השמאלני החרדי והסיני

לא מוגה!

ואני מספר לכם סיפור שמי שסיפר אותו ביקש שיספרו אותו בציבור. תראו כמה הקדוש ברוך הוא מוכן להשקיע ביהודי שעושה אפילו צעד אחד קדימה להתקרב אליו. שמי אבי הוא דור. איש רעננה לשעבר. בארצנו הקטנה יש רבים שאינם שומרים תורה ומצוות, אבל לא שונאים חרדים. אני לא הייתי כזה. בלשון המעתם הייתי שייך לצד השני לאלו שלא אוהבים את הציבור הדתי והחרדי. אני מאלה שעשו הפגנות. אני אני מקפיד לומר הייתי בלשון עבר כי היום אני שונה לגמרי ואיך זה קרה מעולם לא אהבתי חרדים הייתה לי תפיסה אולי יש חרדים טובים שאפשר לדבר איתם כמו השותף שלי שהיה יהודי חרדי מבני ברק בשם משה. לשנינו היה עסקים מסועפים בארץ ובעולם ובמיוחד בסין. היינו תשים לשמה לוךשוב פעמים רבות. יום שלישי אחד התקשר אליי משה מספר ימים לפני פגישה חשובה בסין על עסקת רכש גדולה מאוד. ושאל, תגיד אביהו, מתי אתה נוסע? הפגישה נקבעה ליום ראשון, אני אטוס בשבת, אין לי עניין לנסוע קודם. אומר לי משה השותף, אני לא טס בשבת, אני כבר טס ביום שישי, אבל אני אגיד לך את האמת, קשה לי מאוד להיות שבת שלמה בלי שום יהודי בכל המרחב. אשמח אם תקדים את הטיסה ותטוס איתי ביום שישי. אמרתי לעצמי טוב מבקש טובה. הסכמתי. מצאתי את עצמי ביום שישי בבית מלון סיני חמישה כוכבים. סוויטה מפוארת משוכללת בקומה 17. לפני כניסת השבת פנה אליי משה וביקש אבי הוא יש לי בקשה חריגה אתה מאוד חילוני יודע לא דיברתי איתך אף פעם על דת אבל עכשיו שאנחנו ביחד חשוב לי שתשמור איתי שבת אחת בשבילי בשבילך בשבילי כי בכל מקרה אתה תקוע כאן בסין אין לאן לצאת לבלות. אתה לא יודע מילה סינית ולא תלך לקניות עם מתורגמן. אז במקום להסתובב תשמור את השבת ונביא את השכינה לסין. נדליק שני נרות נשיר, נשמח, יהיה נחמד. מבטיח לך שאשתך ברעננה לא תדע. וגם אף אחד מהחברים שלך. ברגע הראשון הוא אומר, נבהלתי. כל האזהרות של החברים שלי שהחרדים כולם אותו דבר, בסוף ינסו להשתלט לך על המוח ולהחזיר אותך בתשובה. אבל לרגע התעשדתי, אתה יודע מה? אני זורם איתך. ואז אומר לי משה, לא, לא הבנת, אני לא רוצה שתזרום איתי, אני לא מדבר איתך על שבת חילונית, אני מדבר איתך על שבת חרדית. אז הוא שואל אותו, מה ההבדל? שבת חילונית זה לשים פלטה, לא נוסעים לים ולא מדליקים אש. זה שמירת שבת אבל חילונית. אני מדבר על שבת חרדית. בשבת מתפללים שלוש תפילות. צריך ללכת כמה דקות לבית חבד בתקווה שיש מניין. אבל זה לא מספיק. בליל שבת אחרי הסעודה אנחנו הולכים לבית חבד. שמה יש התווחדות חסידית, עונג שבת, טיש, אנחנו הולכים גם לשם. אומר לו משה, מה שתגיד, אני אשרוד את זה. רגע, שכחתי משהו. אומר לו משה, כשנחזור מבית חבד, אני רגיל בליל שבת מאוחרת ללמוד דף היומי. יש בעיה, אני אחזור, אני