ה'חפץ חיים' 'נפוצות ישראל' פרק ח' ההנהגה אשר מנהיג בה ה' את עולמו | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

פרק ח',

נפוצות ישראל לחפץ חיים,

בו יבואר ההנהגה שמנהיג הקדוש ברוך הוא בהן בעולמו.

אנחנו חוזרים קצת על השיעור האחרון.

דע עוד שיש שלושה מיני הנהגות שהקדוש ברוך הוא מנהיג בהן עולמו.

אחד,

הנהגה טבעית שהקדוש ברוך הוא מנהיג בה תמיד כל העולם,

דהיינו שנותן מטר על פני האדמה ומוציא לחם מן הארץ ומצמיע חציר לבהמה,

בכל העניינים כדומה.

זה הנהגה אחת, הנהגה טבעית.

באחת זה הנהגה ניסית.

זו הנהגה שהיא למעלה מדרך הטבע לגמרי,

כמו שהיה ביציאת מצרים ובבקיעת הירדן כשנכנסו לארץ וכדומה,

כמו שמפורסם בתורה ובנביאים.

והנהגה כזו שמשתנה הטבע לגמרי איננה רק בשביל כלל ישראל או ליחידי הדור כמו לנביאים ושאר קדושי העליון.

אז הנהגה ניסית כזאת

היא רק לכלל האומה הישראלית

או ליחידים, יחידי סגולה.

זו הנהגה ניסית.

אם יש הנהגה ממוצעת בין נס לטבע,

דהיינו מידת הברכה,

שנס נקרא דבר חדש ממש.

בהנהגה זו איננה חדשה ממש.

רק שנשלח ברכה במעשה ידיו ומתרבה הדבר מאוד מאוד.

כמו שאמרו חכמים זיכרוני ברכה במודד מעשר,

שצריך לומר יהי רצון שתשלח ברכה בקרי הזה.

אז אף על פי שכבר זה מונח לפניו,

אפשר עדיין לבקש לפני שספרו ועמדו ומדדו שתהיה ברכה בקרי הזה.

זאת אומרת, כל זמן שאדם לא סופר את המעות שבתוך כיסאו,

יכול להיות שהברכה תשרה ותהיה לו יותר,

אף על פי שיש שם איזה סך כלשהו.

או שמזדמנים לו כל האמצעים מצליחים לו לעסק זה,

אפילו שאינו בדרך הטבע ממש,

על ידי זה מצליח בעסק.

זאת אומרת,

כדי שאדם יעשה עסק מסוים צריכים להזדמן לו איזה עשרה פרמטרים כדי שהוא יוכל לבצע אותו.

אבל על פי טבע אז צריך ללכת לקנות וצריך להשיג וצריך לפעול כמה פעולות עד שיוכל.

אבל יש לו ברכה שפתאום אחד בא ואומר, אתה אולי צריך את זה, ופתאום הוא בא,

פתאום הוא פגש את ההוא בדרך וכבר יש לו את זה.

ואז מזדמנים לו כל הדברים.

אז זה לא נס גמור, שזה כאילו דבר שהוא לא טבעי,

שזה לא במציאות וזה הגיע,

אלא זה דבר טבעי והגיע בדרך לא טבעית.

זאת אומרת, בדרך שהיא כזאת חצי ניסית.

אבל זה לא נס, אלא זה נקרא ברכה.

ואפילו אם עסקו הוא באיזה דבר פרטי,

שאינו צריך רק לאנשים יחידים,

והם מזדמנים לו, האנשים האלו, בעיתו ובזמנו.

ועל ידי זה מצליח ומתעשר.

בדיוק אחד רוצה להיפטר מסחורה והם מביאו אותה בזול כי הוא יוצא לחו״ל, ואז בדיוק מישהו בא ואומר,

אולי יש לך זה, ואז זה מסתדר בדיוק, אז שולחים לו מפה ומפה,

רואים שיש פה ברכה.

