אדם ניכר בכוסו

 

- - - לא מוגה! - - - 

מתחילים.

נציבי יום

ועידוי נשמת אבי חיל בת רבקת, תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים תנוח נשמתה בגן עדן, תזכה זכרה הזאת בנעם השם בקרבי היכלות, השובה אלינו במהרה בתחיית המתים

אמן

משה בן אסתר, יזכה לבריאות הנפש והגוף, תשובה שלמה ואמיתית מתוך שמחה, אושר ויישוב הדעת,

יזכה להיות עבוד השם אמיתי, יתרחק מחברה רעה ויהי ממזקי הרבים, אמן

מנלה בן אילנש

ומשפחתו יזכו להצלחה בפרנסה, בבריאות, ושהקדוש ברוך הוא

ירחיק ממנו את כל המזיקים שמסביבו, אמן

אמן

נריה בן אביטל, ישראל איזר החי וקיים, יישוב הדעת ועבודת השם

בסיס חוב נחת עם כל משפחתו ויוצא חלצה מהרה,

אמן

אמן אמן אדם ניכר בכוסו

התורה אומרת איש יפליא, ננדור וכו',

כל ימי נזרו מכל אשר יעשה, מגפן, היין, מחרצנים

ועד זג לא יאכל, לא יאכל

אם כך מתבאר שהנזיר אסור אפילו לאכול גחינים

שהם החרצנים

ואת הקליפות שזה הזגים של הענבים

טוב

יין זה מובן

למה צריך להימנע?

רש״י מביא

את דברי הגמרא בסוצה ב'

הטעם שנסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה

ללמדך שהרועה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין

שהוא מביא לניאוף.

על כן יש להתנזר מיין כי מרגיל לעבירה.

אבל מדוע להתנזר גם מקליפות וגרעינים?

אלה לא מביאים לחטא בכלל.

המדרש אומר שלא די לו לנזיר לפרוש מיין אלא לעשות גדר וסייג לעבירה

וירחיק עצמו גם מדברים שאינם משקרים

מכל דבר היוצא מן העולם.

והדברים אמורים גם לגבי האישה שהיא נקראת גדר.

גפן,

כמו שנאמר, אשתך כגפן פוריה.

אמר הקדוש ברוך הוא, לא די לאסור ביאה מאישה זרה,

אלא אסתור אף לגע

או להביט בה.

באופן זה הוא פורש מכל היוצא מן הגפן וירחיק עצמו מהכיעור ומן הדומה לו.

אז כמו שאתה מתרחק מעצם הגפן מהיין,

אתה מתרחק גם מהזגים והחרצנים,

ככה אתה מתרחק לא רק מביאה באישה זרה,

אלא גם מנגיעה,

גם מהבטה וכו',

כל דבר שיכול להיות קרוב לה.

מעתה נחקור האם יין זה דבר חיובי או שלילי.

יש אנשים אוהבים, קוראים לזה ביידיש לזעטט,

לשתות.

בכרם היו קוראים לזה יעגוב.

מה זה יעגוב?

יעקב. יין, ערק, קוניאק, בירה.

יעגוב.

ובכן,

נזיר שפורש מהיין קוראים לו קדוש.

קדוש הוא לשם.

ואיך החכמים במדרש רבה יח אומרים אין דבר

טוב יוצא מהיין.

לכן כהן ששתה רביעית יין פסול לעבודה.

תלמיד חכם שתה רביעית יין פסול מלדון דין תורה.

ואף הנזיר,

מאחר שהוא פרש מן היין,

זוכה לכל הברכות שבברכת כהנים.

וזו הסיבה שברכת כהנים סמוכה לפרשת נזיר,

ומופיעה מיד לאחריה.

ללמד

על השכר המופלג שזוכה

מי שנוזר מיין לשם שמיים.

עוד הוסיפו חכמים בגנות היין, בסנהדרין עין.

אין לך דבר שמביא יללה לאדם,

אלא יין.

מביאים ראיה לזה משלוש פרשיות בתחילת ספר בראש.

אדם הראשון וחווה,

התאומה ביין לדעת רבי מאיר.

עץ הדעת היה גפן,

חווה סחטה לו ענבים,

והיין סובב את המיתה לכל העולם כולו.

נוח,

לא למד מחטאם, ויטע כרם.

השתכר לאחר המבול,

ונכסתה בו עבירה.

שלוש עשרה ווין,

וואי, וואי, וואי, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, שלוש עשרה וואו.

נאמרו

אצל נוח.

