חובות הלבבות - שער הבטחון | ב | הקדמה
תאריך פרסום: 04.03.2014, שעה: 15:29
בס"ד 04-03-2014 חובות הלבבות, שער הבטחון, ב' הקדמה 04-03-2014
"ואם יבטח ברוב עושרו יוסר ממנו וישאר לזולתו" כמו שאמר הכתוב: "עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו"
אם אדם בוטח ברוב עושרו, לא סתם עשיר, יש לו הרבה הרבה עושר,
מה הוא יגרום?
"יוסר ממנו ויישאר לזולתו" הבאנו דוגמה את דנקנר,
"בוטח ברוב עושרו הסירו ממנו ונתנו את זה לזולתו",
או יוסר ממנו עושרו וינתן לזולתו, דהיינו: הוא יפטר מן העולם וזה יישאר למישהו אחר,
כמו שכתוב: "עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו" אז קודם כל כשאדם שוכב ועוד לא נאסף עוד בגסיסתו, עוד במצב שאתה מבין עומד ללכת, האדם הזה עיניו פקח ואיננו, תיק תק במהירות כמו רפרוף העין, עיניו פקח ואיננו. בין רגע נודע לו שאין לו כלום, בין רגע נודע שמה לאוקראינים שאין להם את האי קארים, בין רגע צ'יק צ'אק בלי ירייה אחת.
ואמר שלמה המלך: "אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל" – "אל תיגע להעשיר מבינתך חדל".
אל תתייגע להיות עשיר - זה גזירה, גזירה מאת הבורא אם תהיה עשיר או לא תהיה עשיר.
אתם זוכרים שאמרתי לכם בשיעור הראשון שהגיע לפה יהודי שהודיעו לו מ"ביטוח לאומי" שהוא קיבל 7000 שקל החזר?
אז היום הוא הודיע לי שהוא מצא עוד 3000 שקל מתחת למזרון,
שאלתי אותו: "איך מצאת מתחת למזרון?"
הוא אומר: "איבדנו את זה לפני הרבה זמן ולא מצאנו וחשבנו: "זהו נעלם",
ולא זכרו, עכשיו פקח השם את עיניו ומצא עוד 3000, עוד לא התחיל אתה מבין, יום שלישי - כבר 10.000 שקל!,
בקצב הזה רואים שלא צריך להתייגע בכלל, הקב"ה יוציא מתחת למזרון ומ"בטוח לאומי", אלה שלוקחים - יתנו לך כסף!,
יושב פה יהודי שאמרתי לו: "בא תעזור לי, תן לי לגמור פה",
אומר: "לא, התחייבתי לבן אדם חוזר מחוץ לארץ זה לא נעים, משפחה וזה...."
אמרתי לו: "תשמע לי בא תעזור לי",
- "מצטער כבוד הרב לא יכול".
- "טוב, לא יכול - לא יכול".
סיים את העבודה לקח חודשים, סיים את העבודה, בא אלי
אמר לי: "מה אני עושה? הבן אדם שעשיתי לו עבודה לא רוצה לשלם לי מאה אלף שקל",
אמר לו: "סגרנו לא סגרנו, עשית מדעתך, מי ביקש ממך? מה זה? איך אתה עושה דברים כאלה?"
זאת אומרת: "אל תיגע להעשיר - מבינתך חדל"
למה מבינתך חדל?
כי לפעמים כשאתה יודע יותר מדי - אתה תגרום רק נזק!, "מבינתך חדל".
שאלו את אחד העשירים הגדולים: "תגיד איך הגעת להון מופלג כזה איך? איך?"
אמר להם: "אני אגיד לכם את האמת? 95% זה מזל!",
כולם הופתעו כולם חשבו שהוא גאון פיננסי, שהוא קורא כל יום "כלכליסט" שהוא זה...
אמר להם: "לא! 95% מזל".
אמרו לו: "טוב עשיר כמוך שיש לו כל כך הרבה כסף מה יש לך איזה בקשה?"
אומר: "כן יש לי בקשה",
- "מה הבקשה?"
אומר: "שגם ב- 5% יהיה מזל".
כנראה שהוא יודע כמה הוא קלקל עם ה-5% של השכל.
