אמירת דברי תורה על השלחן

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום יפעד בתרינה יזכה לזיווג הגון זרע חי וקיים בריאות הגוף בנפש ובגוף מתוך שמחה גדולה אמן אבי בת שושנה היא בעלה הילדים יזכו לתשובה שלמה בריאות אתה נחת מכל יוצאח חלתיהם במהרה בימינו אמן מסרת בת הסמרוג תזכה לקדושה וטהרה ועלייה רוחנית מתמדת בעבודת השם השם יתן לא אומץ ועוז וגבורה להקפיד בעניין הכשרות ותרוה נחת מכל הילדים ותזכה לשלום בית אמיתי מהרה אמן מוריה בן מירי ורפאל זכה לכל טובה וברכה לישועות ונחמות ולהרבות את אור התורה בעולם אמן אמן

אמירת דברי תורה על השולחן

סעודות שבת אחת מעבודות השם המטלות עלינו בשבת קודש הזמן הזה יקר וגדול מאוד בשואה שכל בני המשפחה סביב שולחן שבת הזדמנות פז להשפיע עליהם בדרכי נועם ובדברים המושכים את הלב ללכת דרכי התורה על דני המוסר ויראת שמיים זה הזמן שניתן לטאר מקורות חייהם של גדולי הדורות לבנות בליבם חומה בצורה מהשקפות זרות ומהשפעות שליליות של הרחוב עובה לנ נצל את הזמן הזה להפיק ממנו תועלת מקסימלית ולכן אנחנו נדבר קצת מה חיוב לומר דברי תורה על השולחן יש חושבים שאמירת דברי תורה זה מין הנהגה טובה או מלד החסידותה אבל צריך לדעת שיש חובה גמורה וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך אור החיים סימן קע כתוב אין מסיחין בסעודה שמה יקדים כנה לבושת ואפילו מי שנתעתש בסעודה אסור לומר לו אסות כותב החפץ חיים במשנה ברורה אין מסיחין בסעודה אפילו בדברי תורה כל זה דווקא בשעת אכילה גופה ומשום סכנה אבל בין תבשיל לתבשיל מותר ומצווה על כל אדם ללמוד תורה על שולחנו שכל שולחן שלא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים מקורבנות לפני עבודה זרה וכתב השל הקדוש שילמד משנה או הלכה או אגדה או ספרי מוסר ואינו יוצא במה שמברך ברכת המזון ועל כל פנים יאמר איזה מזמור וטוב לומר אחר ברכת המוציא מזמור אדוני רועי לא החסר שיש בו זן תיבות בזה נחשב דברי תורה ותפילה על המזונות למרות שהחפץ חיים כתב בתחילת דבריו מצווה יש בדבר וזה משמע שזה לא חיוב גמור אלא מצווה אבל זה אינו אל תחשוב כך שהרי בהמשך דבריו הוא מביא דברי השל הקדוש שאינו יוצא ידי חובתו בברכת המזון ונראה שיש חובה גמורה בדבר כך נקתו רוב הפוסקים ולשון המשנה באבות רבי שמעון אומר שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר בשעיה כח כי כל שולחנות מלאו כי צועה בלי מקום אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו משולחנו של המקום ברוך הוא שנאמר וידבר אליי זה השולחן אשר לפני אדוני טוב מה נחשב לדברי תורה הברטנורא כותב ובברכת המזון שמברכים על השולחן יוצאין ידי חובתן חשוב כאילו אמרו עליו דברי תורה כך שמעתי אומר הברתנורה אך כבר תמע עליו בתוספות יום טוב שם וכי המשנה עוסקת במי שאינו מברך ברכת המזון וכן כתב השל הקדוש יש מהפוסקים שדנו אם האמירה מים אחרונים חובה היא מספיקה בבן איש חי פרשת שת שלח כתב שדי בכך אמנם