ויחל ויטע וישט וישכר ויתגל וירחם ויגד ויקח וישימו וילכו בחסות ויקץ וידע את כל אשר עשה לו בנו הקטן.

שלוש עשרה פעמים וואי

על ההיללה שבאה בעטייה של שתיית יין ושכרות.

וגם אצל לוט

נולדו ילדי ממזרות,

עמון ומואב עקב שתיית יין מרובה כאשר היה שיכור כלות.

ואז

באו בנותיו עליו ונולדו עמון ומואב.

אז צריך לחקור איך ייתכן שקיימות מצוות רבות שחכמים זיכרונם לברכה קבעו לנו דווקא על היין.

יין זה עניין מרכזי וחשוב בקידוש של שבת,

קידוש יום טוב בהבדלה,

בברכת המזון,

במילה,

סליחה, בנישואין.

פלא,

איך ייתכן שכל הברכות הן על היין שמביא יללה לעולם?

מבאר הבן ישחי, בני הוא ידע נזיר יט.

ידוע ומפורסם

שהאוכל והמשקה מזינים גם את הגוף

וגם את הנפש,

שנאמר

ואם גם צמאים, נפשם

בהם תתעטף.

איך הנפש ניזונה מאוכל גשמי?

בכל מאכל, בכל משקה יש תערובת ניצוצי הקדושה. זה מה שאנחנו אומרים תמיד לפני,

לברור את ניצוצי הקדושה.

בשעה שאדם מברך על מאכל,

בברכה הוא גורם לבירור ניצוצות הקדושה.

והם שייכים לנפש שלו.

ממילא יובן היטב

שניצוצות הקדושה

הן המזון לנפש בשעה שהוא מברך.

מאחר אם בעץ הדעת היה גפן,

אז הפגם החמור ביותר במיני מאכל הוא ביין.

מטעם זה תיקנו חכמים שישתה אדם

ויברך על היין בכל עת של מצווה,

למען יגדל התיקון של היין, לתקן את העניין של היין.

ובזה יתקנו בכל הדורות את פגם עץ הדעת.

אבל בתנאי אחד,

שהוא שותה לשם שמיים, לשם מצווה.

שתייה כזאת מקובלת ורצויה לפני השם כריח ניחוח.

וזה נרמז במילים.

האותיות של יין

הן כמניין ניחוח.

איך?

מילוי אותיות של יין.

אותיות, מה המילוי שלה?

וו דלת. כמה זה?

עשר.

עוד יוד, מה המילוי שלה? וו דלת.

מה עשר? ביחד?

עשרים.

נון,

מה המילוי וו נון? כמה זה? חמישים ושש, ביחד שבעים ושש.

בסדר?

ניחוח. כמה זה?

שבעים ושש.

אז זאת אומרת, אם אתה מברך כמו שצריך על המצווה ולשם שמיים,

מהיין נהיה ניחוח לפני הקדוש ברוך הוא.

זה התיקון שאתה עושה,

לתקן את פגם עץ הדעת.

טוב,

עכשיו הדברים מפורשים במדרש רבה בירקוד שמעוני,

רק אם אדם מקדש ושותה מעט יין,

כוס אחת בלבד, זו מצווה.

ורבות מצוות שנעשות ביין, כמו שאמרנו,

קידוש בשבת, ביום טוב, בשמחת מצווה, ברית, חתונה.

אדם השותה יותר משיעור מצווה

כבר שוקע בתאווה ומתלכלך ברפש שבטית.

הכלי יקר מחדד,

זה הטעם שנסמכה ברכת כהנים לנזירות.

ללמד שהיין קובע ברכה לעצמו בלבד.

אבל לאחרים ששותים ממנו הרבה,

הוא מביא לידי חטא.

כמו שחטאו,

אדם הראשון, נוח ולוט.

עכשיו בואו נראה מה הקשר המופלא בין נזיל לסודה.

במדרש רבה כתוב

קשר הדוק ביותר בין היין לגילוי עריות.

חווה התפתתה לנחש שהטיל בה זוהמה,

על ידי היין.

נוח השתכר וחם

רבעו או סרסו על ידי היין.

לוט השתכר במערה, בנותיו באו עליו על ידי היין.

מה העניין של יין לגילוי עריות?

שורש הדברים מתבאר על פי דברי החכמים בעירובין סמכי.

אמר בילעאי,

בשלושה דברים אדם ניכר,

בכוסו, בכיסו ובכעסו.

מגלים חכמים סוד כמוס,

דע לך,

לא תמיד אדם

תוכו כברו.

