13 העיקרים חלק י' העיקר ה-4 הקדמות [שיעור מתאריך 17.04.2026]

 - - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום מנה שם מאיר בן שולמית חווה יעבור את הניתוח בהצלחה ויזכה לרפואה שלמה והחלמהירה בתוך שר חולי עמו ישראל מהרה אמן לעילוי נשמת יהודה צביא ברבי משה יצחק דויץ' מנוחתו עדן אמן לרפואת דודה נעומי בת עו בנפש ובגוף מהרה אמן אמן אמן

13 עיקרים חלק י אנחנו בעיקר הרביעי הקדמות

אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא ראשון והוא אחרון הוא ברא את הכל יש מעין ואין דבר ראשון הקדמון מלבדו היסוד הרביעי הקדמות והוא שנאמין כי זה האחד האמור הוא קדמון בהחלט וכל נמצא זולתו בלתי קדמון בערכו אליו והראיות על זה בכתבי הקודש רבות ביסוד הרביעי הזה מורה עליו מה שנאמר מעונה אלוהי קדם זה אומר הרמבם בהקדמה לחלק ועוד עוד מוסיף הרמב"ם בדע כי היסוד הגדול של תורת משה רבנו הוא שהעולם מחודש יצרו השם ובראו אחר ההעדר המוחלט הקדמות הרמבם בפרק ג' מתשובה לכ גומר חמישה הן הנקרא קראין מינים. וכן האומר שאינו לבדו ראשון וצור לכל. מי שחושב שהקדוש ברוך הוא לא ראשון וצור לכל הוא מין. מין. ובמורא נבוכים חלק ב' פרק יג וגם מובא ברמבן בראשית פרק כא פסוק לג. דעת כל מי שמין תורת משה עליו השלום הוא שהעולם בכללו רוצה לומר כל נמצא מלבד הבורא יתברך השם המציאו אחר ההעדר הגמור שהשם לבדו נמצא ולא דבר בלעדיו לא מלאך ולא גלגל ולא מה שבתוך הגלגל ואחר כן המציא כל אלה הנמצאות כפי מה שהם ברצונו ובחפצו לא מדבר לא היה איזה גורם שהניע אותו פתאום להמציא או משהו כזה ושהזמן עצמו גם כן מכלל הנבראים הזמן עצמו הוא נברא והוא יסוד תורת משה רבנו בלי ספק והוא שנית ליסודי הייחוד לא מספיק להאמין בייחוד השם שהוא אחד ויחיד ואין כי ייחודו אלא גם היסוד של הקדמות שהוא קדמון לכל קדמון רבנו בחי בחובת הלבבות בשער הייחוד אומר שהוא נמצא ושהוא אחד ושהוא קדמון אין לו ראשית וזהו עניין הקדמות כמו שאמר מעולם עד עולם התל והרמבן בראשית פרק א' פסוק א' הוא שורש האמונה ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון כאילו העולם תמיד היה קיים הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל כי העולם הזה מחודש על ידי הקדוש ברוך הוא שבראו יש את כל היש מעין הגמור הקדוש הקדוש ברוך הוא ברא את כל הנבראים מאפיסה מוחלטת ואין אצלנו בלשון הקודש בהוצאת היש מעין אלא לשון ברא. זאת אומרת כשאתה רוצה לדעת שדבר יצא מאפס גמור להיותו יש מצוי, משתמשים בלשון ברא. זה מה שיש לנו בשפה בלשון הקודש כדי להסביר יציאה מהעין המוחלט אל ההמצאות אל היש בלשון ברא. והנה שיעור הכתובים בתחילה ברא אלוהים מעין את השמיים וברא מעין את הארץ והארץ בהבראה דהיינו אחר שנבראה הייתה תוהוא והייתה בוהוא ובהם חושך ומים ועפר ורוח נושבת על פני המים והנה הכל נברא ונעשה. הרמ"בן בבראשית פרק א' פסוק ח. השמיים הנזכרים בפסוק הראשון הם השמיים העליונים אינם מכלל הגלגלים, אבל הם למעלה מן המרכבה. ולא סיפר הכתוב בבריאתם דבר כאשר לא הזכיר המלאכים בחיות המרכבה בכל דבר נפרד שאינו בעל גוף רק הזכיר בשמיים שהם נבראים כלומר שקדמותם אפס זאת אומרת הם לא היו בכלל ולא מדברים בשמיים מפה עד איפה שאנחנו יכולים להגיע כמו שהשטותניקים אומרים אלפי שנות אור מדובר בשמיים העליונים והם לא מכלל הגלגלים הגלגלים זה רואים את זה אצלהם כאילו בציורים שהם עושים ובתמונות של זה שיש כאילו כמו גלגל והכוכבים הולכים על הגלגל והגלגל הוא רוחני ממש זה לא כמו חישוקים או דברים כאלה פיזיים, אלא זה כמו מסלול כזה שצריכים לעבור בו. הכוכבים כפי שקבע אותם הקדוש ברוך הוא. אלה הגלגלים יש להם שכל ודעת והם רוחניים. והכתוב לא סיפר בבריאתם דבר כמו שהוא לא הזכיר את המלאכים וחיות המרכבה וכל דבר נפרד שאינו בעל גוף. אלא