ודאי שאם אפשרי הדבר לומר דבר תורה כך ראוי לעשות על כל פנים נמצאנו למדים שחיוב גמור יש בדבר מקור נוסף חכמים אומרים בסנהדרין ק תנור רבנן הקורא פסוק פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתעות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא ואומרת לפניו ריבונו של עולם עשאוני וניך כחינור שמנגנין בו לצים אמר לה הקדוש ברוך הוא לתורה בתי בשעה שאוכלים ושותוטין במה התעסקו אמרה לפניו ריבונו של עולם אם בעלי מקרא הן יעסקו בתורה ובנביאים וכתובים אם בעלי משנה הן יעסקו במשנה בהלכות ובאגדות ואם בעלי תלמוד הן יעסקו בלקות פסח בפסח ברכות עצרת בעצרת ברכות חג בחג אז מבואר מהגמרא שהתורה הקדושה מתעוננת בפני הקדוש ברוך הוא על כך שפסוקים ממנה נאמרים בבית המשטאות ועל אף שבשעת אכילה יש לומר דברי תורה חלילה לא בדרך ליצנות אם כן חובה גמורה על כל אדם לומר דברי תורה על שולחנו או מקרא או משנה או תלמוד כל אחד לפי דרגתו ויש לו הוכיח שאם לא אומרים דברי תורה לשולחן הוא חטא גמור וראוי להתמודדות עליו כך אומרים בוידוי הגדול של יום הכיפורים ובספר עבודת הקודש לגאון הרב חידה בין הדברים הנאמרים תחת הכותרת לצנו מזכירים לא אמרנו דברי תורה על השולחן זה נקרא לצנות אם כן איסור גמור בדבר ולכן מתבודים ומזכירים חטא זה בזוהר הקדוש ראיה מהם פרק פרשת עקב דף רכג מביא 10ה דברים שצריך האדם לעשות בסעודתו בשבת הדבר השישי שהוא מונה לומר דברי תורה לשולחן והלשון יקח למה על פתורה דברי תורה דאכו קמו מראה מתניתין שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה זאת אומרת על הלחם שאתה אוכל צריך להגיד דברי תורה כמו שאמרו בעלי המשנה שלושה שאכלו ולא אמרו עליו דברי תורה במדייקים המפרשים שאין הכוונה רק בסעודת שבת אלא גם בחול כי המשנה לא מדברת משבת באה ללמד אותנו בימות החול פשוט שדברי תורה צריכים להמר אבל החידוש שגם בסעודת שבת שהיא עצמה מצווה היינו יכולים לומר העוסק במצווה פטור מן המצווה היות אנחנו עוסקים במצווה של סעודת שבת היינו אומרים שאנחנו פטורים ממצוות דברי תורה אז היינו יכולים להגיד שאין חובה לומר דברי תורה בשבת ביום טוב לכן מזהיר הזוהר הקדוש והדברים אמורים גם בסעודות השבת אבל ודאי שבחול הרבי ממונק' זכר צדיק בכך כותב מנהג העולם לומר דברי תורה בסעודת מצווה כסעודת שבת ויום טוב יוצא בזה מעידך גיסה בסעודת הרשות אינם אומרים דבר מצד שני מנהג העולם שהם לא אומרים בסעודות רשות דברי תורה רק בסעודות מצווה אבל באמת הוא אומר בסעודות מצווה אין חיוב גמור לומר דברי תורה אבל בסעודות הרשות יש להיזהר שלא יהיה חלילה כאוכל מזבחי מתים ועכשיו דבר מחריד צבאה קדושה של בעל יסוד ושורש העבודה זכ צדיק ברכה שמזהיר את בניו בצבואה בדברים נוקבים הנה בניי אהובי מגודל חיוב על האדם לקבוע שיעור בכל יום בלימוד ספרי מוסר כמבואהר בכתבי הארי זכרונו לחיי העולם הבא גם מגודל חיוב על האדם בלימוד על השולחן בעץ עבודתו כמבואר בזוהר הקדוש וגם