הפנימיות של האדם היא לא כמו החיצוניות. בחיצוניות אתה יכול לראות בן אדם,

מה זה, מאיר פנים, עמדות טובות,

רחב לב, עוזר לאנשים,

אבל לא יודעים מה יש בקנקן בפנים.

מה הוא עושה בבית? איך הוא מתנהג?

מה הוא עושה כשהוא לבד?

ולפעמים הוא בעצמו לא מכיר את האישיות שלו, האמיתית.

המבחן בכוסו, בכיסו ובכעסו.

בספר דיברות צבי בעירובין,

עמוד רפח, מביא ביאור מדהים.

תלמידו של הגאון מווילנה, רבי מנחם מנדל משקלאו,

זכר צדיו וברכה, מבאר.

שלושת הדברים האלה רמוזים בפסוק במשלי כג, למד אלף. אל תרא יין כי יתאדם כי ייתן בכיס עינו.

כתוב כיס, אבל קוראים כי ייתן בכוס עינו.

כשנותנים במילה כוס

את האות עין,

מתקבל כעס.

שלושת המילים,

כיס, כוס וכעס,

מתחילות כולן ב...

ומסתיימות באות כ',

ומסתיימות באות ס'.

שתיהן ביחד בגימטריה שמונים,

כ' וס'.

כמניין יסוד

וכנגד מוח לב.

מוח לב זה גם שמונים.

יסוד האדם.

אומר הדיברות צבי,

למה כוסו כיסו וכעסו הם יסוד האדם?

מה הסיבה לכך שבזה הוא ניכר?

אז באבות מופיע שלושה דברים שנבחנים האדם אם הוא מתלמידי אברהם אבינו או מתלמידי בלעם.

והם מקבילים לשלושת הדברים שמוציאים את האדם מן העולם.

עין רעה

זה קנאה.

בלעם חמד

את כספו וזהבו של בלק ואמר אם יתן לי מלוא ביתו

כסף וזהב.

אז עין רעה זה קנאה.

רוח גבוהה זה כבוד.

בלעם אמר על עצמו שהוא יודע דעות עליון.

ונפש רחבה זה תאווה.

הוא יעץ להפקיר את בנות מואב לזנות.

אז זה עניין של תאווה, נפש רחבה.

זה תלמידי בלעם.

ביתר עומק אמרו חכמים, הקנאה, התאווה והכבוד

מוציאים את האדם מן העולם.

וזה כנגד שלוש עבירות החמורות

עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

קנאה

היא השורש לשפיכות דמים.

אין הרג את אחיו בגלל קנאה.

תאווה עיקרה נעוץ בגילוי עריות.

כמו שהנחש התאווה לחווה

כבוד

כנגד עבודה זרה.

כמו שאומרת הגמרא בסוטה ד',

כל מי שיש בו גסות הרוח כאילו עובד עבודה זרה.

גסות הרוח, כבוד, גיא ו...

זה כנגד עבודה זרה.

עכשיו,

כוסו!

אין הכוונה רק ליין,

אלא זה בא לסמל את הנאות העולם.

בשביל אנשים יין זה הנאה...

אז לא רק יין, כוסו זה כל הנאות העולם,

זה הסמל להנאות העולם שזה תאווה,

ותאווה זה גילוי עריות,

כוסו.

כיסו זה חמדה לממון,

וזה סמל הקינה.

בסוף הביאה לשפיכות דמים.

כעסו,

כעס שוכן אצל מישהו געתן,

וזה הסמל של הכבוד כנגד עבודה זרה,

כי הוא מחשב את עצמו ממש.

אל זר.

רוצה שיכבדו אותו, שישתחוו לו, שיעריכו אותו, שזה, זה, כמו עבודה זרה.

על קרן רוח חכמים הכועס כי כמו עבד עבודה זרה,

ובספר שערי קדושה באר,

שזה תולדה של הגאווה,

מחמת רום לבבו מרגיש את עצמו חשוב מכולם,

לכן הוא כועס ומקפיד על כולם.

ומשום כך יובן היטב,

אדם ניכר בכוסו, כיסו וכעסו,

שהם כנגד הכיבה, התאווה והכבוד,

שהם כנגד עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

ובקריאת שמע,

זה גם רמוז.

כשאנחנו אומרים, ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבביך,

זה כנגד הכבוד,

הכעס,

כועס, כבוד, גאווה.

צריך לאהוב את ה' בכל לבביך.

ובכל נפשך,

זה כנגד התאווה,

שהיא כוסו.

ובכל מאודיך,

ממונך, בכל מאודיך,

זה הקנאה בכיסו

של חברו ומקנה.