אהיה עייף, אני צריך חברותה שאתה תלמד איתי את הדף היומי שאני לא ארדם. אומר לו, אתה יודע מה? בשמחה. אבל מה זה דף היומי? אני יודע מה זה דף ואני יודע מה זה יומי. יש עיתון יומי. מה זה דף יומי? רבי משה בסבלנות מסביר לו בדיוק מה התפקיד שהוא מייעד לו לשבת. כשהבנתי סוף סוף הוא אומר נבהלתי. בואנה משה איזה תיק תפרת לי. אבל אתה יודע מה אני לא נרטע. כמו שאמרתי בהתחלה אני זורם איתך. אם זה מה שיעשה לך טוב, תפילות, זמירות, דף היומי, אין בעיה. משה שמח שמחה גדולה, יש לו שותף לשבת המלכה, אבל נשארה בעיה אחת, המעלית. הם היו במלון בחדר בקומה 17. זה ישבור את גב הגמה לעלות ולרדת 17 קומות כמה פעמים בשבת איי איי איי בעיה איך חרדי פותר את זה מבקש מגוי מה מבקשפל אסור להשתמש בגוי לצורך ישראל אבל זה בעיה וזה לא סיבה לשגת, צריך להפעיל את הראש, למצוא פתרון. מה עשה משה? לקח מזוודה העמיס בה כל טוב יין חלות דגים פיצוחים ירדו ללובי המפואר למטה חזרו מהתפילה ניגש משה למזוודה הוציא מפה לבנה פרס על שולחן צדדי הוציא סלטים חלות דגים מעין עולם הבא פתח שולחן בלובי של המלון בסין המלונות לא כמו בארץ. שמה הכל מפואר. כיסא בלובי זה כמו כיסא של אחשוורוש. נטלנו ידיים, התחלנו לאכול. משה התחיל לשיר, אני הצטרפתי כי הבטחה זה הבטחה. פתאום ויבוא באמצע הסעודה מופיע סיני גבוה מנכל בית המלון מסתכל ולא מבין מה קורה לנגד עיניו זה נראה לו מרון הילולה של רבי יש ברבי מוישה מעולם לא ראה חינה וגפיל טפיש באנגלית רצוצה שאל אותנו למה אנחנו לא בחדר? האם משהו לא תקין? יש בעיה בניקיון, במיזוג, בנוחות של החדר? למה אתם יושבים באמצע הלובי? הרב משה קם ממקומו, פנה למנכל ואמר לו, "הכל בסדר. אנחנו ממש נהנים מכל רגע. יש לנו רק בעיה אחת. אנחנו לא יכולים לעלות במעלית. מה הבעיה? יש לכם פוביה ממעליות? לא הם שומרים שבת. לא. הכל בסדר. רק עכשיו שבת ואנחנו לא יכולים לעלות בשבת במעלית. שבת לא מבינה סיני. השבת מפריעה לכם לעלות במעלית. לדבר על עם סיני על מעלית בשבת זה כמו לדבר סינית עם מי שלא סינית. ואז החליט משה לנסות כיוון שונה. אמר לו אנחנו יהודים אסור ליהודים לעלות היום במעלית. עשיני נדרך. אתם יהודים בחייי לא ראיתי יהודים קראתי עליכם רבות שמעתי שאתם העם החכם העם הרחמן ושהאלוקים הוא האבא שלכם אתם חשובים אתם הבנים שלו סיני את ההמשך לא דמיינו הסיני סיים את הדרשה רק שריקה קטנה הגיעו שמונה סינים בלי עומר. כל אחד תפס רגל אחת של הכיסא. ועוד לפני שהבנו מצאנו עצמנו באוויר בחדר המדרגות קומה ועוד קומה. שבע דקות הגענו לקומה 17 עם הכיסאות המפוארים הלובי. לפני שאנחנו מספיקים להתאושש, המנכל בעצמו מניח לנו את הגפיל תפיש ואת התחינה ואני פשוט לא מאמין, צובט את עצמי, בודק שאני לא בחלום. האלוהים הרים אותי