הארי זכרונו לחיי העולם המזהיר על זה מאוד ולפי שראיתי בעוונותינו הרבים שרוב לומדי תורה אינם נזהרים בשניהם ובפרט בלימוד על השולחן וליבי דוי על גודל עונשם רחמנא לצלן לפי גודל העוון המפורש בזוהר הקדוש ולהפך השכר הגדול והנפלא מהלימוד על השולחן כמבואר שם באריכות גדול וכי אין ראוי לאדם שידע בעצמו שלא היה נזהר בלימוד על השולחן אין ראוי לו ליפול כל מלא קומתו ארצה בליתן בעפר פיו בפלגי מים תרד עיניו על גודל השכר שנאבד מאיתו מהלימוד עד הנה שימו לב מה אומר לבנים בגלל כן בני אהובי מגודל האהבה ורחמנותי עליכם כרחמבע על בנים קשרתי אתכם בעבות האהבה וגוזר עליכם בגזירת כיבוד אב בצבעת שכיב מרע שיהיה עליכם חיוב הלימוד על השולחן ממש כחיוב שלוש תפילות של יום ערבית שחרית ומנחה ודווקא בספרי מוסר והוא מסיים את לבנים במשפט נורא ותדעו בניי אהובי שאנקם אתכם אחר פטירתי אם לא תיזהרו בלימוד על השולחן ובוודאי אם תקיימו צבעתי אהיה מליץ טוב בעתכם בעולם העליון גם על כל איש ישראלי מעם קדוש שיזהר בזה מבטיח אני לא בהבטחה נאמנה שהיה מליץ טוב בעדו הוא לוקח על עצמו פרויקט להליץ טוב על כל עם ישראל שאומרים דברי תורה על השולחן אין מה להוסיף יותר ברור כתב בפלא יועץ בערך אכילה ושתייה צריך להיזה לומר דברי תורה בשולחן ולא יעבור מקרו מקרא או משנה וכשהוא בחברת בני אדם אם ברח הוא פיו יגה בחוכמה לזכות עצמו ואחרים עמו ואיל ברחהו עוד לא מסתייעה למילתה על כל פנים ילמד בינו לבין עצמו עצמו משנה שגורה בפי כל כגון כל ישראל לשלם חלק לעולם הבו שנה מרוע כולם צדיקים לעולם ירא שהוא הורס לאזר מתועי מעשה עוד להתפורר או רבי חנני אומר רשי אומר וכולי כל המרבה הרי זה משובח אני מוסיף גם יחיד ורבים הלכה כרבים אז גם משנה וגם גם הלכה וגם מזמור וגם דברי תורה מישהו נכנס לרב שחזכר צדיק ברכה הוא פותח ישיבה והוא שואל את הרב שך זכר צדיק ברכה מה דגש לתת בחינוך הבחורים בישיבה האם יראת שמיים או רמת הלימודים זה הדבר החשוב או דווקא המידות הטובות לתדהמתו הרב שך אמר לו עליך להקפיד על דבר אחד שהבחורים ידברו בלימוד בינם לבין עצמם בשעת האוכל כמובן בן לא עם דברים בפהקן הרב שך אומר לראש ישיבה שזה אבן פינה של הישיבה לדבר בלימוד בנה ובנה בשעת האכילה ברמז נא כתוב בפרשת תרומה ונתת על השולחן לחם פנים לפניי תמיד פירש בעל הכף החיים בספר יגל יעקב ונתת על השולחן לחם פנים רוצה לומר דברי תורה שהם נקראים לחם כמו שכתוב לכו לחמו ולחמים ואז חשוב כאילו אכלת לפניי ונתת על השולחן לחם הכוונה תורה לחם פנים אז אתה כאילו אוכל לפניי ותמיד הכוונה שיש להתמיד בדבר ולומר דברי תורה באופן קבוע טוב אחרי שהבנו את זה מה המעלות הנסגבות שזוכים הגמרא במנחות צז הפסוק ביחזקאל מאכב המזבח עץ שלוש עמות גובה אורכו שתיים אמות ומקצעותיו לא ואורקו וקירותיו עץ וידבר אליי זה השולחן אשר לפני אדוני דורשת הגמרא פתח במזבח ומסיים בשולחן רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמר תרואיוו בזמן