"חנוך לנער" - פרק א' - חובת החינוך - הרב שמעון משה חי רחמים
תאריך פרסום: 01.11.2025, שעה: 10:31
- - - לא מוגה! - - -
שלמה המלך במשלי כותב בפרק כב פסוק ו "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" זהו עיקרו של חינוך ילדנו על טהרקת הקודש לא זאת בלבד שהנער הוא נער ויד אביו עודה תקיפה עליו ישמע לו ויעשה כמצוותו אלא גם כשיגדל והוא עדיין ברשות אביו אף כי יזקין לא יסור ממנה כי החינוך הוא לא בגדר של ציווי שאב מצווה את בנו או את תלמידו עשה כך ועשה כך. גם זה לא הרגל בלבד. כי מי שמרגיל לו לעשות מעשים טובים יעשה מעשים טובים. ואם ירגילו אותו חס ושלום למעשים אחורים הוא יעשה מעשים אחורים. יותר יותר גדול יותר הפועל מן הציווי ומן ההרגל הוא החינוך. שני אלה הדברים הציווי לצד ההרגל. הם סך הכל כלים המשמשים את האדם המחנך את בניו אחריו. הוא מוכרח להשתמש בכלים הללו כדי להפיק מהם את מהיריו התועלת והכל לצורך עבודת השם הטובה והאמיתית. כך כותב לו גם רבי קולונימוס קלמיש. זכותו תגן עלינו אמן. בספרו חובת התלמידים. המילת חינוך כתובה בספר חובת התלמידים. הכוונה היא לגדל ולפתח את טבעיו של הילד שנמצאת בו מידה או כוח ובהעלם אחד לגלות אותה כלפי חוץ. נכון הוא שאיש ישראלי עוד בילדותו רוח נשמת השם מפעפעת ותמונה בו ועל כן צריכים אנו לדאוג לו ולגדל אותו ולחנכו ולהוציא ממנו את מהיריו התועלת מנשמה זו החוצה כדי להיות עבד השם אמיתי המאמין ומקיים את תורת השם ומצוותיו ובהם בכל דרכיו יחפוץ. ומי אנחנו הראויים לעשות כן? לפעמים מתגנבת לנו מחשבה כלשהיא עודות עצמנו. פעם בדורות הקודמים, אף על פי שהמצב היה בחי רע, מצב כלכלי עגום, או לצד האחר שהיו עשירים גדולים, מכל מקום לא היה ברשותם את האמצעים המשוכללים שיש בידינו היום. וממילא מובן המאמץ בזמנם היה רב למעוד. לדוגמה, בדורות הקודמים, אם רצו לאפות לחם, היה עליהם לטחון חיטה בצורה ידנית, ללוש ולאפות, ולא תמיד גם היה תנור זמין בביתם. הם צריכים לגשת למקום שנמצאים שם תנורים ושמה לשלם ממיטב כספם ולאפות בעבורם את הלחם מחוץ לביתם. כמו כן, גם להשיג מים כדי ללוש היו צריכים לרוץ אל הבאר, לשאו מן הבאר מים. לא תמיד החבל או הקד הכלי, הדלי היה מצוי. הם גם היו צריכים להתאמץ והכל היה במידה ועל כל דרכי הפעולות הללו שנעשו עם אבותינו ואבות אבותינו בדורות הקודמים היו מצריכים אותם למאמצים כבירים גדולים ועצובים לעומת דורנו אנו ואף על פי כן למרות כל הקשיים למרות כל הסבל למרות כל המצבים כולם הם הם זכו לגדל ולחנך את ילדיהם הן הבנים והן הבנות בקדושה בטהרה ובתפארת השם לעומת זאת בדורנו אנו אף על פי שיש לנו את כל ההישג המכשור כגון טלפון תנור אפייה קמח מים פותחים את הברד שופע לו זרם של מים הכביסה שאנחנו מחפשים לא צריכים לרוץ אל הנהר הכל נעשה בלחיצת כפתור ובמכונה שלא נדבר על המיקרוגל מייבש כביסה שועבי אבק משוכללים אם פעם היה ידני היום זה כבר רץ ומסתובב וכבר שדרגו את זה לשואב אבק שמטפס על