אל החדר שאני לא אחלל שבת. זה אומר החילוני. במוצאי שבת אני מתקשר לאשתי, מספר לה את החוויות של השבת, בהתרגשות עצומה מספר לה על הסיני הגבוה ועל המסע על הקומה 17. תקשיב לי, אומרת לאשתי, אתה התאמצת, השבת הייתה קשה עבורך אף על פי כן התאמצת לשמור אותה. האלוהים נתן לך נשיקה על הראש וחיבוק עם שתי ידיים. התאמצת וקיבלת. אבל אני רוצה לומר לך עוד משהו. רק סוסים הולכים אחורה. בני אדם הולכים קדימה. אחרי חיבוק כזה מאלוהים בשבת הבאה גם אני והילדים מצטרפים אליך. כולנו נשמור שבת. העסקה יצאה לפועל לסביעות רצון כל הצדדים. ביום שני שבנו לארץ ישראל הקדושה. לפני שחזרנו עשינו עצירה קטנה אצל המשגיח רבי דון סגל שליטה וסיפרנו לו על החוויה. הרב התרגש מהערה מיוחדת משמיים ושאל אותי על החיים ועל העיסוקים. סיפרתי לו שאני חילוני מאוד אבל מצווה אחת מתרייג מצוות אני מקיים. כל יום לפני העבודה אני מניח תפילין. ומהיום יש לי עוד מצווה כי אשתי קבעה נחרצות משבת הבאה. אנחנו חילונים שומרי שבת ותפילין. המשגיע אחרים את העיניים הטובות ואמר לי, "תקשיב אבי, יש לך שולחן יקר מאוד, אבל שולחן לא עומד על שתי רגליים. חייב רגיל שלישית, שיעור תורה, ללמוד מעט הלכות. התורה היא הרגל של החיים, בלעדיה אתה תתהפך. לפני שיצאנו עצר אותי המשגיח ואמר, תשמע לי, לשולחן נורמטיבי יש ארבע רגליים. הרגל הרביעית נמצאת ברעננה אצל האדמור מקליבלנד. לך אליו, כדאי לך תכיר אותו. מה אומר? מסיים את הסיפור אביהו. אם תפגוש אותי ברחוב לא תכיר אותי. אני עם זקן ופאות בשבת עם שטריימל גדול על הראש. אני מחזיק היום ישיבה של נושרים בבני ברק ואני מסייע לבנות בית כנסת גדול על שם הרבי שלי, הרבי מקליבלנד. אבל תשמע עוד דבר. לפני כמה חודשים עזבתי את רעננה, באתי לגור בעיר הקודש ירושלים. קניתי דירה. איי איי איי. קניתי דירה במגדל דירות. דירה גדולה ויפה משקיפה על כל ירושלים. השבוע בליל שבת חזרתי הביתה אחרי אחרי תפילת ערבית עם השטריים אל הכבד והמעלית שבת לא עבדה ועכשיו לא 17 קומות אני גר בקומה 32 איזה ניסיון יא בב יא בבי אני מסתכל ימינה מסתכל שמאלה, מחפש את הסינים שיבואו לעלות אותי לבית, אבל אין בירושלים סינים. אז הבנתי מתי סינים באים, מתי שקשה לך ואתה קופץ למים במסירות נפש, הבעל יתהר מסייעין בידו ואז יבואו סינים. אבל בשבת רגילה, אם אין מעלית שבת, או שאתה עולה לאט לאט, או שאתה נשאר בלובי, זה כוחו של יהודי. הוא רק מגלה רצון להתקרב לבורא אפילו לא לשם שמיים. הוא לא התכוון לשם שמיים לשמור שבת, רק ככה לעזור לשותף שלו שיעביר את השבת כמו שצריך. ואם אתה הבן של הקדוש ברוך הוא ואתה רוצה לחזור באמת, הקדוש ברוך הוא נוסע אותך על כפיים. שוב ישראל עד השם אלוקיך. בתשובה שלך אתה יכול להגיע עד כיסא הכבוד. עד כיסא הכבוד.