אז מה שכתוב כאן: "אל תיגע לעשיר",
כי אתה מתגייע להיות עשיר אתה גם מכחיש את האלוקים ואת הפרנסה שהוא נותן, אתה אומר כאילו שאתה נותן - זה אפיקורסות, אל תיגע! אתה צריך אפילו שאתה לא בעל בטחון לעשות השתדלות, השתדלות זה כמו אדם שמשלם מס, מי משלם מס בכיף? מי רוצה להשתחרר מהכסף? מי רוצה ללכת לעבוד? אם אפשר לקבל את הכסף בבית - בשביל מה צריך לעבוד?
אומר לך: "שב ותקבל כסף",
ואם אומר לך: "שב ותקבל כפול!"
- יש סיבה ללכת? אין סיבה ללכת, אתה רוצה להתעמל? לך תתעמל, אבל למה לעבוד.
אלא מאי?
"אל תיגע לעשיר מבינתך חדל",
ובפרט! הקב"ה לא אוהב את אלה
שאומרים: "אתה יודע איזה תוכנית עשיתי, אתה יודע אני אומר לך אני בישלתי להם משהו חבל לך על הזמן"
- אוווו.... איך הקב"ה יעשה ממנו פורפרה, הוא יוציא אותו טיפש מטופש מכל הכיוונים.
איי איי איי איי,
אני לא רוצה להפוך את השיעור הזה לשיעור של סיפורים, אבל על כל דבר אפשר לתת כמה סיפורים בכל עניין. אתם אוהבים סיפורים אני יודע אבל אני לא יספר לכם – דוקא!....
מכל מקום אמר במשלי כג' ה': "התעיף עיניך בו ואיננו"
אתה שומע?
עד שאתה כבר רואה את הכסף ואתה חושב שיש לך משהו ממנו - הקב"ה .. עוד לא הספקת.. כבר איננו!, אל תחשוב שיש לך בטחון ובטחונות, ואתה עושה כל מיני דברים אתה מבין שיהיה קשה מאוד לנתק אותך מהרכוש הרב, זה מהר כל כך שאין לך מושג, אתה "תעיף" הפפפ "ואיננו".
יש מדינות שהרכוש שלהם איננו, אין! הולאם, היו עשירים גדולים שפתאום שינו להם את המטבע - והכל הפך להיות אפס!, ברגע! מדינה שלמה.
שאלה: (לא שומעים)
הרב: נכון, זו היתה ההזדמנות שלי שקניתי את הדירה, בדיוק אז התחלף השקל לשקל חדש.
מכל מקום עוד פסוק אמר ירמיה: "בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל"
אז יש עוד אפשרות – "מי שבוטח ברוב עושרו, אמרנו יוסר ממנו וישאר לזולתו",
זה סיבה שיקחו לך את הכל, אל תבטח בעושר! כי אתה בוטח בעצמך ביכולתך ובחכמתך ובכל סידורי הבטחון וההבטחה.
אז הוא אומר: "בחצי ימיו יעזבנו"
- או אתה תעזוב ותלך מן העולם, או תעזוב אותו ותלך לכלא, או תעזוב אותו ותהיה חולה ותשכב ולא תוכל ליהנות ממנו, או "בחצי ימיו יעזבנו", אתה תישאר אבל הכסף ילך. אבל "בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל" אם הוא ישאר - יתנבל ויתבזה ויתגנה אצל אחרים.
אתם יודעים מה זה עשיר שצריך לבקש כסף? שמתחנן שיתנו לו אוכל? אתם יודעים מה זה?
היה לפני כמה שנים חי פה קבצן שהיה הולך ותובע מאנשים בחוצפה, תובע מהם בחוצפה כסף, בבבב בבבב ומדבר באמצע התפילה וזה... ומתרגז והכל,
שאלתי פעם: "מה זה? מי זה? למה הוא עושה ככה?"
אמרו: "זה היה עשיר גדול בלונדון והוא ירד מנכסיו והוא הגיע למצב שהיה צריך לקבץ נדבות! "ועשיר יענה עזות", הוא היה רגיל לפקוד ולפקד, אז אפילו שהוא מבקש צדקה - הוא מדבר אתה מבין דדדדד ממממ. כאילו אתה מבין מה אתה נותן לי זזזז".