שבית המקדש קיים מזביח מכפר על אדם ועכשיו שאין בית המקדש קיים שולחנו של אדם מכפר עליו רב אהרון קוטלר זכר צדיק ברכה מבאר חכמים אמרו בזמן הזה שולחנו של אדם מכפר דווקא כאשר האכילה מתוך קדושה שדיבר דברי תורה על שולחנו אבל אם האכילה אינה בקדושה היא כעין אבי זר דעבודה זרה חס ושלום כאילו אכל מזבחי מתים ועוד ממשיך ואין זה משום ביטול תורה בלבד אלא יש פגם בגוף האכילה כי הוא מוסר את עצמו באכילה הזאת להגשמה להיות גשמי רק כי אינו מדבר דברי תורה וגרוע יותר אם הוא מדבר דברים בטלים או ליצנות וההבדל הוא גדול כל כך שמצד אחד זה מזבח כפרה ונחשב כקורבן לפני השם ומצד שני אם הוא לא אומר זה כאילו אכל מזבחמתים רחמנא לצלנו הפער העצום בן שולחן שנאמרים עליו דברי תורה לזה שלא נאמרים עליו אומר הרב קוטלר היינו כעצם האכילה הוא מעשה חומרי וזה אנחנו שווים לבהמות אבל זה מוכרח לצורך קיומנו למען התורה אבל אם אמרו עליו דברי תורה זה שולחן שנחשב לפני השם לא רק הדברי תורה חשובים פה אלא השולחן מתקדש ולהפך אם לא זה מעשה חומרי ולא שייך לתורה גם אם אחר כך הוא ילמד מכוח האכילה שהוא אכל בלי דברי תורה עדיין האכילה חומרית כמו בהמה והוא מסיים וכדיי וראוי מאוד לקבל עניין זה למעשה בקיבוץ של בני תורה לדבר בדברי תורה על השולחן בפרט שיש אחרות אצל רבים ומתבררים ומתלבנים כמה דברים וגם ניצלים מדברי בטלה בדברים אסורים שבדרך כלל באים בקביעות בסעודות נאה דורש וגם נאה מקיים מספרים עליו שהיה לו מנהג לאכול עם התלמידים בישיבה ביום שבת ותמיד עמין נאכל על ידו קר למה כי הוא דיבר בסעודה ללא הפוגה למרות שהצ'ולנד כבר הוגש לשולחן ורק שהצטנן הוא ניגש לאוכל הרבנית שלו מעודה אמרה שהיא לא זוכרת שהוא אכל ללא ספר פתוח בספר ברכות שמיים הסבר נאה למה העבודה הזאת של מי שמקדש את האכילה ומטבל אותה בדברי תורה למה היא חביבה לפני הקדוש ברוך הוא אז יש משל המגיד ממזריץ' מלך גדול באוצרותיו זהב כסף כעפר הארץ אם יקבל קבל דורון עשוי מזהב כסף אין לו חשיבות כי יש לו הרבה כיוצא בו אבל אם יביאו לו הטיחת עץ פשוטה אבל מחוטבת בכל מיני ציורים דקים ונפלאים כמו שיש שולחנות שנה למי שראה הם אתורים כאלה וחריטות וכל דברים זאת מתנה נפלאה אצלו איך בול עץ נהפך ליצירת מופת כך דרכם של הצדיקים בשמיים יש לקדוש ברוך הוא מלא זהב וכסף הכוונה מלאכים יש לו בלי סוף אבל שמה אין אכילה ושתייה לכן פה עם הבול עץ כמו שאומרים עם האכילה הבהמית הזאת אם יודעים לעשות את זה עם דברי תורה וואי וואי וואי איזה חשיבות זאת זה השולחן אשר לפני השם זה יצירת אומן זה אצל הקדוש ברוך הוא תראה בשעה שהם בולסים ובולעים והם מדברים דברי תורה וואי וואי עכשיו מובן המנהג שאנשי מעשה נקברו בארון קבורה שנעשה שולחן שעליו אכלו ופרסו לחמם לאורחים ועניים ואמרו על גביו דברי תורה ללמד עליהם זכות בישיבה של מעלה בתענית כתוב כתוב אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים עליו שנאמר כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה רבנו בחיה אומר מנהג חסידים בצרפת עושים משולחנם ארון לקבורה להורות שאדם לא ישא מאומה בידו ולא ילבנו בעמלו כי עם הצדקה שעשה בחייו והטובה שהוא מטיב על שולחנו לכן אמרו חכמים המעריך על שולחנו מעריכים לו ימיו ושנותיו מה זה מעריך שיכנסו עניים ויראו את האוכל ויוכל לתת להם לסעוד אבל בטן רשעים תחסר הוא מוכן לאכול מהר מהר מהר מהר שלא יבוא איזה עני והוא יצטרך לתת לו לאכול אז הוא מוכן להחסיר מהבטן שלו אבל המעריך מעריכים לו בזכות זה ימיו ושנותיו בספר שולחן של ארבע כותב והנה באוזנינו שמענו ורבים סיפרו לנו בגדולים שבספרד והפרנסים בעלי אכסניה שנהגו מנהג נחבד מאוד ונתפשט ביניהם מיומים קדמונים שהשולחן שלהם שהכילו עליו את העניים ולכתם לבית עולמים עושים ממנו ארון בלוחות שנקברים בהם כל זה לעורר ולקבוע בליבות כל האדם שאם יגיע סיאו לעב ויעלה עושרו לעושר המלך שלמה לא ישא בידו מאומה מעמלו שיעמול תחת השמש כי עם הטוב שהוא עושה והצדקה שהוא מרחם על העניים שנאמר והלך לפניך צדקך אז המקדש את שולחנו על ידי שרגיל לדבר עליו דברי תורה ולריח עניים דבר גדול בשמיים ולכן בחרו הצדיקים להכבר בארון העשוי מהעצים הללו ובזוהר הקדוש אומר מה שאומרים התימנים תמיד ששעת סעודה שעת מלחמה דכו כמו קמו רבנן דמתניתן שעת אכילה שעת מלחמה ויש סיבות רבות לכך סיבה אחת שימו לב ישנה מלחמה תמידית בין מלאכי מרום על כל דבר שאדם מכניס לפה חלק מהמלאכים פועלים שהמאכל יהיה לתועלת ולחיזוק גופו של האוכל של האוכל אבל יש חלק פועלים ההפך שהמאכל יגרום לו בעיות חיקול נזק במעל ויש לדעת שאומר דברי תורה על שולחנו ניצול מכל רע זאת אומרת מי שאומר דברי תורה אפילו אם יש כטרגים שזה יזיק לו לא יזיק לו והגאון הרב הבית יוסף כך מובא בספר מגיד ישרים אמר לו בשעה שאתה אוכל וכל לגימה תהרהר במשניותיי וזה הסוד ועבדתם את אדוני אלוהיכם וברך את לחמך ואת ממך הוא יברך את לחמך ואת ממך כיוון שהכל האוכל מעוטף בדברי תורה לא יזיק לך ואפילו דמים מזיקים לך אפילו אם יש מים שמזיקים לך כשתה אותם בעירור של המשניות לא יזיקו לך זה שכתוב את ממך וברך את לחמך ואת ממך וגם אם לא תאכל אלא לחם מלמד לא יזיק לך ואת לחמך והסירות היא מחלה מקרבך ממעך שלא הזיקו לך דברי תורה מתקנים הכל ועוד הוא מפרש לו את הפסוק כי לא על הלחם לבדו יחייה אדם כי על כל מוצא פי השם יחיה אדם כשאדם אוכל לחם לבד בלי לומר דברי תורה הוא לא תפרנס מכך והוא לא יחיה מכך אלא אם בשעת האכילה יהרר בדברי תורה שזה נקרא מוצא פי השם יחייה אדם אז יחייה ויתפרנס במעד שיאכל ל וברך המזון במעב על זה שהרהר בדברי תורה לפי הדברים הללו מתגלה לנו אור חדש אנחנו אומרים בסוף ברכת המזון עושה שלום במרומ הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל וימרו אמן מה צריך שלום במרומיו יש מחלוקת במרומים שהשם עושה שלום בין הניצים אלא לפי הזוהר הקדוש אמרנו שעת אכילה שעת מלחמה בין המלאכים יש שרוצים שהמאכל יזיק