זה בכלל מה שאמר הכתוב,

כי אדוני אלוהיך הוא נותן לך כוח לעשות חיל.

הקדוש ברוך הוא יאהב לך עצה למקנה נכסין,

והוא נותן לך כוח לעשות חיל.

אז זה ברכה.

ואף על פי האמת ההזדמנות הוא עניין ניסי,

אבל זה לא ניכר לכול.

זאת אומרת, זו דרך לא טבעית,

זה שייך יותר לדרך הניסית,

אבל לא כולם מכירים בזה כנס.

אז הוא אומר, איזה מזל ראית? בדיוק בא לי איזה מזל, קוראים לזה איזה מזל כזה.

הנכון זה איזה השגחה שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו ונותן לו ברכה

במעשי אדם.

וכל זה נכלל בכלל ששורה מידת הברכה על העסק הזה.

בעיני עניין הברכה איננה עניין ניסי,

רק שמורה על השגחת השם.

ותדע שאילו ברכה היה בכלל נס,

אז איך כל אחד מתפלל ומבקש שים שלום טובו וברכה?

שים שלום טובו וברכה.

אם ברכה זה ממין הנס,

אז איך כל אחד מבקש נס גמור?

זה לא מצוי,

אלא ליחידי הדור כמו הנביאים וקדושי העליון.

אז זה מראה שזה לא נס גמור לגמרי.

והנה על מידת הברכה,

תלויים כמה ייעודי התורה,

כמו שנאמר.

וכי תאמרו, מה נאכל בשנה השביעית?

אז מה אומרת התורה? וציוויתי את ברכתי לכם,

באמת,

אם בן אדם זורע, אז הוא מקבל לשנה.

ופה יש הבטחה, אם תשמרו את השביעית, אני אתן לכם לשלוש שנים.

אז זה ריבוי, מצד מה? מצד הברכה.

ועשת התבואה לשלוש השנים.

וכן,

בגלל הדבר הזה יברכך השם אלוהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך.

זאת אומרת, רואים שהקדוש ברוך הוא יברך

את האדם בכל המעשים ובכל משלח ידו.

וכן כמה פסוקים בתורה כיוצא בזה.

בעיני מידה זו של ברכה נתן אותה הקדוש ברוך הוא בראש ובראשונה לאברהם אבינו מעת שקיבל את הניסיון הראשון שהוא נתנסה בעבודתו.

כמו שאמר לו, לך לך מארצך בפתיחו ואברכך ואגדלה שמך ויהיה ברכה.

זאת אומרת, לא רק שאני אברך אותך,

אני אגרום שאתה תהיה מקור הברכות בעולם מעכשיו.

את כל הברכות שהם זקוקים מלמעלה,

אני מפקיד את כל הברכות ביד שלך.

את מי שתברך יהיה מבורך.

וכן אחר כך לכלל ישראל מעת שקיבלו על עצמם לקיים את התורה.

כמו שכתוב,

ראה אנוכי נותן לפניכם היום

את הברכה אשר תשמעו,

אז מי ששומע בקול השם, הקדוש ברוך הוא נותן לו ברכה.

ופרש רש״י, על מנת אשר תשמעו.

אז הברכה היא בתנאי על אשר תשמעו.

ומידת הברכה איננה תלויה דווקא כשעושה עסק גדול,

ולא בריבוי העסקים,

אלא בכל משלח ידו,

אפילו עסק קטן מאוד.

כשהקדוש ברוך הוא שונה את ברכתו,

תצליח בזה.

וכמו שכתוב, ייצב השם איתך את הברכה בה אסמך ובכל משלח ידיך.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא יכול לשלוח לך ברכה בכל מצב.

יש לך הרבה עסקים, יש לך מעט, יש לך עסק גדול, יש לך עסק קטן,

אין שום בעיה.

הקדוש ברוך הוא יכול לתת לך ברכה, אתה יכול למכור אפילו מוצר אחד וקטן,

ולהתעשר ממנו.