הכתובים מתייחסים למה ששייך אלינו בפסוקים. עוד אומר רמבן בראשית פרק ב' פסוק א'. בכל צבעם כאן הוא רמז על היצירה של המלאכים במעשה בראשית בכל צבא. לא אמר מי הם, מה הם, איך תאר אותם זה כלום. בכל צבא אומר הרמבן פה רמז על יצירת המלאכים במעשה בראשית העיקר החמישי זה העבודה אליו אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו לא לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו ואסור לעבוד לזולתו ואפילו למל מלאכים אפילו כשרוצה על ידי עבודתם להתקרב לבורא יתברך ואיסור זה הוא בכלל איסור עבודה זרה אומר הרמבם בהקדמה לחלק שהוא יתברך הוא הראוי לעובדו ולגדלו ולהודיע גדולתו ולעשות מצוותיו ושלא לא יעשו כזה למישהו תחתיו במציאות מן המלאכים בכוכבים בגללגלים ביסודות ומה שהוא ורכב מהם לפי שכולם מוטבעים ועל פעולתם אין משפט ולא בחירה אלא לבדו השם יתברך. זאת אומרת אנחנו צריכים לעבוד רק את הקדוש ברוך הוא ואיך עובדים אותו לגדל אותו לשבח לפאר להודיע גדולתו לעשות את מצוותיו ולא נעשה כזאת למי שתחתיו במציאות מן המלאכים שאפילו אם אנחנו רוצים שדרך המלאכים שיעזרו לנו או משהו או הכוכבים כמו שמשתחווים להם עובדי אלילים בגללגלים, ביסודות, אש, רוח, מים, עפר ומה שהוא רכב מהם. כל הבריאה מורכבת מארבעה אלה. למה? כי כולם מוטבעים. הם בטבע מסוים ואין להם בכלל בחירה ואין להם משפט והם לא יכולים לסייע הלכה בלי גזירת הבורא יתברך. שום אף אחד בברועים לא יכול לסייע אחד לשני בלי גזירת השם יתברך. זאת אומרת, גם אם אתה בוחר לעשות טוב או לעשות רע, עדיין הקדוש ברוך הוא מחליט אם זה יצא לפועל או לא יצא לפועל. אתה יכול להחליט מה שאתה רוצה, אין אין בעיה. מי אמר אבל שיצא? אתה רואה שפעמים יוצא, פעמים לא יוצא. למה? כי זה לא תלוי בך. אתה יכול לרצות לבחור, אבל הקדוש ברוך הוא מחליט כן יצא, לא יצא. וכן אין ראוי לעובדם כדי להיותם אמצעים לקרבם אליו, אלא אליו בלבד יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו. וזה היסוד החמישי הוא שהזהיר על עבודה זרה ורוב התורה מזהרת עליו. וזה מה שהרמב"ם בעלקות עבודה זרה מתחיל להסביר שדור אנוש טעו שבהתחלה היה קשה להם לעבוד את הבורא הבלתי נראה מכיוון שהם הבינו שהשמש והירח והכוכבים הם שמשים שלו אז כמו שאדם אם מכבד את השר בעצם הוא מכבד את המלך אז הם החליטו לעבוד דרך הכוכבים במהזלות את השם כאילו יותר נוח להם לראות את השמש, להשתחוות לה, לעשות קדמותה למטה וכל מיני ואז כאילו לפייס את הבורא שעושים ככה עם השלוחים שלו והמשרטים שלו והשמשים שלו, בסוף הם טעו ושכחו בכלל את העיקר שזה רק דרך והתחילו להשתחוות ושכחו מהאלוקים עליון וככה טעו כל ההמונים והתפשטה עבודה זרה בכל העולם לכן אין אין לנו שום מתווך, שום אמצעי, רק אליו ישירות. הרמב"ם בפרק ב' מעבודה זרה, הלכה א'. עיקר הציווי בעבודה זרה שלא לעבוד אחד מן הברועים, לא מלאך ולא גלגל ולא כוכב, ולא אחד מארבעה יסודות ולא אחד מכל הנבראים מהן. ואף על פי שהעובד יודע שאדוני הוא האלוהים או והוא עובד הנברא הזה על דרך שעבד אנוש ואנשי דורות תחילה הרי זה עובד עבודה זרה ועניין זה הוא שהזהיר תורה עליו ואמרה ופן תיסא עיניך שמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים אשר חלק אדוני אלוהיך אותם לכל העמים כלומר שמה תשט בעין ליבך תראה שאלו הן המנהיגים את העולם והם שחלק השם אותם לכל העמים להיותם חיים והובים ונפסדים כמנהגו של עולם זאת אומרת המזלות משפיעים למטה מה שנגזר במערכה העליונה בעצם יקרה את האדם. אבל אנחנו מעל המזל כידוע וממילא אנחנו עובדים את השם ישירות ולא כמו אומות העולם. ותאמר שראוי להשתחוות לנו לעובדן ובעניין הזה ציווה ואמר ישמרו לכם פן יפתא לבבכם כלומר שלא תטעו בהרור הלב לעבוד אלו להיות שרסור ביניכם ובין הבורא כאילו אלה יהיו מתווכים