כל מיני מדרגות ושפת מדרגות ועוד ועוד מכשור חדיש ועם כל הדבר הזה זה וחרב כל הטכנולוגיה המתקדמת קשה לנו מאוד בתור הורים לחנך את ילדנו ועוד יותר זה קשה לנו מהדורות הקודמים עד כמעט שישנם הורים שמרימים ידיים אומרים זהו אני איני יכול יותר לא מעוניין בבן או בבת הזאת צריך לזכור אם נתן נתן לנו הקדוש ברוך הוא את הניסיון. אם נתן לנו הקדוש ברוך הוא את היכולת להביא את הילדים הללו לעולם, זה לא רק להביא אותם לעולם, אלא גם לחנך אותם על פי דרך התורה הקדושה, מצוות השם ודרך השם. אנחנו זוכרים היטב בדורות הקודמים שבמבט של עין אחד, ידענו מה ההורים דרשו מאיתנו. הורדנו ראש ועשינו את רצונם בצייתנות גבורה. לא היה לנו שום מקום לטוב ענות אלא אדרבה. ההפך. תמיד חשבנו איך לרצות את ההורים. אך בימינו אנו המצב אגום היום ונורא. יש מכשור, יש לוקסוס, מרצדס, אבל אין חינוך, אין שליטה על הילדים, פשוט מצב מייאש לחלוטין. מי אנחנו עצלנים? טיפשים מחשבות כאלו תורדות כל אדם ואדם, כל הורה והורה. הם צפות ומטרידות את שכלינו. יש פעמים שאנחנו מהרהרים בכל מי אנחנו? מה קורה איתנו? בוא ננסה לעמוד בשיעור זה על שורש הדברים. כפי שפתחתי, רבי קולונימוס קלמיש, זכותו תגן עלינו אמן השם יקום דמו. כותב בספרו חובת התלמידים בעמוד טו. לא בהשערות, רק בחוקים איתנים ועובדות חזקות עלינו לבאר בראשונה. מה החילוק בין דורנו אנו לדורות הקודמים? למה בדורות הקודמים כל חינוך שהיה היה מועיל? תלמיד של כל מלמד וכל אב היה תלמיד. בן של כל אב והם היה בן. בת של כל אב והם הייתה בת. כולם רובם ככולם היו עובדי השם האחד פחות והאחד יותר דרך ארץ הייתה ניכרת על מעשיהם ועל פניהם ולכן אתה אך הסיבה היא הפשוטה והעיקרית שהנוער קם וחושב את עצמו כיום הזה לאיש בטרם במועדו ההשערה היא לא בדויה. אנחנו אומרים בזה כי גם כל העולם מכונן על זה ולא את הטעם והסיבה באנו לבאר. למה קם נוער לחשוב את עצמו בדעת וברצון ובעודו בוודעת מהופכת ורצון של בוסר מר ועוד הודיעו לנו מראש חכמינו זכרונם לברכה על פי הגמרא בסטה מט עמוד א' בעיקדמשיכה חוצפה יסגה גם זאת חוצפה לחשוב את עצמו מו ואת דעתו לנאמן ובטוח לסמוך עליהם. הדבר כל כך מתלקח עד שמשתוממים אנו לפעמים לראות תינוקות קטנים של ממש. איך שרוח עצמית ועומץ מדומה מבצבצים בהם ועולים בהם בלי לחשוב והם נהפכים כביכול להיות לאנשים עם דעת חשובה כלפי הוריהם. כל דברי הרב נאמרו לפני כ-60 שנה ואנו רואים זאת בדורנו ענו בצורה חריפה וברורה ביותר. יש טעם למרדנות והעצמאות. כך כותב רבי רפאל שמשון הירש הרשר. הוא היה חי בגרמניה, זכיתי להיות על קברו, בבית העלמין הגדול בגרמניה. הוא היה חי לפני כ-150 שנה. הוא מציין את הסיבה לירידה הרוחנית והמוסרית והקושי החינוכי ששורר בדורות האחרונים ועף בדורו. וזאת משום ההבדל בין החיים של יהודי אשכנז שחיו אז בגטאות לעומת צורת החיים לאחר שקיבלו זכויות כאזרחים מן השורה הראשונה והורשו לנהל אור החיים בכל המדינה ומה ההבדל היה כאשר