אני הכרתי בן אדם אחד בלונדון,

שבכל לונדון הוא היה מוכר רק גרביים.

הוא היה מביא מסין,

בסנטים בודדים, עשרה סנט,

והיה מוכר בדולר.

אבל היה מוכר כל סוגי הגרביים בעולם.

אז הנה, הם מפעלו מפריט אחד.

מפריט אחד אפשר להתעשר בגדול.

לא חייבים הרבה בלאגן.

אז כשיש ברכה,

הקדוש ברוך הוא עוזר.

כשהוא מפסיק את הברכה,

אז בן אדם מתמוטט.

כמו סיפר לי מישהו, שלפני מספר ימים הוא ראה בן אדם ולא האמין שהוא רואה אותו עומד עם כוס

בצומת ומבקש נדבות.

בן אדם שאין לו קרקעות, בניינים, עסקים, הכול עשיר,

עומד עם כוס,

התברר אחר כך והתברר שהוא נפל מן חסר.

וכאשר נסתכל עוד נראה שבמידה זו של ברכה מנהיג הקדוש ברוך הוא לישראל בכל עת ימי גלותם.

מה ראיה אומר החפץ חיים שהקדוש ברוך הוא מנהיג עם ברכה את כל היהודים שנמצאים בגלות?

כיוון שאין להם שום יסוד למזון,

כמו לשאר יושבי הארץ,

כי בתקופות מסוימות

לא נותנים להם לקנות שום אחוזה,

לא היו נותנים להם,

היו עושים להם מגבלות.

אז אומר כל אחד,

אלא כל אחד עושה איזה עסק,

הוא מזדמן לו מן השמיים, האמצעים מצליחים לזה,

הוא מתפרנס על ידי זה,

ולפעמים גם כן מתעשר על ידי זה,

והכל תלוי על פי ריבוי הברכה ששורה על העסק ההוא.

זאת אומרת, אדם שואל, למה אני לא מצליח?

הוא פתח עסק, מצליח, אני לא מצליח. לך אין ברכה.

לך אין ברכה.

למה אין לך ברכה?

הברכה אשר תשמעו.

אם תשמע בקול השם

ותעשה רצונו,

לא תעשה קומבינות,

תלך ישר והכל יהיה בסדר, על פי התורה.

תשמעו ברכה,

תתחיל עם הקומבינות,

אתה אומר שאתה לא צריך אותי, אתה מסתדר, אתה מתכוון.

תמשיך הלאה, תעשה קובאנה, יאללה.

היוצא מזוודנו,

שעל ידי קבלת התורה וקיומה

זכוי ישראל למידת הברכה.

אז כל הפסקים שעברנו בברכות,

רואים שזה בא מקיום התורה והמצוות.

וזה מאז שקיבלנו את התורה וקיימנו אותה,

זכוי ישראל למידת הברכה.

ובפרט כשמתחזק האדם במידת הביטחון,

בוודאי באה הברכה לתוך ביתו.

ככתוב, ברוך הגבר אשר יבטח בשם.

זאת אומרת,

אם אדם בוטח בשם,

אז מובטחת לו ברכה בתוך ביתו.

אז מי לא רוצה ברכה?

ברכה מאת השם זה הצלחה בכל.

מה צריך לעשות? תהיה בעל ביטחון,

תפתח בו אבל שהוא נותן ברכה.

ואם אתה לא סומך עליו שהוא יכול לתת ברכה,

אתה עושה השתדלות יתרה,

אתה סומך על אנשים וכו',

או אתה סומך על עצמך עם הקומבינות,

אז הברכה תסתלק ממך מעלה.

אלא אם כן אתה רשע,

והקדוש ברוך הוא נותן לך בהיותך רשע, כבר שכר בעולם הזה במקום בעולם הבא.

אז זה ייראה בעיניך כאילו יש לך ברכה. אין לך ברכה.