ביניכם לבין בוראים תיזהר ותשמר הרמבן בראשית פרק לב פסוק ל אומר למה זה תשאל לשמי? אמר המלאך, אין לך בידיעת שמי תועלת, כי אין הכוח והיכולת בלתי לשם לבדו. אם תקראני לא העינק וגם מצרתך לא שיעק אבל עתה ברך אותך כי צובתי. זה לא אני עושה מרצוני קיבלתי ציווי לברך אותך אז אני מברך אבל למה זה תשאל לשמי מה אתה רוצה כתובת כאילו לפנות אליי וזה הרמבן בשמוות פרק כ פסוק ג ובכזכיר מה שיור הכתובים בעניין עבודה זרה כי היו שלושה מינין הראשונים החלו לעבוד את המלאכים וחשו שיש להם יכולת בם להטיב או להרע במין השני בעבודה זרה שחזרו לעבוד לצווה שמיים הנראה מהם עובדי השמש או הירח ומהם למזל מן המזלות וחשבו כי בעבודתם יגבר המזל ויועין להם וממין העבודה הזאת היו מהם עובדים לאנשים. קיבר אותם לאחד מבני האדם ממשלה גדולה ומזלו עולה מאוד כן בוחד נצר. היו אנשי ארצו חושבים כי אם בקבלם עליהם עבודתו וכוונתם אליו יעלה מזלם עם מזלו. כאילו אם אני מתחבר למישהו שיש לו ממשלה הוא מושל כי הוא משל נבוכד נצר בכל העולם כולל על בעלי חיים זה המזל שלו כאילו ואני מתחבר אליו ועושה מה שהוא אומר והכל אז אני מתחבר למזל אני גם הושפעם ממשלה ככה חשבו כמו שהיו מתחברים לסלב חושבים אולי יגעו עוד קצת גם כן ממה שיש להם מהכבוד והכסף והזה מסכנים והמין השלישי בעבודה זרה אחר כך חזרו לעבוד את השדים והנה התורה עסרה בדיבור הזה השני כל עבודה בלתי לשם לבדו בדיבור השני זה דבר שנייה לא יהיה לך אלוהים אחרים בלתי השם לבדו ואמר בכולם לא תשתחווה להם ולא תעובדהם בשום עבודה כלל ואפילו לא ידעתו להוציא עצמו מרשותו של הקדוש ברוך הוא. יש דבר כזה ש אנשים נקראים עובד השם בשיתוף בשיתוף של עבודה זרה ויש כאלה גם שבישראל נקראים עובדי עבודה זרה בשיתוף שכל אלה שמאמינים בדברים שלא נפרט אז א במחזיקים מחזיקים מאנשים מסוימים מממשלות מסוימות, מגורמים מסוימים, הם נקראים עובדי עבודה זרה בשיתוף. וזה נאמר על קבוצה די גדולה בישראל, כבר לפני כ-100 שנה וכולי. העיקר השישי, נבואה. אני מאמין באמונה שלמה שכל דברי נביאים אמת ונביא זה אדם שמגיעה אליו ידיעה על ידי נבואה מהבורא יתברך היסוד השישי הנבואה והוא שידע אומר הרמבם בהקדמה לחלק והוא שידע אדם שזה מן האדם ימצא בהם בעלי טבעים ממידות מעולות מאוד בשלמות גדולה ונפשותיהן נכונות עד שהן מקבלות צורת השכל. אחר כך ידבק אותו השכל האנושי בשכל הפועל ונאצל ממנו עליו הצילות נכבד ואלה הם הנביאים וזוהי הנבואה וזהו עניינה שהשם מאציל לאנשים המושלמים האלה אלה ידיעות, הדרכות לנבא את בני אדם ולומר להם מה עתיד לקרות אותם לפי מעשיהם. ומלאך זה מלשון שליח והם ממש שליחים של הקדוש ברוך הוא להביא את דברו עליהם בכל עת בזמן שהייתה נבואה. היה הקדוש ברוך הוא בורר את מי שראוי ואומר לו את הידיעות האלה להעביר לעם ישראל. אז שימו לב מה אומר. תדעו לכם שבין בני אדם יש אנשים שהם בעלי טבעים ממידות מעולות מאוד בשלמות גדולה ונפשותיהן נכונות דהיינו מוכנות עד שהם מקבלות צורת השכל ואחרי שהם הפכו להיות שכליים ובורחים מן הגשמיות לכן היו מתבודדים ולכן היו כתוב בהרמב"ם מה צריך לעשות בשביל שאדם יזכה להיות נביא, צריך להיות גיבור, שולט ביצרות תמיד וכולי, צריך להיות חכם וצריך להיות נבון וצריך להיות עשיר וצריך להיות וכל מיני דברים. זאת אומרת, הוא לא נמשך אחרי העולם הזה כלל. ואז האנשים האלה, השכל שלהם עוצב בצורה כזאת, שאחרי זה ידבק השכל שלהם האנושי. ובשכל הפועל ונעצל ממנו מושפע מלמעלה אצילוד נכבד ואלהם הנביאים וזוהי הנבואה וזה עניינם הבאור של היסוד הזה על בוריו יערך מאוד אומר הרמבם ואין כוונתנו להביא מופת על כל יסוד מהם וביאור מציאות השגתו לפי שזה הוא כלל החוכמה כולם אבל הזכרה דרך סיפור בלבד ומקראי התורה מעידים על נבואת נביאים הרבה ב-45 שנה האחרונות שדיברתי