היום שלח SMS יהודי שיש לו הרבה כסף, יש לו הרבה כסף, והוא למד "שהנחש עפר לחמו", ואם "הנחש עפר לחמו" אז זה קללה נכון? הוא מה זה קללה זאת? מה הקללה הזאת?! זה קללה? בכל מקום מצוי עפר!.
אבל מי שלא מצוי לו, מה הוא צריך? לשאת עיניו לקב"ה נכון? הקב"ה כל כך מואס בנחש –
שאומר לו: "קח ותעזוב אותי! ולא רוצה לראות אותך".
ככה הוא עושה לעשיר: "קח ותעוף ממני, לא רוצה להסתכל עליך",
אבל עני – "תפילה לעני כי יעטוף מלפני השם ישפוך שיחו", הוא הראשון שנכנס, הוא הראשון! בכל רגע הקב"ה מוכן לשמוע אותו, זעקת הדל!
למה?
אם הוא יפספס - הוא ילך, אז הקב"ה חייב לשמוע אותו מיד!,
נו, אחד שכל הזמן דלתו של הקב"ה פתוחה לפניו, שיכול לדבר לפניו לבקש והוא עוטף כמו שאומר הזוהר הקדוש: את כל התפילות של כולם! ומגיע ממש לפני השם, "תפילה לעני כי יעטוף" את כל התפילות כולם "לפני השם ישפוך שיחו"?
זה לא יותר טוב מאשר - עשיר שלא צריך להזדקק כלפי שמייא!?
לכן כתוב בגמרא: "יאה עניותא לישראל", העניות היא נאה ויפה וטובה לישראל,
למה?
כי ככה עיניהם נשואות לאביהם שבשמים.
היתה אמא אחת שהתפללה: "שבנה יהיה עני",
אמרו: "איזה אמא מתפללת שהבן שלה יהיה עני?"
אמרה: "ככה אני יהיה בטוחה שהוא יהיה קרוב לקב"ה!".
שאלה: (לא שומעים)
הרב: לא - לא חייב, אמרתי דוגמה עכשיו, אחרי שהוא קרא את זה שה"נחש עפר לחמו" וזה קללה!, זאת אומרת מצוי לו מזון תמיד - וזה קללה, אז עשיר שממונו וכספו מצוי לו תמיד - זה קללה!,
אז בן אדם כזה אומר: אז אם ככה - אין לבטוח בממון!, ואין להחשיב את הממון, וצריך להתייחס כאילו אין כלום, ולעבוד את הבורא כפי שיש לו רק חובות ומטלות! כי העשירות זה פיקדון, זה לא לשימושך האישי, "את העני עמך", שמו את כל הכסף הזה אצלך כמו קופאי בבנק, שאתה רק משתמש בכסף של אנשים שהפקידו, ואתה צריך לתת להם כשהם באים אליך,
אז העשיר - יש לו ניסיון גדול!, הכסף לא שלו, הוא ברשותו, הוא חייב לתת ממנו לכל זקוק, אין לו תואנה למה לא לתת,
- יש לך! למה נתנו לך ריבוי כל כך?, כמה אתה צריך לאכול? כך, מה אתה צריך לישון? כך, מה אתה צריך ללבוש? כך, כמה אתה צריך לנסוע? כך, מה עוד אתה צריך? כך, לקחת! מה עכשיו? מה, נתנו לך לבזבז? לבזבז? שהם ימותו ברעב ואתה תבזבז תבזבז?!
שאלה: (לא שומעים)
הרב: שיקנה דברים טובים!, שיקנה דברים טובים, קנה לו עוד מאה אלף דולר, קנה עוד מיליון דברים, נו, מה?
שאלה: (לא שומעים)
הרב: מה אכפת לנו?
כאשר אמר החכם...
הוא תרם שלושים וארבע מיליארד! וזה גוי, - למטרות של צדקה וחסד.
"התעיף עיניך בו ואיננו" איי איי איי וכבר אמר החכם בקהלת ו' ב': "ולא ישליטנו האלוהים לאכול ממנו".
אתם שומעים איזה עונש?
הקב"ה יכול לתת לבן אדם עושר ולא יתן לו שלטון אפילו לאכול וליהנות מהעושר.