פשוט משלמים לך כבר את השכר של העולם הבא פה.

ועל כן, כעת,

כאשר מתרבים כמה ענייני מצוקות בעולם,

שכמעט אין שום מקור לפרנסה על פי דרך הטבע,

אין לנו אלא רק לחסות בשם השם.

ויפלא מהשם דבר להושענו.

הקדוש ברוך הוא יכול למנע ממשהו, משהו יכול למנוע אותו.

מלהושיע אותנו,

ובוודאי על ידי שנחסה בו,

נשלח לנו את ברכתו ממעון קודשו.

וכן רמז לנו הנביא צפניה,

שכך יהיה בסוף ימי גלותנו.

כמו שאומר הפסוק, והשארתי בקרבך עם עני ודל.

רוצה לומר, בסוף ימי הגלות, כמו עכשיו,

והשארתי בקרבך עם עני ודל.

רוצה לומר, עם שהוא מעונה וגם עני ודל.

זאת אומרת, מעונה ודל.

וחסו בשם השם.

אז מה יעשו?

אם הם מעונים ואם הם דלים ורשים, מה יעשו?

אומר וחסו בשם השם.

ולא פירש לנו הנביא פה מה יהיה כשנחסה בשם השם. הוא רק אומר וחסו בשם השם.

ומה יהיה?

הוא לא אומר.

אבל זה כתוב במקום אחר אצל דוד המלך בטינים,

קייח.

ברוך הבא בשם ה'

ברכנוכם מבית ה'.

רוצה לומר,

שעל ידי שבא בשם ה',

ברוך הבא בשם ה', יבוא על הברכה מבית ה',

ששם מקור כל הברכות וההשפעות.

היוצא מדברנו,

שצריך האדם שיש לו קצת איזה עסק

להתחזק ולעמוד על מעמדו,

לא לנוד לארצות רחוקות,

לא לצאת לחוץ לארץ,

ולחסות בשם השם.

הוא בוודאי ישלח לו ברכה במעשה ידיו.

וזהו שכרו בעולם הזה,

ובפרט לעולם הבא,

שכרו גדול מאוד מאוד,

כמו שכתוב,

מה רב טובך אשר צפנת לי רעך פעלת לחוסים בך

נגד בני אדם.

והעניין הוא שיש שני מיני ביטחון.

אחד,

שהעולם מסכימים עימו,

כגון בעוסק הרבה באיזה דבר,

הוא בוטח בשם שעשרהו בזה.

הסוג הביטחון אחד שכל העולם מסכימים עליו,

זה אחד שעוסק באיזה דבר הרבה,

עושה הרבה פעילות באותו עניין,

ופוטח בשם שהוא יעזור לו בדבר הזה.

יש אחד,

סוג ביטחון אחר,

שמגביר מידת הביטחון ביותר,

עד שהוא נגד בני אדם.

הם בכלל אומרים, זה מוגזם כבר.

הביטחון שלו מוגזם.

אוחגון, מי שמתחזק בביטחונו ואינו רוצה לנסוע למדינות רחוקות,

מפני שיבוא על ידי זה לידי ביטול תורה ומצוות,

ואפילו שרוב אנשי עירו נוסעים לשם,

יש לו קרובים שגם מזרזים אותו לזה.

ביטחון כזה הוא נגד בני אדם.

מאמר הכתוב,

מה רוב טובו של האדם הזה אשר צפון לו בעולם הבא עבור זה?

מה רוב טובך אשר צפנת לי רעך?

אז זאת אומרת,

אלה שהם חוסים נגד בני אדם,

זאת אומרת, הפוך מכל אלה שהם בני אדם שאומרים ביטחון צריך,

אבל גם עם השתדלות.

והוא הולך נגד בני אדם וחוסה בשם

בלי כל כך השתדלות, אלא מרבה את הביטחון במקום להרבות את ההשתדלות.

ודע עוד,

שמידת הביטחון אינה תלויה בזכויות.