רש״י אומר, על פי המדרש,

אל תראה יין כי יתאדם,

כי ייתן בכיס עינו.

ואמרו לקרוא בכוס.

אתה נותן עינך בכוס היין, שזה תאווה,

והחנווני נותן את עין עינו בכיסך, שזה קנאה.

עכשיו נבין מה הקשר בין נזיר לסוטה.

למה נקטו חכמים אדם ניכר בכוסו, כיסו וכעסו?

יכלו להגיד לנו פשוט מה שכבר למדנו באבות.

אדם ניכר בקנאה, בתאווה ובכבוד.

למה צריך להגיד?

משהו שהוא שקול כנגד, למה?

אתם יודעים למה?

בגלל שכוסו, כיסו וכעסו

הם הגורמים למידות הרעות ביותר שהם קנאת אהבה וכבוד.

הם המניע, המנוע לעבירות החמורות ביותר. הם מביאים לעבודה זרה גילוי עריות ושיחות דמים.

הם הגורם.

וכיוון שהם הפתח לחטאים החמורים,

לכן בהם אדם נבחן.

כי אדם לא נבחן לאחר שהוא כבר שקוע בחטאים.

המבחן נעשה בצעדים הראשונים,

לפני שהוא מגיע לאן שהוא מגיע.

ומשכך,

כוסו

גורם תמיד לגילוי עריות,

כמו שהיה אצל אדם

אצל חווה נחבלות,

כיסו

מביא לקנאה וגם לשפיכות דמים,

וכעסו גורם לגאווה בליבו של אדם עד שיכול להגיע לעבודה זרה.

תראו עכשיו, הנה, לדוגמה, כעסו.

שני בעלי גאווה הכי גדולים בעולם, המפורסמים בעולם, טראמפ

ואלון מאסק.

יא בוא בוא, התפוצץ ביניהם.

זהו, טראמפ פיטר אותו,

ועכשיו הטיל מכסים על כל הרכבים ההיברידיים,

הפסיד מיליארדים,

ועכשיו ירד לו 14% ונהיה בלאגן,

זה מבזה אותו וזה מבזה אותו וזה ככה,

ובסוף הוא אומר, אני מטיל פצצה

טראמפ היה אצל אפשטיין.

צ'אפאפאי, בשביל זה משתיקים את העניין.

והוא אומר עליו ככה, והוא מגלה עליו ככה, וזה לא נגמר.

וואי וואי.

אנחנו רק בהתחלה של הסרט.

אומרים שהוא משתמש בכל מיני דברים,

אילון מאסק הזה, גם כשהוא היה בבית הלבן,

נשתמש בכל מיני חומרים.

אז אצלו זה שלושתם.

כוסו,

כיסו וכעסו.

סליחה, אבל זה אדם ניכר.

מכאן יובן הקשר המופלא בין נזין לסוטה.

הנזיר פורש מיין

כיוון שכוסו...

כוסו של יין מביא לתאווה,

וזה גילוי עריות.

אז לכן צריך להתרחק מאוד מאוד.

מספיק שאתה ראית מה אתה גרם היין לאותה סוטה,

אז אתה צריך להתרחק.

אומר אספורנו שזו הסיבה שהנזיר לא מתובל עצום.

אין עניין להמחית את הכוחות שלו.

כי אם יתמעטו כוחותיו, איך יעסוק במלאכת שמיים? יגיד שהוא עייף, הוא חלש, הוא לא...

אלא מצווים אותו למעט את כוח התאווה.

תנזר מן היין

וגדל את השיער שלך.

אל תחשוב על יופי עכשיו.

ורק אז הוא יתהפך לאדם קדוש.

זה מדהים, מדהים.

כמה זה כל הנזירות?

חודש, שלושים יום.

אז מה היה לו? קרחת.

אומרים לו גדל.

כמה יכול לגדול כבר?

וזה נחשב התמיד, כאילו, אל תחוש ליופי. כי פעם היו מגלחים את השערות כל שבוע,

כמו שאומר אומר בן ישחי,

שיש עניין כל ערב שבת לגלח.

סבא שלי המנוח היה הוא ואחיו.

היו אחד מגלח לשני כל יום שישי.

הכהן גדול, היו מספרים אותו כל יום.

כן, לא יודע איך אפשר לספר כל יום, אבל

הוא היה צריך לנת לו מילימטר,

רק לא יותר ממילימטר. אם זה כבר אחת וחצי, זה בלאגן.

אז זאת אומרת,

יופי זה לא קרבולת וזה,

וזה נחשב אדם קדוש.

שלא דואג לעצמו להתראות וזה.