בענייני נבואות מה יקרה מה יקרה מה יקרה קלהתי בול לא אני אמרתי מה הם אמרו ויחסתי את זה לתקופותנו ואכן הדברים מתגשמים לעינינו והם אמרו את זה לפני אלפי שנים זה מראה שיש נביא שמקבל ידיעות מהבורא להעביר אותם לדורות קדימה או לדור שבו הוא נמצא וזה העובדה והמופת הכי טוב שיש לא צריך עוד דוגמה דוגמאות ולא צריך ש נבואה אומר הרמב"ם בפרק ז'ן מיסודות התורה הלכה א' ג וז מיסודי הדת לדעת שהאל מנבד את בני האדם ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחוכמה גיבור במידותיו ולא יהיה יצרו מתגבר עליו דבר בעולם אין אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרות תמיד והוא בא על דעה רחבה נכונה עד מאוד. הדברים שמודעים לנביא במראה הנבואה ואפשר שישולח לעם מעמי הארץ או לאנשי עיר או ממלכה מצווה לשמוע לו. כמו ששלח את יונה לננווה, יכול לשלוח לעם ישראל, יכול לעיר מסוימת, יכול לקבוצה מסוימת הרמב"ם מסודות התורה פרק י הלכה ה אומר נביא שנודעה נבואתו מה זה נודעה? כל מה שהוא אומר מתקיים. אם הוא יגיד דבר לא יתקיים הוא נביא שקר. נביא שנודעה נבואתו אסור לחשוב אחריו ולהרהר בנבואתו שם מה אינה האמת. אסור. במורא נבוכים חלק א' פרק ל אומר הרמבם עד שתהיה אמיתת האמונה באחדות השם. ובהאמין ספרי הנביאים אמונה שלמה בידם ומי שקצר שכלו להבין פירושי הפסוקים יאמר לו שזה הפסוק פירושו מובן לחכמים אבל אתה הו יודע שהשם יתברך אינו גוף ושדבר הנבואה אמת זאת אומרת אדם צריך שתהיה אמיתת האמונה שהשם אחד באחדות השם וגם צריך להאמין בספרי הנביאים כולם אמונה שלמה אבל יש כאלה שהשכל שלהם לא מבין את הפסוקים אז מה אומרים לו בסדר אתה לא מבין אתה לא ברחי אבל החכמים מבינים בדיוק מה כתוב פה ומה נאמר אבל תדע שהקדוש ברוך הוא אינו גוף והנבואה אמת. הרמבן בספר המצוות בשורש רביעי אומר: "והעניין שיצווה להיותם שומעים מן הנביאים ולא התקשו עוד בשאלות האותות מהם טענם אחריהם." וכן היו הנביאים ההם הבאים להם עושים להם אות ראיה כי בכך נצטוינו וכשיזהירו אתכם הנביאים לעזוב אשר תעיתם בו לא תהיו עוד כשעורף זאת אומרת אנחנו מצווים להיות שומעים מן הנביאים ולא להתקשות בשאלות של אותות אם הם הם עושים אותות, איך הם עושים אותענות אחרי כל מיני דברים. והנביאים היו עושים אותו ראיה כי כך מצווים וכי יבוא האות. וכשיזהירו הנביאים לעזוב מה שהעם ישראל נגיד טעה, חייבים לשמוע ולא להיות כשעורף. שלא שמעו לנביאים באו כל האסונות ככתוב בנביאים העיקר השביעי נבואת משה אני מאמין באמונה שלמה שנבואת משה רבנו עליו השלום הייתה אמיתית ישועב לנביאים לקודמים לפניו לבאים אחריו ולעולם לא יגיע אדם למדרגתו והוא הגיע בחייו לדרגת מלאך רמבם בהקדמה לחלק שמה הוא מבאר גם את ההבדל בין נבואת משה לשאר הנביאים ולמדנו כבר בשיעורים הקודמים ארבעה חילוקים וכולי נבואת משה רבנו עליו השלום והוא שנאמין כי הוא אביהם של כל הנביאים אשר היו מלפניו ואשר קמו מאחריו כולם הם תחתיו במעלה. הוא היה הנבחר מכל מן האדם אשר השיג מידיעתו יתברך יותר מכל מה שהשיג או ישיג שום אדם שנמצא או שימצא. וכי הוא עליו השלום מגיע את עלותו מן האנושות, מדרגת אנוש, עד המעלה המלאכותית עד דרגה של מלאך ונכלל במעלת המלאכים. לא נשאר מסך שלא כרעו ונכנס ממנו. ולא מנעו מונע גופני ולא נתערב לו שום חיסרון בין רב למעט ונתבטלו ממנו הכוחות הדמיונות והחושיות בהשגותיו ונבדל כוחו המתעורר המשתוקק ונשאר שכל בלבד זה משה רבנו. רמבם בפרק ז' מיסודות התורה לחבר. כל הדברים שאמרנו הם דרך נבואה לכל הנביאים הראשונים והאחרונים חוץ ממשה רבנו רבן של כל הנביאים. ומה הפרש יש בנבואת משה לשאר כל הנביאים וכולי? מביא שמה בפרק הזה והלאה. הרמבן בספר שמות פרק יט פסוק ט שאמר אני בא אליך באב הענן שתיגש אתה אל ערפל בעבור ישמע העם דבריי ויהיו הם עצמם