זאת אומרת, אם אני בוטח, צריך שיהיה לי גם זכויות.

לא תלוי בזה,

שאפילו הוא אדם שאינו הגון,

אבל חיזק ביטחונו בשם,

כוח הביטחון מגן עליו,

ומתחסד עמו השם יתברך כל כך.

וכך כתב הגאון מווילנה שלא כמו חובת הלבבות,

שהביטחון אפילו באדם שאינו הגון,

אבל חיזק את ביטחונו בשם,

כוח הביטחון מגן עליו,

ומתחסד עמו השם יתברך כל כך, כך כתב הגאון מווילנה.

ושמעתי שכן מובא במדרש על הפסוק

רבים מכאובים לרשע,

והבוטח בשם חסד יסובבנו.

זאת אומרת, הבוטח,

חסד יסובבנו, מה כתוב לפני כן?

רבים מכאובים לרשע, והבוטח.

חסד יסובבנו.

וכן מוכח מהפשט של הפסוק,

שהפסוק מדבר ברשע ובוטח.

וכן מוכח הפשט של הפסוק,

והנה כן השם אל יראיו,

למי החלים לחסדו להציל ממוות נפשם ולחיותם ברעב.

ומזה שלא כתוב,

יש לו קודם כל רבים המכאובים לרשע,

אבל אם הוא בוטח בשם חסד יסובבנו.

אז אף על פי שהוא רשע שיש לו מכאובים,

אם הוא בוטח בשם חסד יסובבנו.

כתוב בפסוק, הנה עין השם מניראיו,

למי החלים לחסדו.

לא כתוב, ליראיו,

המייחלים לחסדו.

משמע שיש פה שני דברים,

ושמענו מזה,

שאפילו איננו עדיין בכלל כת יראה השם.

רק הוא מייחל לחסדי השם,

גם כן הקדוש ברוך הוא מרחם עליו להחיותו ברעב.

הנה עין השם

אל יראיו,

לא כתוב המייחלים לחסדו.

אם כתוב ליראיו המייחלים לחסדו,

אז כל הפסוק מדבר בסוג אחד.

ביראים שמייחלים לחסדו.

אבל לא כתוב כך.

הנה עין השם אל יראיו,

נקודה.

למייחלים לחסדו.

זה עוד סוג,

שכל מי שמייחל לחסדו.

גם כן עין השם אליהם

אז הנה עין השם אל שניים, אל ירא אב אחד למייחלים לחסדו שניים

כי אם היה אומר הנה עין השם אל ירא אב המייחלים אז הוא מדבר ביראים המייחלים

אז זה סוג אחד

אז רואים שיש ירעים

יש שלא ירעים במייחלים לחסדו

שאם הם ירעים הם כבר כתובים בהתחלה

אז מי זה למייחלים? מי שלא יראי.

יוצא שאין השם גם למי שעדיין לא הגון.

אבל אם הוא בוטח בשם,

אז הקדוש ברוך הוא חמל עליו.

כמו שגרם שגונע בגמרי. כן, כמו שאמרנו מספר פעמים.

גנבה אפום מחתרתה רחמנה קרא שהוא זועק לשם שיעזור לו.

ומה מאוד ראוי ונכון בימינו,

שמתרבים מצוקות הזמן מאוד,

שנתנהג כמו יעקב אבינו בעת שהיה צר לו,

שהבטיח ליתן מעשר מכל אשר השם יתברך יזמין לו.

בזה הרבה אנשים לא מקיימים את העניין של המעשר, נותנים בערך.

אל תרבה לעשר אומדות.

אל תיתן באומדן. אתה צריך לתת מעשר.

אם תיתן פחות ממעשר זה צדקה ולא מעשר.

במעשר צריך לתת מינימום מעשר.

והמידה הנכונה והראויה זה חומש, 20%. והרבה אנשים לא עושים זאת.

ובפרט העשירים, למה? כי אומר לנו, נותן הרבה.