חיו בגטו בלבד כל הילדים ראו כולם חינוך אחיד תורה מצוות, יראת השם וגם אלו שלא ראו ברכה בלימודם, גדלו אףהם כאנשים יראי שמיים, היות והיו סובבים בסביבה של יראי שמיים. ומשום שזו הייתה הדרך היחידה שראו, ורק אותה עודדו כל אבותיהם, אבל לעומת זאת, כאשר יצאו למרחב הגשמי, מחוץ לכותלי הגטו, הילדים כבר ראו מציאות שונה. שמעו דעות נבובות הלכו שבי ונפלו ברשתן תענוגות העולם קסמו לעיניהם הקדמה החומרית העבותה להם מטרת חיים וממילא הם לא ראו את הוריהם כאנשים נאורים וחדשים אלא כאנשים מיושנים כך נוצר לו הנתק הרגשי בין הבנים לאבותיהם והוא הוא שהוביל לניכור שאף גבל בחוצפה. דברי הרשר הירש תועמים גם לדורנו אנו. אפשר לומר שבדורנו הבעיה חריפה ביתר סאט. היא משום ההתפתחות של כלי התקשורת. כל ילד שומע דעות מכל העולם. בר מינין בכל מיני כלים אסורים. רדיו. אתם טלוויזיה, מחשב, אינטרנט בעיתונות שחוספת לה ונכנסת לה אפילו לבית מדרשם של הציבור החרדי בר מינן. התחבורה מתקדמת, מאפשרת מפגשים עם כל מיני אנשים מכל קצוות המדינה ואפילו מכל קצוות העולם בצורה קלה מאוד. ואם לא די בכך הרי שיש לנו גם גיבוי מדיני לעצמאות הילדים המוביל למרד ואף הוא מעוגן בחוק ואין זה סוד שהתקשורת מפרסמת ומעודדת לעצמאות ומרד אף בילדי ישראל דבר הגורם לנזק בלתי הפיך גם היום מודים להם בעולם החילוני שהחינוך הוא איננו חינוך טוב, הוא חינוך כושל, הוא חינוך שמביא אותם לידי פשעים, לידי מקומות לא טובים, שימוש בדברים מסוכנים ליד, דברים חמורים ומזיקים, דבר שמהו כישלון חריף וחמור ביותר. וכאמור לאל, אם כן, לכאורה אנחנו אמורים להיות פנויים יותר. ואם כל הדברים משודרגים לפנינו, אנחנו נמצאים בדור שהכל הולך בו בקלות. להפך, היא הנותנת. היינו צריכים להיות יותר פנויים לעבודת השם וחינוך ילדנו. אולם האמת היא שכך נראים הדברים עם מבט שטחי של עינינו. אבל אם נתבונן נגיע למסקנה שאין שום השוואה או איזון על ידי האמצעים הטכניים. וזאת מכמה סיבות. הסיבה הראשונה, גם כאשר ישנם אמצעים טכניים המקלים על אורח החיים דבר יום ביומו, עדיין אין זו ערובה שנהיה פנויים משום שכל אמצעי דורש לו מחיר, למשל החזקת טלפון או פלאפון, מייבש, מכונית, חשמל ומים, מצריכים תשלום. אם זה תשלום הקנייה ואם זה החזקה שוטפת וכן על זה הדרך ותמיד האדם עסוק וטרוד כיצד להשיג ולהשתדרג ולעשות עוד וליסינג ולא ליסינג והכל צריך גם את הממון את הכסף כדי שנוכל להשיג את הדברים צריכים לצאת לעבוד העבודה תופסת לנו את הראש וכך בעצם שום מקום לא נותר להתפנות עבור חינוך ילד ידנו. כי גם המקום הטהור שנותר לנו, גם אותו אנחנו לפעמים חס ושלום מאבדים להבל וריק. ולכן אנחנו כבולים להתחייבויות המנתקות אותנו מהם. המציאות תוכיח לנו כמה זמן אנחנו נמצאים עם הילדים בפועל וכמה זמן אנחנו עוסקים בחיי עולם הזה ברמינן. וזאת עוד גם בהניח שהשפע והאמצעים הטכניים אינם דורשים שיעבוד ממוני וגופני עדיין אין להשוות את עוצמת גודל הסיכון על הרוחניות