ויש שרוצים שיבריא לכן לאחר שעת המלחמה בשמיים אנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא עשה שלום בין המלאכים עושה שלום במרומ שאמרנו דברי תורה יש שלום אין מה להתווכח כל הצדדים מסכימים שהכל זה לבריאות ולחיזוק הגוף כתוב במשנה ברורה טוב לומר בכל סעודה מזמור לדוד אדוני רועי לו עסר בזה יוצאים מדי חובת אמירת דברי תורה על השולחן ויש בזה גם תפילה על הפרנסה הגאון רבי משה יהודה שניידר זכר צדיק ברכה אומר פעם נכנסתי למרן החפץ חיים זכר צדיק ברכה ראיתי שפתוח ספר משנה ברורה לפניו והוא שקוע ממחשבות ואז הוא תנער מהמחשבות ואמר אוי מפני שלא אומרים מזמור לדובידוד חסר פרנוס אל הישיבה ואז פנה אליי ואמר אתה רואה המשנה ברורה כותב שצריך לומר בכל סעודה מזמור לדוד השם רואעי לו עשר זה מועיל לפרנוסה באותו יום הוא נכנס לחדר אוכל של הישיבה וציוה על כל התלמידים להקפיד לומר מזמור לדוד ראיזה פלא הוא רק יצא מחדר האוכל נכנס לישיבה אחד מתומכי הישיבה עם נדבה חשובה צ'יק צ'ק הקדוש ברוך הוא משלט ובעלי המוסר והחינוך קבעו שהזמן המתאים ביותר למשוך ליבות הבנים והבנות להדריכם לתורה ויראת שמיים זה בשעת סעודה ובפרט בשבת גדולה לגימה מקרבת או מי שמקפיל לומר דברי תורה על שולחנו ראוי לנצל זאת לנטו ולהשריש דברי מוסר וראה בבני ביתו כמו שסיפרתי בעבר אמי המנוחה ככה עשתה איתי תמיד בסעודות ימות החול יושבת לידי ודוחפת לי כל פעם קצת קצת מוסר בכל מיני עניינים ולכן מן הראוי להקדיש את הזמן להכין דברי תורה להכין סיפורים מתוקים וערבים לכל בני הבית לרבות נשים והקטנים ובזה ידריכם בהשקפה נכונה ולזירם מהדרכים השונות של סילוף האמת ועל זה יש רמז נאה מובא בשולחן ערוך אור החיים סימן רעג אין קידוש אלא במקום סעודה הכוונה אין קידוש אין מקום ראוי ומתאים להשפיע קדושה מלא חופניים לבנים ולבנות ולבני הבית אלא במקום סעודה אין קידוש אין קדושה יותר מזה להכניס להם ממדרש למעשה עלינו להרגיל עצמנו בדברי תורה בכל סעודה וסעודה גם בימות החול אמנם מספיק לומר מים אחרונים חובה וכי יוצא בזה או כל ישראל או איזה משנה אחרת אבל כל המוסיף מוסיפים לו ברכה מן השמיים ובפרט בסעודות שבת ביום טוב יכין דברי תורה ערבים ומתוקים לאוזן להשמיעם בשולחן שבת מכינים אוכל וסלטים והכל ושולחים את העיקר את המנה העיקרית המנה העיקרית זה הקדושה של התורה שתיכנס התמין ולהפוך אותנו מבהמות לאנשים שמעתרים בול עץ והקדוש ברוך הוא אוהב אותו יותר מכל שירת המלאכים ובזכות זה נרוה נחת וקדושה מכל יוצא חלתנו במהרה בימינו אמנו אמן ואמן הכל יודעך והכל ישבוכל השם הכל דוה והכל יש כל יום השם כל יום הכל והכל והכל יום קדוש כל יום ישמחו הכל והכל והכל ן קדוש ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת שבת שמחו במלכותך שומ שב ששביעי שבת עוד יומיים פסח י יוצאים לחירות תהיו מוכנים הרי אני מכוון לקיים מצון חכמים דאורייתם ושמחת דאורייתה חסד דאורייתא דאוריית בלעשות נחד תנקדושת דובבות בקבר