איך ממליכים את המלך? ואיך מקיימים "מצות ואהבתך... בכל לבבך"? מיוחד לר"ה!

וזהו עיקר חובתנו בראש השנה;

חכמים זכרונם לברכה אומרים: אמר הקב"ה, "אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם" אין הכוונה "אמרו" זה רק באמירה, כי יאמר אלף פעמים אין שום דבר בזה זה לא כלום, אלא צריך לקבל עליו עול מלכות שמים על כל איבריו וחושיו, ועל כל דיבוריו והרהוריו, מתי? בכל עת והכל שעה, אם הוא יחסיר מלהמליך את הקב"ה אפילו על דיבור אחד או הרהור אחד או אפילו רגע אחד -כאילו לא קיבל עליו עול מלכות שמים כלל,

אם קיבלת עול מלכות שמים אז אתה עבד של השם, ואם אתה עבד של השם איך יכול להיות שאתה משתמש באיברים שלו למטרות שלך?

נגיד: אתה עבד נתנו לך רכב אתה צריך לנסוע לחלק דואר זה התפקיד שלך, פתאום אתה עושה גיחה לכינרת מה זה? מה זה? מה זה? נתנו לך את הכלי הזה למטרות שנתנו לך, איך אתה משתמש בזה בלי רשות זה מובן נכון?

נתנו לך את כל האיברים והכל לעבודת הבורא ואתה פתאום לוקח את כל ההרהורים לאיפה שאתה רוצה, מדבר דיבורים מה שאתה רוצה, עושה מעשים מה שאתה רוצה, אתה משתמש בכלים שקבלת למטרה מסוימת ואתה עושה בהם דברים שאסור, זה נקרא שאדם מורד במלכות שמים!, כי הוא לוקח את זה ומורד! עושה מה שהוא רוצה.

"וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך", עכשיו תראו דבר מדהים!

בקריאת שמע אפשר להתפעל התפעלות אדירה כי אנחנו רואים שאנחנו לא מקיימים מצוות תפילין אפילו פעם אחת בחיים, פעם אחת בחיים. זאת אומרת: אתה בטוח שאתה מניח תפילין כל יום נכון? גם אני בטוח, גם אתם בטוחים שאנחנו מניחים תפילין, כן אבל פה כתוב שאנחנו לא הנחנו תפילין אפילו פעם אחת, איך יכול להיות? לא מקיימים מצות תפילין אפילו פעם אחת, מאיפה לומדים?

ממקרא מפורש: "ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך", פירוש: מה זה בכל לבבך? שלא יהיה לך בלב שום אהבה אחרת רק אהבת השם יתברך, אם הלב שלך מלא מלא באהבת השם - זה נקרא ואהבת בכל לבבך, מה זה "בכל" אין מקום לשום אהבה אחרת חוץ מאהבת הבורא, אם הכנסת אהבה אחרת זה על חשבון אהבת הבורא, אז לא קיימת "ואהבת בכל לבבך",

כמו שכתוב "ימלא פי תהילתך", אז אדם שאוכל גת ומתפלל הוא עובר עבירה, אדם שלועס מסטיק ומתפלל הוא עובר עבירה, למה? ימלא פי תהילתך, הפה שלי צריך להיות לא מלא גת - מלא תהילתך, ואם אתה לקחת מקום על חשבון הפה שלך אז אתה לא מקיים "ימלא פי תהילתך", אז לכן אדם צריך להבין שהוא צריך לאהוב את השם בכל הלב ממש.

רגע אז איך הוא יאהב את אשתו ואת בניו ואת זה ואת זה? זה מכוח הציווי של הקב"ה, הקב"ה אומר שצריך לאהוב אותם, אז אם הוא אומר אז אתה מקיים את אהבת הבורא בזה שאתה מקיים את ציוויו בזה אין בעיה,

אבל אם הוא אומר לא לאהוב את הרשעים ואתה כן אוהב אותם - אז זה על חשבון אהבת הבורא, במקום שתאהב את הבורא אתה אוהב אתה הרשעים, "אוהבי השם שנאו רע", איך יכול להיות שאתה מכניס לתוך הלב שלך את אהבת הרשעים? אז זאת אומרת: כל אהבה שתהיה מותרת זה רק מה שהשם מתיר, ואז ממלא אתה מקיים את אהבת הבורא בכל לבבך, אבל מה שהשם לא מתיר?

אז לכן "חובת הלבבות" אומר: אישה שמתו שבעת בניה אמרה לקב"ה משבחת ואומרת: "בליבי אין אהבה אחרת רק שלך"!

מתו לה שבע בנים ואומרת: אני משבחת להשם שאין בליבי אהבה אחרת רק שלך,