סמא דחיי - חלק ג | הרב אמנון יצחק

יוסף בן חנינה - ה' יקימהו ממיטת חוליו לחיים ולשלום, אמן. שמעון חי בן עליזה - הקב"ה ישלח לו זווג הגון משורש נשמתו, אשת חיל אמתית מקפ"ז מהרה עוד השנה, אמן.

סמא דחיי חלק ג.

גודל הנחיצות והחובה ללמוד בספר 'חפץ חיים', עיקר השמירה לא נעשית רק ע"י קבלה בלב, אלא צריך שיהיה עת קבוע ללמוד בכל יום, בין מעט בין הרבה, הלכות ומוסר השייכים לחלק הדיבור.

מאחר והאדם משתמש בלשונו יותר מכל האיברים, צריך לדעת: מה אסור ומה מותר, כדי שידע איך להתנהג בהם בכל יום, בכל רגע. דוגמת השוחט והבודק, שצריכים לחזור תמיד על הלכות שחיטה עד שיהיו בקיאים בהם בעל פה, כמבואר ב'יורה דעה' סימן א ובט"ז. 

והרחיב בזה הגאון רבי בצלאל הכהן זכרונו לחיי העוה"ב, בהסכמה: 'שעיקר הרפואה לאדם לא לבוא ללשון הרע, הוא בלימוד ההלכות האלו ובמוסר שבהן'. וכך שמעתי מפה קדוש: 'שלימוד אלה הענינים הם בכלל מצוות עשה ד: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱ-לֹקֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" (דברים כד ט). 

והנה, מה שאמרו חז"ל: 'אוי לרשע אוי לשכנו, טוב לצדיק טוב לשכנו', מוכח בזה: כי כל אדם פועֵל במידותיו להשפיע על זולתו. ואם כן אדם המקבל עליו חובת שמירה וזהירות במידות האלה, רבים ממכריו ילמדו ממעשיו להתנהג כמותו ויקבל שכר גם עליהם, חז"ל אמרו במשנה ב'אבות': 'כָּל הַמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ' (אבות ה יח) וגם בספר 'כבוד שמים' ל'החפץ חיים' (פרק ג) תיקון על עוון לשון הרע - לזכות את הרבים בענין זה, מי שנכשל בלשון הרע כדי לתקן את החטא הזה, מעבר לזה שצריך להגות בתורה שהיא תיקון גדול, צריך לזכות את הרבים באותו ענין, להפיץ את הספרים, לעורר; שילמדו, שיקיימו, שיעשו, להוות דוגמא בכל דרך אפשרית שיהיה תיקון מעין הקלקול. ולפי דברי החפץ חיים העיקר לזכות את הרבים בענין זה, זה אם אתה שומר את הפה, כולם ירגישו בזה וילמדו ממך, וזה זיכוי הרבים גדול מאד בהיותך דוגמא אישית!

ור' איסר זלמן מלצר זכותו תגן עלינו אמן, אומר: 'והנה מי זה לא יודע מגדולת וקדושת הספר ה'חפץ חיים'?! ובכל זאת הכל יודעים והכל מחשיבים נחיצות לימודו, אבל מועטים קובעים לימודם בו, ודבר זה ידוע: אפילו אם למד פעם אחת (1) את כל הספר בשלימות. אבל אם אינו לומד בקביעות - אינו יכול להישמר כראוי מכל פרטי לשון הרע והאיסור! הסגולה היחידית להיות נזהר בדיוק: זה רק אם קובעים לימוד בספר קדוש זה.

צריך כל איש מישראל שיהיה בביתו הספרים 'חפץ חיים' ו'שמירת הלשון', ואפילו יצמצם מעיסתו כדי לקנותם, תפחית במאכל אפילו בלחם העיקר שיהיה לך את הספרים! כי מבלעדיהם לא יכול לפתוח איש ישראלי את פיו לדבר, וגם לא יכול להטות אוזנו לשמוע מבלי להיכשל מאיסורי תורה!! לכן חייב כל אדם לקבוע עיתים מיוחדים ללמוד הלכות 'לשון הרע' על בורים ואחר כך יחזור על עיקרי ההלכות והדינים בכל יום פעם אחת, וכן יעשה שלושים (30) יום ואחר כך בכל חודש פעם אחת (1) וכן יעשה שנה תמימה, ואחר כך פעם אחת בכל תקופה - וכן יעשה כל ימי חייו. כמבואר סדר חזרה זו ב'באר הגולה' (ביורה דעה סימן א סעיף קטן ט) זה בפתיחה לספר 'עיקרי דינים' להגאון הצדיק ר' שמואל הימונר זכותו תגן עלינו אמן.

ו'שפע חיים' כותב: 'בקשתי מופנית אל המלמדים בתלמודי התורה וכן המחנכות בסמינרים, שילמדו את הילדים פרקים הנחוצים בספר 'שמירת הלשון' כי זה גורם לירידת הדור, הן מה שנתפסים להשקפות טמאות ומתרופפים בעיקרי האמונה, והן הלהיטות אחר התאוות ושאר מנהגים פסולים וטמאים שאחזו בקצי המחנה, כי: 'עֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה' (אבות ד ב) בעוונותינו הרבים נותרנו דור יתום! וכמעט אין עם מי לדבר, ובני התורה האמתיים מועטים, ומכל שכן מי שיודע לפסוק הלכה לאמיתה של תורה, ממש נתקיימה בנו נבואת חכמים: 'עתידה תורה שתשתכח מישראל!' ועולם הפוך יש כאן; מרעישים עולמות על שטותים והבלים, ואת עיקרי התורה מבטלים במחי יד, והכל נובע מסיבה זו שהזניחו את שמירת הלשון בחדרים, בתלמודי תורה.