והכלי יקר אומר שנזיר שממעט את אהבתו

לשם שמיים,

זה דבר פלא.

פלא.

אדם כי יפלי לנדור נדר. אדם.

פלא. גם אבן עזרא אומר.

פלא. שאדם יכול. אתה מבין. לבנות את התאווה.

חודש!

אני עשרות שנים. לא שותה יין בכלל. רק בקידוש קצת.

לא שותה. מציעים לי ככה. זה יין ישן וזה ישן תאריך. זה חריף.

תלך מפה.

אני, אבא שלי יש לי נזירים

לכן אמרה התורה איש או אישה כי אפלי לנדור נדר נזיר, גם זו התורה שאדם שמקדש את עצמו

במיעוט הנא אותם

זה פלא

ואמר המלאך למנוח

למה זה תשאל לשמי והוא פלא

כי הוא נשלח

להודיע על תינוק חדש, שמשון,

שיהיה נזיר,

נזיר אלוהים

מהלידה שלו, לכן הוא אומר פלא,

כי זה פלא שילד יגדל ישר נזיר, קדוש,

וגדל את הסערות, כן? לא נגע בפסערות,

נזיר עולם, נזיר שמשון, נזירות שמשון.

אתם אומרים, פלא, פלא, פלא,

מי שרגיל יין, זה בשבילו להפסיק, זה ממש

כמו סיגריות.

מה זה הדבר? אתה שורף 25-30 שקל כל פעם, אתה שורף

ככה ומכניס עשן לריאות ועושה לך בצקת בפנים, וזה 60% מתים מסרטן,

ואתה תפסיק,

לא יכול,

לא יכול. יש אנשים שמחכים מוצאי שבת,

כבר בסיגריה אחרי שבת, אחים איכס,

אחים על הפנים.

כן,

לא יכולים, לא יכולים.

מה זה השיגעון?

זה פלא שאדם יכול.

החכמים אומרים שאם אתה לא לוקח את הכפית האחרונה מהמרק או מהתבשיל או מה זה, זה נחשב תענית של יום שלם.

זה פלא שהאדם יכול לבטל תאוות.

פלא.

אם אדם פורה 30 יום זה נזיר,

ולכן סתם נזירות 30 יום,

וזה כלל יסוד לכל התאוות של האדם בעולם הזה. לכן אני אומר לאנשים לרקוד חודש,

לשיר חודש.

בדרך כלל אדם עצל מטבעו, מה אני ארקוד?

מה אני זה? מה אני זה?

אבל אם הוא שובר 30 יום רצוף, זה כמו נזיר.

שלושה חודשים 90 יום זה שלוש פעמים נזירות, זה חזקה שהוא יצליח במה שהוא רוצה.

הכל זה מסוד הנזירות.

נזירות זה קדוש יום.

בדרגה של דבי.

דע לך,

אם אתה פורש מתאווה שלושים יום, חזקה שלא תהיה יותר להוט אחריה,

ותוכל לקנות דרגות פרישות,

הפך מן התאווה שהיא נחוצה ביין.

אז אם כן,

הבנו שהגורם לקנאת אהבה וכבוד זה כוסו, כיסו וכעסו, שהם הגורמים והמניעים,

ולכן אדם ניכר בהם. תתבונן בבני אדם,

תראה איך הם בשלושת הדברים האלה,

מפה תדע בדיוק מיהו.

כלפי חוץ הוא יכול לראות את זה, אבל תבחן אותו באחד מהשלושה האלה, תראה מה קורה שם.

לפי זה תאכל אדם.

אהה הכל יודוך והכל ישמחוך מהכל יאמרו והכל יאמרו ואין קדוש כשם הכל יאמרו ואין קדוש כשם הכל יודוך והכל יאמרו ואין קדוש כשם הכל יאמרו ואין קדוש כשם הכל יאמרו ואין קדוש כשם הכל ידוך

הכל נשבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו

אין קדוש כאשר הכל ידו חם והכל והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כאשר

ישמחו במערכותיך

שומרי שומרי שבת וקורא עונג שבת ישמחו במהלכותיך שומרי שומרי שבת וקורא עונג שבת

מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי שמי שבת מקדשי מקדשי מקדשי שמי שבת שיהיה לכם שבת שלום

הריני מכוון, כאשר חכמים דאוריתא בשמחה דאוריתא, גומל נפשו איש חסד דאוריתא

כבד את אביך ואת אמך דאורייתא, לעשות נחת רועה לקדוש ברוך הוא,

לעשות נחת רועה לתנא הקדוש,

שיהיו שפתותיו דובבות בקבר.