יש היום אדם שיש לו לחם שכל הארץ אוכלים מהלחם שלו, והוא בעצמו לא טועם את הלחם שלו,
למה?
יש לו מחלה בגרון והוא אוכל עם צינור דרך הגרון, "ולא ישליטנו לאכול ממנו" יש לו, לא יכול ליהנות, - זה עונש!!
כתוב: "ואל יבטח ברוב עושרו",
למה?
כתוב: "אם יבטח ברוב עושרו - יוסר ממנו ויישאר לזולתו"
תזהר! אל תתפאר ואל תתגאה במה שיש לך!, זה רק מושאל לך - זה הכל.
"ויהיה אצלו פיקדון ששומר אותו מן הפגעים עד שישוב למי שהוא ראוי לו".
כל הכסף אצלך - רק למשמרת, אתה יכול להינות מזה? אתה לא יכול, אז מה אתה עושה עכשיו? כל הזמן נלחם: לשמור על זה, עושה ביטוח, עושה זה... דואג זה... זה זה זה... שלא תפסיד, שלא יגנבו אותו והכול
- בסוף הוא הולך - למי זה נשאר? למישהו אחר, מה אתה היית?
"שומר", אתה רק שמרת שיבוא אחד ויקח את הכל מוכן.
נו, יש שכל לאנשים? אין שכל!
אמרתי לכם מההתחלה: "ויהיה אצלו פיקדון".
כמו שאמר קהלת: "ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב, לפני האלוהים".
שלמה המלך אומר: שהקב"ה נותן בלבו של החוטא, שילך לאסוף ולכנוס הרבה הרבה רכוש והרבה כסף וזהב, כדי "לתת" בסוף "לטוב לפני האלוקים",
מי ייהנה מזה בסוף?
מי שהוא "טוב בפני האלוקים", בלי ליגע בלי להתעייף בלי כלום, הוא ישב על התורה ויום אחד הוא יקבל הכל מוכן.
יש מעשה: שהיה אחד שהיה חכם גדול, והיה לו שהלך למדינת הים ללמוד, ולאבא הזה החכם היה הרבה רכוש, הוא הרגיש שהוא עומד להסתלק מן העולם, והוא הבין שאם הוא לא יצליח להודיע לבן שלו את דבר הסתלקותו - העבד ייקח את כל הכסף והבן לא ידע.
הוא היה חכם, כתב צוואה, נתן לעבד,
ואמר לו: "תראה מה אני עושה עכשיו: כל הרכוש שיש לי - הרי אני מוריש אותו לעבד שלי הנאמן! ולבני אהובי מחמד עיני, הנני מוריש לו רק דבר אחד מכל רכושי אשר יבחר".
זה הוא אמר לו: "ברגע שאני נפטר, אתה הולך למדינת הים מודיע לבן שלי שאני הסתלקתי שישב "שבעה", ותן לו את האפשרות לבחור דבר אחד ולא יותר! מכל הרכוש שלי".
העבד היה מפסוט מה זה מפסוט, מה זה מפסוט, כשנפטר - רץ מהר עלה על אוניה הגיע למקום
אמר לו: "אני מצטער, נפטר! אבל תראה מה כתוב פה הכל שלי. אתה יכול רק דבר אחד!".
ההוא קיבל הלם: "איך יכול להיות שאבא שלו שהכל שהעריך אותו ככה יעשה לו כזה דבר? יתן לעבד, יתן לעבד ולו רק דבר אחד?!"
אמר לו: "תשמע, כרגע זה שבעה אני לא רוצה לדבר, בתום השבעה אני אגיד לך מה אני עושה".
טוב העבד המתין,
הוא בינתיים התייעץ עם הרב שלו: איך יכול להיות? איך לא יכול להיות? זה....
אמר לו: "תשמע, אבא שלך היה חכם גדול מאוד! אתה כשיגמר השבעה תגיד לו: "בא נלך לבית דין נסגור את הנושא של הירושה לפני בית דין". וברגע שתגיע לבית דין,
ויגידו לך: "מה הדבר היחיד שאתה רוצה מכל הירושה?" תשים את היד שלך על העבד, "קנה עבד - קנה הכל!". וככה היה.
אז זאת אומרת: "ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב",
למה?