הקדוש משה טייטלבאום פרסם: 'כאשר נעשה התעוררות גדולה להיות זהירים ב'לשון הרע' ורכילות, באתי לעורר את אחינו בית ישראל ולאנשי שלומנו; לקבוע זמנים, ללמוד הלכות לשון הרע ורכילות בפרט בספר 'חפץ חיים' ו'שמירת הלשון', הן בציבור והן ביחידות, וכל רב ודיין ישתדל ליסד שיעורים וענינים אלו במקומו ולחזק ולאמץ כל מי שמתעסק בזה, ובזכות שמירת הלשון וודאי שנזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו – אמן'.

האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק: 'ידוע מה שכתוב בספרים הקדושים שברית הלשון והמעור מכוונים זה כנגד זה, ואם אחד נכשל חלילה בברית המעור שמשרישים זאת בלבבות מימי הנעורים, אז מתמלא פחד ורעדה והרהורי תשובה וחרטה וכדומה, מה שאין כן ברית הלשון שלא השרישו זאת מקטנות, אין מתמלא פחד אפילו על הדיבורים הגרועים! ואם 'עבר ושנה - נעשה לו כהיתר!' חוץ מאלו ההוגים בספר 'חפץ חיים' ויודעים את חומר האיסור של ברית הלשון. אבל בעוונותינו הרבים, המון עם שוכחים את הפסוק: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב: נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" (תהלים לד יג-יד). 

ה'חפץ חיים' (בסוף ההקדמה שלו) כותב: 'על כן אמרתי אל ליבי אפשר על ידי שיעינו בספר הזה שהוא מלוקט מכל דברי הראשונים בענין זה, ויתבוננו בו, לא ישלוט כל כך היצר הרע בעוון הזה, וממילא כשימשך מתחילה, ימשוך את עצמו מעוון הזה במקצת אפילו, בהמשך הזמן הוא ימשוך את ידו ממנו לגמרי! כי בעוון הזה הרבה ממנו זה ההרגל עושה, אבל: 'הבא להיטהר מסייעין אותו' ובזכות זה הוא אומר: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט כ) במהרה בימנו – אמן!'.

הגר"י סגל ראש ישיבת מנצסטר כותב: 'ברור אצלנו שיש ל'חפץ חיים' זכרונו לחיי העוה"ב בעולם העליון, נחת רוח מהחבורות של 'שמירת הלשון' ואם היה בחיים חיותו היה משמח בשמחה גדולה מהחברה שלומדים בספריו!'

ועוד הוא כותב: 'בוודאי כשחבורה מחזיקים ביחד בדבר הגדול הזה של שמירת הלשון - זה מביא תועלת גדולה בכל עניני עבודת ה'! וממילא כשמתאספים ללמוד ביחד הלכות לשון הרע, אבל בלי מחשבות רעות, בלי פניות ובלי גאווה, רק על מנת לקיים ההלכות, ממילא כל הלימוד הזה הוא 'תורה לשמה' ממש!! יש למעשה הזה השפעה גדולה על האדם העושה זאת, וזה עושה רושם גדול עליו אפילו אם הוא לא מרגיש תיכף ומיד, אבל בהמשך הזמן הרושם ישפיע עליו עד שיעשה דברים טובים לשם שמים בכל הענינים עם כוונה: 'רק לעשות את רצון ה'!'.

הרב הקדוש ה'אמרי חיים' מוויז'ניץ זכותו תגן עלינו אמר: 'כתוב בספרים הקדושים, מן הראוי לקבל על עצמו מצווה אחת שיזהר בה באופן שהוא יוצא מן הכלל! אז לכן הודיעכם אהובַי, אשר אדיר חפצי מאד שתקבלו על עצמכם: 'שמירת הלשון בסור מרע ועשה טוב; ללמוד את ההלכות ולחזור עליהם עד שיהיו שגורים בפיכם, ותזהרו לקיים אותם, כי השומר לשונו - בטוח שיהיה מערב עד בוקר לפני ה' ליל שימורים' כמו ש'ליל שימורים' - משומר מן המזיקים!' ככה יהיה בטוח מערב ועד בוקר יהיה משומר מן המזיקים.

 ומובא בספר 'מאיר החיים': שה'אמרי חיים' הִרבה לעיין בספר 'חפץ חיים'-'שמירת הלשון' עוד בצעירותו, יש אומרים בתקופה מסוימת החזיק את הספר הזה בשקית הטלית שלו תמיד'.

 נו, אני מקווה שהתחלתם כבר, לא נראה לי, אבל מקווה, אולי אחד שנים התחילו, אולי... אולי אלה שלא פה, אלה ששומעים, אבל כדאי להתחיל ומיד, כי זה השמירה הכי גדולה, אפשר להפסיד את הכל בדיבורים, אתם יודעים: שמי שמדבר לשון הרע את כל הזכויות שלו שהוא אסף, הוא מעביר לזה שהוא דיבר עליו! אז אם אתה לא יודע לשמור את הפה אתה עובד בחינם, אתה עובד בשביל אחרים...

אז כדאי לדעת את הדינים וההלכות האלה, קודם כל לשמור על מה שיש לך ולא לאבד את זה אצל אחרים.