נביאים בדבריי לא שמינו מפי אחרים וגם בכך יאמינו לנצח בכל הדורות ואם יקום בקרבם נביא או חולם חלום כנגד דברך יכחישו מיד שכבר ראו בעיניהם ושמעו באוזניהם שהגעת למעלה העליונה בנבואה. ולכך אמר, בעבור ישמע העם בדברי עמך, כי ישמע דברי מתוך האש. מי יכול לדבר מתוך אש? וידעו שאני השם מדבר עמך ומינו בדבריי וגם בך לעולם שכבר נאמנה נבואתך כיה עליונה על כל הנביאים זאת אומרת עם ישראל כולם הגיעו לדרגת נביאים ששמעו את השם מדבר עם משה ממילא כולם ידעו שמשה רבנו אמת ונבואתו אמת מי שלא מאמין בידוע שלא עמדו אבותיו בהר סיני כי בעבור כתוב במפורש כל זה עשה השם בעבור ישמע עם בדברי עמך ומינו בך לעולם אז מי שמכחיש נבואת משה רבנו הוא כופר ואין לו עולם הבא ואם הוא אומר אפילו שעות אחת הכניס משה רבנו מדעתו אז מצווה לשנותו כמו שאמר הרמב"ם ולאבדו ועוד כל מיני דברים לא יפים מה לעשות זה לא אני זה הרמבם הרמבן במדבר פרק יב פסוק והנה בכן נמד הכתוב מה בין נבואת משה לנבואת האחרים אשר בדורו וכבר הזכיר כן בקודמים לו בארה אל אברהם וכולי כאשר פירשתי וזכיר כן בסוף התורה בבאים אחריו ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו אדוני פנים אל פנים אין קרבה כזאת בעולם לא מלאך ולא כלום כמו שהשיג משה רבנו. רמבן במדבר פרק כד פסוקים א'ב. אלא הפרש יש בין נבואת משה לנבואת בלעם. בהכלל כי כוונתם לומר שנבואת בלעם כך וכך. אבל מדרגת נבואתו למטה משאר הנביאים. גם נבואת בלעם היא הייתה למטה משאר הנביאים. המאירי בפתיחה למסכת אבות כותב, לא שהיה שלמה במדרגת משה חלילה, אין עוד מלבדו. גם שלמה המלך שדיבר בדברי נבואה כמו שיר השירים וכולי שכתוב בתרגום שזה היה בנבואה לא שהיה שלמה במדרגת משה חלילה אין עוד מלמדו היי העיקר השמיני תורה מן השמיים אני מאמין באמונה שלמה שכל התורה מצויעתה בידינו היא הנתונה למשה רבנו עליו השלום וכל התורה שבידינו קיבל משה רבנו מאת הבורא בין תורה שבכתב בין תורה שבעל פה ואין בתורה אפילו תיבה אחת שאמרה מעצמו פירוש התורה שבכתב ושבעל פה וכמו שפרשו לנו חכמים זכרונם לברכה זאת אומרת מה שיש בידינו זה נתקבל מהקדוש ברוך הוא למשה רבנו והוא עובר במשך הדורות עד אלינו היסוד השמיני הרמבם בפרק חלק בהקדמה אומר היות התורה מן השמיים והיות והוא שנאמין כי כל התורה הזאת הנתונה על ידי משה רבנו עליו השלום שהיא כולה מפי הגבורה מהקדוש ברוך הוא. כלומר שהגיעה אליו כולה מאת השם יתברך בעניין שנקרא על דרך השאלה דיבור. וידבר השם למשה לאמור וידבר השם דרך דיבור. זה לשון השאלה. ואין ידוע אך הגיע אלא הוא משה עליו השלום שהגיע לו וכי הוא היה כמו סופר שקוראין לו. והוא כותב כל מאורעות הימים, הסיפורים והמצוות מבראשית עד לעיני כל ישראל. כמו סופר שמישהו מקריא לו ואומר לו תכתוב כך וכך וכך. ולפי כך נקרא מחוקק. ואחרי שהוא כתב את התורה, אין הפרש בין ובני חם, כוש ומצרים או הפסוק ושם אשתו מה תבעל או הפסוק ותמנע אתה פילגש ובן אנוכי אדוני אלוהיך לשמע ישראל השם אלוהינו השם אחד אין הבדל זה הכל קודש הכל מאת השם ניתן בכל פסוק ופסוק אפילו אלה שמדברים על גנאי וכל מיני דברים. זה בדיוק כמו עשרת הדיברות. כי הכל מפי הגבורה והכל תורת אדוני תמימה טהורה וקדושה וקדושה ואמת. וזה שאומר שכמו אלה הפסוקים והסיפורים זה שאומר שאלה הפסוקים והסיפורים משה סיפר אותם מדעתו הנה הוא אצל חכמינו נביאנו כופר ומגלה פנים יותר מכל הכופרים לפי שחשב שיש בתורה לב וקליפה כאילו פנימיות וחיצוניות ושאלה דברי הימים והסיפורים אין תועלת בהם ושהם מאת משה רבנו עליו שלום הוא כתב סיפור סיפור וזה העניין של אומר אין תורה מן השמיים אמרו חכמים זכרונם ברכה הוא המאמין שכל התורה מפי פי הגבורה, חוץ מפסוק זה שלא אמר הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו וזה כי דבר השם בזה הוא מבזה