלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה והחזירם עתניאל בן קנז מתוך פלפולו שלושת אלפים הלכות נשתכחו והוא על ידי פלפול החזיר אותם! (תמורה טו:) כזה גאון הוא היה. 

וכן עד שלא שקעה שמשו של עלי הכהן הגדול שהיה אחרון השופטים זרחה שמשו של שמואל הנביא שנחה עליו רוח ה' בחיי עלי הכהן שנאמר בעוד עלי חי: "וְנֵר אֱלֹקִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹקִים. וַיִּקְרָא ה' אֶל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי!" (שמואל-א ג ג-ד) ומי הוא חשב קורא לו? עלי ועוד פעם חשב זה עלי אומר לו: "לא קראתי לך" עד שפעם השלישית הוא הבין... וזה רמוז כאן בכתוב, כתוב: "וְנֵר אֱלֹקִים טֶרֶם יִכְבֶּה" טרם שנכבה הנר נשמת עלי הכהן כבר האיר נר נבואתו של שמואל! אז רואים שכבר גם יש מצב של הכנה בחיי הצדיק שעומד ללכת, כבר מכינים את הצדיק הבא ומשרים שכינה עליו! נבואה!! וכו' 

וגם בפרשה הזאת חיי שרה, מדובר באימותינו הצדקניות שרה ורבקה, עד שלא השקיעה הקב"ה שמשה של שרה אמנו הזריח את שמשה של רבקה כי נאמר בתחילה בסוף הפרשה הקודמת: "וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ" (בראשית כב כ) אח"כ כתוב: "וְאֵת בְּתוּאֵל. וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה" (בראשית כבכ ב-כג) – רבקה הצדקת כשהיא אמורה להית אשתו של יצחק, ואח"כ כשכבר זרחה שמשה של רבקה אומר הכתוב: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים... וַתָּמָת שָׂרָה" (בראשית כג א-ב). 

ורבקה היתה צדקת שזרחה בעולם במקום שרה וכתוב: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ" (בראשית כד סז) וראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו ממש! נר דולק והפת מבורכת וכו'  זאת אומרת רבקה מחליפה את שרה, אז ה' הכין את רבקה, לקח את שרה וכן הלאה. בקיצור; הקב"ה דואג שתמיד לא יחסר העולם מצדיק אחד לפחות, ועל זה אמר לנו שלמה המלך עליו השלום: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" וככה אנחנו מבינים שזה לא בא להגיד לנו: "אתה יודע? שהשמש זורחת והיא גם שוקעת..." - אייי... איזה חכמה!

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל [email protected]