לא אמרו לך שתיתן הרבה, אתה לא עושה טובה.

תיתן חומש לפחות.

ובפרט שאתה עשיר.

ואם יש לך כדי צורכך ואתה לא תגיע

למצב שהמבזבז יותר מחומש יצטרך לבריות,

אז אתה צריך לתת חומש.

אבל ראוי שנתנהג כמו אבינו יעקב שהיה בצר לו,

הבטיח ליתן מעשר. מתי? מתי שהיה צר לו.

הבטיח ליתן מעשר מכל אשר השם יתברך יזמין לו.

כתוב, וידר יעקב נדר לאמור.

מה אמר? וכל אשר תיתן לי עשרה עשירנו לך.

אומר החפץ חיים שתי עיסוריות,

עשרה עשירנו.

מעשר ועוד מעשר זה חומש.

עשרה עשירנו לך.

ונתינת מעשר מביא ברכה לתוך ביתו של אדם.

אז אמרנו, אם בן אדם רוצה ברכה,

אז שישמור את התורה והמצוות, ויעשר.

אז אם הוא מעשר,

הוא מתברך בממונו.

ונתינת מעשר מביא ברכה לתוך ביתו של אדם.

כמו שכתוב,

הביאו את כל המעשר אל בית האוצר.

ובחנוני נא בזאת, אמר השם צבאות,

אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים.

בעריקות תילכם ברכה עד בלי די.

נמצא שעל ידי שלושה דברים באה הברכה לתוך ביתו של אדם.

על ידי קיום התורה,

כמו שכתוב, את הברכה אשר תשמעו.

אז אם שומעים זה מביא ברכה.

אז על ידי התורה והמצוות

מקבלים את הברכה.

על ידי מידת הביטחון,

חסד יסובבנו,

ועל ידי נתינת המעשר,

כל המעשר מתעשר.

אז הנה שלושה דברים, אם תעשה אותם.

תורה ומצוות, ביטחון ומעשרות,

ואתה מסודר עם ברכה בכל מעשי ידיך.

שווה היה ללמוד את זה היום.

עכשיו נראה שתעשו את זה,

ונראה שלא יהיה לכם.

ומי שמתחזק בשלושתן,

בוודאי אשרה וטוב לו,

בעולם הזה ובעולם הבא.

כדאי או לא כדאי?

אתם רואים? עכשיו אנשים ישנים, לא קמו,

הם לא יודעים את זה, ימשיכו להגיד למה אין לי ברכה, למה הוא מרוויח ולמה אני לא מרוויח.

למה אתה לא מרוויח? כי אתה ישן.

אתה חושב שאם תישן הרבה יהיה לך כוח,

אז הראש יהיה צלול לעשות עסקים.

אז על מי אתה סומך? על הראש

ועל הכרית.

אז אמרנו שעל ידי קבלת התורה וקיומה זכוי ישראל למידת הברכה.

ומזה צריך כל אחד להתבונן.

עד כמה צריך להתחזק בעניין קיום התורה,

שעל ידה שורה הברכה על מעשה ידיו.

וזה מה שנאמר בתורה.

ואין צדק

יהיה לכם.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה,

אם תעשה הין צדק,

בוודאי יהיה לך.

אם תקפיד במידות ובמשקולות

שהין צדק, אפת צדק, הכל יהיה, כל משקל ומשקל יהיה צדק,

אתה לא תשקר, לא במידה ולא במשקל.

פעם היו משקרים, היו כותבים

על משקל שמשקלו 900 גרם,

1 קילוגרם.

ושמים על המשקל, רואה רואה,

1 קילו.

אבל יש פה 900.

אז הוא לא יכול לשקול ביד כמה זה.

הוא רואה שהוא שם והוא עובד עליו ב-100 גרם כל פעם.

יש כל מיני קומבינות.

יש כאלה שלא מאפסים את זה על האפס,

ואז באמת תמיד יש נטייה למשקל.