את השם יתברך מיתר ממאמר הכופרים אלא כל דיבור ודיבור מן התורה יש בהן חוכ חוכמות ופלאים למי שמבין אותם ולא הושג תכלית חוכמתיו ארוכה מארץ מידה ורחבה מניה ואין לי איש אלא להלך בעקבות דוד משיח אלוהי יעקב שתפלל גל עיני והביית נפלאות מתורתך זאת אומרת יש נפלאות בתורה ואפילו דוד המלך שהלכה כמותו מ שהיה בקיא בכל התורה כולה עדיין ביקש גל עיני והביטה יש עוד דברים מכוסים מכוסים מכוסים שלא כל אנוש ישיג והוא מתפלל לשם שיגלה עיניו שיוכל להבין מנפלאות השם בתורה וכמו כן פירוש התורה מקובל גם כן מפי הגבורה לא רק התורה שבכתב גם פירוש התורה שמקובל גם כן מפי הגבורה בזה שאנו עושים היום מתבנית הסוכה בלולב בשופר בציצית בתפילין בזולתם הוא בעצמו התבנית אשר אמר השם יתברך למשה ככה תעשו תפילין ככה תעשו ציצית ככה סוכה ככה זה פסול, ככה זה כשר וכולי. והוא אמר לנו והוא נאמן בשליחותו. והמאמר הזה, המורה על היסוד הזה הוא מה שנאמר ויאמר משה בזאת תדעון כי אדוני של החני לעשות כל המעשים האלה כי לא מליבי זה הוא עמיד במבחן את קורח בעדתו ואמר להם עכשיו אני אבחן אם אני בודא מליבי תפקידים וכל מיני עניינים שאתם חושדים אותי בזאת תדעון אם לא יברא השם בריאה ותפתח האדמה את פיה ובלעה וכולי בזה תדעון אם אני עושה מיטה רגילה אה זה לא רק בריאה יבראה שם חדשה שעוד לא הייתה את תפתח האדמה את פיה זה לא רעידת אדמה זה משהו זה קונוס כזה שנפער ושאב את כולם בעת רכושם אפילו אם הייתה להם סיקה בסוף המחנה שלהם בכל רכושם כל היקום שתחת רגליהם הכל כל נשאר ילדים הכל הכל הכל כל רכוש כל בגד כל זה והופ נסגרה האדמה זה לא הוא אמר להם בזהו תדעון הנה אני מעמיד עכשיו את הנבואה שלי שהכל אני מקבל מעת השם וכל מה שאני אומר זה בנאמנות גמורה זה היה המבחן בבקשה אז זה היסוד שכל התורה מן השמיים ניתנה על ידי משה רבנו והעביר אותה בנאמנות בלי שינוי כלשהו אומר הרמבם בפרק ג ממרים הלכה ראשונה שלושה הם הנקראים אפיקורסים האומר שאין שם נבואה כלל ואין שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני אדם בכלל מכחיש נבואה אין דבר כזה אין קשר בין הקדוש ברוך הוא לבני אדם עזוב עזוב עזוב זה נקרא אפיקורוס במכיש נבואתו של משה רבנו אפילו אם הוא מאמין יש נביאים הכל אבל משה רבנו סידר כמה דברים כ וואי וואי וואי וואי וואי זה אפיקורוס ואומר שאין הבורא יודע מעשה בני אדם זאת אומרת הוא לא משגיח ולא כלום הוא לא יודע מה קורה פה הוא ברב הסתלק לו יש לו עניינים אחרים כל אחד מאלו השלושה הוא אפיקורוס טוב, עכשיו יש שלושה הכופרים בתורה. האומר שאין התורה מעם השם. אפילו פסוק אחד. לא אומר שכל התורה. הוא אומר כל התורה נכון אבל פסוק אחד. או אפילו טובה אחת. הוא אומר זה לא מהשם. אם הוא אומר שמשה אמרו מפי עצמו כופר בתורה. וכן הכופר בפירושה של התורה שהיא בעל פה והמחיש מגיד כגון צדוק וביתוס כבר למדנו את זה בהרחבה ואומר שהבורא החליף מצווה זו במצווה אחרת וכבר בטלה זו אף על פי שהיא הייתה מעם השם בהתחלה אבל הוא החליף עכשיו עכשיו לא צריך לעשות משהו כזה וכזה. כגון הנוצרים שהם כופרים בהגרים, כל אחד מהשלושה האלה כופר בתורה. אומר הרמב"ם בפרק ג' מתשובה הלכה ח ובפרק ג' ממרים הלכה א' הוא אומר מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה אינו זקן ממרה האמור בתורה אלא הרי הוא בכלל המינים ומיתתו ביד כל אדם וואי וואי וואי וואי מי שאינו מאמין בתורה יש בעל פיהם וגם אני חכם מה? יש לי שכל כמו תנאים. בהקדמה של הרמב"ם לפירוש המשניות הוא אומר וכיוצא בהן בכלל המצוות אין מחלוקת בהן שכולן פירושים מקובלים מפי משה. בעליהם ועל דומיהם אמרו כל התורה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני אבל אף על פי שהם מקובלים קבלה איש מפיש ואין מחלוקת בהם מחוכמת התורה נתונה לנו נוכל להוציא