"לפני האלוהים"
הרב: אני למדתי עם יהודי בשם דויטש בכולל "החזון איש", ואבא שלו היה מאוד מפורסם הרב דויטש מנוחתו עדן היה צדיק גדול תלמיד חכם ועצום, מתמיד הכי גדול שהיה בכולל, הבית שלו זה היה הכולל, רק לישון הוא היה יורד, היה גר באותו בניין של כול החזון איש למטה, אבל הכל למעלה. עד השעות הקטנות של הלילה אתה תבוא הוא שם. זה הכולל הוא היה הכולל, הוא האריך ימים הכול טוב ויפה ברוך השם.
אז הוא סיפר לי הבן שהם 11 אחים, אבא שלו מעולם לא עבד, מעולם. אמא שלו היתה מתלוננת על הדוחק בבית, אבל מעולם לא בקשה מבעלה שיצא לעבודה. לעולם. היו שומעים ממנה לעיתים קשות, כמה הדוחק הזה קשה ו"זה בלתי אפשרי!" וזה וזה... אבל מעולם לא בקשה....
טוב, הגיעו הילדים לפרקם וצריך להשיאם, ואצל האשכנזים צריך לחלק דירות, עכשיו, מה עושים? מאיפה – מאיפה - מאיפה?
והנה, לפני שאומרים, סוגרים שידוך ראשון - נודע להם שאבא קיבל ירושה של מיליונים מיליונים דולרים!
איך זה?
התברר, לפני שנים רבות הביאו עשיר גדול לכולל "החזון איש" שיתרום ועשו לו סיור בכולל, והצביעו לו על כל האישים:
- "זה הרב קרליץ, וזה הרב שפירא" - מנוחתו עדן, "זה הרב קנייבסקי" - יבדל לחיים ארוכים, "זה הרב זה זה ככה"..... עברו אתו גדולי עולם.
הוא שאל: "ומי זה?" שמה עם הפנים לקיר מבוגר כזה "מי זה?"
אמרו לו: "זה הכולל!, זה הרב דוטש'" סיפרו לו וזהו,
הוא לא ראה אותו, הוא לא ניגש לא אמר לו את הפרצוף שלו הוא לא ראה.
הלך הביתה כתב ירושה: "כל הכסף שלי - לאיש הזה!".
חיתן את כולם הוציא את הספרים שלו שלא היה לו כסף להוציא, הכל סודר, הכל סודר, ככה הקב"ה מסדר את עולמו.
משה רבנו לא דאג לעצמו, כשהוא יצא ממצרים הוא לא לקח 90 חמורים, גם לא 900, היה יכול לקחת כמה שהוא רוצה, הוא לא לקח,
מה עשה הקב"ה?
הצמיח לו מחצב של סנפירינון באוהל! שממנו אמר לו לעשות את הלוחות השניים, "פסול לך", הפסולת יהיה לך. מהפסולת נתעשר,
ומה צריך משה רבינו כסף? מה יעשה עם הכסף?
אלא, בגלל "שבעל המאה - הוא בעל הדעה!" אצל אנשים, אז טוב שיהיה לו כסף כדי שדבריו יהיו נשמעים. אבל אם הוא יבוא עם אופניים - אתה מבין אז זה לא רציני, זה לא לא....... פה רוצים שתלך ברגל.
אם כן אנחנו רואים "ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב, לפני האלוהים"
ואמר איוב: "יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלוק"
רשע יכין, הקב"ה יתן לרשע להכין - להכין וצדיק ילבש. בסוף בא הצדיק ולובש הכל מוכן. איי איי איי איי!
אני לא רוצה להגיד לכם אבל כל הדירות פאר וכל המגדלים וכל מה שבונים - זה עוד מעט שיהיה ימות משיח אתם יודעים יהיה פה, פיזור, פיזור, לא תישאר כל האוכלוסייה כידוע, כן יהיה דילול עוברים, ואז ממלא יישארו הרבה בניינים מפוארים שטרחו וייגעו, ומי ייכנס לשם???.....
איי איי איי איי כן.
