מצוה לפרסם: הכח האדיר של הנשים!

מצוה לפרסם: הכח האדיר של הנשים!

 נסיים: לפני כמה שנים טובות ראיתי חידוש של הרב פינקוס זצ"ל - שמצוה לפרסם! 

כתוב: 'עשרה (10) קבין של שיחה ירדו לעולם, תשעה (9) לקחו הנשים' 

והעשירי מתווכחות אתו גם...:) 

והעשירי - התחלק בין כל ברואי העולם! 

אז רוב המפרשים - מפרשים את זה לגנאי! 

אבל הרב פינקוס - אומר חידוש מדהים! 

הוא אומר ככה: 'עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם, "שיחה" אין שיחה אלא תפילה, ומבאר: שזה לא מדובר על שיחת חולין אלא זה מדובר על תפילה, עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם, תשעה לקחו הנשים, מה זאת אומרת? 

שהרי כתוב על עם ישראל: "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב" (ישעיה מא יד) וישראל משולים לתולעת; מה תולעת כוחה בפה - אף גם ישראל כוחם בפה, מה הכח של הגברים בפה? לימוד התורה, מה כח הנשים בפה? תפילה. 

ואיך אנחנו יודעים את זה? כתוב: 'וְאַף עַל פִּי שֶׁשַּׁעֲרֵי תְפִילָּה נִנְעֲלוּ, שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ' (ברכות לב:) ואצל מי הדמעה מצויה? אצל האשה, אייייייי. יוצא שהשיבר של התפילה נמצא אצל האשה, אם היא תתפלל עם דמעות - היא תפתח את כל השערים של התפילה! 

שמעתם? אז יש לה כח אדיר! ומצוה לפרסם לנשים. 

עכשיו יש בעיה: מבחינה פסיכולוגית כשאתה אומר למישהו: 'שהוא נודניק!' - אז הוא יהיה נודניק, 

אתה אומר לו: 'אתה עצלן!' - הוא יהיה עצלן, אסור להדביר סטיקרים על בן אדם, הדבקת לו סטיקרים - ככה הוא מתנהג.

ברגע שהדביקו על נשִַׁים את הסטיקר, את המדבקה ואמרו להן: 'אתם פטפניות!'

- אז הן אומרות: "זה אני, אני אשה! מה לעשות?" 

ובאמת? סתם עבדו עליכן! הטעו אתכן, אם במקום הפטפוטים היא היתה מתעסקת בתהלים ובתפילות, על בעלה ועל הילדים וכמובן על עם ישראל ועל משיח וכו' - אנחנו כבר מזמן היינו נגאלים כולנו! בין בכלל ובין בפרט. כי השיבר של התפילות נמצא אצל האשה.

אז מצוה לפרסם. יש לכם-לכן כבר את המפתח? נו תנצלו!

דמעתה מצויה – סכנת נפשות!

מאידך, צריך לדעת שזה שכתוב: 'שֶׁדִּמְעָתָהּ מְצוּיָה' (בבא מציעא נט.) - זה סכנת נפשות! צריך להזהר. 

הבן איש חי כותב: ששום דמעה של אשה אינה חוזרת ריקם, אם אשתך בכתה - זה בול פגיעה! זה רק ענין של זמן לתוצאות, אבל דמעה שלה זה בליסטרה, זה וואחד טיל, זה לא פשוט. 

והגמרא מספרת ע"ז מעשה: על האמורא רב רחומי! שהיה תלמיד חכם! לא אדם פשוט אלא תלמיד חכם, כל השנה (365 יום) לומד, לא רואה את אשתו כל השנה, אתם יודעים איזה מסירות נפש גם של הבעל וגם של האשה. מגיע מתי לנופש? מגיע ליום כיפור, בא ליום כיפור וחוזר במוצאי כיפור, אתם יודעים שבכיפור אסור להתקרב לאשה, אתם יודעים על איזה דרגות מדובר? ופעם אחת (1) בערב כיפור הוא התמהמה באיזה סוגיה הוא התעכב והיא ראתה שהוא התעכב ירדה לה דמעה! 

אומרת הגמרא: איך שירדה לה דמעה - ירדה המרפסת שהוא ישב עליה - כל המרפסת ירדה יחד אתו והוא מת במקום! (כתובות סב:)

ואני שואל אתכם: וכמה דמעות היא הורידה אח"כ על זה? היה כדאי הדמעה? אבל אין! כבר אי אפשר להחזיר, זה פגע בול, אתם יודעים מה זה דמעה? 

עכשיו, ממה נובעת הדמעה? מאיפה היא באה? היא תוצאה של מחשבה, המחשבה יכולה להיות מחשבה חיובית ויכולה להיות מחשבה שלילית, השאלה: מה עומד אחרי הדמעה? 

דוגמא: הבעל שלה מרגיז אותה, 

אז יש אשה שאומרת: 'איזה בעל! אין, הוא לא מבין אותי, איך הוא לא יודע לכבד אותי?! איך הוא? איזה בעל!' - דמעה כזאת קטלנית! - ה' ירחם. 

אבל יכול להיות אותה סיטואציה כאשר אותה אשה חושבת אחרת ואומרת: 'איזה בעל יש לי - ה' יברך אותו! השי"ת תן לו להבין את מה שאני שידרתי לו, שהוא לא הבין, תן לו חכמה בינה ודעת, תן לו...' 

אם מאחרי הדמעה הזאת, לפני שהדמעה יורדת יהיו מחשבות חיוביות על הבעל - זה יעשה את הפעולה, זה ישיג את המטרה שהיא רצתה, כי הדמעה פוגעת בול, בין לחיוב בין לשלילה. 

עכשיו, מה המטרה? להתנקם בו לקבל עונש? הרי גם לך יכאב אם הוא יקבל עונש, אבל המטרה שלך: שהוא יתקן את מעשיו ויעשה את מה שאת חושבת שהוא צריך לעשות, אז לפחות כשאת בוכה - תחשבי נכון! וזה וואחד אחריות, אוייויויויויו. 

יזהר אדם לא לצער את אשתו רח"ל, הונאת אשתו - זה דבר חמור ביותר! יזהר מאוד. 

(פם פררררם פם פם. השעון אמר: 'מספיק...!'? 

שבוע טוב לכולם!