ממנה אלו הפירושים בדרך מדרכי הסברות והסמכתאות והראיות והרמזים המצויים במקרא. וכשתראה אותם בתלמוד מעיינים וחולקין זה עם זה במערכת העיון ומביאין ראיות על אחד מאלו הפירושים והדומה להם ככל מה שאמרו במאמר הכתוב פרי עץ הדר אולי יהיה רימונים או חבושים או זולתם עד שהביאו ראיה עליו אב פרי עץ הדר הדר באילנו משנה לשנה ואמר אחר פרי הדר על כל מים לא הביאו מפני שנשתבש עליהם העניין עד שנודע להם הראיות האלה אבל ראינו בלא ספק מושע ועד עתה שהאתרוג היו לוקחים עם הלולב בכל שנה ואין בו מחלוקת, אלא חקרו על הרמז הנמצא בכתוב. לזה הפירוש המקובל. זאת אומרת קבלה בידינו שאנחנו לוקחים ארבעת המינים. זה לא נפסק ממש משה רבנו בעלה. אז מה פתאום התעוררו התנאים להגיד? האם זה אתרוג או חבוש או זה או פה שם? אז הוא אומר לא. הם חיפשו להביא מקור למה שמקובל לנו. מאיפה זה יוצא בתורה? שזה אתרוג ולא חבוש ולא רימון. מאיפה? אז זה אומר מהפסוק הזה וזה אומר מפה וזה אומר מכאן מכאן עד שמגיעים להכראה ואז מוצאים שאכן הנה אתרוג. זה אתרוג. מאיפה זה יוצא? מפה. ושוללים את כל האפשרויות האחרות. מה יש לך יותר טוב מזה? שמביאים לך מקור מן התורה על כל דבר ודבר. מה שקיבלנו בקבלה. יכולנו לקיים הכל בלי לדעת מאיפה המקור. זה אמרו לנו ככה מספיק. אבל יושבים חכמים ודנים מקור כל דין וחוק ומצווה שקיבלנו בהר סיני. איפה מקורו? והתורה שבעל פה מבררת ומוכיחה. איפה בתורה נאמר הדבר הזה? שאם יבוא חולק ומערער, הנה פה זה המקור וכול. הרמבן בדברים יז יא אומר וחתך לנו הכתוב הדין שנשמע לבית דין גדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר. זה הסרנדרין הגדולה שהייתה בירושלים. בכל מה שאמרו לנו בפירוש התורה, מה שקיבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה. או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה. כי על הדעת שלהם הוא נותן להם את התורה. אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל. בכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין כי רוח השם על משרטי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו לעולם ישמרו מן הטעות ומן המכשול זה רמבן בדברים יז יש מה להרחיב ואמרנו את זה בהרצאות אחרות ועכשיו הסמג בהקדמה ולפי שמסר הקדוש ברוך הוא עצמו כמו פירוש התורה ועיקרה בעל פה הנמסר מאיש לאיש בכל דור ודור לכך הזהיר הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא לסור מדברי החכמים ימין ושמאל שנאמר לא תסבנו יונה במסכת אבות פרק א' משנה א' משה קיבל תורה מסיני ומשרה ליהושע בין תורה שבכתב ובין תורה שבעל פה שהתורה בפירושה ניתנה שהם אם לא חן אי אפשר למדע ב שהרי כתוב לא תגזול בכל הנזיקין בכלל אותו עליו כמה סוגי גז כמה אפשרויות כמה מציאויות כמה זה כמה זה הכל נאמר בשתי מילים לא תגזור מה באיזה מצב באיזה תנאים באיזה מתי זה גז בלי תורה שבעל פה כן, מסכת שלמה. מסכת שלמה שתי מילים. נמצא את העומר, כל המצוות שניתנו למשה בסיני בפרושן נתנו. והכתב הוא שנקרא תורה שבכתב, מה שקיבלנו בספר התורה. והפירוש הוא שנקרא תורה שבעל פה. ומשה לימד את הכל מפי הגבורה ומשרה ליהושע. והייתה הקבלה מחכם לחכם עד שנתקבצו כל חכמי ישראל ונזרקה עצה מפי כולם להיכתב תורה שבעל פה. וכתבו וסתמו התלמוד. זהו. מכאן אי אפשר להוסיף ואי אפשר לגרוע ואחרי כן לא נוסף בו דבר ולא נגרע ממנו וגם הדור ההוא מסרו על הגאונים והייתה הקבלה מגאון לגאון רב מפי רב עד היום הזה לא תס מדבריהם בספר החינוך תקראו שמה הסבר נפלא נתתי שיעור שלם על זה וזה אומר רבנו יונה מסכת אבות כי התורה שבעל פה לא הייתה אמורה להיכתב דברים שבכתב היא הייתה רשאי לאמרם בעל פה הקורא בספר תורה צריך להסתכל ולקרוא מתוך האותיות חזן לא יכול למהר יודע את ההמשך והוא מדלג על הסוף הוא צריך