"ואפשר שיהיה הממון סיבת רעתו ואבדן נפשו",
פעמים הממון זה הסיבה, רוצחים אותו גונבים אותו שודדים אותו, הוא נחלה בגללו, כל כך הרבה דברים יכולים לצמוח מהממון - שזה יהיה סיבת רעתו ואבדן נפשו! שהוא יתאבד, יש כאלה שהפסידו משהו ואני לא יודע מה, - הוא מתאבד!, פשוט מתאבד, לא יכול לסבול.
כמו שאמר קהלת: "יש רעה חולה ראיתי תחת השמש, עושר שמור לבעליו לרעתו".
שכל העושר הזה שהוא אסף הוא שמור לרעתו. ועוד דבר נאמר: שזה העושר שאתה שומר אותו - זה יהיה לרעתו!.
ידונו אותו: "מה שמרת את כל העושר? למה שמרת? היית צריך להשתמש, היית צריך להוזיל מכספך לאחרים!, מה עשית? העושר הזה!"
הרי הוא יתבע על כל שקל ושקל, - "עושר שמור לרעתו".
וזה יכול להיות סיבת אובדנו כמו שאמרנו, ועוד כהנה וכהנה.
נחזור על הקטע שהבנו עכשיו ונראה שעושר זה לא סיבה לשמחה, זה לא סיבה לשמחה! אם אדם חושב: "בשביל שאדם יהיה שמח באושרו!!"
- זה רק אם יודע להשתמש בו למה שהשם נתן לו,
אם לא - זאת סיבת רעתו!.
ועוד: אם הוא בוטח בעושרו, כאילו רוצה בטחון כלכלי מה שנקרא - זה עוד יותר בעיה!
למה?
כי בן אדם כזה אפשר לפרוע ממנו מכספו, אפשר לפרוע ממנו מכספו.
זאת אומרת: כשלאדם יש 10 שקלים אפשר להעניש אותו בקנס של 100 אלף דולר?
- "אבל יש לי רק 10 שקלים! מה אתה יכול לקחת לי?"
אבל אם יש לו מיליון דולר ואתה לוקח לו 900 אלף, אתה יודע מה אתה עושה לו? אז זה "שמור לרעתו" כי יש לו מאיפה לקחת! יש לו דירות - עושים לו עיקולים! הוצל"פים וכו'
אבל אחד שאין לו כלום? מה אתה יכול... אז אתה אף פעם לא תיענש בממון! כן? אין כסף - אין כסף.
אוי אוי אוי אוי!
אז "אם יבטח ברוב עושרו"
שימו לב!
"יוסר ממנו ויישאר לזולתו",
יש פסוק שמעיד על זה: "עשיר ישכב ולא ייאסף עיניו פקח ואיננו", לכן אמר שלמה "אל תיגע לעשיר מבינתך חדל", וגם אמר: "התעיף עיניך בו ואיננו",
צ'יק צ'אק הולך!
ואמר ירמיה: "בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל",
"או" אומר רבינו בחיי: "תמנע הנאתו בו או שהשם ימנע ממנו ליהנות ממנו", כמו שאמר החכם קהלת: "ולא ישליטנו האלוקים לאכול ממנו",
זאת אומרת: אין לו כסף! לא יכול ליהנות ממנו,
"ויהיה אצלו שמור פיקדון כשומר אותו מן הפגעים עד שישוב למי שראוי לו, כמו שאמר שלמה המלך: "ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב, לפני האלוהים" ויום ולילה "יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלוק" ועוד אפשר שהממון יהיה סיבת רעתו ואובדן נפשו, כמו שאמר הכתוב: " יש רעה חולה ראיתי תחת השמש, עושר שמור לבעליו לרעתו"
אני חוזר עוד פעם רק למי שיש לו עושר: "אם יבטח ברוב עושרו יוסר ממנו ויישאר לזולתו", ואו שימנע ממנו הנאתו בו",
אם הוא בוטח ברוב עושרו, הקב"ה ימנע ממנו את ההנאה ממנו,
"או שהקב"ה יגרום שהממון יהיה סיבת הרעה ואובדן הנפש שלו".
אז לא כדאי לאדם לסמוך על הכסף ולבטוח בעושרו או להחשיב את עושרו וכו' וכו' כי אז מזומנות לו כל הבעיות האלה.