כל מיני פטנטים, או שמים את המשקל קצת עקום.

כל מיני פטנטים.

או שמוהלים את השמן עם קצת ככה זה,

או את היין עם קצת זה,

או כל מיני.

או כמו אלה בתחנות דלק, מוסיפים גם מים.

כל מיני.

אז בקיצור,

אם הין צדק, כתוב הין צדק יהיה לכם. אם ההין שלך יהיה צדק, יהיה לכם.

מבטיחת תורה שיהיה לכם.

תהיה לכם ברכה בגלל שאתם הולכים ישר.

איוב נתעשר בברכה שלא הייתה

עם ברכה כשהוא היה נותן פרוטה,

אנשים היו מתעשריים. למה?

תמיד הוא היה מעגל למעלה.

תמיד היה מעגל למעלה.

כל שבר בחשבון היה מעגל למעלה,

על חשבונו.

יש כאלה

שהם מוכרים פיצוחים, תמיד הם מוסיפים עוד קצת.

זה נהיה ברכה.

תראו, יש כאלה מוכרים פיצוחים, נשארים קטנים. יש כאלה מוכרים פיצוחים, נהיו צרכנייה.

איך נהיו? עוד קצת.

עוד צד,

עוד צד,

עוד צד, מבטיחי התורה.

אין צדק, יהיה לכם.

אז אם שואל אותך חצי למה לא להחליט, תוסיף תמיד עוד קצת.

תוסיף עוד צד, יהיה לך.

מעיין מספר המצוות לרמב״ם בעניין צידוק המידות והמשקלות,

שצריך האדם לעיין בכל היכולת

ולצדק אותם.

וזו מצוות התורה, ואין צדק יהיה לכם עין שם.

ואם כן,

ממילא,

כיוון שעמל לעשות האין צדק,

לקיים דברי התורה,

שורה ברכה על מעשה ידה,

כמו שנאמר,

בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך.

והיינו, בכל המקום שאיש ישראלי עושה איזה דבר.

למען זיכרון שמו יתברך,

שם הבטיח הקדוש ברוך הוא שיבוא בעצמו אל האדם.

כמו שכתוב, אזכיר,

היינו שארשה לאדם להזכיר שמי.

ומה שכתוב אזכיר,

היינו שארשה לאדם להזכיר שמי, בכל מקום שאני מרשה להזכיר את שמי,

חוץ ממקום שהוא אינו נקי, שאסור להזכיר שם את שמו,

ממילא בוודאי יברכהו.

אז הבטיח הקדוש ברוך הוא שיבוא בעצמו ויברך את האדם בכל מקום שראוי להזכיר את שמו.

וכמו שידוע, כשבא אבא העשיר אצל בנו העני לבקרו,

מביא לו דורון.

נכון?

אם אתה כבר הצלחת להזמין את הקדוש ברוך הוא אליך,

כיוון שאתה עושה לזיכרון שמו יתברך,

אתה מקפיד על שמו יתברך שלא יתחלל,

שהכל יהיה, זה נקרא שאתה מזמין את הקדוש ברוך הוא.

הוא יכול לבוא כי אין שום מניעה, הכל בסדר.

אז אם אבא עשיר בא לבן עני, לא יביא לו דורון?

אז כבר על הדרך שהקדוש ברוך הוא כביכול בא, הוא מביא את הברכה איתו.

אז ממילא יהיה לך.

אז תעשה מה שהקדוש ברוך הוא אוהב ורוצה וכו' וכו'.

איך אומרים אתם עונים לפעמים?

אם אתם עושים ג'חלן ומראג וזה, אני בא.

אז אם אתה עושה מה שהשם אוהב, אז הוא בא.

אם ההין צדק, איפה צדק, הכל צדק, הוא אומר להם ככה אני בא.

אם אני בא, כבר על הדרך יהיה מתנה, לא?