לראות כל מילה ומילה שהוא קורא ודברים שבעל פה אי אתה רשי לחטוון צריך בעל פה ושיננתם לבניך לא לכתוב אבל הגיע הזמן בגלל הגזרות בגלל הרדיפות בגלל כל מיני דברים שעמדה תורה להשתכח מישראל עמד רבי ואמר עת לעשות לשם הפרו תורתך וצריכים לכתוב אותם זה מה שהוא אומר רבנו יונה רבנו בחיה בראשית פרק יח פסוק יט אומר כתב רבנו חנאל זכרונו לחי עולם הבא נעשו דברי האבות בקבלה בלא כתיבה בתורה כמו תורה הכתובה ומכאן אתה למד כי המשנה שהיא סדורה באגדת אבות לבנים היא קבלה שחייבים לשמור דבריהם כחיוב דברי תורה כתובים שזה וזה שווים יש מאמר אצל חכמים אם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה אם זה קבלה אתה אומר קיבלתי מריבותה אף אחד לא יכול לחלוק על זה. אם גפוע לא נגפה. ואם לדי יש את השועה. אם זה צריכים למצוא את זה דרך חקירה ועיון וסברה והכל, יש תשובה. את תגיד את שלך, אני אגיד את שלי. מאיפה מה? מה מומי? אבל אם קבלה נקבל. שהרי עשרת הדיברות נשמעו מפי הגבורה ונכתבו מפי הנביא עליו השלום. ושאר התורה נכתבה מפי הנביא ושם שאין הפרש בין המצוות שאין בשמיעה ובין המצוות שאין בכתיבה כך אין הפרש בין המצוות שאין בכתיבה ובין המצוות שאין בקבלה בקבלה שקיבלו איש מפי שהכל שווים זה לשון לשון בבנו וחנמרו רבותינו זכרונם ברכה שכל הנביאים כולן קיבלו נבואתם בסיני אבל לא ניתן להם רשות להתנבע עד זמנן זאת אומרת כבר הנביאים שעוד לא נולדו אפילו היות וכל הנשמות עמדו בהר סיני ככה אומר ישעיה הנביא מעת היותה שמעני אני כבר ראיתי מחמד הר סיני קיבלתי את הנבואה שמה אבל את הרשות להוציא לפועל זה רק בזמן שיהיה יהיה על פי השם אמרו רבותינו זכרונו ברכה שכל הנביאים כולן קיבלו נבואתם בסיני אבל לא ניתן להם רשות להתנבע עד זמנן הוא שאמרו במדרש תרחוב בפסוק במלאכי פרק א' מסבר השם אל ישראל ביד מלאכי מה זה ביד מלאכי לא כתוב על מלאכי אלא ביד שכבר הייתה נעה בידו מהר סיני וגם גם הפסוק שאמרתי לכם מעת היותה שמען בשוט הרשבה חלק ז סעיף קעת ומובא בבית יוסף יורד דעה סימן קית שאינו מאמין בדברי רבותינו הוא מין ואינו יך וספריו ספרי כוסמין אפשר לשרוף אותם מי שאינו מאמין דברי רבותינו. אתם מכירים כאלה? כן. בשוט הראש בסימן כאח אומר כבר כתבתי לך על עניין החירוב שנהגו בכל גלויות ישראל להתיר מבואותיהם המפולשים בין הקוטים בצורת פתח. ואתה עסרת אותו לקהל פריריש. ואם לא תתקן המבואות כאשר כתבתי אני מנדה אותך. ואם היית בימי הסנהדרין היו ממיתין אותך. כי אתה בא לעקור תלמוד שסידר רב אשא ולחלוק על כל הגדולים שהיו עד היום הזה. אותם שמתו זכרונם לברכה ואת אשר הם מחיים עד הנה אכן חזור בך ואל תיטוש תורת משה רבנו עליו השלום זאת אומרת היה מי שרצה לחלוק על דרך העירוב שנהגו בכל גלויות ישראל וקם מישהו שרצה להכחיש זאת לא לעשות את זה באופן הזה אז הראש הקדוש אמר לו את מה שאמר. תבינו עד איפה זה מגיע. זה לא אמר טיפש. לא אחד אמר עזב אותך אני זה אחד שכתב בטח ב ובהמשך בשוט הראש סימן כאט כותב הראש לחם רבי יעקב על אודות האיש הזה שלומך יהיה נצח. החכם רבי יעקב ברבי יצחק הכתב ששלחתי לאותה לאותו חסר מוח ואתה ואחר תנוס לו ואם לא יחזור בו אני מטריאה בך ואת כל הקהל שינה נהגו בו נידוי באותו משוגע. יעקב בר משה ירחיקו ויבדילו מעדת ישראל. כל דבר זה צריך חיזוק שלא יבוא כל שותה חסר דעת לבטל תורת משה רבנו עליו השלום. ו אנחנו הגענו לעיקר התשיעי אבל שבת היום לכן ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת בקורעונק שם בממד ישמחו [שירה] במלכותך שומר שומרי שומר שמנו קורא עונשמה מקדש מקדש מקדש שבעצבע מקדש מקדש שב שלום השורה אחרונה כנראה הספסלים הם בעייתי הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא משמחה דאורייתא דאורייתא לעשות נחת רוח התנא הקדוש עם ספתותיו רבי כת