שאלה: חרדי בחתונת קרובו החלוני

- - - לא מוגה! - - - 

אתם רוצים אותי? אתם רוצים אותי?

אז תקבלו אותי כמו שאני. אתם לא רוצים?

אני מוחל לכם, תהיו בריאים, תודה רבה,

אבל אני לא אחלל את השם אלוקיי בגלל שאתם החלטתם לעשות חפלה על חשבונו.

הרב המקדש אמר לבוא לחלל את שם אלוהים?

הוא לא מקדש אותם.

אני, אני,

קודם כל תקשיב, שאלת שאלה טובה ואני אענה.

אני בחיים לא הייתי הולך לקדש זוג, שאני יודע שהזוג הזה הולך לחלל שם שמיים.

יש להם בעיה? אתם רוצים להתחתן על פי דת משה וישראל?

אז זה צריך להיות על פי דת משה וישראל.

אבל אם יושב הרב

ומולו כלה חשופה וחצופה,

וכל המסביב, אתה יודע, זה גועל נפש, אין כדוגמתו,

ואסור לברך מול טפח באישה שזה ערווה אם הוא גלוי,

אז מה יש פה לדבר?

ואתה שואל בכלל שאלה.

מה הוא עושה? תשאל אותו וזה לא מעניין אותי.

מה צריך לעשות? אני יודע. אני לא הולך.

זהו.

תבוא עם הפטרוזידיות, נכבוש את המדינה.

אותו חרדי,

אותו בחור שחזר בתשובה,

ושמכבד, למרות שכל מה שהרב אמר זה נכון,

ומגיע לחופה, לצד, עומד, עושה גם קידוש עם שמיים.

אנשים רואים אותו,

ולא אומרים, הנה החרדים, ולא שוב מצביעים על החרדים.

אולי כתוצאה מהמהלך הזה יחזרו עוד שתיים-שלוש בתשובה.

לא, אני לא מסכים, ואני אגיד לך למה.

אני מהמציאות, ממשפחות שאני חי איתן, מהמשפחה שלי אישית. שמעתי.

מילדים שהתחתנו.

דווקא אלה שחזרו בתשובה והתחרדו,

הרחיקו את אלה מהדת והשניים שהיו בכלל חזרו לדת. מה אסביר לך?

לפי השיטה הזאת נוכל להיכנס גם למועדונים,

בשביל לא להראות שאנחנו יותר מדי חרדים?

רגע, הרי. אנחנו חייבים שלוח שלוקח את החיילים לצבא, ומלווה אותם. והם נשארים דתיים עם פאות בצבא. אני אסביר, אסביר.

זה שהוא מלווה אותם, הוא גם ילווה אותם לגיהינום ביחד.

מי שעובר עבירות, בין אם הוא רב, בין אם הוא לא רב, עם פאות, בלי פאות, זה לא משנה.

לא, לא בלי חיילים. תקשיב, תקשיב.

אדם צריך להבין, יש תורה.

אנחנו לא יכולים לסחור בתורה, זה לא קניין שלנו.

זה לא פוליטיקה. בפוליטיקה היום אתה עושה חוק, מחר לא מוצא חן בעיניך, אתה משנה.

בתורה אין לנו יד ורגל, לא רב ולא גאון, אף אחד לא יכול, לא משה רבנו.

משה רבנו לא יכול לשנות כלום.

רגע, רגע. אז כל הכיפות מוזות לא נחשבים. תקשיב, תקשיב, תקשיב, תקשיב. תקשיב על מה אני מדבר.

אתה שואל ואני אענה.

מי שמתפשר בתורה הוא לא דתי.

אי אפשר להתפשר בתורה.

תורה זה לא שייך לפשרות, זה לא דבר שאפשר להתפשר. יש מצווה, עושים.

אפילו בצבא מבינים.

אם הקצין אמר שעושים א',

ואתה אומר לו, תשמע, זה קיצוני מדי,

אני פשוט מתפשר.

מה זה אתה מתפשר?

אתה, חביבי, עובר על ההוראות של המטכ״ל,

ואתה תקבל עונש.

הוא אומר לך, תגמור את כל המחסנית על האויב,

אתה אומר, תשמע, זה עושה רעש לשכנים,

אני יורה חצי בחסנית, כי מספיק עשיתי רעש.

זה טענה.

יכול להיות שבשבילך הגיונית,

אבל אין דבר כזה.

כשאומרים לך, חביבי, אתה יורה עד הסוף, אז אתה יורה.

אין מה לעשות.

וגם אומרים לך בצבא יותר מזה.

אתה תסתער.

אתה תיצור מגע,

ואפילו אם תמות לאימא שלך ואבא שלך,

אני אומר לך, מי זה אני?

בן אדם שקדם אותו בכמה חודשים.

לוקח פיקוד על חייו של החייל ואומר לו, תסתער עם סיכון של מוות.

תקשיב,

מישהו בא בטענות לקצינים, איך שלחתם את הילדים שלנו למות?

למה לא ויתרת? מה, חייבים לכבוש את הגבעה הזאת?

מה, חייבים לחסל שני מחבלים?

שיחיו, עזוב אותם, שילחו, אבל אל תסכן לי את הילדים.

לא, אף אחד לא טוען.

וזה מוות.

פה אומרים לך, לא מוות. בסך הכול אתה לא בא לחתונה,

בגלל שלא רוצים אותך.

לא בגלל שרוצים אותך.

שאם רוצים אותך, תן לי את התנאים.

אני רוצה להיות איתך כל הזמן.

אבל צריך להבין שמישהו שומר תורה ומצוות,

הוא לא יכול להתפשר.

הפוך, החילוני כן יכול.

החילוני לא מחויב.

הוא לא עובר איסור אם הוא מקיים את החופה כמו שצריך. הוא לא עובר איסור.

מתי הוא עובר איסור? כשהוא עושה לא כך.

אז מה הוא מצפה ממי ששומר חוק שיתכופף ויתפשר על החוק?

אתה יכול לראות שוטר, שוטר עכשיו,

במסיבה של עבריינים?

מה יגידו?

ישר יגידו בוא הנה, בוא הנה יש פה משהו. במקרה הזה כן, כאילו לא שוטרים עם עבריינים.

אז לכן אני מסביר, צריך להבין.

אם עוברים על החוק של התורה, אתה לא יכול להביא אחד אחר ולהגיד לו בוא תתפשר,

כי זה מראה, אתה מבין, בדיוק אותו דבר.

אדוני היושב-ראש, נכון?