נו, משתלם? גם לעבוד וגם לטרוח ובסוף לראות שהזרים אוכלים את ממונך, ומישהו אחר בא ולוקח? אתה יודע שיכול להיות דבר כזה; שאתה תכין - ובעל אשתך השני יבוא ויקח את הכל מוכן! אתה מסכים? על דעת זה עבדת!?
אלא מאי?
זאת הטעות של אנשים, הם חושבים ש"הכסף יענה את הכל",
- נכון, נכון, אפשר לעשות עם הכסף דברים גדולים, גדולים,
אבל מה שהשם רוצה? כמה אנשים עושים מה שהשם רוצה עם הכסף? אז לכן "כסף ייענה את הכל", הכסף לא יענה אלא ייענה.
אז לכן, לא להיות כל כך בהול אחריו,
למה נקרא שמו "כסף"?
שהכל כוספים לו, כולם נכספים אליו,
למה קוראים לו מטבע?
שהכל טובעים בו!.... הכל טובעים בו....
למה הוא נקרא דמים?
כי לוקח לאדם את הדם....
אז בקיצור, ראינו שבטחון בכסף, בטחון בעושר - מביא צרות!. גם למי ששואף אליו,
שואלים: מי שואף מי שעובד?
הרב: עובד בשביל שיהיה לו כסף הרבה, לא בשביל כדי סיפוקו, אם זה כדי סיפוק ואין לו בטחון - אין עליו טענה כמו שאדם שרוצה יותר מכדי סיפוקו, הוא רוצה בטחון כלכלי שיהיה לו אחר זמן, שיהיה לו ככה ויהיה לו ככה ויהיה לו ככה, וכך וכך וכך וכך, זה הבעיה, כי הוא לא רוצה, הוא רוצה להתנתק מהתלות בקב"ה,
- "אני לא רוצה כל פעם כל חודש לפנות להשם ולהגיד לו: "איך אני גומר את החודש? איך אני גומר את החודש? איך אני גומר את החודש? אני רוצה להיות מסודר כדי שלא יהיה שואל איך אני גומר את החודש?". זאת אומרת "אני אסמוך על השטרות שיש לי שמה, זהו, לא אצטרך לסמוך על הקב"ה, אני מעדיף לסמוך על כסף" כמו שאומרים "שיש לי",
שאלה: (לא שומעים),
הרב: גם אם לא תסמוך - תסמוך, אפילו רשע גמור מקבל מזון, הרשע מכחיש את הקב"ה ומקבל מזון, הוא אומר חס ושלום - והשם מאכיל אותו!,
החוטאים במדבר אכלו מהמן שהשם מוריד להם, הם רואים את המן – וחוטאים! הם רוצים גם בשר עכשיו,
מה נתן להם?
חודש ימים בשר עד שהם מתו!, אתה רוצה הרבה עושר? אני אפתח לך את הפה, אני יכניס לך בפנים רבע, רבע של שור ישר אני אכניס לך אותו, אין בעיה! תקבל רבע, גם אחורי או אחורית אם תרצה, אבל תדע לך: זה יהיה המיתה שלך!,
אדם צריך כדי סיפוקו, "איזה הוא עשיר?" אין יותר עשיר מזה, אין, אין יותר עשיר מזה, לא הביל גייטס ולא ג'דתי, אין יותר עשיר, "איזהו עשיר?"
יש רק אחד: - "השמח בחלקו!",
כמה נתן לו השם?
1000 שקל, 2000, חמש, עשר, שני שקלים כמה שנתן לו - זה העשיר, אם הוא יודע שזה "חלקו!"
ואין טעם להתאמץ יותר - כי זה "חלקו!" ואם לא יגיע יותר - כי זה "חלקו!" זה העשיר הגדול ביותר.
מה ההבדל בין העשיר לעני?
אומרים: שעשיר - מי שלא חסר לו, מי זה עני? - מי שחסר לו,
אם זה ההגדרה, בואו נבדוק: אם רואים עשיר עוד עובד - סימן שחסר לו! אז מה הוא? עני. אם רואים עני שלא עובד - מה זה אומר? שלא חסר לו! אז מה הוא? עשיר!
מי יושב ולומד פה?
רק העשירים! כי לא חסר לו.
ראיתם איך כבר התעשרתם?
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב, כא): "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".