כשבאים אורחים ויהיהים פרחים ויהיה משהו

שומעים איזה סרוויס

אכן ידידי הקורא

תדע מה עושה יצר הרע

כמו בן שוטה

שסוגר את הדלת בעד אביו

ולא מניח לא להיכנס הביתה

ככה עושה יצר הרע

הוא לא רוצה שתיכנס הברכה לתוך העסק של האדם

מפתה אותו, סגור את הדלת שהשם לא ייכנס

איך הוא עושה את זה?

תעבור על איזה לאו בעסק

תעבור על איזה לאו אחד

תעשה עוול במידות ובמשקלות

או שאר הונאה בעסק

וממילא אתה מבריח את הקדוש ברוך הוא מהעסק

כמו שנאמר ולא יראה בך חרבת דבר ושב מאחריך

אם השם רואה חרבת דבר משהו שהוא לא על פי התורה

הוא בורח משם

וממילא כשמסתלק השם מהעסק מסתלק את הברכה

וזה הכל כלול במה שאמרו חכמים אם תעשה אין צדק

יהיה לך ואם לאו לא יהיה לך

ורוצה לומר שמסתלק ברכה מהעסק הזה וממילא מתמוטט לבסוף

אחד מקבל עבודה

אז הוא אומר, או, זה בעיה, פה צריכים קודם לעשות ככה ומייצר לו בעיות בשביל

לקחת ממנו כסף שלא כדין

או מוסך

כן עושה לך ככה, דופק לך ככה, מחליף לך ככה, עושה לך ככה, לא מחליף לך ככה, אומר לך ככה,

מחרטט אותך ככה

כי אתה לא מבין במנוע ואתה לא תתקופף

ואתה לא תפרק ואתה לא יודע שום דבר

מחליף לך על זה הדרך. למה הם נראים שחורים כל הזמן וזה,

ואין להם הרבה מתבכיינים כל הזמן?

בגלל שברח הקדוש ברוך הוא משם, הוא לא יכול להיכנס לגרש הזה

זה גרש של גנבים,

איך הוא ייכנס לשם? הוא לא יכול.

אבל אם בן אדם עושה מה שצריך בכל ההישג

זה לא משנה מה

מי שמתעסק בצביעה, במזגנים, בנגרות, צלרות, הכל מה שמתעסקים בו.

תלך ישר, ישר, כמו שאתה היית מזהה את הבעיה אצל עצמך.

היית תמיד מקטין את הבעיה.

בא אליך בעל מקצוע, מה אתה אומר לו?

לא, אל תגזים, זה לא עד כדי כך, כולה יש פה לעשות ככה, כולה,

כולה.

כשאתה רואה את הדברים זה הכול כולה,

הוא רואה את זה, וואו.

אתה לא מבין בזה חביבי.

אתה יודע מה, אם זה כולה, תסדר לבד, ביי.

לא, לא, חכה רגע, חכה רגע.

וככה עושים מסחרה אחד עם השני.

זה לא אורגינל וזה לא אורגינל, זה מחריד וזה אבו על מחרידים וזה ככה.

זה סיני, זה לא סיני.

כן.

זה לא סיני, כן.

זה סיני.

כן, מה שצריך לך זה סיני.

כאילו, הוא מחזיק מה?

אבל מה, על שניהם כתוב Made in China, רק ההוא לא יודע לקרוא.

אבל קיצורו של דבר, הכל רוצים ברכה,

הן צדק יהיה לכם,

הן הן צדק לא יהיה לכם, שהן שלך יהיה הן ולאו שלך יהיה לאו,

תהיה ישר,

אם תהיה ישר אתה מזמין את הקדוש ברוך הוא, אם אתה מזמין הוא יבוא עם ברכה,

הוא יביא דורון, אל תדאג,

לך ישר.

אף פעם לא מפסידים מהישרות.

אנחנו הגענו לפרק ט',

ואנחנו מסיימים את הספר מפוצות ישראל, אבל אחרי התפילה.

רבי חנני אמרה שאומר, הצעה קדושה.