של ילדינו על ידי אמצעי התקשורת וחשיפתם והעולם המתרחב ובסיבה שנייה יכול להיות כל היכולת הטכנית הזאת שאמורה להיות משקל כנגד והיא מפרקת את המצב ולכן אין להשוות מאמץ של הורים נגד תקשורת וכנגד רוח המרדנות המתקדמת של הילד כי בוודאי הרבה יותר מטישו המאבק הרוחני מהמאבק הגשמי וממילא הכל מובן כל השכלולים החומריים אינם תרופה לבעיית החינוך אלא זה מעשה נקודתי כדי לפתור נקודה מסוימת של שקט שההורים מחפשים או שאר דברים כדי לפתור בעיה רוחנית דרוש בידינו לעשות מאמץ הרבה גדול יותר ומכיוון שכן עלינו להבין שאנחנו כהורים כן עושים מאמץ ולא פחות מהדורות הקודמים אדרבה המאבק והמאמץ של ההורים בדור הזה הוא גדול מאוד וראוי לערכה מהדורות הקודמים ובפרט מה שכותב רבנו חיים ויטל בספרו וזה לשונו פעם שאלתי למורי ורבי הלווא רבנו האריזל ואמר לי דע לך כי אין גדלות הנפש תלויה כפי מעשה האדם רק לפי הזמן והדור ההוא כי מעשה קטן מאוד בדור הדור הזה שקול בכמה מצוות גדולות שבדורות האחרים. כי בדורות הללו הקליפה גוברת מאוד מאוד לאן קץ מה שאין כן בדורות הראשונים. ואילו הייתי בדורות הראשונים היו מעשיי וחוכמתי נפלאים. עד כאן תוכן דבריו של רבנו חיים ויטל. אם בדורו של המהרכו מעשה קטן היה נחשב גדול לעומת הדורות הראשונים בדורנו אנו על אחת כמה וכמה כל מעשה קטן של קדושה של יראת שמיים רוחני שקול הרבה מאוד כנגד הדורות הקודמים כל מאמץ בחינוך שאבא או אמא מתאמצים עבור בניהם עבור ילדיהם הוא שקול פי כמה וכמה יותר מהדורות הקודמים. אשריהם של ההורים שזוכים להתעמץ עבור חינוך ילדיהם אין קץ ואין שיעור לסכרם בעולם הבא. חיזוק נוסף אפשר להביא ממה שמובא במדרש רבה רות פרק ה פסוק ו אמר רבי יצחק בר מריון בה הכתוב ללמדך אם אדם עושה מצווה יעשנה בלב שלם בלבב שלם שאילו היה ראובן יודע שהקדוש ברוך הוא מכתיב עליו את מה שכתוב בבראשית לזכא וישמע ראובן ויצילהו מידיו על מה שהאחים רצו לעשות ליוסף בכטפו היה מוליכו אצל אביו ואילו היה יודע אהרון שהקדוש ברוך הוא מכתיב עליו את מה שכתוב בשמות ד יד הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בליבו בטופים ובמחולות היה יוצא לקראתו של משה רבנו ואילו היה יודע בועז שהקדוש ברוך הוא מכתיב עליו את דברי הכתוב ברות ב יד ויצבות לכלי ותאכל ותשבע ותר עגלות מפותמות הים האכילה רבי כהן ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי כתבו לשעבר היה האדם עושה מצווה והנביא כותבה ועכשיו כשאדם עושה מצווה מי כותבה אליהו כותבה ומלך המשיח כותבה והקדוש ברוך הוא חותם על ידיהם הדהו כתיב במלאכי ג תז אז נדברו יראה אדוני איש אל ראהו ויקשב השם וישמע ויכתב וכולי עד כאן לשונו של המדרש ישנה אמנם שאלה פשוטה וכי ראובן אהרון ובועז רטפים אחר הכבוד שפרסמו אותם שהיו מוכנים לעשות את המצווה ביתר שלמות הרי לא יעלה על הדעת הרי מדובר בצדיקים גדולים, הם לא מחפשים את הדברים הללו. ולחד, נתאר לעצמנו, הבבא סאלי, זכותו תגן עלינו אמן. רבי ישראל