עוד מעט מסתיים אלול, בא נעבור ביחד על הסדר יום שלך...

- - - לא מוגה! - - - 

בסוף ימי אלול באים ימי הסליחות, זה אצל האשכנזים,

אצלנו זה כבר עוד מעט נגמר,

ואחר כך הימים הקדושים

עד תכלית הכפרה ביום הקדוש, יום הכיפורים.

ללכת במרוצתו, הלוא חס ושלום אין לו תקנה.

אם בן אדם יפסיד את הזמן הזה המוכשר,

אין לו תקנה.

ומי לא יבין שמעשיו

ומידותיו

ודעותיו

צריכים שיפור

והטבה וחיזוק

בעניין תורתו ועבודתו,

ולזה ניתנו הימים הללו. נחזור.

מי לא יבין שמעשיו,

עכשיו בואו נסתכל

מה המעשים של בן אדם בכל יום.

אז קודם כל זה ההשכמה,

איך הוא משקים,

באיזה שעה,

איך הוא אומר את ברכות השחר, עם כוונה או בלי כוונה,

איך הוא מתפלל, עם כוונה או בלי כוונה,

האם הוא מאחר לתפילה ומגיע בזמן,

אחר כך האם יש לו שיעור, הוא לומד שיעור לפני או אחרי,

או שניהם,

קובע עיתים לתורה או לא קובע עיתים לתורה,

כשהוא סועט סעודת הבוקר,

איך הוא מקיים את המצוות הקשורות אליה, כגון נטילת ידיים, עם כוונה, על פי ההלכה, בדקדוק ההלכה,

או שהוא מזלזל בנטילת ידיים ומשפריץ מצד לצד, ולא דואג שכל הפרק יהיה

מלא מים,

ואז כתוב שהוא נעקר מן העולם,

מזלזל בנטילת ידיים,

נעקר מן העולם,

על הבוקר הוא כבר נעקר מן העולם,

ואחרי זה יש לו ברכת המזון, שזה דאורייתא, איך הוא מברך את ברכת המזון,

ואחרי זה, לאן הוא הולך?

לאן הוא הולך?

אם הוא הולך לעבודה והוא מדקדק בעבודה, להגיע בזמן, וכו' וכו',

אז יראו, ישבו, יגידו לו, למצוות אתה לא מדקדק, ולעבודה אצל בעל הבית,

שנותן לך עשרים וכמה שקלים לשעת חיים,

שם אתה מדקדק, ושהשם נותן לך חיים בחינם,

אתה לא מדקדק.

אה,

וככה אתה הולך לעבודה, יפה, ושם אתה מקפיד על ההלכות של העבודה,

שלא לגזול אותו, לא להונות אותו,

לעשות הכל במלוא ההון והמרץ,

או איך אתה עובד,

או שאתה, אם אתה עצמאי, אם אתה עובד על הלקוחות,

משקר אותם, מילה עם סחורה ככה, מעלים מהם,

לא אומר להם וכו'.

אז מה יצא לך מהיום העבודה הזו? מלא עבירות.

ולמה בכלל אתה הולך לעבודה?

כי אין לך ביטחון, אז למה אתה לא לומד?

למה אתה לא לומד את שער הביטחון?

תשתפר בביטחון

ותמעיט בעבודה

ותרבה בעבודת שמים.

אתה באת בשביל עבודת שמים, לא לעבוד אצל בעל הבית,

אתה צריך לעבוד אצל בורא עולם.

אתה צעק בראש השנה, נמליחך, מלך!

אתה היית צריך לצעוק, נמליחך, בוס!

כי הוא המלך שלך.

אצלו אתה עובד הכי הרבה שעות.

בשביל כמה, עשרים וכמה שקלים לשעה.

יאבה ביי.

וככה אם אדם יעבור על כל פרט ופרט כל יום, איך נראה הפרצוף שלו,

אם הוא היה עומד מול ה' וישאל אותו שאלות, כמו שאני שואל עכשיו.

הוא ישאל יותר טוב ממני, כמובן, כן?

הוא יראה בדיוק איפה, מה, מו, מי.

וואי וואי וואי, על כל יום.

על כל יום עוברים, דבר-דבר, דבר-דבר.

מה יגיד?

אז ברור שהאדם צריך לבדוק

מי לא יבין שהמעשים שלו דרושים שיפור. אחר כך המידות שלו.

וואי, אתה בעל מידות? זה משהו.

אתה אף פעם לא כועס,

אתה בכלל לא עצלן, אתה זריז לעבודת השם,

אתה כל הזמן שמח, אתה נדיב, אתה כל הזמן נותן צדקות,

אתה עושה כל הזמן חסדים.

מה זה? אתה שלם במידות, אתה אוהב.

אתה אוהב, אתה... אין, אין.

כל אורחות צדיקים זה אתה.

איי, איי, איי.

ועם זה אתה בא לפני השם, ובטוח שאתה עובר, כי אכלת תפוח ודבש.

איי, איי.