אבו חצירה. האם הוא יקיים מצוות בשביל כבוד? בוודאי שלא. אז פשוט שגם ראובן, אהרון ובועז לא קיימו מצוות בשביל פרסום ובשביל כבוד. הסיבה שהם לא ידעו ועשו את המצוות כולם לא ידעו שהם יהיו לאות דוגמה ומופת לדורות הבאים ולכן הם לא פעלו בצורה רגילה אם הם היו יודעים שהם יהיו סמל הוא מורשת לדורות הבאים והם יזכרו על ספר והישמשו כדוגמה חיובית פי כמה וכמה הם היו פה פועלים בצורה נמרצת ואיכותית. התעונה פעילות מעל הנדרש. במקרה שאיננו דוגמה. המדרש מגלה לנו דבר נפלא. גם עלינו יהיה החיוב. ואנו גם ניכתב בספר ההיסטוריה לעתיד לבוא. יכתבו עלינו כיצד פעלנו, כיצד חינכנו, כיצד התמודדנו בניסיונות קשים ורבים ולא נכנענו. עמדנו בגבורה במשימות קשות, בכל דור ודור מרימים על נס גבורות של כאלה ואחרים. נס חנוכה, גבורת המכבים, לעומת היוונים והמתינים. כך תתנוסס לה לעתיד. גבורת ההורים העומדים בגבורה מול העולם החומרי. המלא כפירה, המלא תאוות ועוד המון מרעין בישין. אין לעלותם על הכתב מפעת גודלם, כוחם וקיומם. אבל מה שברור הוא שדורנו מלא בניסיונות כבדים והוא שונה מהדורות הקודמים. ולכן כותב רבנו האריזל, עלינו לשמש דוגמה לדורות הבאים ביודאנו שנכתב על ספר דברי הימים שאותו כותבים אליהו הנביא הוא מלך המשיח ובצורה הזו חובה עלינו להשתדל לחנך בצורה איכותית ותקינה בשמחה ובביטחון בהשם כי נאמן הוא המקום לשלם שכרנו ואין שום צל של ספק שכדאי הוא המאמץ האמיתי לצד הבחיות והתפילות להשם יתברך על חינוך ילדנו. אף על פי שכרגע אין לנו שום ערובה מה תהיה לה התוצאה אך לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להתבטל ממנה. צריך לזכור את דברי הכתוב באבות ב טז. ולכן חזק חזק ונתחזק בעד ילדינו ובעד תורת השם אלוקינו. עצה טובה. לא פעם נגרמת לנו עוגמת נפש תוך כדי פעולות של החינוך. כואב לנו שהענשנו. כואב לנו שלא יכולנו להתיר לילד לצאת לשחק, לצאת לאירוע, לבקר קרובים. נזפנו בילד, קיבלנו מכתב ממקום הלימודים שהילד לא מתנהג כל כך קשורה. ולפעמים הילד אף מתחצף ובכלל מתעוררים לנו חששות מה יהיה עם הילד כשיגדל האם הוא ישמור תורה ומצוות או חס וחלילה יפרוק עול אוי מחשבות תורדניות ומפחידות לפעמים רואים את הילד שהוא מזלזל במצוות לא מתפלל לא מברך או מברך ועושה טובה כלחר יד ועוד ועוד חששות הגורמים לנו עוגמת נפש כמה דמעות ות נוזלות בחיל יש עצה באותם הרגעים יש לנו לכוון שתהיה עוגמת הנפש כפרת עוונות בעבורנו והיא תהיה במקום ייסורים אחרים שאמורים לבוא עלינו ובפרט אם באותם רגעים אנחנו בוכים צריך לזכור שערי דמעה לא ננעלו יש לנו לנצל לשת תפילה על היל ילדים והכל כדי שיזכו ויגדלו לתורה ליראת השם ונזכה לרוות מהם רוב נחת. כך מובא גם בערך גלות על פי דברי רבי אליעזר מפפו בעל הפלא יועץ זכותו תגן עלינו ועלייכם אמן כי יהי רצון שנזכה להצליח בחינוך ילדינו בקדושה וטהרה ולהעמיד דורות ישרים מבורכים אמן ואמן B
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).